מעבר לגבול

כותרותיהם הראשיות של רוב העיתונים מוקדשות גם היום לנושא שהם מנועים מלמסור לקוראים את כל המידע שברשותם ביחס אליו. התקיפה הישראלית (לפי פרסומים ישראליים) בשטח סוריה, שבה נהרגו 12 פעי+לי טרור ואנשי צבא לבנונים, סורים ואיראנים, מתווכת הבוקר לקוראים בעיקר באמצעות החשש מפני הסלמה אזורית.

"הרמטכ"ל: ערוכים לכל תרחיש", מודיעה הכותרת הראשית של "מעריב", המבוססת על דברים שאמר אתמול בני גנץ בטקס צה"לי. "נגן על עצמנו – בכל מקום", נכתב בציטוט מפיו, המשמש כותרת ראשית ב"ישראל היום". בחינמון, שאתמול הצהיר בשערו כי "כוחותינו" הם אלה שביצעו את התקיפה, מובהר היום כי "גם אתמול לא התייחסו בישראל באופן ישיר לתקיפה בגולן הסורי".

"אחרי ההתנקשות: כוננות בצפון", מודיעה כותרת מאופקת הנדפסת בתחתית שער "ידיעות אחרונות". "ההערכה בישראל: איראן וחיזבאללה ינקמו את מות הגנרל האיראני ובנו של מורנייה", נכתב בכותרת המשנה. "סוללות כיפת-ברזל נפרסו בצפון". הכתב הצבאי של העיתון, יוסי יהושוע, נזהר שלא לייחס לישראל את פעולת ההתנקשות ומגדיר את התקיפה ככזו ש"יוחסה לישראל".

כוח צה"לי ברמת הגולן, אתמול (צילום: באסל עוידאת)

הפרשן הצבאי אלכס פישמן מכנה את מבצעי התקיפה "גוף אלמוני", ומוסיף רמז עבה שלפיו ידוע לו היטב מי הם אנשיו של אותו גוף ומה היו מטרותיהם. המידע עצמו נמסר בהמשך, על דרך התהייה: "יש ודאי כמה גורמים ישראליים הממלמלים כעת בינם לבין עצמם: אופס, סליחה שהצלחנו יותר מדי".

ב"הארץ" ניגשים למלאכת סדיקת הפסאדה הרשמית של ממשלת ישראל באמצעות עובדות. "כוח האו"ם תיעד מל"טים ישראליים בסוריה", נכתב בכותרת הראשית של עיתון זה. "כוח משקיפי האו"ם ברמת הגולן, UNDOF, פירסם אמש הודעה שבה תיאר את שראו משקיפיו בעת האירוע", מרחיבים כתבי "הארץ" בידיעה עצמה.

"לפי ההודעה", מוסיפים הכתבים, "משקיפי האו"ם זיהו שני כלי טיס בלתי מאוישים טסים מצדו הישראלי של הגבול וחוצים את קו שביתת הנשק באזור עמדת תצפית מס' 30, שנמצאת מול הכפר מסעדה שבצפון רמת הגולן". לאחר ביצוע התקיפה, נמסר לקוראים, נצפו כלי הטיס חוזרים לשטח ישראל. דיווח דומה, אם כי ברמת פירוט נמוכה יותר, מתפרסם גם ב"ישראל היום".

קומוניקט שער

שערו של העיתון הנמכר ביותר בישראל, "ידיעות אחרונות", הוא הבוקר שחזור של קומוניקט שהפיץ אתמול דובר צה"ל. למעט רצועה צרה בתחתית השער, כל העמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" מוקדש ל"גיבורים", כלשון הכותרת הראשית – 57 חיילי צה"ל חיים ומתים שיקבלו עיטורי הצטיינות בגין תפקודם במבצע "צוק איתן". תצלומיהם של 53 מהם נדפסים על השער; תמונותיהם של ארבעת הנותרים אסורות בפרסום.

