כמה מעצבן לצפות בתוכנית טובה בטלוויזיה ולדעת שבמקביל משודר סרט שווה. מדי פעם גונבים איזה זפזופ קל לערוץ האחר, נתקעים לשתי דקות, וכשחוזרים לתוכנית הקודמת מגלים שכבר פיספסתם משהו. תפסתם מרובה, לא תפסתם. על אחת כמה וכמה כשמדובר באירועי ספורט בשידור ישיר. התנגשות כזו נרשמה ביום שני בערב (16.2.15), כשבמקביל לחצי גמר גביע המדינה בכדורסל בין מכבי תל-אביב למכבי חיפה בערוץ הספורט, שודר משחק העונה בליגת-העל בכדורגל בין מכבי תל-אביב לקריית-שמונה בערוץ 1.

מנכ"ל רשות השידור יונה ויזנטל (צילום: אורן פרסיקו)

מנכ"ל רשות השידור יונה ויזנטל (צילום: אורן פרסיקו)

זה לא היה מפח נפש רק עבור אוהדי מכבי תל-אביב, אלא גם עבור שאר הצופים, שנאלצו לתמרן בין שני משחקים אטרקטיביים במיוחד. לפני שבועיים ניסו באיגוד הכדורסל להזיז את משחק הכדורגל, אבל בערוץ 1 סירבו לכך בעקשנות. ברקע הסתתר עלבון של ערוץ 1, ששידורי חצאי הגמר וגמר הגביע היו שלו באופן מסורתי, אבל בנובמבר האחרון הפסיד במכרז בגלל הצעה נמוכה.

בערוץ התאכזבו מהחלטת האיגוד, שלטענתם העדיף את הכסף על פני טובת הצופים. הגישה של יונה ויזנטל, העורך הראשי של הערוץ, כפי שפורסמה ב"גלובס", היא שמשחקים לאומיים כמו חצי גמר וגמר גביע צריכים להיות משודרים בערוצים נגישים לכל, לא רק לאלה המחוברים לכבלים. ברשות השידור טענו שאיגוד הכדורסל, שמקבל מהמדינה הקצבה שנתית של כעשרה מיליון שקל, היה חייב להעדיף את השידור הציבורי. בתגובה טענו באיגוד כי סירובו של ויזנטל לשנות את שעת שידור המשחק העיד על נקמנות וקטנוניות של מי שאינו יודע להפסיד בכבוד.

מלחמת כיפופי הידיים התנהלה גבוה מעל ראשי הצופים. חוץ מהם הפסיד גם ערוץ הספורט, ששילם כחצי מיליון שקל, אבל איבד רייטינג יקר לאורך רוב המשדר (המשחק בערוץ 1 זכה ל-10.3%). ויזנטל היה בעבר בכיר בערוץ הספורט (סמנכ"ל ומנהל הכספים), ונראה שסירובו העיקש לא יעבור בשקט. בערוץ הספורט כבר ימצאו הזדמנות לתקוע מקלות לערוץ הממלכתי.

שני המשחקים ששודרו במקביל, בערוץ 1 ובערוץ הספורט (צילומי מסך)

שני המשחקים ששודרו במקביל, בערוץ 1 ובערוץ הספורט (צילומי מסך)

ויזנטל תבע כביכול את עלבונו של קהל מקופח, אבל בסופו של דבר הוא גם זה שפגע בצופים. טענתו כי שידורים מעין אלה צריכים להיות נחלת הכלל נראתה כניסיון לקבע את עצמו כשחקן יחיד במגרש. הוא מוזמן לגלגל את הנושא אל ועדת הכלכלה של הכנסת, או לפנות למשרד האוצר, כפי שעשה, ולהתלונן על כפיות טובה כביכול של איגוד הכדורסל (מקבל כסף ציבורי – אבל לא משקיע אותו בציבור). מצד שני, אפשר לצפות ממי שעסוק כעת בשיקום הריסות שיגלה פתיחות ולא יעשה מלחמות שיפגעו בצופים.

חוויית הצפייה נפגעה ביום שני בלילה בגלל שלומיאליות ניהולית, אוזלת יד בדיאלוג בין ארגונים, קטנוניות לא מקצועית ושלל פגמים מובנים. לך תשכנע את הצופים שכל זה נעשה כאילו למענם.

העין השמינית של דני נוימן

מה חדש בעניינו של הפרשן והבורר דני נוימן? לפני חודש פורסם ב"העין השביעית" כי רשות השידור לא תאשר לנוימן לעבוד במקביל לתפקידו גם כבורר בהתאחדות לכדורגל. בתגובה מסרה אז הרשות כי טרם התקבלה פנייה של נוימן בנושא, וכל אישור כזה יהיה כפוף לנהלים ולכללים.

