מסר מידיד
היו ל"ישראל היום" כותרות ראשיות מופרכות יותר, אבל גם זו של הבוקר היא דוגמה לא רעה למהות העיתון המוזר הזה, שהודפס הלילה ב-325 אלף עותקים. אם העדות היחידה שתישמר בארכיונים תהיה הכותרת הראשית של הבוקר, יהיה בה די כדי להעסיק את חוקרי תולדות השופר התעמולתי, שמחולק חינם לכל מי שמוכן לקבלו.
בשבועות האחרונים מתחולל מאבק סביב כוונתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לשאת נאום בפני הקונגרס האמריקאי זמן קצר לפני הבחירות בישראל. בממשל האמריקאי רומזים לנתניהו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי ביקורו בשעה זו אינו רצוי, אולם הוא משוכנע כי לביקור חשיבות היסטורית ומתעקש עליו. ב"ישראל היום" תומכים כמובן בעמדת נתניהו, אולם ככל שיותר ויותר פוליטיקאים ואנשי ממשל בכירים בארה"ב מביעים בפומבי הסתייגות ואף התנגדות גלויה לנאום, מתקשים במנשר התעמולה של לשכת ראש הממשלה למצוא הצדקות וטיעונים לטובת נשיאת הנאום.
אלי ויזל (צילום: מרים אלסטר)
לפני שבועיים יצרו ב"ישראל היום" כותרת מדברי פרשן ברשת הפרו-רפובליקאית פוקס-ניוז, בשבוע שעבר ציטטו ממאמר שפורסם ב"וול-סטריט ג'ורנל", הבוקר הכותרת הראשית שאובה מראיון קצר שערך בועז ביסמוט עם יהודי בכיר: "אלי ויזל: 'איראן היא הבעיה – לא הנאום'".
כבר בפתח כותרת המשנה לראשית מודגש כי ויזל הוא "ידידו האישי" של נשיא ארה"ב ברק אובמה, כך שהמסר הביקורתי יקבל משנה תוקף. לא נכתב בכותרת המשנה, וגם לא בידיעה המלאה, על הקשר של בנימין נתניהו לוויזל, על אף שרק בשנה החולפת פורסם כי נתניהו לחץ על ויזל להגיש את מועמדותו למשרת נשיא המדינה (הגם שאין לו אזרחות ישראלית והוא אינו רשאי להתמודד).
הראיון עם ויזל בא לאחר שנענה לבקשת הרב האמריקאי שמולי בוטח והצטרף לפרסום מודעות בעיתונות האמריקאית בגנות "הסכם מסוכן" של ארה"ב עם איראן. ביסמוט מדווח על כך, אולם בלי כל אזכור ליחסים המיוחדים בין הרב בוטח, "ישראל היום" ומייסדו ומממנו של העיתון, איל ההימורים והפילנתרופ שלדון אדלסון.
הגרעין האיראני
הכותרת הראשית של "הארץ" מוקדשת לדיווח מאת ברק רביד על "דו"ח מסווג" שהוכן באגף המודיעין של משרד החוץ הישראלי, ולפיו יש סבירות נמוכה ביותר שאיראן תגיע בשבועות הקרובים להסכם עם שש המעצמות על תוכנית הגרעין שלה. רביד מציין כי "הערכת משרד החוץ עומדת בסתירה להתבטאויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבועות האחרונים ולפיהן איראן והמעצמות – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה – עומדות לפני חתימה על הסכם מסגרת עד סוף מרץ".
הגרעין הישראלי
בשולי מדור חדשות החוץ המצומצם של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה קצרצרה מאת אורלי אזולאי ולפיה מדינת ישראל פיתחה פצצת מימן בסיוע ארה"ב. לאחרונה, כך עולה מהידיעה, הסירה ארה"ב סיווג מדו"ח סודי שחובר בפנטגון בשנת 1987. לפי הדו"ח, לישראל היו אז מתקנים גרעיניים השקולים למתקן לוס-אלאמוס שבארה"ב וכן תוכנית לפיתוח פצצות מימן (הנה הדו"ח המלא). אזולאי מציינת כי עיתוי הסרת הסיווג הסודי מהדו"ח, זמן קצר לפני הנאום שנתניהו אמור לשאת בקונגרס האמריקאי, "מעורר תהיות".