"כל סיפורי הגבורה – עמ' 16", מבטיח הכיתוב המתגאה על השער. אתמול, במקביל להודעה לעיתונות שהפיץ דובר צה"ל, הפיצו אנשי הדוברות הצבאית גם מצגת ובה תצלומיהם של החיילים, מעט פרטים אישיים והנימוקים לעיטור. ב"ידיעות אחרונות" נותנים למסר הדוברותי הדהוד כפול ומכופל: התצלומים נדפסים שנית בכפולת האמצע של העיתון ובשני עמודים נוספים, לצד התמציות שנלקחו מההודעה לעיתונות ותמונות של העיטורים עצמם, שגם הם הופצו על-ידי דובר צה"ל. טביעות אצבעותיו של הדובר הצבאי מורגשות גם בקטעים שעליהם חתומים כתבי העיתון, שריאיינו בקצרה כמה מהחיילים ומבני משפחותיהם.

המצגת של דובר צה"ל

סיפורי קרב הם חומר עיתונאי לגיטימי, חשוב ולעתים קרובות אף מעניין. ואולם, כפי שמתברר מפעם לפעם, פריטי מידע המופצים על-ידי דובר צה"ל הם לא פעם חלקיים, מוטים, שגויים, לא נכונים ואף שקריים. גם המידע שהפיץ דובר צה"ל כעת, במסגרת הנימוקים למתן העיטורים, הוא מידע חלקי ולעתים גם מטעה, ובהיותו מידע מטעם גם חוסך מנמעניו את ההשלכות על הצד השני במלחמה. לפי הסטנדרטים המצופים מחטיבת דוברות צבאית, מדובר בהתנהלות מתבקשת; לפי הסטנדרטים הראויים לגוף עיתונאי, מדובר בכניעה ללא קרב.

ההחלטה של "ידיעות אחרונות" לא רק לתת למידע הדוברותי הבלטה מוגזמת, אלא גם לוותר כמעט לחלוטין על עבודה עיתונאית עצמאית, נראית אולי כמחווה לחיילים ולבני משפחותיהם; בפועל, היא אינה מכבדת באמת את מושאי הסיקור, הראויים לתיעוד מקיף ונאמן למציאות של המעשים שביצעו בשירות מדינתם.

שאר העיתונים

גם "מעריב" (ארבעה עמודים, הפניה בינונית בשער) ו"ישראל היום" (הכפולה הפותחת, הפניה עליונה בשער) מקדישים נדל"ן מערכתי יקר לתמצות המידע הדוברותי בדבר החיילים המעוטרים. ב"הארץ" מקדישים למידע ידיעה בינונית בעמ' 10, ללא הפניית שער, ובה מזכירה הכתבת הצבאית גילי כהן רק אחדים משמותיהם של החיילים המעוטרים, לצד הערה ביקורתית מובלטת: "בין הנימוקים לשבחים לחיילות: 'לא איבדו עשתונותיהן'".

עוד כותרת ראשית

"1% מאוכלוסיית העולם יחזיק יותר נכסים מכל 99% האחרים", מודיעה הכותרת הראשית של גליון "גלובס" מאמש, המבוססת על תחזית של ארגון אוקספם.

שחיתות

"כחלק מפרשת ישראל-ביתנו: פשיטה על התאחדות מגדלי הבקר", מדווחת ב"דה-מרקר" אורה קורן. בציטוט מפי גורם אנונימי בהתאחדות נטען כי "המינוי של מיטל קירשנבאום – בתה של ח"כ פאינה קירשנבאום מישראל-ביתנו, שהחשדות נגדה הציתו את החקירה – נעשה בנסיבות מקצועיות ולא מלחצים פוליטיים". "בכיר בהתאחדות: אין כל שחיתות לכאורה הקשורה במועצת מגדלי הבקר", נמסר בכיתוב שנדפס מתחת לתצלום של פרה.

