היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין תומך בעמדת בנימין נתניהו וסיעת הליכוד, וכן בעמדת עיתון "ישראל היום", עורכו עמוס רגב ומייסדו שלדון אדלסון, וקובע כי יש לדחות על הסף את בקשתו של עו"ד שחר בן-מאיר לאסור על חלוקת "ישראל היום" כל עוד הוא משמש "פלטפורמה לתעמולה אסורה" עבור ראש הממשלה.

וינשטיין מסביר כי ליו"ר ועדת הבחירות הסמכות לפעול מול פרסומים ספציפיים בעיתונות הכתובה, ולא מול כלי תקשורת שלם כפי שמבקש ממנו עו"ד בן-מאיר

היועץ המשפטי לממשלה, שהתבקש על-ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, להביע עמדתו ביחס לבקשת עו"ד בן-מאיר, הגיש אותה היום, באמצעות עורכי-הדין אילאיל אמיר-כסיף ויונתן ברמן מפרקליטות המדינה.

לדברי היועץ, יש לדחות את העתירה על הסף "מחמת כוללניות הסעד אשר מבוקש במסגרתה". היועץ מסביר כי ליו"ר ועדת הבחירות הסמכות לפעול מול פרסומים ספציפיים בעיתונות הכתובה, ולא מול כלי תקשורת שלם כפי שמבקש ממנו עו"ד בן-מאיר.

"הגם שבמסגרת העתירה מביא העותר מספר כתבות כדוגמאות לסיקור מוטה לכאורה לטובת המשיב 1 [נתניהו], הרי שהעתירה איננה מכוונת כלפי ידיעה מסוימת, כי אם כלפי העיתון בכללותו, על כלל הפרסומים החדשותיים המתייחסים למשיב 1 או למי מיריביו הפוליטיים", כותב היועץ בתגובתו. "גם הסעד המבוקש הוא כוללני, ודורש מן העיתון 'לחדול מלהיות פלטפורמת תעמולה עבור המועמד', ו'להימנע מלפרסם, ולהפסיק לפרסם, תעמולת בחירות'. בנסיבות אלה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי מדובר אף בעתירה כוללנית, שיש לדחותה על הסף מטעם זה בלבד".

היועץ מוסיף וכותב כי "ככל שיש בידי העותר טענות בדבר ידיעה מסוימת (או רצף ידיעות) שלשיטתו אינה אלא 'מודעה מודפסת' שהיא 'תעמולת בחירות' [...] פתוחה בפניו הדלת למצות את ההליכים ולפנות בבקשה קונקרטית מתאימה".

לקריאת תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה

להורדת הקובץ (PDF, 968KB)

עוד טוען היועץ המשפטי לממשלה כי חוק דרכי תעמולה חל על מודעות מודפסות בלבד ולא על פרסומים עיתונאיים בעלי אופי חדשותי. "אמנם", נכתב בתגובת היועץ, "יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, כב' המשנה לנשיאה ריבלין, קבע באחת הפרשות כי 'טורים וכתבות עשויים, בנסיבות מתאימות, להיחשב כמודעה מטעם שדינה כדין כל מודעה. זאת, כאשר יש זיקה ברורה בין הכותב לבין הפעילות הפוליטית הרלבנטית או כשיש זיקה בין הבעלות על העיתון לבין מועמד פוליטי וכן לאור תוכן הכתבות' [...]. עם זאת, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי מדובר במצבים שבהם מדובר בפרסום שאינו אלא מודעה ממומנת ומוזמנת במסווה של כתבה עיתונאית, ולא בפתח לרגולציה של ידיעות חדשותיות וטורי דעה אשר נוטים לטובת מועמד זה או אחר, או לרעתו".

לדעת היועץ המשפטי לממשלה, חוק דרכי התעמולה, גם בפרשנותו המרחיבה, "איננו משים את יו"ר ועדת הבחירות בבחינת 'צנזור-על' על כלל התכנים החדשותיים המופיעים בעיתונות הכתובה, ואף איננו מטיל עליו לפקח על שמירת כללי האתיקה העיתונאית. לא זו תכליתו הספציפית של החיקוק האמור, וככל שהמחוקק יחליט כי נדרשת הסדרה – במסגרת דיני הבחירות – על הטיה בסיקור עיתונאי לטובת מועמד זה או אחר, תידרש לשם כך חקיקה ראשית מפורשת, שתצטרך כמובן לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה של חוקי היסוד, בשים לב לפגיעה בחופש הביטוי הפוליטי וחופש העיתונות".

תב"כ 16/20