לאיש העסקים נוחי דנקנר היתה מעורבות משמעותית בתכניו ובניהולו המערכתי של עיתון "מעריב", כך עולה משורה של מסמכים ותכתובות פנימיות שהגיעו לידי "העין השביעית". דנקנר, ששלט ב"מעריב" בשרשור באמצעות חברת האחזקות אי.די.בי בשנים 2011-2012, היה מעורב ישירות בגיוס עיתונאים לעיתון, קידם מעל דפי העיתון פרסומים על מי שחפץ ביקרו ואף אישר באופן אישי תוכן עיתונאי.

נוחי דנקנר (צילום: יוסי זמיר)

את עיקר שליטתו ב"מעריב" חולל דנקנר באמצעות דירקטוריון החברה שסר למרותו. הדירקטוריון אישר להעסיק בעיתון שדרת הנהלה חדשה, שחלקה הובא ל"מעריב" מחברות אחרות בקבוצת אי.די.בי. הקשר ההדוק שנוצר בין קבוצת אי.די.בי ל"מעריב" עם רכישתו על-ידי דסק"ש התבטא, בין היתר, במיקום ישיבות הדירקטוריון. מרגע שדנקנר השתלט על העיתון, החלו ישיבות הדירקטוריון להתקיים במשרדי חברת דסק"ש שבקומות הגבוהות של המגדל המשולש במרכז עזריאלי, המשקיף על בית "מעריב" מלמעלה.

"ממון", מוסף "ידיעות אחרונות", חשף לפני שבועות אחדים חלק מיומן הפגישות של דנקנר, מפברואר 2012. בין הפגישות שנקבעו היו כמה וכמה עם אנשי "מעריב", כולל העורך הראשי ניר חפץ וסגנו שי גולדן. אחד הנושאים שעליהם נסובו הפגישות נועד להיות "תוכן".

מידע שהגיע לידי "העין השביעית" מעלה כי הפגישות מפברואר 2012 לא היו חריגות. ביוני 2011, זמן קצר לאחר רכישת השליטה ב"מעריב" על-ידי דסק"ש, נקבעה פגישה מרובת משתתפים במשרדי בעלת השליטה החדשה. לצד נציגות של דירקטוריון "מעריב", כולל נוחי דנקנר, הוזמנו לפגישה גם אנשי תוכן מובהקים. לא רק העורך הראשי אבי משולם, אלא גם סגן העורך יואב גולן ואפילו ראש מערכת החדשות נטע ליבנה.

ישיבה נוספת, שנועדה להתקיים בספטמבר 2011 ולעסוק במוסף "ז'ורנל", כללה, לצד דנקנר ובכירים אחרים באי.די.בי, גם את העורך הראשי ניר חפץ וסגן העורך שי גולדן. הפגישה נועדה להתקיים "אצל נוחי". ביוני 2012, חודשים אחדים לפני הקריסה הסופית של "מעריב", התקיימו עוד לפחות שלוש פגישות "אצל נוחי", שאליהן הוזמן גם חפץ. מתכתובות אחרות עולה כי פגישה שהוגדרה כמתקיימת "אצל נוחי" התקיימה בביתו הפרטי.

דני יעקובי, יו"ר דירקטוריון "מעריב", הועסק על-ידי דסק"ש בהסכם שמבהיר כי יקבל את הוראותיו מהעומד בראשה, נוחי דנקנר

איש המפתח בדירקטוריון "מעריב" בתקופת נוחי דנקנר היה דני יעקובי, שהפך לדירקטור בחברת מעריב-החזקות בע"מ עם רכישתה על-ידי דסק"ש, מונה לסגן יו"ר הדירקטוריון בלי שימונה יו"ר כלשהו, ובהמשך נעשה ליו"ר הדירקטוריון. יעקובי, יליד 1948, כיהן קודם לכן, בין היתר, כמשנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות", מנכ"ל טמפו ומנכ"ל חברת אלרן-נדל"ן, שהיתה בשליטת אגף אחר של משפחת דנקנר. בשנים שלפני הגעתו ל"מעריב" כיהן כיו"ר ומנכ"ל חברת טלוויזיה רומנית, שהגישה בקשה לפשיטת רגל כמה חודשים לפני רכישת "מעריב" על-ידי דנקנר. ב"מעריב" גילה יעקובי מעורבות רבה, ולא רק בצד הניהולי והפיננסי.

מהסכם ההתקשרות עם יעקובי, שהגיע לידי "העין השביעית", עולה כי יו"ר "מעריב" כלל לא הועסק על-ידי העיתון. באמצעות חברה בשם י. דניאל ניהול ופיתוח בע"מ נשכר יעקובי על-ידי חברת דסק"ש כדי שיספק לה "שירותי ייעוץ" בכל הקשור ל"השקעת החברה במעריב-החזקות בע"מ". הנאמנות של יעקובי, כך מובהר בהסכם, היתה לדסק"ש, לתאגיד אי.די.בי ולעומד בראשו נוחי דנקנר, לא ל"מעריב" ולבעלי המניות של העיתון.

