סרטו של ניר טויב, "ממלכת הסוד", העוסק בפרשת יצה והמלמ"ב, יוקרן בשבוע הבא במסגרת פסטיבל הסרטים בירושלים, זאת לאחר שהושגה היום הסכמה בין יוצר הסרט ובין הצנזורה לעיתונות ולתקשורת. כמה קטעים מהסרט שונו לשביעות רצונה של הצנזורה, וכתוצאה מההסכמה תימחק העתירה שהגיש טויב לבג"ץ. בית-המשפט העליון לא יידרש בסופו של דבר להכריע אם הפסילות של הצנזורה היו מוצדקות ואם פעלה משיקולים זרים, כפי שטען טויב.
הצנזורית הראשית אל"מ סימה ואקנין-גיל (צילום: "העין השביעית")
הגרסאות באשר להסכמה שאיפשרה את הקרנת הסרט שונות; למעשה הן הפוכות. בעוד טויב טוען כי הצנזורה נסוגה מרוב דרישותיה והסתפקה בשינויים קטנים שלרובם היה מוכן מלכתחילה, בצנזורה טוענים כי כמעט שאין פערים בין הקטעים שדרשו לשנות בסרט לפני כחצי שנה, עת ראו אותו לראשונה, ובין הקטעים שהוסכם כעת כי ישונו לפני הקרנת הסרט בפומבי.
"בעיקרון", אומרת הצנזורית הראשית סימה ואקנין-גיל, "מה שאסור היה בפרסום לא מופיע בסרט. מה שאנחנו דרשנו שלא יהיה בסרט לא מופיע בסרט. אותם סודות מדינה שעליהם ניסינו להגן בהקשרו של יצה נשארו חסויים, והסרט ערוך עכשיו כך שהוא לא חושף בתצורות כאלו ואחרות של עריכה ויזואלית את האסור בפרסום. זו מבחינתי השורה התחתונה והסיבה שבגינה אני יכולה לתת עכשיו לסרט אישור לשידור בשבוע הבא".
לו היתה נידונה העתירה, בית-המשפט היה מקבל את הטענות שלכם?
"אין לי ספק, ואת זה הבין ככל הנראה גם עורך-דינו. לכן אותם דברים שהתעקשתי שיירדו, משהו כמו שלושה משפטים שעליהם היה ויכוח לפני הגשת העתירה, בסופו של דבר ירדו".
זמן קצר לאחר שסיימה לצפות במשרדי הצנזורה בגרסה האחרונה של "ממלכת הסוד", הודפת הצנזורית הראשית את הביקורת שמתח עליה ניר טויב בראיון ל"עין השביעית" ומעל במות אחרות. לדבריה, מראש ביקשה הצנזורה לשנות מעט קטעים יחסית בסרט "ממלכת הסוד", "רק את הליבה של הליבה", וזאת מפני שלדבריה לא היה די זמן לעבור על הסרט והן משום ש"מדובר בסרט דוקומנטרי וידוע לי שהוא עורך שגם הפן האמנותי חשוב לו".
ואקנין-גיל מספרת כי תמלול שערכו לסרט הניב כ-1,500 שורות, כאשר כל שורה מונה בין שתיים לארבע מלים. "בסך-הכל ירדו עשרות שורות בודדות", היא אומרת, "80-70 שורות מתוך למעלה מ-1,500. לכן הטענה שנשחט הסרט או שהצנזורה פסלה את כל הסרט היא פשוט טענה לא נכונה. אני כן מקבלת את הטענה שאם פגעתי בציפור נפשו בפסילות, הוא יכול להגיד שהסרט מבחינתו לא ראוי לשידור, אבל זו כבר החלטה שלו".
בעתירתו טען טויב שעשה בסרט שימוש בחומרים גלויים בלבד. האם לצנזורה יש מדיניות לפסול גם חומרים גלויים?
"הטענה שלו נכונה, אבל נכונה בחלקה. באמת רובם המכריע של החומרים בסרט גלויים, מצד שני, אותם חומרים גלויים לא תמיד קושרו לסיפור שהוא סיפר. יכול להיות שאני יאשר היום משהו לפרסום במקום מסוים, בהקשר מסוים, ואותו דבר לא יאושר בהקשר אחר. זו מהותה של הצנזורה. לא כל דבר שיש לו תקדים הופך אוטומטית למשהו מאושר לפרסום".
כלומר, העובדה שהוא מצרף דימוי ויזואלי גלוי לטקסט גלוי יצרה בעיה?
"פחות אכפת לי מהוויזואליה. אותם הדברים שהצנזורה התעקשה שיירדו, ואכן ירדו, גם אם בעבר פורסמו בתצורה זו או אחרת, לא יכולים להופיע בהקשר הספציפי הזה. הטענה שלי היא שהדברים שנאמרו על-ידי ניר טויב מעולם לא נאמרו על-ידי אחרים. יש קישורים שלא הופיעו בעבר, שהוא עושה כעורך הסרט ואנשים עושים בדיבוריהם בסרט".
ואקנין-גיל מזכירה גם כי חלק מסיפור מעצרו וחקירתו של תת-אלוף יצחק (יצה) יעקב עדיין חוסה תחת צו איסור פרסום ואינו נתון כלל לשיקול דעתה.
