עיתוני הכלכלה בישראל מעוניינים להיפטר מפרסום נתוני הבורסה בגליונות הדפוס שלהם, אך נמנעים מלבצע מהלך מתואם בשל חשש להסדר כובל, כך סיפר ח"כ חיים אורון במהלך דיון של ועדת הכספים שנערך באוקטובר האחרון.

במהלך הדיון, שעסק בהצעה לצמצם את גודל המודעות שמפרסמת על-פי חוק הרשות לניירות ערך, סיפר אורון כי לפני כשנתיים-שלוש ביקש ליזום ויתור משותף של העיתונים על פרסום העמודים המכילים נתוני בורסה (מדדי מניות, שערי אגרות חוב וקרנות נאמנות), ואף זכה להסכמה מבכירים בעיתונות הכלכלית, אך הבין מהממונה על ההגבלים העסקיים כי אם יקדם את יוזמתו, יהיה שותף להסדר כובל המנוגד לחוק.

ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ (צילום: אוליביה פיטוסי)

ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ (צילום: אוליביה פיטוסי)

"קיבלתי מכתב מכל בעלי העיתונים, מכל המו"לים, גם מ'ידיעות אחרונות' וגם מ'הארץ', שהם כולם מוכנים להוריד את העמודים האלה ושהם עולים להם הרבה מאוד כסף", אמר אורון בוועדת הכספים. בהמשך הדיון הוסיף: "הממונה על ההגבלים העסקיים הסבירה לי שאני עושה הסדר כובל ושאני אזוז הצדה, ואכן זזתי הצדה".

בשיחה עם "העין השביעית" מאשר אורון כי בעקבות פנייה של עיתונאי לשעבר בחן את הנושא והגיע למסקנה שבעידן האינטרנט אין צורך ממשי בעמודים הללו. "פניתי לכל העיתונים במקביל", הוא אומר, "ושאלתי, 'אם נגיע למצב שכולם מורידים, האם אתם מסכימים?'. כולם ענו לי בחיוב, עם הערה שזה כפוף להסדרים העסקיים, כלומר שזה לא יהיה קרטל".

לדברי אורון, קיבל תשובות חיוביות מ"הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס" ו"מעריב". הוא מוסיף כי עמדת העיתונים היתה שפרסום נתוני בורסה בהיקפים גדולים בגליונות המודפסים אכן מיותר. "הם לא מורידים את זה כי אף עיתון לא מעז להוריד את זה לבד, כדי שלא יהיה בנחיתות מול האחרים". כאמור, בעקבות פגישה עם הממונה על ההגבלים העסקיים, נסוג אורון מהיוזמה. ברשות להגבלים עסקיים אישרו כי הנושא אכן עלה בשיחות שקיים ח"כ אורון עם הממונה על ההגבלים העסקיים, אך לא הבשיל לכדי הצעה רשמית.

תיאום מראש בין העיתונים אכן נחשב להסדר אסור, אך יוזמה של עיתון אחד שמשפיעה על עיתון אחר מותרת על-פי חוק, כפי שיודע כל קורא שעוקב אחר התיאום בעליית מחירי העיתונים. אף שהממונה על ההגבלים העסקיים סיכלה את הצמצום המתואם של עמודי הבורסה, בפועל מספר העמודים הלך והצטמצם בשנים האחרונות. לפני כשנתיים, בתקופה שבה, לדברי ח"כ אורון, יזם פנייה לעיתונים הכלכליים בעניין עמודי הבורסה, דיווחנו כאן על קיצוץ שחל במספר עמודי הבורסה בעיתונים הכלכליים.

עיתון "דה-מרקר" יצא לעולם בשנת 2005 בגליונות שכללו 11 עמודים של נתוני הבורסה והגיע בשנת 2007 לשיא של 14 עמודי נתונים. בשלהי 2008 צימצם את מספר העמודים ל-10, ובתחילת 2009 ל-8 עמודים בלבד. כמה ימים לאחר הצמצום של "דה-מרקר" ל-8 עמודים, צימצם "גלובס" את מספר עמודי הבורסה שלו מ-13 ל-9. סמי פרץ, עורך "דה-מרקר", מסר בזמנו ל"עין השביעית" כי הסיבות לכך הן יעילות, התאמה לצורכי הקוראים וטובת איכות הסביבה. חגי גולן, עורך "גלובס", הכחיש כל קשר בין הצמצום שהתבצע בעיתונו לצמצום שחל שבוע קודם לכן בעיתון "דה-מרקר".

מאז פחת עוד יותר מספר עמודי הבורסה בעיתונים. "דה-מרקר" מפרסם כיום שישה עמודים עם נתוני בורסה, וכך גם "גלובס". "כלכליסט", שיצא לדרכו לפני כשלוש שנים עם שישה עמודי בורסה, מפרסם כיום חמישה עמודים בלבד.

"שלא נגמור בסוף עם עיתון אחד שיהיה חינמון"

בדיון שנערך בוועדת הכספים קישר ח"כ אורון בין הבזבוז המיותר לדעתו בפרסום עמודי נתוני הבורסה בעיתוני הדפוס ובין ההפסד הכספי שייגרם לעיתונים אם תצומצם חובת הפרסומים הממשלתיים השונים. בשל כך הציע לחברי הוועדה לקיים דיון עקרוני ורחב בנושא. השבוע אישר בפני "העין השביעית" כי טרם נקבע מועד לדיון.

"אני לא נבהל היום מאיזשהו מודל של סבסוד העיתונות, אם דרך מחירי הנייר או מנגנון אחר", הוא אומר ומוסיף: "אני רואה כחלק מתפקידי במציאות הקשה מאוד של העיתונות, לא לפגוע בהם מעבר למה שהחיים פוגעים בהם, כי אני חושב שזה אינטרס ציבורי שתהיה עיתונות טובה. יש מצוקה גדולה של כלי תקשורת כתובים, ואני רוצה שהעיתונים לא ייעלמו ונגמור בסוף עם עיתון אחד שגם הוא יהיה חינמון".

יחד עם זאת, אורון מודה שהתנאים אינם מתאימים להחלטות על סבסוד עיתונים בישראל. "אין שום סיכוי בעולם להעביר היום הצעה על איזושהי מערכת של סבסוד העיתונים", הוא אומר, ומסביר כי "הרעשים" שקיימים בגלל "ישראל היום", העיתון המופץ בחינם וממומן על-ידי ידידו של ראש ממשלת ישראל, מונעים כל אפשרות לקיים דיון רציני ונטול פניות בנושא.