בחירות 2015

גם היום ממשיכים העיתונים לסקר את התגבשותם של הרכבי הסיעות שירוצו בבחירות הקרובות לכנסת. ב"הארץ" בעל הקו השמאלי כותב אילן ליאור בהרחבה על תוצאות הפריימריז במפלגת מרצ, שנערכו אתמול. "הפריימריז במרצ: החמישייה הראשונה ברשימה כמעט ללא שינוי", נמסר בכותרת. "ידלין הצטרף למחנה-הציוני, מופז נותר בחוץ", מדווח יהונתן ליס באותו עמוד.

גם מפלגת ישראל-ביתנו של אביגדור ליברמן, שבעלי תפקידים מרכזיים בה נחקרים בימים אלה בגין חשדות לשחיתות ושרוב שריה הודיעו בעקבות הפרשה על פרישתם, הציגה אתמול את רשימתה לכנסת. "ליברמן הציג רשימה של מפלגה במשבר", מסבירה כותרתו של מאמר פרשנות מאת ברק רביד, הכתב המדיני של "הארץ".

"לא כך רצה ליברמן להתניע את קמפיין הבחירות ולא כך רצה להציג את רשימת מפלגתו לכנסת. חקירת המשטרה נגד מזכ"לית המפלגה ח"כ פאינה קירשנבאום ושורה ארוכה של מקורבים לו שהיו אמורים לקחת חלק בקמפיין טרפה את הקלפים עבורו", כותב רביד. "ישראל-ביתנו של ינואר 2015 – חודשיים לפני הבחירות – היא מפלגה במשבר". בדיווח החדשותי ב"מעריב" ממצבים את אירוע ההשקה באור דומה: "בצל החקירות", נכתב מעל כותרת הידיעה של אריק בנדר, והמונח חוזר שוב בפתיח.

"למרות מאמציו לא הצליח ליברמן לגייס רשימה אטרקטיבית. למרות ששליטתו הבלתי מעורערת במפלגה איפשרה לו לבחור בפינצטה את חברי רשימתו, אף דמות משמעותית או בעלת משקל ציבורי לא ששה לקבל מאיווט כרטיס חינם לכנסת", נכתב בהמשך טורו של רביד ב"הארץ".

"כל מה שנותר הוא ראש עיר בינוני שנדד בין שלל מפלגות, גימיק בדמות שרון גל שליברמן העלה על נס בעיקר את הפוסטים שכתב בפייסבוק, והמינוי התמוה המסורתי – שירה מיסטריאל, שאת הפרוזה שלה על ערבים קראנו גם כן בדף שלה ברשת החברתית. עוד לפני שנכנסה לכנסת היא כבר מסתמנת כממשיכת דרכה של אנסטסיה מיכאלי. למרבה המזל, את אולם המליאה היא תראה כנראה רק בערוץ 99".

שרון גל, ממועמדי מפלגת ישראל-ביתנו לכנסת, אתמול באירוע הצגת הרשימה (צילום: יונתן זינדל)

ב"ידיעות אחרונות", שמטעמים השמורים עם עורכיו מסייע במרץ בקידום ענייניו של ליברמן, מצליחים לא לקחת ללב את המצב המשברי של המפלגה וממשיכים להעניק לפוליטיקאי המקורב סיקור חיובי, ואפילו אופטימי. אף שהכתב שנשלח לדווח על אירוע ההשקה דווקא מצא לנכון לכלול בדיווחו לפחות הערה עוקצנית אחת על ליברמן ועל מפלגתו שגם הגיעה לדפוס, עורכיו עושים כמיטב יכולתם כדי שהדבר לא יפגום במומנטום שהם מעוניינים להעניק לשר.

"נבחרת ביתית", קוראת הכותרת הגדולה ב"ידיעות אחרונות", המוקדשת, כזכור, לרשימה אלמונית ברובה, שעשויה עוד להשתנות ככל שתסתעף החקירה המשטרתית. בכותרת המשנה אין זכר ל"בצל החקירה", המונח שבו עשו שימוש ב"מעריב". מחליפה אותו גרסה מרוככת: "בצל גל הפרישות מהמפלגה".