יו"ר דירקטוריון "מעריב" דני יעקובי בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת בדיון על מצבו הקשה של העיתון, ספטמבר 2012 (צילום: מרים אלסטר)

"שירותי הייעוץ יכללו, בין היתר, ייעוץ אסטרטגי, ליווי שוטף של פעילות, פיקוח שוטף, סיוע בהכוונה, השתתפות בישיבות, הכנת דו"חות, הגשת ממצאים והמלצות, השתתפות בוועדות מיוחדות שימונו מעת לעת ופעולות נוספות ככל שייקבעו מעת לעת על-ידי החברה, הכל בקשר עם 'מעריב' ('שירותי הייעוץ'). מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שירותי הייעוץ יכללו גם כהונה של מר דניאל יעקובי (להלן: 'יעקובי') כדירקטור של 'מעריב', ככל שהחברה תבקש זאת מהיועץ", נכתב בהסכם.

בהמשך מובהר כי "בביצוע שירותי הייעוץ יהיה היועץ כפוף להנחיות שיינתנו לו על-ידי יו"ר דירקטוריון החברה [יו"ר דסק"ש נוחי דנקנר], מנכ"ל החברה וכל אדם אחר שמי מהם יורה עליו. היועץ ייתן את שירותי הייעוץ לחברה [דסק"ש] על-פי צורכי החברה ודרישותיה".

ביוני 2011, עם סיום העברת "מעריב" לידי דסק"ש, נשלח ליעקובי הסכם העסקתו, שבו נקבע כי יקבל דמי ייעוץ חודשיים בסך 76 אלף שקל, לא כולל מע"מ. שלושה חודשים מאוחר יותר חתם על הסכם חדש ובו עודכנו דמי הייעוץ ל-103 אלף שקל, לא כולל מע"מ. כמה ימים אחר-כך, כשבדסק"ש עיכבו את התשלום ליעקובי בטענה כי לא העביר חשבונית מהסוג הנכון, כתב יעקובי לנציגת החברה: "אני מבקש להעביר לי את התשלום ולא לעכב". בתוך זמן קצר קיבל את התשלום.

לצד יעקובי הצטרפו לדירקטוריון "מעריב" בין היתר נוחי דנקנר עצמו, בנו עומר דנקנר, מנכ"ל דסק"ש עמי אראל ומנכ"ל אי.די.בי חיים גבריאלי. בינואר 2012, אחרי שעו"ד אלעד מן, בעל מניות מיעוט בחברה (ופרשן משפטי באתר זה), פנה הן ל"מעריב" והן לרשות לניירות ערך בטענה כי לא ראוי שחברה תתנהל ללא יו"ר דירקטוריון, מונה יעקובי לתפקיד יו"ר הדירקטוריון בחברה. עם זאת, וכפי שעולה גם מהחוזה שלו, החלטותיו של יעקובי היו כפופות להחלטות יו"ר דירקטוריון חברת-האם (דסק"ש), נוחי דנקנר. גם בכירי "מעריב" ראו בדנקנר מעין יו"ר בפועל של הדירקטוריון; כשהכינו בהנהלת העיתון נתונים ומצגות, הכינו אותם "לנוחי".

עמי אראל (מימין) וחיים גבריאלי, יוני 2009 (צילום: משה שי)

מינויים משמעותיים נוספים בדירקטוריון "מעריב" היו קשורים לוועדת הביקורת של החברה, שבה חברים הדירקטורים החיצוניים שאמורים לשרת את בעלי המניות מקרב הציבור. בוועדה זו אסור לבעל השליטה להיות חבר, כמו גם ליו"ר הדירקטוריון, שכן עליה לפקח על עבודת הוועד המנהל.

בראשות ועדת הביקורת של "מעריב" עמד עופר מרום, דירקטור חיצוני שנשאר בתפקידו מתקופת נמרודי, שאליו הוא נחשב מקורב. כבר במרץ 2011, עם ההגעה לסיכומים הראשונים על כניסת אי.די.בי ל"מעריב", צורף נחום לנגנטל לדירקטוריון "מעריב" כדירקטור חיצוני נוסף. לנגנטל, שלאחרונה עלה שמו לכותרות כחשוד בשחיתות, הגיע לדירקטוריון "מעריב" לאחר שבעבר היה במשך כמה שנים דירקטור חיצוני בחברת כלל, אף היא בשליטת דנקנר.