סערת השערורייה
בעיתונים שאינם "ישראל היום" אין עוסקים הבוקר ישירות בנאום של ראש הממשלה נתניהו בפני הקונגרס. במקום זאת מסכמים את הפרשה הטרייה יותר שבה כיכב ראש הממשלה, התערבות בוועדות פרס ישראל.
"ההדחות בוטלו – הבלגן נשאר", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". כל הכפולה הפותחת מוקדשת ל"סערת פרס ישראל". מידע, אינפוגרפיקה, דעות. ב"מעריב" מוקדש כל התוכן המערכתי בשתי הכפולות הפותחות ל"שערוריית פרס ישראל" (כולל הפועל "קיפלו", שמתייחס לפעולה שביצעו היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה בראש ממשלת ישראל, וכן תצלום של נתניהו במראה אומלל), אולם הכותרת הראשית שמורה לאירוע אחר. ב"הארץ" מקדישים לפרס ישראל כותרת בשער וידיעה בינונית בכפולה השנייה. בלי "סערה" ובלי "שערורייה". ב"ישראל היום" נכתב כי נתניהו קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. לא נכתב כי לפי משרד המשפטים, מעשיו של נתניהו הם "על גבול הלא-חוקיים".
השואה II
היו לחיים שיין, הפובליציסט הפורה של "ישראל היום", מאמרים נפוחים ומגוחכים יותר מזה המתפרסם הבוקר בכפולה השישית של העיתון, אבל גם זה הטרי, שמופיע תחת הכותרת "קואליציית האינטרסים, באדיבות נוני מוזס", שווה קריאה. כמעט כל משפט במאמר של שיין מדהים ביכולתו של הכותב לשלב עיוורון, הסתה ואירוניה לא מודעת לעצמה, כל זאת באמצעות שימוש בקלישאות. קחו לדוגמה את שני המשפטים שמרכיבים את פסקת הפתיחה:
ככל שמערכת הבחירות מתקדמת לקראת הכרעה, כך הולך ומתברר היקף המזימה להפיל את שלטון הימין בישראל. אנשים, גופים וארגונים רבי כוח ועוצמה חברו יחד לשטוף את מוחו של הציבור ולזהם את ההליך הדמוקרטי הראוי".
מי שמעוניין בהחלפת מפלגת השלטון בהליך דמוקרטי שנקבע מראש מוגדר כזומם מזימה. שטיפת מוחו של הציבור היא המטרה המוצהרת של "ישראל היום", שנוצר במטרה "לאזן" את המסרים של כלי התקשורת בישראל, ומי שעומד מאחוריו, שלדון אדלסון, הוא אחד מעשירי תבל, בעל כוח ועצמה רבים יותר מאשר כל מתנגדי נתניהו גם יחד.
חיים שיין, פובליציסט "ישראל היום" (צילום מסך)
בהמשך מאמרו מתייחס שיין ליחסי נתניהו-אובמה, עם דגש על עמדת יהדות ארה"ב (לא כולל אלי ויזל). מבחינת שיין, השנה כבר מזמן אינה 1939. אנחנו בשלהי 1942: המשרפות פועלות במרץ, היהודים נרצחים במיליונים, ויהדות ארה"ב עומדת מנגד. הנה כך הוא כותב:
חבל מאוד שיש יהודים בארה"ב, שלצד מפלגות שמאל בישראל משתפים פעולה עם אובאמה נגד אינטרסים קיומיים של המדינה. ההיסטוריה היהודית לעולם לא תסלח לאותם ארגוני שמאל, בדיוק כפי שלא סלחה להנהגה היהודית העלובה ששתקה בימי הנשיא רוזוולט, כשרכבות הובילו את בני עמה להשמדה על אדמת אירופה".