העובדה שאחרי ליברמן שובצו בשלישייה הראשונה שתי נשים מודגשת בהמשך כותרת המשנה, ולאחר מכן מובאת ברצינות אמירה מפי ליברמן – "ההתלבטויות היו קשות יותר מבפעמים קודמות" – שכתב "ידיעות אחרונות" עצמו מציג באור מגוחך בתוככי הידיעה, בהומור שאולי עבר מעל ראשו של העורך. תצלום המציג בפני הקוראים את בכירי המפלגה החדשים והישנים, עם מספרים ושמות, תופס את כל רוחב העמוד.

כתב "ידיעות אחרונות" עקיבא נוביק, החתום על הידיעה, עושה מאמץ נגדי להטעין את האירוע החגיגי של המפלגה של ליברמן באנרגיה שלילית. "לצד פרשת השחיתות הנחקרת ופרישת שורת חברים בכירים במפלגה, הציג אמש שר החוץ אביגדור ליברמן את רשימת ישראל-ביתנו לכנסת הקרובה", כותב נוביק, או עורך העמוד, בפתח הרשימה, לפני מסירת הפירוט בנוגע למועמדים.

עקיבא נוביק, טוויטר, אמש

"בישראל-ביתנו אין בחירות מקדימות או מנגנון מפלגתי דמוקרטי. מי שמרכיב לבדו את הרשימה הוא היו"ר המייסד ליברמן, שנוהג להתלוצץ ולספר שבמפלגה קיימת 'ועדה מסדרת'", כותב בלעג נוביק. ראוי לציין כי בניגוד למשתמע מדבריו, המידע בדבר קיומה של "ועדה מסדרת" נמסר מעת לעת ברצינות מלאה בהתבטאויות רשמיות מטעם המפלגה ואנשיה.

בתחתית העמוד משובצים שני תצלומי מסך של סטטוסים שפירסמה בעברה המועמדת המדורגת במקום העשירי ברשימה, שירה ("פחחחח ערבי מסריחחחח") מיסטריאל. "היא היתה בחורה צעירה כשכתבה את זה, וצעירים עושים שטויות", מצטט נוביק את ליברמן.

בחלק אחר של הידיעה מדגיש כתב "ידיעות אחרונות" כי באירוע החגיגי בלטו בהעדרם "רבים מבכירי המפלגה, שליברמן או המשטרה הראו להם את הדרך החוצה": השרים שהודיעו על פרישה מהמפלגה, יצחק אהרונוביץ' ועוזי לנדאו, וחברי-הכנסת פאינה קירשנבאום ודוד רותם. עורכי "ידיעות אחרונות", משום מה, החליטו בכל זאת להכתיר את הרשימה החדשה של ליברמן בכינוי המחמיא (והמטעה) "נבחרת".

מבוכה ב"ישראל היום"

ב"ישראל היום", בטאון לשכת נתניהו, ממשיכים גם היום בניסיון להלבין את האי-סדרים שאירעו בבחירות המקדימות בליכוד, מפלגתו של נתניהו. בניגוד לריקוד העדין שמנהלים עיתונאי "ידיעות אחרונות" עם מיישמי האינטרסים של בעל הבית, ב"ישראל היום" מבכרים את המקבת על פני האיזמל.

העורך הראשי של "ישראל היום", עמוס רגב, במשרדי העיתון (צילום: משה שי)

אתמול דיווח החינמון בהנאה על "מבוכה בבית-היהודי", מפלגת הימין המתחרה, בעקבות אי-סדרים שהתגלו בספירת הקולות בפריימריז. על עדכונים בנושא העתירות בגין אי-סדרים בפריימריז בליכוד ויתרו אתמול העורכים כליל, אף שמי שקרא עיתונים אחרים, "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" למשל, היה יכול להתרשם כי בנושא דווקא חלו התפתחויות.

