מורן שריר, מבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ", לא מתרגש מהאמירה של יורם זק, עורך התוכנית "האח הגדול", שנקלטה בטעות במיקרופונים ושודרה.

בהרבה מקומות מתייחסים לאמירה, אבל לא מצטטים אותה. זה באמת קשה לצטט דבר כזה. זק אמר: "דנה, יש לך חצי דקה לפנות אל הצופים ולשכנע אותם למה את זו שרוצה שאני אשחק לה עם הבולבול בין השדיים". מורן שריר ממשיל, בצחוק, את "מחאות הנשים" נגד הזכיינית קשת למחאות המפגינים המצרים נגד מובארכ.

מנחי תוכנית הבידור "האח הגדול" (צילום: דוד ועקנין)

הוא מסביר שיש דברים שמותר לומר בשיחות פרטיות: "אם נחשוב שמונה פעמים לפני כל משפט שנאמר לחברים, תהיה לנו מדינה של אנשים סטריליים. היא לא תהיה מדינה יותר נאורה או שוויונית, היא תהיה מעוקרת".

איך מגדירים את המשפט של זק? בעיתונים כותבים "אמירה סקסיסטית בוטה" והגדרות כגון אלה. תיאור נכון יותר יהיה: זאת אמירה של מישהו שלאחרונה הפנים שאסור פשוט לשלוח יד ולתפוס.

מה שמסביר, וגם מצדיק, את הסערה המתמשכת הוא המחשבה שמה שיש כאן הוא כשל מערכתי. זאת לא "הערה לא במקום" שפתאום נפלטה מפי מישהו. צריכה להיות סביבה שמאפשרת לומר אמירה כזאת. צריכה להיות אווירה שבתוכה אמירה כזאת יכולה לעלות על הדעת. זאת האווירה שיש באולפני "האח הגדול". הם יכולים לעשות למתמודדים הכל חוץ מאשר לשלוח יד ולתפוס.

ועוד על ניתוק

כותרת בעמוד האחורי של ידיעות אחרונות: "פתיחת ציר". כותרת המשנה: "חיילי צה"ל יילדו פלסטינית והצילו את התינוק". יש אופי לכותרות בעמוד האחורי של "ידיעות", והכותרת הזו מביאה אותו להקצנה. ואפשר גם לומר יותר מזה: יש אופי לכותרות ב"ידיעות", והעמוד האחורי הזה מביא את האופי הזה להקצנה. מה הוא מביא להקצנה? את הדחף לתת כותרת שאינה מתארת אירוע, אלא באה במקומו. עניינה של הכותרת הוא המרחק שלה מהאירוע. כלומר, עניינה הוא בסופו של דבר הכותרת עצמה.

זאת לא חריגה ממקצועיות עיתונאית. זאת המקצועיות.