פיגוע השתקה
הכותרת הראשית של "מעריב" מוקדשת לפיגוע טרור שאירע אתמול בדנמרק, אירוע שבשל ההטיה הבוטה של שני הטבלואידים האחרים בעד ונגד נתניהו, נדחק אל תחתית שעריהם. "כחודש לאחר הפיגועים בפריז, נפתחה אתמול אש לעבר מקום כינוס בנושא חופש הביטוי, שבו נכח צייר שאייר בעבר קריקטורות של מוחמד בדמות כלב", נכתב בכותרת המשנה לראשית של "מעריב". חציו העליון של שער העיתון כולל תצלום מבית-הקפה שהותקף ביריות, תצלום קטן של החשוד במעשה, וכן איור של מוחמד ככלב.
חיים איסרוביץ' מדווח בפנים העיתון כי המאייר לארס וילקס צייר בשנת 2007 כמה קריקטורות שזכו לכינוי "מוחמד ככלב בכיכר", ניסה להציגן בגלריות ולבסוף הסתפק בפרסום בעיתון שבדי. "האיורים הפכו את וילקס למטרה עבור קיצונים אסלאמים, וארגון אל-קאעידה וא-שבאב הסומלי איימו להתנקש בחייו".
ב"ידיעות אחרונות" דוחקים את הדיווח על הפיגוע בקופנהגן עד לעמ' 12. בשולי העמוד אפשר למצוא הדפסה קטנה של הקריקטורה המציגה את מוחמד ככלב, אותה קריקטורה שמופיעה בבולטות בשער "מעריב". "הארץ" ו"ישראל היום" מדווחים על נסיון ההתנקשות במאייר בלי להציג את הקריקטורה שככל הנראה חוללה את האירוע.
לאחר ירידת גליונות העיתונים לדפוס אירע פיגוע טרור נוסף בבירת דנמרק, ליד בית-הכנסת שבעיר.
באדיבות נוני מוזס
כותרת "ידיעות אחרונות" מוקדשת כאמור ל"סערה" ול"בלגן" שיצר נתניהו סביב פרס ישראל. בכפולה הפותחת מתואר נתניהו כמזגזג. שמעון שיפר מצרף במדור הדעות טור ביקורתי משלו על התנהלות ראש הממשלה. הכפולה השנייה מוקדשת לעימות בין נתניהו ליו"ר הבית-היהודי נפתלי בנט. עקיבא נוביק ויובל קרני מדווחים כי נתניהו מתכנן לערוך "ביקור טעון" במערת המכפלה ומציינים: "נראה שנתניהו עצמו מעביר מסרים סותרים לשותפיו מהימין".
ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע בחירות של הליכוד, 9.2.15 (צילום: גילי יערי)
הכפולה השלישית נפתחת בדיווח מאת איתמר אייכנר על ביקורת שמתח ראש השב"כ לשעבר (ואורח קבוע בדפי "ידיעות אחרונות") יובל דיסקין על ראש הממשלה. ידיעה נוספת מאת אייכנר באותה כפולה מוקדשת לקידום הפגנה שעתידה להתקיים עשרה ימים לפני הבחירות תחת הכותרת "ישראל רוצה שינוי". לפי אייכנר, את ההפגנה מארגנת עמותת מיליון-ידיים, ומטרתה החלפת השלטון. העמותה הוזכרה בתחילת החודש ב"ישראל היום" כאחד הארגונים הזוממים להפיל את נתניהו.
התוכן המערכתי היחיד בכפולה החמישית של "ידיעות אחרונות" מוקדש להפגנת יחיד שערך יובל פרייברג-רחמים, בן לזוג לסביות, מול יו"ר הבית-היהודי נפתלי בנט, שמאז היעלמותו בהצבעה על "חוק 'ישראל היום'" הפך מידיד העיתון לאויבו.
בשולי החדשות
בעמודי החדשות של "הארץ" מתפרסמות הבוקר כמה וכמה ידיעות מעניינות.