דני יעקובי, אוגוסט 2011: "תוכנית העבודה המקורית לשנת 2011 איבדה את הרלבנטיות שלה מזמן. עלינו לשוב לתכנן את צעדינו בהתאם למציאות הנוכחית, ומציאות זו מכתיבה לנו משטר 'צנע' על כל המשתמע מכך"

אל שני הדח"צים של ועדת הביקורת הצטרף באוקטובר 2011 דירקטור נוסף, לא חיצוני, ג'קי אהרון. אהרון כיהן קודם לכן שנים ארוכות כסמנכ"ל כספים בחברת ישראייר וכן כדירקטור בחברת התיירות דיזנהויז, עת שתיהן היו בשליטת דנקנר. אלה לא היו קשריו היחידים לבעל השליטה בעיתון. "הגענו למסקנה המשפטית שאין מניעה שאהרון יכהן בוועדת הביקורת", הודיעה לבכירי העיתון עו"ד שרית לווייתן ממשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות' לקראת מינויו של אהרון לדירקטוריון. "עם זאת, הוא לא יוכל להיחשב דירקטור בלתי תלוי. זאת, מכיוון שהשותפה שלו, סבינה, מכהנת כדירקטורית בחברת שופרסל".

עו"ד אלעד מן התריע בפני הרשות לניירות ערך על הליך מינויו של אהרון לדירקטוריון, טען שנעשה בלי אישור אסיפת החברה, וקרא לבטלו. ב"מעריב" דחו את הטענות והבהירו כי המינוי נעשה כדין.

קיצוצים, גזירות ושכר עתק לבכירים

בעוד העיתון סובל מהפסדים קשים והעובדים נאלצים לספוג שורה של קיצוצים, אישרו לנגנטל ומרום (ובהמשך גם אהרון) את מינוים של בכירים בעלות שכר גבוהה ובתנאים נדיבים, בתקווה שיחלצו את "מעריב" ויסייעו להצלחתו.

בקיץ 2011 כבר היה ברור לראשי אי.די.בי כי מצבו של "מעריב" חמור יותר משרצו להאמין כשביצעו את הרכישה. המחאה החברתית פגעה בהכנסות מפרסום, ודנקנר ואנשיו הבינו כי יהיה קשה להפוך את העיתון להצלחה כלכלית. עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש, העיד על כך בתביעה נגזרת שהוגשה נגד רוכשת "מעריב".

בישיבת הנהלה מורחבת של "מעריב", שהתקיימה ביולי אותה שנה, הוצגה מצגת שכותרת השקף הראשון שלה קראה "העיתון גוסס". ההערכה בקרב מנהלי "מעריב" היתה כי העיתון יפסיד באותה שנה כ-100 מיליון שקל, כמו בשנים שקדמו לרכישתו על-ידי דנקנר. לקראת ישיבת הנהלה שהתקיימה באמצע אוגוסט 2011, כשלושה חודשים לאחר כניסת אי.די.בי ל"מעריב", הכין דני יעקובי, אז סגן יו"ר דירקטוריון "מעריב", את ההצהרה הבאה:

תוכנית העבודה המקורית לשנת 2011 איבדה את הרלבנטיות שלה מזמן, ואף העדכון שעמלנו עליו בחודשיים האחרונים אינו תקף. עלינו לשוב לתכנן את צעדינו בהתאם למציאות הנוכחית, ומציאות זו מכתיבה לנו משטר 'צנע' על כל המשתמע מכך. יחד עם זאת, ברצוני להדגיש שכניסה למשטר צנע משמעותו הוא הידוק החגורה וויתור על דברים מסוימים על מנת להשיג דברים אחרים. נוותר על רמת חיים על מנת לייצר עיתון טוב יותר, נוותר על שיפורים בתנאי עבודה, אך נתאמץ להגדיל את ההכנסות".

במסגרת "משטר הצנע" התבצעו מגוון שינויים בעיתון. בין היתר הוחלט לגנוז כוונה להוצאת מוסף יומי חדש בענייני כלכלה בן 48 עמודים ולהודיע לבכירי "מעריב" כי מעתה והלאה לא תותרנה עוד טיסות לחו"ל במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה (העובדה כי עד אותה תקופה הותר לבכירים ב"מעריב" לנסוע על חשבון החברה המפסידה במחלקת עסקים או במחלקה ראשונה מעוררת תמיהה בפני עצמה).

בעוד שהעיתון סובל מהפסדים קשים והעובדים נאלצים לספוג שורה של קיצוצים, אישרה ועדת הביקורת של "מעריב" את מינוים של בעלי משרה בעלות שכר גבוהה ובתנאים נדיבים

המצב ב"מעריב" היה דחוק עד כדי כך שבאותם הימים הוחלט לא לחדש את המנוי על "ידיעות אחרונות" לבעלים הקודמים של העיתון זקי רכיב ולשותפו של דנקנר עופר נמרודי. לכאורה, כל שקל שניתן היה לחסוך, נחסך. עם זאת, הידוק החגורה לא השפיע על החלטות ניהוליות שונות, כמו למשל ההחלטה להחליף את העורך הראשי של העיתון, אבי משולם, בעורך חדש שעלות שכרו גבוהה יותר.

