בדצמבר 1976 ביצע ראש הממשלה יצחק רבין את מה שנכנס להיסטוריה הפוליטית של ישראל כ"התרגיל המבריק" – וגרם, בלי שהתכוון לכך כמובן, לסילוק תנועת העבודה משלטון בן עשרות שנים ולעליית הליכוד. נזכרתי בכך כשצפיתי בליל שבת (13.2.15) במשדרי האקטואליה שתייגו במושגים דומים את המשבר שחולל בנימין נתניהו בעניין הרכב השופטים של פרס ישראל לספרות.

הטון ששלט בקרב הפרשנים הפוליטיים של ערוצי הטלוויזיה (לא כולם) היה מחמיא לנתניהו: ראש הממשלה לא באמת מוטרד מהרכב השופטים של פרסי ישראל, אלא תיזמן את פיטורי הפרופסורים הירשפלד והולצמן למערכת הבחירות. באמצעות המהלך שביצע התכתב נתניהו עם הציבור הימני, וביתר דיוק עם שניים-שלושה מנדטים הנעים ונדים בין הליכוד לבית-היהודי. הוא הניח שהתקפה גרזינית כזו על שופטים המזוהים עם השמאל, ומכהנים בוועדות פרס ישראל, תדבר אל לבותיהם של הבוחרים הימנים ותעורר אצלם אהדה אליו, משום שהם חשים עצמם מודרים, זה דורות, מהמועדון המתנשא המרכיב את האליטה האינטלקטואלית והתרבותית במדינה.

מסקנת הפרשנים, גם אלה שמתחו ביקורת על התנהלותו של נתניהו בפרשה זו, היתה שהוא ביצע מהלך פוליטי מתוחכם, ויש שאמרו במפורש "מהלך מבריק" (החל מהדקה ה-20), ושבאופן זה שיפר ראש הממשלה את מעמדו ומעמד מפלגתו בדרך אל הקלפי. דברים ברוח זו ניתן לקרוא ולשמוע גם בכלי תקשורת אחרים בסוף-השבוע.

לא ברור לי היכן האסמכתא לתובנה המפולפלת הזו. מדוע להניח שבוחרי הימין יגדילו את תמיכתם בנתניהו משום שהוא מכסח את האליטה התרבותית ויתעלמו מהביזיון שנחל כשהתברר שפיטורי שני הפרופסורים חוללו גלי הדף שעמדו למוטט את יוקרתו של הפרס? ומדוע להעריך ש-40–50 אלף קולות צפים בימין יטו את הכף לטובת נתניהו כי תייג את אחד השופטים כאנטי-ציוני, ויתכחשו למבוכת ראש הממשלה כאשר התברר שפעולתו היא בלתי חוקית, כפי שקבע היועץ המשפטי לממשלה?

ומדוע לקבוע כי נתניהו, במהלכו, הגדיל את הפופולריות שלו ולא לקחת בחשבון שמצביעי הימין עשויים להגיע למסקנה הפוכה – שראש הממשלה הוכיח לעין כל שהוא אינו מסוגל לצפות צעד אחד קדימה, ואם זו יכולת האבחנה שלו בעניין משני, מי ערב שבסוגיות הרות גורל, כמו ההתמודדות מול הגרעין האיראני, כושר השיפוט וההכרעה שלו משובח יותר?

יצחק רבין (צילום: נתי שוחט)

יצחק רבין (צילום: נתי שוחט)

ביסוד הניתוח של הפרשנים הללו עומדת ההנחה שנתניהו מתייחס לציבור בוחרי הימין כאל המונים נבערים, חסרי כושר שיפוט וחמומי מוח. הפרשנים כמו אומרים שהאלקטורט של הליכוד הוא אזרחים פרימיטיביים, נעדרי בינה ומשוללי יכולת להבחין בין עיקר לטפל. זו נקודת מוצא בעייתית: לא ברור אם כך אכן מתייחס נתניהו למצביעי הימין; מניתוחי הפרשנים מסתמן שכך מתייחסים הם לציבור הזה.

לטובת מי ששכח או לא ידע: הכותרת "התרגיל המבריק" ניתנה למהלך שיזם ראש הממשלה רבין על-פי המלצת חיים צדוק, שר המשפטים שלו. צדוק יעץ לרבין להגיב בהתפטרות ובהכרזה על הקדמת הבחירות לאחר ששניים משרי המפד"ל נמנעו בעת הצבעת אי-אמון שהגישה סיעת אגודת-ישראל בגלל חילול שבת שגרמה לכאורה נחיתתם של מטוסי F15 הראשונים בארץ. התפטרות הממשלה לכדה בתוכה כמה שרים שביקשו לפרוש ממנה, ומצד שני מנעה אפשרות להפילה בכנסת באמצעות הצבעות אי-אמון.

בדיעבד התגלה התרגיל המבריק כאסון פוליטי אנוש שהונחת על תנועת העבודה: בבחירות של מאי 1977, אלו שרבין זירז את קיומן, היא איבדה את השלטון וחיסלה הגמוניה מפלגתית שנמשכה עשרות שנים. המהפך שנולד בעקבות זאת העלה את הליכוד.

עדיין לא ברורות השלכותיו של התרגיל המבריק של נתניהו מפברואר 2015.