האתר "וואלה" דורש ממנחם בן שיפצה אותו במקרה שבית-המשפט ימצא כי אחד הטורים שלו שפורסמו באתר הוציא את דיבת גיא מרוז.
גיא מרוז ואורלי וילנאי הגישו לפני כחודשיים תביעה נגד "וואלה" וכמה מעיתונאיו בדרישה לפיצוי בסך כ-285 אלף שקל בגין שני פרסומים שראו אור באתר: טור מאת מנחם בן, שבו טען המחבר כי מרוז אחראי להרס משפחות, וידיעה מאת דוד אברהם, שנשאה את הכותרת "סוער ב'אורלי וגיא': אלימות, התעמרות ותלונות".
מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")
"ניסיון ציני של אנשי תקשורת להצר לעמיתיהם את הזכות החוקתית לחופש העיתונות וחופש הביטוי", מגדיר עו"ד ניר הראל, בא-כוחם של חברת וואלה-תקשורת בע"מ ועיתונאיה, את תביעת הדיבה של וילנאי ומרוז בכתב ההגנה שהגיש השבוע. עו"ד הראל מצטט בכתב ההגנה מדברים שאמר בהזדמנויות שונות מרוז בנושא לשון הרע וביקורת שנמתחת עליו. "מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים", כתב עו"ד הראל.
לגופן של הטענות כותב עו"ד הראל כי בכל הקשור למאמר מאת מנחם בן, הרי שמדובר ב"מאמר ביקורת" שנכתב על-ידי אדם ש"ידוע בסגנון הלא קונבנציונלי שלו". בנוגע לפרסום השני נטען כי התובעים "אינם חולקים על תוכן הפרסום, שהוא נכון", ומכאן ששמורה למפרסמים הגנת אמת דיברתי.
נוסף לכך שלח עו"ד הראל הודעת צד ג' למנחם בן בטענה שהחברה זכאית לפיצוי במקרה שבית-המשפט יפסוק נגדה ויחייב אותה לפצות את מרוז. "היה ויימצא חו"ח כי לתובעים יש עילה בשל פרסום המאמר הנזכר לעיל, הרי שבמסגרת ההסכם שבין הנתבעת 1 [חברת וואלה-תקשורת בע"מ] למקבל ההודעה [מנחם בן] חלה על מקבל ההודעה החובה לשפות את הנתבעת בגין כל הוצאה שתיגרם לה בשל כך".
כנספח להודעת צד ג' צורף הסכם ההעסקה בין "וואלה" לבן. לפי ההסכם, שנחתם ב-26.1.14, בן קיבל 450 שקל, בתוספת מע"מ, עבור כל טור שכתב לאתר. בהמשך מובהר כי בן אינו עובד של "וואלה", אלא קבלן המספק שירותים. אחד הסעיפים לקראת סוף ההסכם מתייחס לאחריותו של בן על פרסומיו:
הקבלן מתחייב לשפות את החברה ולשלם לה, בתוך שבעה ימים מיום דרישתה הראשונה לכך, כל סכום כספי, דמי נזק, הפסד, תשלום או הוצאה שייגרמו לה (לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין), הקשורים בדרישה ו/או תביעה, לרבות תביעת צד שלישי בקשר עם כל מעשה ו/או מחדל של הקבלן ו/או הפרת התחייבות ו/או הצהרה ו/או מצג שלו".
8160-12-14