דני נוימן. בורר, פרשן או גם וגם? (צילום מסך)

דני נוימן. בורר, פרשן או גם וגם? (צילום מסך)

בתגובה לפניית "העין השביעית" השבוע הגיבו ברשות השידור ואמרו: "כפי שדני נוימן עידכן אותנו, הוא אינו מועסק כבורר בהתאחדות לכדורגל".

אלא שבהתאחדות לכדורגל לא ידוע על דבר כזה. מבחינתם, נוימן מונה רשמית לתפקידו ב-4 בינואר 2015 על-ידי נשיאות בית-הדין העליון, והוא בורר לכל דבר ועניין – אם כי "טרם קיבל תיק בפועל". יצוין כי שמו ותמונתו של נוימן ממשיכים להתנוסס באתר האינטרנט של ההתאחדות, בדף של "המוסד לבוררות".

בתגובה לשאלת "העין השביעית" על מעמדו הנוכחי הגיב נוימן: "תבדוק ברשות השידור ותבדוק בהתאחדות".

אבל כל אחד אמר לנו משהו אחר.

נוימן: "אני לא מתראיין לא ב'העין השביעית' ולא בהעין השמינית".

עצום, אדיר, גרנדיוזי, כביר, מונומנטלי

ניצחון יפה למכבי חיפה בשבת, 0:5 על אשדוד. באתרי הספורט שלפו את ההגדרה האולטימטיבית למעמדים מסוג זה. ב-one התפעלו: "0:5 ענק", ב-Ynet התלהבו ממש: "0:5 ענק", ובערוץ הספורט יצאו מגדרם: "0:5 ענק".

לא רק 0:5 ענק נרשם בישראל: בגרמניה הביסה באיירן מינכן 0:8 את המבורג. "0:8 ענק", התרגשו ב-one. הם לא מצאו מלה גדולה יותר לניצחון כזה. יוצא שניצחון של 0:5 בישראל ענק כמו 0:8 בגרמניה.

"5:0 ענק". one

"0:5 ענק". one

"5:0 ענק". ynet

"0:5 ענק". ynet

"5:0 ענק". ערוץ הספורט

"0:5 ענק". ערוץ הספורט

המלה "ענק" חביבה על העורכים, שמטיחים אותה לעתים קרובות מדי. ב-one השתמשו במלה הזו שלוש פעמים במוצאי השבת האחרונה. הפעם השלישית היתה עם "בישול ענק לביטון". באתר מגלים חיבה מיוחדת לתיאור הזה, עד כדי אינפלציה. כמעט שאין שבוע או יום בלי שיככב שם. "ניצחון ענק לבוסטון", "ניצחון ענק לבלאט", "1:4 ענק לסיטי", "ניצחון ענק לא.ס. רמת-השרון" ועוד.

ב-ynet חגיגה דומה: "ניצחון ענק לדודי סלע", "ניצחון ענק לאשדוד ברוסיה", "ניצחון ענק לכפר-סבא בכדורעף נשים", "ניצחון ענק לאינדיאנה", "אחרי קאמבק ענק – מכבי תל-אביב ניצחה את חיפה". גם בערוץ הספורט ההגדרה הזו מתרבה מפעם לפעם, בעוד שב"וואלה" מפגרים מאחור, אבל גם הם מפציצים מדי פעם בענק.

"ענק" מוגדרת במילון כ"גדול מאוד", או "עצום", ויש גם "אדיר", "גרנדיוזי", "כביר" או "מונומנטלי" [חביב במיוחד על זוהיר בהלול]. אבל דומה שהעורכים ננעלו או נתקעו על מלה אחת, מסמורטטת מרוב שימוש ולא מרשימה. בתקשורת עם אופי דרמטי במיוחד, שמעצימה כל ניצחון ומקדשת כל שער, המלה "ענק" היא חלק מתופעת האדרה. לקוראים נדמה לפעמים שהם רק גמדים בארץ של ענקים.

מדור פרסומי

ארבעה כתבי ספורט של "ידיעות אחרונות" (אפרת עמורבן, יעל שחרור, אורן אהרוני וברק חקלאי) גויסו לקמפיין הפרסומי "המורה של המדינה" בשיתוף הסתדרות המורים ומפעל הפיס. במסגרת זו הפגישו הכתבים חמישה ספורטאים עם המורים שלהם בהווה ובעבר, ומדור הספורט הקצה לכך ביום שלישי (17.2.15) כמעט שני עמודים. בטור לצד הפרויקט הובאו ידיעות ספורט בחתימת כמה מהכתבים, שהתערבבו להם בין עיתונות לפרסום. מעניין אם בעיתון דואגים לפצות אותם על הסכמתם לשמש ג. יפית תורניים.

מתמרכזים

הבלוג "כדורגל שפל", המסקר את הליגות הנידחות, שסיפורו פורסם בין היתר גם בטור זה, מפאר מהשבוע שעבר גם את מדור הספורט של אתר "הארץ".

לתגובות: yegerm9@walla.co.il