העיתונאי בן כספית הביע השבוע חרטה על כי בשנת 2010 פירסם כתבה נרחבת ב"מעריב" ובה הציג את ממצאי דו"ח תנועת אם-תרצו על הקרן החדשה לישראל, אולם בתגובה לפניית "העין השביעית" חזר בו והבהיר כי הוא עומד מאחורי הפרסום.
בן כספית (צילום: אורן פרסיקו)
ביום ראשון האחרון שוחח כספית במסגרת תוכניתו ברדיו-ללא-הפסקה עם אורן חזן, יו"ר צעירי-אריאל, על סרטון תעמולה שהכין חזן ובו הוצגו שמאלנים כיהודונים בוגדנים אכולי שנאה עצמית המספקים לאירופים השמצות על ישראל תמורת בצע כסף. במהלך הראיון, כשנדרש להגן על זכותו להביע ביקורת על הסרטון, הזכיר כספית שבעבר היה זה הוא שפירסם ראשון את ממצאי הדו"ח של אם-תרצו שקשר בין עמותות וארגונים הנתמכים על-ידי הקרן החדשה לישראל לבין צוות האו"ם בראשות ריצ'רד גולדסטון שבדק את מאורעות מבצע "עופרת יצוקה". "אגב, אני זה שהוציא את התחקיר הראשון של אם-תרצו על הקרן-החדשה, אז לך תנבח על עץ אחר", אמר כספית לחזן, והוסיף: "ואני די מתחרט על זה".
הפרסום של כספית ב"מעריב" לפני כחמש שנים היה יריית הפתיחה במסע ציבורי נרחב שהובילה תנועת אם-תרצו נגד הקרן החדשה לישראל. בין היתר הותקפה נעמי חזן, שעמדה בראשות הקרן, באמצעות שלטי חוצות וקריקטורות שבהן הוצמדה קרן אל מצחה והיא כונתה "נעמי גולדסטון-חזן".
זמן קצר לאחר הפרסום של כספית ספג עיתונאי "מעריב" ביקורת משמאל, בין היתר בטענה כי לא בדק בעצמו את ממצאי הדו"ח שקיבל, אולם כספית הגן על הפרסום והבהיר:
את הכספים הללו מנצלות העמותות הללו לא כדי לנצל את זכות הביטוי כאן, בארץ, מול הציבור והשיח הציבורי, אלא כדי לחתור תחת אושיות המדינה בחו"ל. כדי להטיף להקמת ועדת גולדסטון, וכדי לצייד אותה ב'אסמכתאות'. כדי לפעול נגד הלגיטימציה של המדינה היהודית היחידה. כדי להפוך אותה למדינה מצורעת. כדי להקים תחתיה את 'מדינת כל אזרחיה'."[...] למרבה הצער, אין חוק שיכול, כרגע, לשבש את הטירוף הזה. אבל זה שזה חוקי לא אומר שאסור להתרגז או לקיים דיון ציבורי בעניין. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.
"[...] המובאות הישראליות המכפישות של דו"ח גולדסטון עטופות בהרבה מאוד ציטוטים ממקורות אנטי-ישראליים. מה זה מזכיר לי? זה מזכיר לי את העובדה שהעמותות הפוסט-ציוניות של הקרן החדשה לישראל עטופות במאות עמותות חיוביות. בשני המקרים, הגרעין הרעיל הוא החשוב והמדאיג. לא המעטפת".
השבוע, בתגובה לשאלת "העין השביעית" על הערת האגב שהשמיע בתוכנית הרדיו שלו, הבהיר כספית כי אינו מתחרט על הפרסום ב-2010.
"הדברים נאמרו בתוכנית רדיו פרועה שבה נאמרים הרבה מאוד דברים 'באגביות', והיה להם קונטקסט מיוחד (נאמרו אחרי מרואיין ימין)", מסר כספית והדגיש: "אני לא מתחרט שפירסמתי את תחקיר אם-תרצו על הקרן-החדשה. הייתי מפרסם אותו שוב".
כספית דוחה את הביקורת שלפיה היה אמור לבצע בדיקה עצמאית של ממצאי אם-תרצו טרם הפרסום ומבהיר: "לא הייתי אמור לבדוק את ממצאיו כי הוא לא הוצג כתחקיר שלי, אלא כמסמך של אם-תרצו. גם בדיעבד, ועבודתו המקיפה של חברי בן-דרור ימיני מוכיחה זאת ללא כל ספק, נפל פגם מהותי בפעילות הקרן-החדשה באותה תקופה, בכל הקשור לתמיכה בעמותות שהכפישו את חיילי צה"ל וסייעו לאיסוף חומרים נגדם לטובת ועדת גולדסטון. מאז תיקנה הקרן החדשה את כללי התמיכה שלה (אם כי לא במידה מספקת).
"דעותי הפוליטיות קרובות לקרן-החדשה הרבה יותר מאשר לקיצוניות השנייה", מוסיף כספית, "אבל צר לי, למרות שהשמאל הקיצוני דוגל בכך, הקו האדום שלי הוא פגיעה בחיילי וקציני צה"ל וסיוע למערכת הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל בעולם. על השינוי צריך להילחם כאן בבית. בדרך שבה השמאל בחר לעשות את זה, נראה לי שעוד צפויה לו עבודה רבה (כי את העם הוא איבד)".