יש מעט מאוד תחומים שבהם הצדדים הניצים בקרב המתחולל לנגד עינינו יסכימו עליהם, אבל על כך שאנחנו חווים עליית מדרגה, מה שקרוי הסלמה – יסכימו כולם. בטקסטים שנונים היה מגיע כאן איזה משפט שעושה טוויסט במחשבה, משהו בסגנון: לא, אין מדובר בקרב פוליטי בין המועמדים והמפלגות במסגרת מערכת הבחירות המתחממת, אלא בקרב בין שני ענקי התקשורת, "ישראל היום" מצד אחד ו"ידיעות אחרונות" מצד אחר. אבל האמת היא שהסטטוס שפירסם ב-9.2.15 בפייסבוק ובטוויטר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נגד "ידיעות אחרונות" ו-ynet מחבר לראשונה בגלוי את שתי זירות הקרב, זו של הפוליטיקה וזו של התקשורת.
הסטטוס הזה, שבא אחרי סרטון תעמולה שבו מתייחסים נתניהו ויועצו לשני כלי תקשורת – עיתון בשם "ידיעות שקרניות" ואתר אינטרנט בשם "ליי-נט" – הוא חריג אפילו במסגרת מלחמת האיתנים הניטשת זה כמה שנים בין מפעלות התקשורת של נוני מוזס לבין ראש הממשלה (ומפעלות התקשורת שלו). בחירת המסרים הגלויים והסמויים שבו היא כה רבת משמעויות, עד שכדאי לעמוד עליהן בפרוטרוט.
ראשית, הנה הסטטוס במלואו:
הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן: הגורם המרכזי שעומד מאחורי גל ההכפשות נגדי ונגד רעייתי הוא נוני מוזס, המוציא-לאור של העיתון 'ידיעות אחרונות' ואתר האינטרנט ynet. הוא אינו בוחל באמצעים כדי להפיל את שלטון הליכוד בראשותי, לסגור את עיתון 'ישראל היום' ולהשיב את השליטה הדורסנית של 'ידיעות אחרונות' בעיתונות הכתובה.
בשבועות האחרונים ההתקפות נגדי כבר לא מופיעות פעם אחת ביום, בשעות הבוקר, כשהעיתון 'ידיעות אחרונות' מופץ. הן מתפרסמות כמעט כל שעה, ולעתים אפילו מדי חצי שעה, באתר ynet. שתי במות אלה יוזמות ומתזמנות הכפשות מגוחכות, כוזבות ומגמתיות נגדי ונגד רעייתי כחלק ממסע תקשורתי להחלפת שלטון הליכוד בשלטון השמאל, ולהשתלטות מחדש של נוני מוזס על שוק התקשורת.
מסע ההכפשות הנרחב והמשורשר הזה משתמש בין השאר בעובדים לשעבר, המנסים להוציא כספים מהמדינה שלא כדין, וגם בכל מיני גורמים אינטרסנטיים אחרים.
אינני טוען שכל הביקורת המושמעת נגדי מקורה בנוני מוזס. ישנם גורמים רבים בתקשורת אשר עושים את עבודתם נאמנה. הם מבקרים את השלטון בצורה עניינית גם אם נוקבת. אבל פה מדובר בדבר אחר לגמרי: איש עסקים רב זרועות בתקשורת מנהל מסע הכפשות שיטתי נגד ראש ממשלה מכהן, כדי להחליף שלטון בישראל, למען אינטרס עסקי מובהק ורווח כספי אישי.
אני מביא את הדברים לידיעת הציבור כדי להבהיר: הליכוד ואני לא נירתע מהכפשות אלה. נמשיך להיאבק, נגד כל ההכפשות הזדוניות, למען ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. איש לא יעצור בעדנו.
זהו רק קצה הקרחון. ארחיב על כך בהמשך".
עד כאן הסטטוס של נתניהו. בכיר פרשני "ידיעות אחרונות", נחום ברנע, בחר להגיב מהבטן, בראיון תגובה שהעניק לקרן נויבך ברשת ב' – ושלח את ראש הממשלה להתאשפז. אפשר להבין את ההיסטריה שאחזה בברנע ובעיתונו: לא בכל יום מתייצב ראש מדינה דמוקרטית פנים אל פנים מול כלי תקשורת מרכזי במדינה, ומסמן אותו לבוחריו כאויב העם והמדינה. ובכל זאת, אפשר להסיק כמה מסקנות מהטקסט שפירסם נתניהו, או שפורסם בשמו ובאישורו, גם במבט קר ושקול יותר.
ראשית יש לומר כי הסטטוס של נתניהו מעלה אל פני השטח את מה שיודעים כל איש תקשורת ורבים מצרכני התקשורת, אך לא הוצהר ברי"ש גלי עד עכשיו: נתניהו נלחם את מלחמתו של "ישראל היום", והאינטרס של "ישראל היום" ושל נתניהו הוא אותו אינטרס. מה שראש ממשלת ישראל מבקש לשכנע אותנו בו הוא שכל הפרסומים השליליים בעניינו בקבוצת "ידיעות אחרונות" נובעים ממטרה אחת – רצונו של מו"ל "ידיעות", נוני מוזס, להדיח את נתניהו מראשות הממשלה, וגם זאת לא כמטרה בפני עצמה, אלא כאמצעי שיביא לסגירתו של "ישראל היום".