היום, לאחר שוועדת הבחירות של הליכוד קיבלה כמה מהטענות שהועלו בערעורים והורתה על שינוי הרשימה, מקדישים לכך ב"ישראל היום" ידיעה בינונית בעמ' 13, שחלקה מוקדש בכלל לאי-סדרים בפריימריז בבית-היהודי. הכותרת מוקדשת להשלכות החלטתה של ועדת הבחירות: ציפי חוטובלי תדורג במקום ה-20 במקום אבי דיכטר, שישובץ במקום ה-26. פירוט הסיבות למתן ההחלטה נחסך מהקוראים; הסופרלטיב העצמי "כפי שפורסם לראשונה ב'ישראל היום'" – לא.

כפי שעשו עורכי "ישראל היום" בשבועות האחרונים בבואם לסקר את הטענות לאי-סדרים בליכוד – שהגיעו גם לכדי טענות על "זיופים", "מרמה", "איומים"  והיעלמות של קולות וקלפיות – גם כעת לא מקבלים הקוראים הסבר של ממש בנוגע למהותם של אותם "אי-סדרים" שקיומם הוכח בהליך הבדיקה הפנימי, ומתבקשים להסתפק בהסבר שלפיו "בקלפיות רבות ברחבי הארץ לא נספרו הקולות כדין".

עורך "ישראל היום", עמוס רגב, אוהב לתת לכפופים לו פתקים ובהם מידע מעניין שמצא באינטרנט כדי שישלבו אותו בדיווחים. כשירות לרגב מובא כאן קישור לידיעה שהתפרסמה אתמול ב-ynet, של הכתבת הפוליטית מורן אזולאי, ובה פירוט של המקרים שבמחלוקת ואופן ההכרעה בעניינם. היות שדיכטר כבר הצהיר כי בכוונתו לערער על ההחלטה, נראה שלחינמון עוד יהיו הזדמנויות לתקן את הסיקור הלקוי של הבעיות הרבות שהתגלו בבחירות הפנימיות במפלגתו של נתניהו.

קו המשווה

"הארץ", "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מפרסמים הבוקר ידיעות בולטות על אירועי מחאה אלימים המתחוללים בימים האחרונים בחברה הבדואית בנגב, שהחלו לאחר מותו של תושב רהט במהלך פעולה משטרתית והסלימו שלשום לאחר שאחד המוחים, סמי א-זידאנה, מת כתוצאה מהשתתפותו בהתנגשויות עם המשטרה.

ב"הארץ" מקדישים לבדואים את עמ' 3, עמוד ההרחבה המגזינית של היומון, שרובו עוסק בתוכנית ממשלתית חדשה להסדרת כמה מהיישובים הבדואים הלא-מוכרים ולפינוי של היתר. ידיעה נלווית, מאת שירלי סיידלר וג'קי חורי, מוקדשת לאירועים ברהט. ב"מעריב" מתפרסמת ידיעה גדולה בנושא בעמ' 18, ובכותרתה מובלטות טענות המוחים: "המשטרה נוהגת באלימות", ציטוט מפי ראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי.

גם ב"ידיעות אחרונות", המצניע בדרך כלל דיווחים על הנעשה בחברה הערבית בישראל, מתפרסמת ידיעה גדולה בנושא (חסן שעלאן), הנדפסת בעמ' 24. "רהט בוערת: הפגנות, יידויי אבנים וחסימת כבישים", נכתב בכותרת הגג. "שביתת זעם במגזר הערבי", נכתב בכותרת, באותיות לבנות על רקע אדום. בכותרת המשנה מובלטת ביקורת על המשטרה, מפיו של קרוב משפחה אנונימי של ההרוגים: "המצב לא יירגע עד שהשוטרים ייענשו".

"ישראל היום" הוא העיתון היחיד שמצניע היום את ההתרחשויות ברהט. ידיעה קצרה בנושא, בחתימת שלושה כתבים, מתפרסמת בעמ' 31 של החינמון, תוך הבלטת טענות המשטרה. "רהט: האלימות ממשיכה, שישה מפגינים נעצרו", נכתב בכותרת.