אורי בלאו מדווח כי בני משפחת פאליק ממיאמי, "תורמיו העקביים ביותר של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו", היו התומכים העיקריים של עמותה שאחד ממקימיה הוא בנצי גופשטיין, ושמטרותיה "דומות מאוד לאלו של ארגון להב"ה". לפי הדיווח, מיליוני שקלים מועברים מהמשפחה, דרך חברות בפנמה, אל העמותה העונה לשם "קרן סגל לישראל".
בידיעה מאת סוכנות AP, הרואה אף היא אור ב"הארץ", מדווח כי מבדיקה שערכה הסוכנות בנוגע ל-247 מקרים של תקיפות בתים שביצע צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן" עולה כי כ-60% מבין 844 הפלסטינים שנהרגו בתקיפות היו ילדים, נשים וקשישים.
גילי כהן וג'קי חורי מדווחים כי שר התשתיות סילבן שלום מעכב את חיבור המים לעיר הפלסטינית החדשה רוואבי, למרות האישור שניתן לכך על-ידי יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
משו-משו
"נראה שכתבי 'ידיעות אחרונות', שעסקו בימים האחרונים בצורה אינטנסיבית, ובציניות, במטרה לסכסך בין הליכוד לבית-היהודי, לא יכולים כבר לספור את השעות עד לפרסום דו"ח מבקר המדינה בעניין הוצאות בית ראש הממשלה", כותב חיים שיין ב"ישראל היום". "יש עיתונאים שכבר החלו לבשל תבשיל ספוג במיץ רוע, על בסיס שמועות שהופצו בניגוד לחוק".
יש גם עיתונאים שכבר החלו למגן את קיבתם של בני הזוג נתניהו, כדי שיוכלו לבלוע את התבשיל הספוג במיץ רוע. הכתב המדיני של "ישראל היום", שלמה צזנה, למשל.
מני נפתלי ייכנס מחר לכוננות ספיגה... יש עדויות שמופצות ובהן התנהלותו לא יוצאת משו-משו
— שלמה צזנה (@cesana) February 14, 2015
"עובדים טוענים: 'מני נפתלי לא אמין ומניפולטיבי", נכתב הבוקר בשער "ישראל היום". בפנים העיתון מוקדש עמוד שלם לדיווח מאת צזנה ולפיו שני עובדים לשעבר במעון שיגרו מכתבים ("שנחתמו גם כתצהירים בפני עורכי-דין") ובהם הם מתארים את נפתלי כ"עובד בעייתי, שניסה לפגוע ברעיית רה"מ שרה נתניהו עוד בימים שעבד בבית".
רק לאחרונה יצא "ישראל היום" בשצף קצף נגד פרסום בולט של תצהיר משפטי, מאת אותו נפתלי עצמו. "כל בר-דעת יודע שבתצהיר לבית-המשפט אפשר לכתוב כל דבר, אבל האג'נדה ברורה", נכתב בשער "ישראל היום". והנה, חלף פחות מחודש ותצהיר נגדי מקבל ציטוט בשער ודיווח על פני עמוד שלם. העיקר שהאג'נדה ברורה.
ענייני כלכלה
בשער האחורי של "ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "קצין וג'נטלמן", מדווח רותם אליזרע כי הרמטכ"ל היוצא רב-אלוף בני גנץ נתן לקבצנית 200 שקל. כיתוב התצלום: "הרמטכ"ל הנדיב".
צבי זרחיה מדווח ב"דה-מרקר" כי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סירב לבקשת יו"ר מרצ זהבה גלאון לחקור את ראש הממשלה נתניהו על פגישותיו עם נוחי דנקנר ערב פרסום מסקנות ועדת הריכוזיות.
עושים לביתם
בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" מתפרסם פרק נוסף במסגרת שיתוף הפעולה המסחרי בין העיתון לבין הסתדרות המורים ומפעל הפיס, במסגרת קמפיין "המורה של המדינה". תמר טרבלסי-חדד מדווחת כי על אף שחלף פחות משבוע מאז השקת העונה השביעית של המיזם, צבר אתר התחרות יותר מאלף טופסי המלצה.
בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" נדפסת עוד פרסומת המתחזה לידיעה, הפעם מהסדרה האינסופית של פרסומי רז שכניק על הפקות טלוויזיה שמשודרות בהוט ונוצרו תוך שיתוף פעולה זה או אחר עם סוכנות ADD, שבראשה עומדים בתו של העורך האחראי, הדס מוזס, ובן-זוגה ירון ליכטנשטיין.
בכפולת האמצע של המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסם פרק נוסף מאת איריס ליפשיץ-קליגר במסגרת שיתוף הפעולה המסחרי של העיתון עם חברת אוסם ("שולחן משפחתי"). הפעם מציג העיתון את השולחן המשפחתי של כוכב הילדים טל מוסרי, שגם הוא, לא תאמינו, מיוצג על-ידי סוכנות ADD.
בעיתון "המודיע" מתפרסמת "ידיעה" בלתי חתומה תחת הכותרת "ח"כ הרב ליצמן בישיבת מנהלי המרחבים במחוז הדרום של מכבי: 'הקשר של קופת חולים מכבי עם המגזר החרדי הוא משמעותי, אמיתי ומביא לשירות רפואי טוב יותר'".
ידיעה נוספת ב"המודיע", חתומה בידי יעקב רייניץ, עוסקת ב"יוזמה משותפת של בנק הפועלים ו'המודיע'", העונה לשם "חיים בתבונה 2". נראה שזו הגרסה החרדית ל"משפחה בצמיחה", המיזם הפרסומי שעורך הבנק בשיתוף "ידיעות אחרונות". לפי הידיעה ב"המודיע", מטרת המיזם היא לסייע למשפחות להגיע לאיזון כלכלי בסיוע מומחי בנק הפועלים.
ענייני תקשורת
עמירה הס מקדישה את מרבית מדורה הקבוע ב"הארץ", "שב"חית", לעלייה במספר תקיפות עיתונאים בגדה המערבית על-ידי חיילים ושוטרים ישראלים. "למה פוגעים חיילים בחופש העבודה של עיתונאים פלסטינים?", שואלת הס. "התשובה פשוטה ואינה זקוקה לפלפולים למדניים: תפקיד צה"ל הוא להגן על חופש המתנחלים לשגשג. לכן תפקידו לדכא את ההפגנות העממיות הפלסטיניות נגד ההתנחלות. תפקיד צה"ל להפחיד ולהרתיע את המפגינים ולהפחיד ולהרתיע את מי שמסקרים את ההפגנות. למה מספר התקיפות הפיזיות בעלייה? כי העיתונאים הפלסטינים הם קשי תפיסה. הם עוד לא קלטו את המסר שאסור להם לסקר את ההפגנות האסורות".
רוגל אלפר כותב במדור הדעות של "הארץ" על זהות האינטרסים בין "ידיעות אחרונות" לראש הממשלה בנימין נתניהו.
במדור הדעות של "מעריב" מבקר אבישי עברי את החלטת נפתלי בנט להגיש תביעת דיבה נגד העיתונאי דרור פויר.
עכשיו במטה: דן מרגלית מחריף את הטון נגד ביבי. אם הוא רק היה יודע איך לעזאזל מתפעלים מקלדת ואז גם מצליח לכתוב את הדברים האלה, בעיתון כלשהו.
— Rottem Danon (@rottemd) February 14, 2015
ב"ישראל היום" כותב דן מרגלית מאמר קצר על התערבות נתניהו בפרס ישראל. במקום לבקר את נתניהו ישירות תוהה מרגלית "מי נתן לבנימין נתניהו את עצת אחיתופל להחליף שני חברי ועדה". אתמול הבטיח בשידור חי לכתוב מאמר ל"העין השביעית" על יחסי נתניהו והתקשורת, כשיהיה לו זמן. נמתין בסבלנות.