אלא שמהקביעה הזו משתמע שעבור נתניהו, האתגר הגדול העומד בפני מדינת ישראל ערב הבחירות הוא הותרת העיתון "ישראל היום" פעיל. במובן זה, נתניהו החליט לאשש את הערכותיהם של אותם פרשנים פוליטיים שאיבחנו כי החליט להפיל את אבני הדומינו של ממשלתו בזו אחר זו רק לאחר ש"חוק 'ישראל היום'" עבר בכנסת בקריאה טרומית.
פעילת המחנה-הציוני מציגה שטרות כסף ועליהם דיוקנו של שלדון אדלסון, בשוליה של מסיבת עיתונאים שקיימה המפלגה מחוץ למערכת "ישראל היום". תל-אביב, 8.2.15 (צילום: בן קלמר)
שנית, נתניהו טוען כי מי שעומד מאחורי "גל ההכפשות" הוא מו"ל "ידיעות אחרונות". ובכן, אלא אם מוזס משמש מקור קבוע של, למשל, העיתונאי אמיר אורן ב"הארץ", ומתדרך לעתים מזומנות את העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 10 – קשה להתייחס לטענה הזו ברצינות. הפרסומים העוסקים בטוהר המידות של נתניהו ומשפחתו – מספיחי "ביביטורס" ועד פרשת הבקבוקים – פרושים על פני כל כלי התקשורת, אולי למעט "ישראל היום", ול"ידיעות אחרונות" אין בהם תפקיד בלעדי.
שלישית, נתניהו כבר פסק כי מדובר ב"הכפשות כוזבות", דהיינו בפרסומים שאינם אמת. מוזר, הרי לשכת ראש הממשלה אישרה בעצמה לאמיר אורן כי משפחת נתניהו החזירה לקופת המדינה צ'ק של 4,000 שקל בגין פדיון אותם בקבוקים החייבים בפיקדון. לגבי יתר הפרשות, בימים הקרובים יתחיל סוף-סוף מבקר המדינה לפרסם את ממצאיו, וכך יהיה ניתן להתרשם אם אכן, כדברי נתניהו, מדובר ב"הכפשות" או שמא בעובדות מבוססות ומהימנות.
רביעית, שוב משמיע נתניהו טרוניה, כפי שכבר עשה במערכת הבחירות הנוכחית בסטטוסים ובנאומים, כי יש מי שזומם להוריד אותו משלטונו, "להפיל אותו", כדבריו. ובכן, מה בכך? האם לא לשם כך נועדו בחירות במדינות דמוקרטיות? אלא שנתניהו מבטיח לא להירתע, ולהיאבק בתמנון רב-הזרועות נוני מוזס "למען בטחונה של מדינת ישראל" – רוצה לומר, זה או נתניהו, "ישראל היום" וביטחון לישראל, או שלטון השמאל, נוני מוזס וסכנות קיומיות.
באופן מפתיע, נתניהו משגר, כנראה לראשונה, איזשהו פרגון לעבר הכיוון הכללי של התקשורת. מתברר שיש עיתונאים שעושים את עבודתם נאמנה, אפילו כאשר הם מבקרים אותו. כמה חבל שאין להם פנים ושמות
חמישית, באופן מפתיע, נתניהו משגר, כנראה לראשונה, איזשהו פרגון לעבר הכיוון הכללי של התקשורת. מתברר שיש עיתונאים שעושים את עבודתם נאמנה, אפילו כאשר הם מבקרים אותו. כמה חבל שאין להם פנים ושמות, אי-אפשר להצביע עליהם באופן שיגרום לנתניהו להתחייב על המחמאה. אך היא עדיין שם, ופירושה שיש עוד גורמים בעיתונות, מלבד "ישראל היום", שעושים את עבודתם נאמנה. שהרי "ישראל היום", שאינו נוהג לבקר את נתניהו, אינו נכלל בקטיגוריה הזו. לא בטוח ששלדון אדלסון יסכים עם בן-חסותו בעניין הזה.
במאמר מוסגר, בכל פעם שנתניהו מאשים את מני נפתלי, או מישהו מעובדיו המסורים לשעבר שהחליטו להשמיע את קולם נגדו, בכך שהם "מנסים להוציא כספים מהמדינה שלא כדין", באיזשהו מקום בעולם נשרף איזה פיוז. לא יכול להיות שהאבחנה הבסיסית הזו – השלכה – שכל סטודנט לפסיכולוגיה יכול להגיע אליה, מתקיימת בנתניהו בצורה כה גולמית.
ולסיום, הבטחה: יהיה עוד. נתניהו לא יירתע, הוא ימשיך להביא לידיעת הציבור בישראל את הסיפור האמיתי של המאבק התקשורתי נגדו. בהמשך לדרישתו באחד מסרטוני הבחירות שלו, להפסיק לעסוק בשטויות ולמקד את הדיון הציבורי בדבר האמיתי, כעת מתברר על מה באמת הבחירות: למרות מסיבת העיתונאים שערכו אנשי המחנה-הציוני מול מערכת "ישראל היום", מתברר שהבחירות האלה הן בכלל לא על "ישראל היום". הן על "ידיעות אחרונות".