בשנים האחרונות מתנהלת מערכה עתירת לחצים סביב הכוונה לשנות את חוקי הפרסום הממשלתיים כך שחובת הפרסום של מכרזים – ענייני תכנון ובנייה, כינוס נכסים ועוד – תעבור מן העיתונות המודפסת אל אתרי האינטרנט הממשלתיים. הרווח שמגיע לבעלי העיתונים מהמודעות הממשלתיות עומד על עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, והמו"לים נאבקים כדי לשמור על הרווחים הללו.

בשנה שעברה תוארו ב"העין השביעית" המאמצים לטרפד שינוי של חובת הפרסום של מודעות תכנון ובנייה במסגרת הרפורמה לתכנון ובנייה שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובשבוע שעבר תואר כאן כיצד סעיף 74, שביקש לשנות את חוק הפרשנות בצורה שתבטל את החובה לפרסומים ממשלתיים בעיתונות המודפסת, הוחרג מחוק ההסדרים ונבעט מוועדה לוועדה. אלא שאלו אינן הזירות היחידות שבהן מתנהל הקרב על כספי הפרסום שמחויב על-פי חוק.

בשלהי אוקטובר האחרון דנה ועדת הכספים בכנסת בהצעה לשנות את סעיף פרסום המודעות בעיתונים בתקנות ניירות הערך. שמשון אלבק, היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, הציג בפני חברי הוועדה את ההצעה. לפני כשנתיים, ציין אלבק, נעשה שינוי מהותי שקבע כי אין צורך בפרסום מפורט של תשקיפים, אלא די בפרסום מתומצת המפנה לאתר הרשות לניירות ערך. כעת, הסביר, מבקשת הרשות לקבל את הצעתה ל"הקטנה של הפונט" במודעות המתפרסמות בעיתונים על-פי חוק.

על-פי הצעה זו יקטן שטח הפרסום שהרשות לניירות ערך נדרשת כעת לקנות מן העיתונים, וממילא יפחתו הוצאות הפרסום של הרשות וייפגעו הכנסותיהם של העיתונים.

"חרדה לגורל העיתונות המודפסת בארץ"

ההצעה להקטין את גודל הגופן במודעות נתקלה בהתנגדות של חברי ועדת הכספים. ח"כ חיים אורון פתח את דבריו בווידוי מפתיע: "אני מודיע שדיברו איתי לוביסטים ונציגי העיתונים", אמר. "אתה לא חייב להודיע את זה", אמרה לו ח"כ שלי יחימוביץ'. "אבל אני מודיע", השיב אורון, "אני רוצה להודיע את זה". לנציגי רשות ניירות הערך אמר אורון: "בלי שאני חוטא במחשבות קונספירטיביות מדי, גם בהצעה שלכם וגם בחוק ההסדרים באופן מקרי השנה יש כמה הצעות שהן כאילו עוסקות בפונטים ובפורמטים, אבל השורה האחרונה שלהן – הצעות של הממשלה – שהן פוגעות בעיתונים".

אורון הזהיר כי השינוי בתקנות ניירות הערך, לצד סעיף 74 שהוצע בחוק ההסדרים, עלול לפגוע בתעשיית העיתונות באופן בלתי הפיך, והציע לקיים דיון עקרוני במצב העיתונות. "סך כל ההחלטות מצטברות לעשרות מיליוני שקלים", הזהיר. "בסוף אנחנו נימצא במצב שיהיה בארץ אולי עיתון אחד חינם ועוד עיתון אחד חזק וזהו".

ח"כ יחימוביץ' התנגדה אף היא לשינוי המוצע בגודל הגופן של מודעות הרשות לניירות ערך. "אני חרדה מאוד לגורל העיתונות המודפסת בארץ", אמרה. לדבריה, המעבר לפרסום מקוון ימנע מחלקים גדולים בציבור חשיפה למודעות. "לא כל הציבור חשוף לאינטרנט", הדגישה. "אני מאוד מצטערת. אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מקבלת לפחות 30 אחוזים מפניות הציבור שהן על נייר בתוך מעטפה, בכתב יד ואפילו לא במעבד תמלילים".