כבר מהיום הראשון של כניסת דנקנר ל"מעריב" נחשב ניר חפץ, יועצו האישי של בעל השליטה, למועמד למשרת העורך. לזכותו עמד ניסיון של שנים ארוכות כעורך מקומוני רשת "ידיעות תקשורת" וכן כעורך המוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". על אף שמועות עקשניות על מינויו האפשרי של חפץ לתפקיד עורך "מעריב", דנקנר הכחיש זאת במשך תקופה ארוכה. כמה ימים לאחר הצהרת יעקובי על הצורך במשטר צנע התקיימה ישיבה טלפונית של דירקטוריון חברת מעריב החזקות בע"מ. על הפרק – מינויו של חפץ לעורך.

"מבקש לומר כמה מלים על מר ניר חפץ", אמר דנקנר לחברי הדירקטוריון, כך לפי פרוטוקול הישיבה שהגיע לידי "העין השביעית". דנקנר ציין בפני הדירקטוריון כי הוא "עוקב אחר העיתון מקרוב. חושב שהעיתון משתפר אך לא משתפר מספיק". על כן, לדבריו, "נכון להביא כוח חיזוק בדמות ניר חפץ, שהוא עיתונאי ועורך בעל ניסיון רב ומקצוען". דנקנר הוסיף כי "למר חפץ היכרויות נרחבות בתחומי התקשורת, הפוליטיקה והחברה", וכי "יש לו עוצמות הנדרשות מעורך". לדבריו, "מהיכרות עימו בתקופה האחרונה ראה כי מדובר במקצוען חריף עם יכולות עבודה מרשימות, אדם ראוי וטוב עבורנו", ועל כן "היה שמח למנות את מר חפץ לעורך ולאחל לו בהצלחה". יעקובי השתתף אף הוא בישיבה ואמר לחברי הדירקטוריון כי "תנאי העסקתו של מר חפץ יהיו דומים לתנאי העסקתו של מר משולם".

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ינואר 2014 (צילום: יריב כץ)

התנאים אכן היו דומים, אם כי לא זהים. שכרו החודשי של ניר חפץ נועד להיות 70 אלף שקל, לעומת 58 אלף שקל שקיבל משולם, כך לפי מידע שהועבר בישיבה מאוחרת יותר לחברי דירקטוריון "מעריב". כשהגיע יעקובי להציג את המינוי של חפץ בפני ועדת הביקורת, דייק יותר ואמר לדירקטורים החיצוניים מרום ולנגנטל כי "תנאיו [של חפץ] זהים לתנאיו של אבי משולם, למעט השכר".

יעקובי הסביר לחברי הוועדה כי לחפץ ישולם "שכר גבוה מעט כראוי לאיש עתיר ניסיון, לרבות ניסיון רב בפרינט". חברי ועדת הביקורת אישרו את המינוי, חרף השכר הגבוה יותר, לאור נסיונו של חפץ ולאור העובדה כי "מונחים לפתחו אתגרים גדולים שעליו לצלוח". הדירקטוריון אישר את המינוי והתנאים. אחרי כניסתו לתפקיד העורך הראשי, שיגר חפץ מסר ליעקובי בזו הלשון: "דני, תודה על החוזה היפה".

הקפאת הגיוס, הקיצוצים בתקציב ותכנוני הפיטורים לא חלו על לפחות עובד אחד שבכל זאת הצטרף ל"מעריב" באותה תקופה. המנכ"ל טל רז

בעוד חפץ מתמקם בתפקידו החדש, נמשכו הקיצוצים. יעקובי הודיע לעורך הטרי כי הנחה את המנכ"ל דאז ישראל גולדשטיין להקפיא קליטת עובדים, וזאת בשל מצוקת תקציב. "צריך לדבר על זה בהקדם בטלפון עם נוחי, כי המערכת רחוקה מאוד מאוד מאוד ממיצוי כוח האדם הדרוש לה כדי לבצע את המשימות שהטיל המו"ל", השיב חפץ ליעקובי. ב-24.10.11 נועדה להתקיים פגישה בין נוחי דנקנר, חיים גבריאלי, דני יעקובי וניר חפץ כדי לדון ב"תקציב קיצוצים". ב-15.11.11 העבירה סמנכ"לית משאבי האנוש מירי שטח טיוטת "דף מסרים" לקראת גל נוסף של פיטורים בעיתון.

עם זאת, הקפאת הגיוס, הקיצוצים בתקציב ותכנוני הפיטורים לא חלו על לפחות עובד אחד שבכל זאת הצטרף ל"מעריב" באותה תקופה. ביום חמישי, 17.11.11, התכנסו ובאו חברי ועדת הביקורת של חברת מעריב-החזקות בע"מ אל משרדי חברת דסק"ש, בקומה ה-41 בבניין המשולש של מגדלי עזריאלי. לפי פרוטוקול הדיון, הסעיף הראשון שעל סדר יומה של ועדת הביקורת היה "מינויו ותנאי כהונתו והעסקתו של טל רז כמנכ"ל החברה", במקומו של ישראל גולדשטיין.

