אתמול, לאחר שבית-המשפט העליון החליט ברוב גדול לבטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית למנוע מברוך מרזל ומח"כ חנין זועבי להיבחר לכנסת, התראיינה ח"כ זועבי בתוכנית "שש עם עודד בן-עמי" (החל מהדקה השביעית).
"אני תוהה רק לדעת האם בעקבות ההחלטה הזאת, בעקבות הדיון שהיה בוועדת הבחירות, האם הקדנציה הבאה שלך תיראה או תישמע אחרת?", שאל בן-עמי. זועבי השיבה כי דווקא הסיקור התקשורתי הוא זה שצריך להיות אחר. "מה שפסק הדין חשף", אמרה, "הוא הפער בין תדמית שנעשתה לי לבין עובדות בשטח. תדמית רחוקה מהמציאות. הרי שמונה נגד אחד משופטי העליון זה מסר שהמאבק שלי הוא מאבק בגבולות חופש הביטוי, בגבולות המשחק והחוקים הדמוקרטיים". לדברי זועבי, מי שאמור להסיק מסקנות מפסק הדין צריך לפסול את ועדת הבחירות המרכזית, שכן היא ועדה פוליטית. "מי שצריך גם להסיק מסקנות", הוסיפה זועבי, "אני חושבת, זו התקשורת".
מעניין לבחון את הטענה של זועבי מבעד לסיקור פסילתה ואחר-כך ביטול הפסילה. "האשה השנואה בישראל", הוגדרה זועבי בשבוע שעבר בכותרת ידיעה חדשותית שהתפרסמה ב"מעריב" ועסקה בהליך הפסילה שלה. לאופן שבו מסוקרת זועבי במהלך כל השנה, ולא רק למעשיה ואמירותיה, תרומה להפיכתה ל"אשה השנואה בישראל". למעשה אחת הטענות המרכזיות בעד פסילת זועבי בסיבוב הנוכחי התבססה על דברים שאמרה חברת-הכנסת בראיון לתקשורת.
"אני לא מבינה מדוע אני פה". "צודקת, את צריכה להיות בבית-סוהר". חנין זועבי בוועדת הבחירות המרכזית, מתוך כתבתה של דפנה ליאל בחדשות ערוץ 2 (צילום מסך)
ביום חמישי האחרון, לאחר שוועדת הבחירות המרכזית פסלה את זועבי ומרזל, הקדישה מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 כתבה לאירוע, שנמשכה כשלוש דקות. הכתבה, מאת דפנה ליאל, נפתחה בהשמעת קריאות ביניים שנקראו לעבר זועבי כשנשאה דברים בוועדה, והוקדשה רובה ככולה לחברת-הכנסת. אפשר היה למצוא בכתבה קטעי ארכיון שבהם נראית זועבי זועמת באחת מישיבות מליאת הכנסת או נעצרת על-ידי שוטרים, לצד השמעת קטע מראיון שהעניקה בקיץ האחרון למגיש הרדיו שרון גל (כיום מועמד לכנסת ומי שצעק את אחת מקריאות הביניים הבולטות בדיוני הוועדה, ולפיה מקומה של זועבי בכלא). בראיון שהושמע מחדש ב"חדשות 2" אמרה זועבי כי לדעתה חוטפי שלושת הנערים מצומת עציון אינם טרוריסטים. לא הושמע המשפט הבא שיצא מפיה, ובו הבהירה כי היא אינה מסכימה איתם, או ההבהרות הרבות שהשמיעה מאז ולפיהן אינה תומכת במעשה דומה. התבטאויות מעוררות מחלוקת של מרזל או עימותים בינו לבין מפגינים או שוטרים לא נכללו בכתבה של ליאל.
מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, ששודרה ביום פסילתה של זועבי על-ידי ועדת הכנסת, כללה כתבה דומה, מאת נדב פרי (דקה שמינית). גם זו נפתחה בקריאות הביניים שספגה זועבי והוקדשה ברובה לחברת-הכנסת. גם זו שילבה קטעי ארכיון מעימות בין זועבי לשוטרים, אך לא קטע ארכיון אחד שבו נראה מרזל מביע דעות מעוררות מחלוקת או נעצר. דניאל אופיר סיפק למהדורת "מבט" של ערוץ 1 כתבה דומה, אף כי ללא כל קטעי ארכיון "מאשימים", לא של זועבי ולא של מרזל.
כשמסקרים את הליך הפסילה של חבר-כנסת מן הראוי לספק מעט רקע משפטי, למשל מהן העילות הקבועות בחוק לפסילה ומהן הטענות שמופנות כלפי המועמדים לפסילה. מומלץ גם לצרף פרשנות המעריכה עד כמה מעשיהם עוברים את הסף ועשויים לגרום לבית-המשפט לקבל את פסילתם. האם האמירה של זועבי על החוטפים, והתבטאויות אחרות שלה מאז אישר העליון את בחירתה לכנסת הקודמת, מצדיקות מבחינה משפטית את פסילתה? ב"הארץ" פורסם כבר בתחילת החודש טור פרשנות שהעריך שאין לבקשה לפסילתה סיכוי לעבור את בית-המשפט העליון, והעיתון חזר על עמדה זו גם בשלבים אחרים של סיקור הבקשה לפסול את חברת-הכנסת. במהדורות החדשות של ערוצי הטלוויזיה בישראל נמנעו מעיסוק בכך.
ברוך מרזל בבית-המשפט העליון, שפסל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו לכנסת, 17.2.15 (צילום: הדס פרוש)
אתמול, לאחר פרסום החלטת בית-המשפט העליון על ביטול פסילתם של זועבי ומרזל, התעלמו מהדורות החדשות כמעט לחלוטין מההחלטה (אף שהשופטים לא פירסמו את נימוקיהם, אפשר להניח שאלה דומים לנימוקים שבגינם נמנעה פסילת זועבי מהתמודדות לכנסת היוצאת). מהדורת חדשות ערוץ 2 הקדישה להחלטת בית-המשפט 30 שניות בעומק המהדורה, לאחר שתי הפסקות פרסומות. עוד קודם לכן במהדורה פורסמו ממצאי "סקר אפרטהייד" שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד. במהדורת החדשות של ערוץ 10 הקדישו להחלטת בית-המשפט 20 שניות בלבד, בדקה ה-21 של המהדורה. כמו בבחינות קודמות של סיקור הרשימה-המשותפת ונציגיה, גם הפעם היתה מהדורת "מבט" של ערוץ 1 החריגה. הפעם בזכות כתבה של דניאל אופיר, שכללה לא רק את המידע על החלטת בית-המשפט, אלא גם את תגובות הצדדים.
עם זאת, בעוד שתגובת זועבי בפני מצלמות ערוץ 1 כללה תלונה דומה על הפער בין התדמית שלה למסקנות בית-המשפט, מרזל בתגובתו כינה את חברת-הכנסת "מחבלת". בהמשך הכתבה של ערוץ 1 נכלל קטע מדברי שרון גל, אותו שרון גל שהראיון עימו הביא לבקשת הפסילה של זועבי, שהביע צער על ההחלטה שלא לפסול את חברת-הכנסת. החלטת בית-המשפט באשר לביטול פסילתו של מרזל לא זכתה בכתבה לביקורת דומה. האפשרות שפעיל "כך" לשעבר ייבחר לכנסת היא כנראה המובן מאליו בתקשורת הישראלית של ימינו.