לא רק הדגשים שונים ב"ישראל היום", אלא גם העובדות. כתבי "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"מעריב" מציינים כי ההרוג השני ברהט, א-זיאדנה, לקה באירוע לב ומת בבית-חולים, לשם הובהל לאחר ששאף גז מדמיע משטרתי. ב"ישראל היום" הנארטיב אחר: א-זיאדנה, טוענים שם, "מת מאירוע לבבי במהלך ההתפרעויות".

שקיפות (1)

"קק"ל עומדת להודיע למדינה על ביטול האמנה בינה לבין המדינה", מדווחים משה ליכטמן וגור מגידו ב"גלובס", בהתבסס על טיוטת מכתב שהגיעה לידיהם. "הדברים באים על רקע המאבק שהתנהל בשנה החולפת להעברת כספים מקק"ל למדינה, להפיכת קק"ל לשקופה יותר ולהכפפתה לביקורת", נכתב בהמשך.

ליכטמן ומגידו מסבירים, בהתבסס על "גורמים בענף הנדל"ן", כי אם אכן תיושם כוונתם של ראשי הארגון הציוני, המהלך עלול "ליצור כאוס מוחלט בתחום שיווק הקרקעות". קק"ל, הם מזכירים, מחזיקה כיום קרקעות בשטח של קרוב ל-2.2 מיליון דונם, כ-13% מאדמות המדינה. "מדובר בנתון 'שקרי', שכן כמעט כל קרקעות קק"ל מצויות מצפון לבאר-שבע, באזורי הביקוש המובהקים והמרכזיים", מציין ליכטמן בטור פרשנות נלווה.

כתבי "גלובס" קושרים בין עכירותו של הארגון המסועף לבין החשדות לשחיתות שדבקו בכמה מאנשיו במסגרת הפרשה המתפתחת שנכרכה בכמה מראשי מפלגת ישראל-ביתנו: אחת מבנותיה של החשודה המרכזית פאינה קירשנבאום הועסקה בקק"ל; חתנה של קירשנבאום "עבד כ'מתאם' בין קק"ל לתנועת השומר-החדש, שזוכה לתקציב מקק"ל'"; ועמותת איילים, שיושב-הראש שלה מתן דהן הוא מחשודי הפרשה, קיבלה מקק"ל "תקציבים ניכרים". יו"ר קק"ל אפי שטנצלר, הם מזכירים במשפט המסכם של הידיעה, מסר שלשום עדות בפני החוקרים.

המגזר השלישי

שרי אריסון ב"יום המעשים הטובים", 4.3.13 (צילום: פלאש 90)

ב"כלכליסט" נוברים הבוקר בפעילות הפילנתרופית של בנק הפועלים, מהמפרסמים הגדולים בקבוצת "ידיעות אחרונות", הנוהג לקיים שלל קמפיינים שיווקיים בתשלום בשיתוף עם כתבי ועורכי "ידיעות אחרונות" ו-ynet. "פועלים בקהילה, בעיקר הקרובה", נכתב בכותרת כתבתו של תומר גנון. "עמותת פועלים-בקהילה, זרוע התרומות של בנק הפועלים, תורמת מדי שנה כ-14 מיליון שקל", נכתב בכותרת המשנה. "פירוט התרומות ל-2013 מראה שסכומים גדולים מגיעים לעמותות הקשורות לבכירים בבנק", נכתב בהמשכה. במסגרת בולטת מובא הפירוט.

"פועלים-בקהילה היא עמותה שנמצאת בבעלות מלאה של הבנק. עם זאת, חשוב לזכור שיותר מ-70% ממניות הבנק שנסחר בבורסת תל-אביב מצויות בידי הציבור", מציין גנון בכתבה. "רשם העמותות מתח בעבר ביקורת על פרקטיקת התרומות של עמותת פועלים-בקהילה לגופים קשורים", הוא מוסיף בהמשך. "בדו"ח ביקורת עומק שערך במאי 2011 משרד רואי-החשבון גזית–בן-גל בעמותה עבור הרשם נכתב: 'העמותה תורמת כספים לגופים אשר בהם מכהנים קרובי משפחה של חברי ועד. מעיון בפרוטוקולים של הוועד המנהל עולה חשש לניגוד עניינים בכל הנוגע לכספי התרומות המועברים לגופים אלו". בבנק מכחישים.