רז, יליד 1961, הגיע ל"מעריב" מחברה אחרת שהיתה בשליטת אי.די.בי, בית-ההשקעות כלל-פיננסים. רז היה מנהל החברה, ועזב כשהיא בהפסדים כבדים. מיד עם כניסתו ל"מעריב" קיבל "מענק חתימה" בסך 300 אלף שקל. התקווה של אי.די.בי היתה כי רז יצליח היכן שכל קודמיו כשלו, יחולל מהפך ויהפוך את "מעריב" מעסק שמפסיד עשרות מיליוני שקלים בשנה להצלחה כלכלית. בתוך פחות משנה תקווה זו נגוזה לחלוטין, "מעריב" של דנקנר נקלע לחדלות פירעון ונמכר לשלמה בן-צבי.

מנכ"ל "מעריב" טל רז בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת בדיון על מצבו הקשה של העיתון, ספטמבר 2012 (צילום: מרים אלסטר)

מפרוטוקול ישיבת ועדת הביקורת שדנה במינויו של רז עולה כי חבריה עמדו על כך כי גיוסו של מנכ"ל חדש בתנאים מפליגים אינו הולם את מצבה הפיננסי הקשה של החברה, אולם נכנעו למצופה מהם ואישרו את המינוי בלי להעמיד כל תנאי אפקטיבי. בישיבה נכחו חברי הוועדה מרום, לנגנטל ואהרון, וכן סגן היו"ר יעקובי ועורכי-הדין דוד חודק ויונתן אלישר ממשרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג ושות', באי-כוחם של בעלי השליטה.

יעקובי פתח את הדיון על החלפת המנכ"ל בהסבר כי "ישראל גולדשטיין לא עשה כל דבר רע, אלא עשה הכי טוב שהוא יודע". בנוגע לרז אמר כי הוא מכיר אותו זה שנים ארוכות וכי בעקבות שיחה שקיים איתו זמן קצר קודם לכן הבין ש"הוא בא עם תפיסות עולם ברורות על איך עושים סדר בחברה". כשנדרש לעניין השכר שיקבל רז מ"מעריב" ציין יעקובי כי "התנאים שלו הופחתו משמעותית מתנאיו בכלל-פיננסים, השכר ירד מ-100 אלפי ש"ח ל-85 ש"ח ועוד תנאים שופרו לטובתנו".

לנגנטל העלה שאלה: "מה היחס בין התנאים של טל לתנאים של ישראל?".

יעקובי השיב כי "כולל בונוס של 6 משכורות ישנה סטייה של כ-70% בשנה" והוסיף: "אלו התנאים שסוכמו איתו".

במלים אחרות, בשעה שהעיתון ממשיך להפסיד עשרות מיליונים, נכנס לתוכנית צנע ומקפיא גיוסי כוח אדם במערכת, הציע סגן יו"ר הדירקטוריון למנות מנכ"ל בעלות שכר כמעט כפולה מזו של המנכ"ל הקודם. דומה כי לנגנטל היה ער לניגוד בין מצבה העגום של החברה לבין שכר העתק של רז והעיר: "תהיה ביקורת על השכר הגבוה". עופר מרום, הדירקטור החיצוני הנוסף, הוותיק יותר, עמד על נקודה אחרת כשהעיר כי "אין תלות בתנאי השכר וביצועי EBITDA". כלומר, רז יקבל את שכרו הקבוע גם אם ייכשל במשימתו לחלץ את "מעריב" ממצבו העסקי. מרום הוסיף וציין כי בחוזה מובטח לרז קבלת "בונוס" שנתי בשווי שש משכורות לפחות מדי שנה בשנה, והוסיף כי "ראוי שנראיין את המועמד" טרם יקבל את אישור הוועדה.

"אכן לשכר המוצע אין קשר לביצועים", הודה יעקובי, אך הוסיף כי הוא "חושב [שרז] יביא את החברה למקום יותר טוב".

יו"ר ועדת הביקורת עופר מרום התלונן כי הוועדה לא ראתה אף אחד מהמועדים שאישרה. הייתי רוצה לשמוע את האני-מאמין של המנכ"ל החדש, אמר על רז. נציג ההנהלה עו"ד חודק טען מנגד: "צריך לתת לו קצת זמן, ואז לתת לו לבטא את האני-מאמין שלו"

בשלב מסוים, לאחר שיעקובי עזב את הישיבה, ציין עופר מרום כי "לא נחה דעתו" לנוכח ההתנהלות במקרה זה ובמקרים קודמים של מינויי בכירים לעיתון. הוא הזכיר כי חברי ועדת הביקורת "לא ראו את המועמד, לא ראו את סמנכ"ל התפעול, לא את העורך הראשי, את היועץ המשפטי. לא ראו אף אחד מהמועמדים שאישרו", והוסיף כי "היה רוצה לשמוע את האני-מאמין של המנכ"ל החדש".

