הרשות השנייה התרשלה במהלך פסילת פרסומת למוצר מג'יק-נודלס, כך קבע אתמול שופט בית-משפט השלום בירושלים אברהם רובין. בפרסומת, על-פי התיאור הכלול בהחלטה, "נראה גבר המגולם בידי השחקן צחי נוי, כשהוא מנסה להניח ידו על כתפה של אשה תאילנדית. להפתעתו האשה אינה נענית לו ומכה אותו אפיים ארצה. הגבר שואל באנגלית שבורה, 'מה עשיתי?'. אז נשמע קול קריינית האומרת: 'תירגע נוד'לה. לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך ארבע דקות, אבל מג'יק-נודלס כן'".

הפרסומת עלתה לשידור בשלהי דצמבר 2003, ולאחר ששודרה כמה עשרות פעמים בערוצים 2 ו-10, החליטה הרשות השנייה לפסול אותה משום פגיעה ברגשות הציבור, בטעם הטוב ובכבוד האשה. משווקת המוצר, חברת נטו מ. ע. סחר מזון בע"מ, עתרה לבג"ץ, ושם הוכרע כי הפסילה לא היתה מוצדקת.

משווקת המוצר לא היתה מעוניינת לחזור ולפרסם אותו, אך בעקבות החלטת בג"ץ הגישה בסוף 2006 תביעה בסך למעלה ממיליון שקל נגד הרשות השנייה, בטענה כי הרשות התרשלה בהליך פסילת הפרסומת, וכי פסילה זו הסבה לה נזק כלכלי.

"הפכתי והפכתי בדבר, ובסופו של יום אני סבור שדין התביעה להתקבל", כתב השופט רובין בהחלטתו. לדבריו, הרשלנות לא נבעה מעצם הפסילה של התשדיר, אלא מהתעקשות הרשות שלא לקבל נוסח מתוקן שהציעה החברה המפרסמת.

לאחר הפסילה של הרשות השנייה הציעה המפרסמת להמיר את הקריינות שמצוטטת לעיל במשפט "הוא חשב שזה מצחיק... אתם חשבתם שזה מצחיק... אבל יש כאלה שחשבו אחרת... וצינזרו אותנו. איזה מזל שמג'יק-נודלס טעימות חמות ומוכנות תוך 4 דקות... אחרת כולנו היינו אוכלים אותה".

המפרסמת אף היתה מוכנה להמיר את הביטוי "וצינזרו אותנו" במשפט "הרשות השנייה פסלה את התשדיר על-פי כלל 3 לאתיקה בפרסומות", אך הרשות לא התירה לשדר את הנוסח המתוקן בטענה כי "בכל פעם שישודר 'התשדיר המתוקן', ייזכר הצופה בתשדיר אותו פסלה הרשות לשידור, תוך שיצוין בפניו כי כולם אהבו את התשדיר המקורי, על המסר הפסול הטמון בו. לפיכך, באישור התשדיר המתוקן לשידור, תסוכל למעשה פסילתו של התשדיר המקורי".

על כך כתב השופט רובין: "נימוק זה איננו יכול לעמוד לאחר שהתובעת הסכימה לתקן את התשדיר בשנית ולהבהיר בדברי הקריינות כי התשדיר נפסל לשידור על-פי כללי האתיקה בפרסומות. [...] אני מוכן להניח שאכן הצופה היה נזכר בתשדיר המקורי, ברם בד בבד הוא היה מקבל מסר ברור לפיו התשדיר המקורי נפסל מאחר שלא היה ראוי לשידור".

לפי השופט רובין, "כשלונה של הנתבעת נעוץ אפוא ביישום עקרון המידתיות [...] כישלון זה, להבדיל מהחלטה שהקריינות המקורית פסולה, איננו בגדר טעות סבירה אלא בגדר רשלנות. [...] התוצאה היא, אם כן, שהנתבעת אחראית לנזקי התובעת".

לקראת סוף אוקטובר עתידה להתקיים ישיבת קדם-משפט בשאלת הנזק. ברשות השנייה לא היו מודעים להחלטה, שהתקבלה בהעדר הצדדים. בתגובה לפניית "העין השביעית" נמסר כי תגובה תימסר בהמשך.

עדכון, 10.8: מהרשות השנייה נמסר: "הרשות השנייה קיבלה לידיה את החלטת הביניים בהליך המשפטי ולומדת אותה לעומק. לנוכח ההסברים והפירוט בהחלטה, בכוונת הרשות להגיש בקשה לערעור במסגרת ההליך המשפטי".

כמו כן הרשות השנייה מבקשת להדגיש חלק מהדברים שצוינו בהחלטה. בין היתר כתב השופט רובין בהחלטתו: "לאחר שצפיתי בפרסומת נחה דעתי כי צודקים המומחים מטעם הנתבעת בכל הנוגע למסרים הפוגעניים הגלומים בפרסומת ולגבי מידת השפעתה הפוטנציאלית על הצופה. הבחירה בשחקן צחי נוי המזוהה יותר מכל עם דמותו הידועה של 'יודלה' מהסרט אסקימו לימון איננה מקרית, ולראיה שבפרסומת שמו הוא 'נודלה'. הבחירה באישה תאילנדית גם היא איננה מקרית. היא נועדה ליצור את הקישור ההומוריסטי בין תעשיית המין העניפה של תאילנד מחד, לבין המוצר שבו עסקינן – איטריות תאילנדיות, מאידך. המילים 'לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך ארבע דקות' מכוונת בעליל לרמוז שלא כל תאילנדית מוכנה לקיום יחסי מין על אתר, ומכאן שהפרסומת עושה שימוש מרכזי בדעה קדומה כנגד הנשים התאילנדיות".

בהמשך כתב השופט: "בה במידה, אני מקבל את ניתוח המומחים מטעם הנתבעת גם לגבי השפעתן של פרסומות על הצופים בטלויזיה ועל החברה בכלל. פרסומות הן דבר חשוב וחיוני. בלעדיהן לא היה נחשף הצופה לשלל הטובין והשירותים אשר עומדים לרשותו. בד בבד, אין להתעלם מכוחן האדיר של הפרסומות ומהשפעתן על מי שצופה בהן. לא לחינם מושקע בפרסומות ממון רב, ולא לחינם עוסקים בתחום מיטב המוחות. פרסומות הן עסק רציני שיש להתייחס אליו ואל השפעותיו ברצינות. על כן יאמר, כי בצדק הוטרדה הנתבעת מהפרסומת המדוברת, ובצדק היא שקלה האם ראוי לשדרה לנוכח המסרים הפוגעניים הכלולים בה. לא מדובר בהיטפלות של הנתבעת לפרסומת תמימה, אלא בפרסומת ששאלת אישורה לשידור הצדיקה מחשבה שנייה ושלישית".