מעקב "העין השביעית"

לפני כשנה, בסקירת העיתונות של 8.1.14, כתב כאן שוקי טאוסיג על הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" ("המהפכה במערכת החינוך יוצאת לדרך: אפשר בלי פסיכומטרי") שהיא "מנוסחת כסיסמת קמפיין של שר החינוך". "גם שאר הדיווח היה יכול להיכתב בלשכת השר", כתב טאוסיג. "לצד תמונתו של פירון (עם הכיתוב 'להעמיק במקום לשנן') נכתב בעמוד השער כי 'המהפכה במערכת החינוך יוצאת לדרך', כי מדובר ב'בשורה לבוגרי התיכון' ו'בשורה לכיתות י'', ב'הקלה בלחץ' וכיוצא בזה ששון ושמחה ליהודים.

"'כדי להבטיח למידה מעמיקה במקום שינון של החומר, הגה שר החינוך שי פירון רפורמה מקיפה', נכתב בכותרת המשנה לדיווח היחצני של תמר טרבלסי-חדד, כתבת החינוך הוותיקה של העיתון. לצד הדיווח, הנראה כאילו נשאב רובו ככולו מדף מסרים או הודעה לעיתונות, לא מתפרסם טור פרשנות ולא נעשה ניסיון עיתונאי לתת פשר עצמאי למהלך". כעבור יומיים, בגליון סוף-השבוע, קיבלו קוראי "ידיעות אחרונות" עדכון נוסף בנוגע ל"מהפכה" של פירון.

שער "ידיעות אחרונות", 8.1.14

השבוע התברר כי הרושם שהתקבל אז בנוגע למהותן של ידיעות הקידום של "ידיעות אחרונות" עשוי להיות מדויק. מיומני הפגישות של פירון, שפורסמו על-ידי התנועה לחופש המידע, עולה כי מבין העיתונאים הרבים שעימם היה השר פירון בקשר, אלה שלהם בחר להקדיש מזמנו לפני השקת "המהפכה" שקיווה לחולל במערכת החינוך היו ברובם מקבוצת "ידיעות אחרונות".

כך, יממה לפני הפרסום נפגש השר דאז בלשכתו בתל-אביב עם המשנה לעורך "ידיעות אחרונות" אלון גולדשטיין. לפי היומנים, מיד אחריו נכנסה לפגישה כתבת "ידיעות אחרונות" נחמה דואק (שריאיינה אותו עבור "המוסף לשבת"), ואחריה נכנס ראש אגף החדשות דאז ב-ynet, אמנון מרנדה. כמו בעיתון האב, גם ב-ynet בישרו לקוראים בהרחבה על ה"מהפכה" של פירון, העשויה להישלח למאוזוליאום של תוכניות החינוך המהפכניות לדורותיהן עם כניסתו של שר חדש לתפקיד, לאחר הבחירות הקרובות לכנסת.

אגב

גם לאחר הדחת פירון ממשרד החינוך ממשיכים אנשי המשרד לעמוד על זכותם שלא לחשוף מידע על תקציבים שהקצו לקבוצת "ידיעות אחרונות" לשם קידום יעדיהם התדמיתיים, אף שמדובר בכספי ציבור.

שקיפות (2)

יומני הפגישות של פוליטיקאי אחר, בנימין נתניהו, נחשפו בתחקיר ששודר בתוכנית "המקור" של ערוץ 10 וסייעו בחשיפת הקשרים ההדוקים בין לשכתו לעיתון המתחרה ב"ידיעות אחרונות", "ישראל היום".