עו"ד חודק ביקש להרגיע ולקדם את אישור המינוי. "צריך לתת לו קצת זמן, ואז לתת לו לבטא את האני-מאמין שלו", אמר על רז. "יש טעם בלראיין כדי ללמוד על אישיותו ונסיונו, אבל זה לבדוק אחורה ולא קדימה", הוסיף עו"ד חודק.

כשהגיע שעתו של חבר ועדת הביקורת אהרון להביע דעתו על מינויו של רז לתפקיד מנכ"ל הוא נשמע משוכנע מדברי יעקובי וחודק. "בעלי המניות מכירים את הניסיון של המועמד ואת הכישורים שלו", אמר. "מבחינת שכר לא מוטרד מפני שכדי למשוך מנהל טוב לחברה במצב כזה צריך לשלם". לדעתו, "ההפרשים לעומת שכר המנכ"ל היוצא לא משמעותיים".

נחום לנגנטל (צילום מסך)

מעט בהמשך הדגיש לנגנטל כי רז "יקבל 700 אלפי ש"ח יותר מהמנכ"ל הנוכחי בשנה". עופר מרום הקשה ושאל "האם ניתן לדרוש דיון חוזר בשכר המועמד". עו"ד חודק השיב: "אפשר הכל", אך מיד הוסיף: "המועמד מצפה שיאושר גם המינוי וגם התנאים". דומה כי בעקבות משפט זה הוסרו ההתנגדויות האחרונות למינוי. לנגנטל הציע שוועדת הביקורת תמליץ לאשר את המינוי, אבל תבקש, מאוחר יותר, "להשתכנע מפי בעלי השליטה לעניין השכר שלו והעובדה שהוא לא תלוי ביצועים".

חברי הוועדה, אם כן, החליטו להמליץ לדירקטוריון החברה לאשר את מינויו ואת תנאי העסקתו של רז, תוך שהם "מפנים את תשומת לב הדירקטוריון לכך שאין אלמנטים במשכורת שהם תלויי ביצוע". בהחלטת הוועדה נכתב עוד: "נכון לדבר עם המנכ"ל ולנסות לשכנע אותו שרכיב השכר יהיה בחלקו תלוי ביצועים". לא ידוע אם ההנהלה דיברה עם רז, ואם השתכנע לשנות את תנאי העסקתו.

עם אישור ועדת הביקורת הציג יעקובי את מינוי רז למנכ"ל בפני הדירקטוריון, וקיבל את אישורו. בין הנימוקים לאישור התנאים הנדיבים לרז, כפי שהועברו לבורסה לניירות ערך, נכתב כי "התגמול האמור משקף הערכתו הרבה של דירקטוריון החברה למר טל רז ולניסיון הניהולי הענף שהוא מביא עימו כמנכ"ל וכמנהל בחברה ציבורית גדולה. התגמול הכולל משקף את חשיבותו של התפקיד ואת האחריות המוטלת על מנכ"ל חברה ציבורית".

המנכ"ל המיועד טל רז: "האם הדירקטוריון מחר הוא must? ולא סובל דיחוי ליום א'?". היו"ר דני יעקובי: "זו דרישה של נוחי"

נראה כי יעקובי היה בטוח מראש ביכולתו לשכנע את חברי ועדת הביקורת לאשר את תנאי ההעסקה של רז. יום קודם לישיבת הוועדה שבה הציג את ההסכם, התכתב עם רז בנוגע לתנאי העסקתו. המנכ"ל המיועד דרש מיעקובי להשוות כמה מהתנאים שיקבל ב"מעריב" לאלה שקיבל בכלל-פיננסים (שיעור דמי הבראה, הפרשות סוציאליות, ביטוחי מנהלים וכדומה) ולפטור אותו מסעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים, שחל על כלל עובדי "מעריב". יעקובי הסכים לכמה  מהדרישות, התנגד לאחרות, אבל לא נראה טרוד מהאפשרות שהמינוי יידחה. "מחר אני אעביר את ההסכם בוועדת ביקורת ודירקטוריון", כתב לרז. כשהמנכ"ל המיועד שאל את יעקובי, "האם הדירקטוריון מחר הוא must? ולא סובל דיחוי ליום א'?", השיב לו האחרון: "זו דרישה של נוחי".