בתשובה לטענה כי המודעות של רשות ניירות הערך לא מיועדות לאנשים שאינם מחוברים לאינטרנט אמרה יחימוביץ': "אני חושבת שהמודעות האלה צריכות להגיע לציבור הרחב כולו [...] אני רוצה נגישות לכל הציבור, גם למי שלא מחובר לאינטרנט".

ביחס להצעה שעמדה על סדר יום הוועדה אמרה יחימוביץ': "כשמקטינים את הפונט בחצי ומקטינים את הרווח [...] עיתונות הפרינט תלויה יותר ויותר בבעלי הון ובפרסום שלהם [...] לכן אנחנו לא יכולים להיות אלה שייתנו יד לצמצום הפרסום הממשלתי בפרינט שמחזיק אותו ברמה של דיגניטי שהוא לא חייב רק לבעלי ההון ולפרסום שלהם".

גם חברי-הכנסת פניה קירשנבאום ואלכס מילר הביעו התנגדות להקטנת הגופן במודעות וקראו לקיום דיון כללי בפרסום ציבורי בעיתונות המודפסת.

"הרשות לא נועדה לשרת את האינטרס של העיתונות"

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, הזכיר לחברי הוועדה כי לפני תריסר שנים פנתה הוועדה אל מי שכיהנה כיושבת-ראש רשות ניירות הערך, מירי כץ, וביקשה ממנה לעבור לאמצעי פרסום מודרניים. סואן הדגיש כי הוא מסכים עם הערכתו של ח"כ אורון כי העיתונות המודפסת בישראל במצוקה, אך אמר: "אין לזה שום קשר לדיון שעומד כאן לפתחנו". לדבריו, נפח המודעות שיקטן כתוצאה מהשינוי שהוצע הוא "פינאטס שבפינאטס".

בהמשך הוסיף סואן: "אני יודע שהשתדלנים של העיתונות עשו עבודה יפה". בעקבות הערה זו הביעו יו"ר הוועדה משה גפני וח"כ יחימוביץ' מחאה וטענו שאליהם לא פנו שתדלנים וכי הם מביעים את עמדתם האישית.

אלבק, היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, טען כי "הרשות נועדה לשרת את האינטרס של המשקיעים מהציבור, והיא לא נועדה לשרת את האינטרס של העיתונות". הוא הדגיש כי ההצעה העומדת בפני הוועדה היא להקטין את הגופן לגודל 12, וציין כי זהו הגודל שבו שולחת הכנסת מכתבים לנמעניה. "לא שמנו את זה בפונט שהוא קטן כזה שלא רואים אותו", אמר. "אתם אומרים שצריך לתמוך בעיתונות?", הוסיף בהמשך הדיון, "אני האחרון שאביע עמדה בעניין הזה, אבל אם ממשלה או כנסת רוצה לתמוך בעיתונות, זה לא צריך להיות באמצעות חברות ציבוריות או קרנות נאמנות. זאת צריכה להיות החלטה מסוג אחר, ואנחנו נמצאים בדיון, ואי-אפשר להלביש את הדיון על זה".

יחד עם זאת, לאחר שגם יו"ר הוועדה ח"כ גפני הביע התנגדות לשינוי המוצע בתקנות ניירות הערך, הכריז אלבק על משיכת הבקשה.

"כנראה נקיים את הדיון שהציע ג'ומס. נצטרך לקיים אותו ביום מן הימים", הכריז גפני בסיום דבריו, כשהוא מתייחס להצעה של ח"כ אורון לערוך דיון עקרוני ומקיף בנושא פרסום על-פי חוק של גופי ציבור בעיתונות המודפסת. מועד לדיון העקרוני לא נקבע.