אך הטענות של טויב לא הופנו רק נגד הצנזורה. לדעתו, הצנזורה פעלה במקרה שלו כשליחה של המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), ולמעשה חושקה על-ידיו, וזאת במטרה למנוע הקרנת סרט המותח ביקורת קשה על הגוף החשאי. טויב טען כי לא ייתכן שגוף שהוא מושא הביקורת של סרט תיעודי יקבל את הזכות להמליץ לפסול קטעים ממנו.
"אני אתן לו את הקרדיט ואגיד שהוא טועה בתום לב", אומרת הצנזורית ומדגישה כי לא הורדה בסרט ולו מלה אחת שבה תקף את המלמ"ב, הצנזורה והפרקליטות. "האמת היא שלדעתי הוא מטעה במטרה לעשות קידום לסרט", היא טוענת. "אם הייתי עושה את דברו של מלמ"ב אז הסרט היה נראה אחרת".
לגופו של עניין, ואקנין-גיל מסבירה כי חובתה היא להתייעץ עם כל הגופים הרלבנטיים לפני שהיא מחליטה על פסילה. "אני יכולה להגיד לך שבאירוע הזה בינינו לבין המלמ"ב היו ויכוחים קשים מאוד", היא מוסיפה. לגבי הטענה לשיקולים זרים, אומרת הצנזורית כי המלמ"ב כלל לא קיבל ממנה לצפייה את הקטעים בסרט שבהם מועברת עליו ביקורת. "רק החלקים הרלבנטיים שקשורים בדברים שאנחנו לא רצינו שיופיעו הועברו לידיעתו", היא מדגישה. "את הסרט המלא הם ראו בפעם הראשונה רק כשהוגשה העתירה. ואז הם גם הבינו את הברוך הגדול.
"מי בכלל צריך להתייעץ איתם כשתוקפים את יחיאל חורב?", מוסיפה ואקנין-גיל, "אנחנו אי פעם פסלנו משהו שיצא נגד יחיאל חורב שיצא במקום אחר, לא אצל ניר טויב? אז למה שאני אפסול את זה פה? לטעון שעוד אמרתי לו ש'המלמ"ב הכריחו אותי לפסול', כמו שהוא טען, נניח שזה נכון, נראה לך הגיוני שאני אגיד את זה? הרי באותו רגע גמרתי את כל הבסיס של האמון ביני ובינו".
הצנזורית מרגישה שהיחס שקיבלה מטויב במהלך כל הפרשה חריג מאוד בהשוואה ליחס שקיבלה מעיתונאים ויוצרים אחרים לאורך השנים. "יחס לא ראוי", היא חוזרת ואומרת במהלך השיחה, ומדברת על "תסכול עמוק". לדבריה, הסכמות שהושגו עם טויב הופרו, דיונים פרטיים הפכו לפומביים, וגם היחס האישי היה שונה מזה שאליו היא מורגלת. "התחושה בצנזורה היא שנוהל פה אירוע בצורה לא ראויה מולנו מתוך ידיעה שאנחנו אלה שמוגבלים בתגובה", היא מסכמת, וטוענת כי המניע של טויב היה קידום המכירות של סרטו. לזכותו היא זוקפת רק את העובדה כי עמד במלתו ולא סיפר מה בדיוק דרשה הצנזורה לפסול.
גם טויב טוען כי זכה ליחס חריג מהצנזורה. החל בטלפון שהגיע אליו מנציגיה זמן רב לפני תום העבודה על הסרט, עבור בהתעקשות הצנזורה לקבל עותק לידיה, וכלה ביחס אישי שהפגינו כלפיו נציגי הצנזורה בעת שצפו בסרט במשרדם.
ואקנין-גיל דוחה את הטענות הללו מכל וכל. לדבריה, הצנזורה מזהירה דרך קבע עיתונאים ויוצרים העוסקים בנושאים טעונים כי עליהם להיזהר בעבודתם לבל יעברו עבירת צנזורה. "ברוב המקרים זה עובר אפילו עם האמירה תודה רבה על ההתראה", היא אומרת. "מה שונה הסרט הזה מכל סרט אחר?".
כמו כן, ואקנין-גיל מבהירה כי הצנזורה תמיד בודקת את החומרים במשרדיה, למעט מהדורות החדשות בערוצי הטלוויזיה, שאליהן נשלח נציג מטעמם. "כתבות תחקירים של אילנה דיין מגיעות לפה, ספרים מגיעים לפה, כתבות עיתונאיות מגיעות לפה. מסיבה פשוטה – אני צריכה לבדוק את הדברים עם החומרים שלי מול העיניים", היא אומרת. לדבריה, כשטויב ביקש שנציגיה יבואו אליו, ימים ספורים לפני ההקרנה המתוכננת הראשונה, היא הסכימה רק משום הסיכוי שלא יהיה צורך לפסול חלקים בסרט. מרגע שהיה ברור שהסרט מצריך שינויים, הצנזורה עמדה על דרישתה לקבל עותק.
את אומרת שהוא ניצל את הפסילה לקידום המכירות של סרטו. אולי עדיף היה לכם לא לפסול ולתת לסרט להיות מוקרן כמות שהוא בפרופיל נמוך?
"אז עדיף לא להתערב גם באף כתבה וגם בשום ספר. אני לא יכולה להחליט איפה אני מתערבת ואיפה לא. אני בודקת רק שאלה אחת – האם יש פגיעה בבטחון המדינה. ואם יש, אני מתערבת".