"זליגה כלפי מעלה ברמות השכר"

עם כניסת רז ל"מעריב" האיץ המנכ"ל החדש את הקיצוצים והידק עוד יותר את משטר הצנע. כשבועיים לאחר הגעתו ל"מעריב" קיבל רז מיעקב דורי, סמנכ"ל התפעול בעיתון, מידע בנוגע להוצאות השוטפות בחברה, ונחרד. לאחר קבלת המידע כתב לדורי:

"זה מטורף לחלוטין ולא מקובל עלי. אני מבקש לשבת איתך עוד השבוע ולעבור על חשבון ההוצאות. יושבים שם סכומים גדולים של הוצאות כלליות לא מוסברות בשורה אחת. מבקש פירוט. מה זה הטירוף של כרטיסים לסרטים, הצגות, ספארי?????????? נפלנו על הראש? מישהו יודע שאנחנו בתהליך התייעלות?".

רז הורה על סדרת שינויים דחופים במטרה לחסוך בעלויות. בין היתר ביקש "לעצור מיידית כל רכישה של כיבוד, קרי שתייה קלה, פירות וכל מיני טובין אחרים", וכן "לעצור רכישת קפה למכונות האספרסו עד להודעה חדשה". תהליך ההתייעלות הואץ, רכישת הקפה למכונת האספרסו נעצרה, אולם במקביל בדק רז אפשרויות לעיצוב מחדש של משרדו ב"מעריב".

המנכ"ל החדש טל רז נחרד מחשבון ההוצאות של "מעריב" והורה להפסיק לאלתר לרכוש כיבוד וקפה למכונת האספרסו. במקביל קיבל הצעה לריהוט חדש עבור משרדו בכ-20 אלף שקל

כמה ימים לאחר המייל הזועם של רז על ההוצאות, קיבל המנכ"ל הטרי הצעה לריהוט מחדש של חדרו: שולחן ישיבות, שני ארונות, שולחן כתיבה וכיסא. בסך-הכל הוצאה של כ-20 אלף שקל. כמה שבועות לאחר מכן שלחה לרז צלמת דוגמאות למבחר תמונות שצילמה, כדי שיוכל לבחור כמה מהן להדפסה ותלייה. בסופו של דבר הציעה לו חמש תמונות במחיר 1,600 שקל, לא כולל הדפסה ומסגור. לא ברור אם רז קיבל את ההצעות.

נוסף לכך נמשך גם גיוס מנהלים בכירים חדשים. כמה שבועות לאחר כניסתו של רז ל"מעריב" הוחלט לגייס לחברה סמנכ"לית שיווק – יפעת קרני, שעבדה עד אז כסמנכ"לית שיווק בתדיראן. עוד קודם לכן עבדה קרני, בין היתר, גם באגף השיווק של חברת סלקום יחד עם רז ותחת בעל השליטה נוחי דנקנר. שכרה של קרני נועד להיות 39 אלף שקל ברוטו בחודש, ויחד עם תנאים סוציאליים וגילום רכב הגיעה עלות שכרה לכדי כ-50 אלף שקל. חודש בדיוק לאחר ישיבת ועדת הביקורת שדנה בתנאי העסקתו של רז, דנה הוועדה בתנאי העסקתה של קרני.

רז אמר לחברי ועדת הביקורת כי קרני עתידה להחליף מנהלת שיווק העובדת עבור "מעריב" כפרילנסרית והדגיש כי מנהלת השיווק הנוכחית מקבלת תמורת עבודתה שכר גבוה אף יותר. "מבחינתנו החברה צריכה סמנכ"ל שיווק שהוא חבר הנהלה", הסביר. "יש חלל שיווקי", הוסיף.

יו"ר ועדת הביקורת עופר מרום העיר כי "פעם לא היתה מנהלת שיווק, ומאז שהגיעה הורע מצבנו", אולם רז התעקש כי "יש צורך אמיתי באיש שיווק וחבר הנהלה", והוסיף כי לצורך הצלחתו שלו הוא "צריך סמנכ"ל שיווק טוב לידו". חבר ועדת הביקורת ג'קי אהרון העיר כי הוא מכיר את קרני והיא "מאוד איכותית". מרום הציע להפסיק את מימון הרכב לחברי ההנהלה מלבד למנכ"ל, כפי שהיה בעבר ב"מעריב". "אם רוצים להביא אנשים טובים", טען מנגד רז, "אז לא צריך להפיל על גילום רכב את ההתקשרות". ועדת הביקורת אישרה את העסקת קרני בתנאים שהוצעו.

סמנכ"לית משאבי אנוש ב"מעריב" תמר רגב (צילום: "העין השביעית")

כמה שבועות נוספים חלפו, ורז הביא אל ועדת הביקורת של "מעריב" את מינויה של תמר רגב לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש. קודם לכן כיהנה רגב בתפקיד זהה תחת רז בחברת כלל-פיננסים. תנאי העסקתה ב"מעריב" נועדו לכלול שכר בגובה 43 אלף שקל ותוספות המביאות את עלות השכר לכ-66 אלף שקל. לשם השוואה, מירי שטח, סמנכ"לית משאבי האנוש שאותה החליפה רגב, קיבלה משכורת בסך כשליש בלבד ועלות העסקתה הסתכמה בפחות משליש עלות העסקתה של רגב.