באחרונה סירב נתניהו למסור את יומני הפגישות שלו מתקופתו כראש ממשלה בנימוקים בטחוניים. הבוקר מדווח ליאור דטל ב"דה-מרקר" כי גם השר יובל שטייניץ, ממקורבי נתניהו ו"ישראל היום", מסרב לחשוף את יומן הפגישות שלו, וזאת בניגוד להנחיה מטעם היועץ המשפטי לממשלה. גם כאן, מפרט דטל מפי מקורות במשרדו של שטייניץ, הנימוק לסירוב נלקח מהזירה הבטחונית.

ענייני תקשורת

מהיתרונות של שעת ירידה מאוחרת לדפוס. "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"הארץ" מדווחים כי ראש עיריית חולון, מוטי ששון, חשוד בביצוע עבירות מין בשתי עובדות עירייה. ידיעה בנושא המתפרסמת ב"מעריב" נושאת נוסח מצונזר, ללא שמו של ששון, המכונה בה "ראש עירייה במרכז". שמו של ששון הותר לפרסום אמש לקראת השעה חצות, כשהעמוד הרלבנטי ב"מעריב" כבר ירד לדפוס.

סבר פלוצקר (צילום: "העין השביעית")

פופוליזם. הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות", סבר פלוצקר, מקדיש את טורו היומי לגינוי "המחנה הפופוליסטי של ישראל", קבוצה אמורפית שבשמות חבריה הוא אינו נוקב, שמשום-מה מותחת ביקורת על הבנקים המקומיים. "בנק לאומי עשה אמנם מעשים שלא ייעשו, אבל מכאן ועד הדרישה העולה במקומותינו לכרות את ראשם של הבנקאים ארוכה הדרך", נכתב בציטוט מובלט מתוך המאמר.

"לא צריך לאהוב את הבנקים או לרחם עליהם, אלא רק לשמור על פרופורציות", הוא כותב בפסקת הסיום, הממשיכה לנאץ את האויב הרטורי החמקמק. "לא להיסחף בזעמו הפוסט-טראומטי של המחנה הפופוליסטי שכה קינא בעמיתים שמעבר לים על הרשות שניתנת להם זה 7 שנים, ובצדק, להרביץ בבנקאות ובמנהליה שם".

רדיו. "הרשות השנייה אישרה: תחנות הרדיו הלא חוקיות יירדו מהאוויר – אבל רק בעוד שנתיים", מדווח ב"דה-מרקר" נתי טוקר. "רדיו לב-המדינה, רדיו דרום ורדיו חיפה זכו במהלך השנים לאישור מיוחד להקים תחנה חדשה על גבי תדר שניתן להן במקור לשיפור הקליטה", מסביר טוקר. "התחנה הנוספת יועדה לקהלים חדשים, כמו עולי רוסיה או חובבי מוזיקה מזרחית, וכך בפועל קמו תחנות חדשות ללא מכרז והתחנות יכלו להגדיל הכנסות מפרסום. תחנות רדיו אחרות שביקשו אישור לפיצול שידורים נדחו".

יו"ר הרשות, אווה מדז'יבוז', מצוטטת בכותרת המשנה כך: "אנו שמים סוף לפרקטיקה הפסולה של ניצול משאב ציבורי ללא מכרז".

דודו גבע וקובי ניב, מתוך "אהלן וסהלן נגד כנופיית החומוס". "ספר מגוחך", 1981 (לחצו להגדלה)

מהדורה חדשה ל"ספר מגוחך". נירית אנדרמן כותבת בשער האחורי של "גלריה" על ההדפסה המחודשת של "ספר מגוחך" מאת דודו גבע וקובי ניב, שראה אור לראשונה ב-1981 ויצא לאחרונה במהדורה חדשה בהוצאת מודן. "שיתוף הפעולה בין השניים הציע הומור פרוע ומקורי, נמוך אבל גם מתוחכם, מטופש אבל גם גאוני", כותבת אנדרמן. "אף שחלפו כבר 34 שנים, הוא עדיין מצחיק".