"המועמדת מרשימה ביותר", אמר יו"ר ועדת הביקורת עופר מרום כשבחן את הרזומה של רגב, אך הוסיף כי הוא סבור ש"רמת השכר המוצע גבוהה ביותר, ביחס לנהוג בחברה". בתשובה אמר המנכ"ל רז: "לאור האתגרים העומדים בפני 'מעריב', על מנת להציל את החברה נדרשת הנהלה חזקה". רז הוסיף כי "ב'מעריב' נדרש שינוי מהותי בניהול משאבי האנוש, עקב המצב הנוכחי, בו יש חוסר אמון עמוק מצד העובדים במערכת [...] החיזוק האמור בהנהלת החברה נדרש גם לאור תהליך ההתייעלות הצפוי בחברה בעתיד הקרוב".

חבר ועדת הביקורת ג'קי אהרון הסכים. "מצטרף לדעתו של טל", אמר. "יש מקום לחזק את מערך כוח האדם". הדירקטור החיצוני נחום לנגנטל אמר כי הוא "מקבל את גישתו של טל". עם זאת, לנגנטל הוסיף כי יש לשים לב "למגמת הזליגה כלפי מעלה ברמות השכר המוצעות לעובדים הבכירים הנקלטים בחברה, בהשוואה לרמות השכר הנהוגות בתחום העיתונות".

"רמת השכר המוצע אינה חריגה גם ביחס לתחום העיתונות", השיב רז. "במצב הנוכחי נדרשת הנהלת החברה לבצע מאמצי הצלה עילאיים בחברה, ולא רק בנושאי משאבי האנוש. מאמצים אלו דורשים תקצוב".

הדח"צ לנגנטל הזהיר כי יש לשים לב ל"מגמת הזליגה כלפי מעלה" ברמות השכר בחברה. הדח"צ מרום התריע כי אישור תנאי השכר של סמנכ"לית משאבי האנוש "עלול להוביל לדמורליזציה בקרב עובדי ומנהלי החברה". אולם המנכ"ל לחץ והתנאים אושרו

דני יעקובי הודה כי קיימת "אי-נוחות" באישור שכר כה גבוה, אך חשב שההשקעה מוצדקת אם "חיזוק ההנהלה יוביל לייצוב החברה". מרום הזהיר כי "אישור השכר המוצע לגב' רגב עלול להוביל לדמורליזציה בקרב עובדי ומנהלי החברה", אולם אהרון הדגיש כי לדעתו יש מקום לאשר את תנאי ההעסקה של רגב, ואלו אכן אושרו.

הנאמנות של רגב לרז הוכיחה את עצמה כמה שבועות אחר-כך. לפני שביצעה שינויים בכוח האדם בדסק החדשות, העבירה את הנתונים המלאים לרז ושאלה: "אתה רוצה לאשר שינויים כאלו (כל עוד הם נשארים במסגרת התקציבית)?". רז השיב: "כן".

תגובות

טל רז מסר בתגובה: "שכרי נקבע על-ידי דירקטוריון 'מעריב'. לא היה כל ויכוח על תנאי העסקתי, לא עם דני יעקובי ולא עם אף אחד אחר". בתגובה לשאלה על הניגוד הדוקר את העין בין תוכנית הקיצוצים לבין שכירתם של חברי הנהלה במשכורות גבוהות, מסר רז: "התייעלות ב'מעריב' היתה מהלך ראשון, על בסיס תוכנית הבראה רב-שנתית שכללה מספר שלבים. החלפתי מספר מצומצם של חברי הנהלה. כולם נקלטו בעלויות שכר נמוכות מקודמיהם".

נחום לנגנטל מסר בתגובה כי לא היה לו צורך לפגוש את רז אישית בוועדת הביקורת כיוון שהכיר אותו היטב עוד קודם לכן. כמו כן מסר כי תנאי העסקתו אושרו כיוון שהיה צורך במנהל בעל יכולות כשלו כדי שיהיה סיכוי להבריא את החברה. לדבריו, ועדת הביקורת פעלה כראוי במינוי רז ומינוי בכירים אחרים בתקופת אי.די.בי.

בתגובה לשאלה על תנאי העסקתו של רז מסר ג'קי אהרון: "הוצג סקר השוואתי של שכר מנהלים בחברות דומות על-ידי משרד רו"ח חיצוני וידוע, והשכר נראה סביר לאיש ולתפקיד, קל וחומר לחברה בסיטואציה שהיתה בה. כדי לאייש משרה שכזו עם מנהלים מהשורה הראשונה עם ניסיון ומוניטין, השכר שהוצע היה ראוי".

מנוחי דנקנר, דני יעקובי, עופר מרום וניר חפץ לא התקבלה תגובה.

יפעת קרני ותמר רגב סירבו להגיב.