כל עיתונאי ערוץ אל-אקצא של חמאס באזור יהודה ושומרון עלולים להיעצר ולעמוד לדין בגין עבודתם, גם אם אינם חברים בארגון חמאס או עושים דבר מעבר לפעילותם העיתונאית. זאת, בעקבות הכרזה על הערוץ כ"התאחדות בלתי מותרת". נוסף לכך, עמדת התביעה הצבאית היא כי עיתונאי בערוץ אל-אקצא העומד לדין בגין עבודתו בערוץ חמאס מסוכן עד כדי כך שיש לעוצרו עד תום ההליכים נגדו.

לפני כשלושה חודשים חתם אלוף ניצן אלון, מפקד פיקוד מרכז, על הכרזה שלפיה ערוץ הטלוויזיה של חמאס הוא "התאחדות בלתי מותרת". לפי הודעת היועץ המשפטי של אוגדת אזור יהודה ושומרון בצה"ל, הערוץ הוא "חלק מארגון החמא"ס, תומך בו ומחזק את תשתית החמא"ס". על-פי תקנות ההגנה (שעת חירום) שירשה מדינת ישראל מהמנדט הבריטי, ברגע שארגון מוכרז כ"התאחדות בלתי מותרת" אפשר להעמיד לדין ולשלוח למאסר כל מי שחבר בו ותומך בו. נכון להיום ידוע על לפחות מקרה אחד שבו הוחלט להעמיד לדין עיתונאי בגין עבודתו עבור ערוץ אל-אקצא של חמאס.

ב-22.10.14, כשלושה שבועות לאחר ההכרזה על ערוץ חמאס כעל "התאחדות בלתי מותרת", פשטו כוחות הביטחון על ביתו של כתב הערוץ מוסטפא חואג'ה בכפר נעלין שליד רמאללה ועצרו אותו. לפי דיווחים פלסטיניים, חואג'ה הותקף בעת שנעצר.

התביעה הצבאית: "לא ניתן להפריד בין הפעילות העיתונאית 'האזרחית' של המשיב לבין הפעילות התורמת לארגון הטרור, והשאלה אם הוא מאמין באידיאולוגיה של הארגון אינה רלבנטית"

לאחר מעצרו נלקח חואג'ה לחקירה. לדברי סניגורו, עו"ד פאדי קוואסמי, חואג'ה נשאל בחקירתו על עבודתו העיתונאית ואישר מיד כי הוא אכן עובד בערוץ אל-אקצא וכי ערוץ זה אכן מופעל על-ידי חמאס. בעקבות חקירתו הואשם חואג'ה בחברות ובפעילות בחמאס, וכן על עצם עבודתו בערוץ אל-אקצא. לפי כתב האישום, חואג'ה עבד בערוץ מאפריל 2012, וכחלק מעבודתו השתתף באסיפות ובתהלוכות רבות של הארגון, היה בקשר עם פעילים בכירים שלו וקיבל משכורת מארגון חמאס בעזה. לאחר שחואג'ה הועמד לדין ביקשה התביעה הצבאית משופט בית-המשפט הצבאי יהודה, סא"ל שלמה כ"ץ, כי יורה על מעצרו של העיתונאי עד תום ההליכים.

ב-27.11.14 דחה השופט סא"ל כ"ץ את בקשת התביעה הצבאית והורה על שחרורו של חואג'ה בתנאים מגבילים, כולל הפקדת ערבות בסך 10,000 שקל. השופט סא"ל כ"ץ מצא שחואג'ה אמנם היה מודע לכך שהוא פועל בערוץ טלוויזיה מטעם חמאס וכי מדובר בפעילות אסורה, אולם ציין כי פעילות זו אינה אלא סיקור עיתונאי, ולכן הסכנה הנשקפת מן המשיב אינה רבה ואינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

התביעה הצבאית החליטה לערער על החלטה זו והביאה את המקרה לפתחו של בית-המשפט הצבאי לערעורים. רס"ן לאה טל, באת-כוחה של התביעה הצבאית, דרשה כי חואג'ה יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו בטענה כי שימש בפועל פעיל חמאס. לטענתה, במהלך שנות עבודתו בערוץ אל-אקצא פעל חואג'ה לפי הנחיות הממונים עליו, ביודעו שהם אנשי חמאס, לעתים לפי הנחיות ישירות מאנשי הארגון היושבים בעזה.

רס"ן טל טענה עוד כי חואג'ה הודרך אילו אירועים לסקר ואפילו באילו מינוחים להשתמש בדיווחיו, כדי להגביר את התועלת לחמאס. בעשותו כן, טענה, העמיד חואג'ה את יכולותיו לרשות ארגון טרור, ומעשיו מקיימים את יסודות עבירת החברות והפעילות עבור חמאס. משום כך, הוסיפה, לא ניתן להפריד בין הפעילות העיתונאית "האזרחית" של המשיב לבין הפעילות התורמת לארגון הטרור, והשאלה אם הוא מאמין באידיאולוגיה של הארגון אינה רלבנטית בשלב זה. התביעה אף הגישה חוות דעת מומחה מטעם שירות הביטחון הכללי, ובה פירוט של הקשר בין ערוץ אל-אקצא לחמאס והתרומה שלו לארגון הטרור.

בית-המשפט הצבאי: "ערוץ טלוויזיה המציג ארגון טרור כגוף ציבורי מן המניין, ובין יתר פעולותיו ותכניו מסביר לציבור את פועלו של ארגון הטרור, יש בו תרומה משמעותית לקידומו של הארגון, וכפועל יוצא מכך – פגיעה בבטחון האזור"

השופט סא"ל רונן עצמון, שדן בערעור, שאל את רס"ן טל אם מקובל עליה שחואג'ה היה כתב בדרג השטח ולא בעל עמדת ניהול בכירה בערוץ, והיא השיבה בחיוב.

עו"ד קוואסמי, סניגורו של חואג'ה, לא חלק על כך שערוץ אל-אקצא שייך לחמאס ופועל בשירותו, אולם קבל על עילות המעצר. הערוץ, טען, פועל באזור הגדה משנת 2007, והוא דומה לערוצי טלוויזיה אחרים, שמשרתים מדינות אויב או ארגוני טרור כאיראן וחיזבאללה. חואג'ה, הוסיף עו"ד קוואסמי, עובד בערוץ כמה שנים, ורק באוקטובר 2014 הוכרז הערוץ כהתאחדות בלתי מותרת. במצב עניינים זה, טען עו"ד קוואסמי, חואג'ה היה רשאי להסיק כי פעילות עיתונאית בערוץ אל-אקצא אינה בבחינת סיכון ברמה שמצדיקה מעצר.

עו"ד קוואסמי הוסיף וטען בפני בית-המשפט כי חואג'ה למד תקשורת וחיפש עבודה בכמה ערוצי טלוויזיה עד שהתקבל לערוץ חמאס, כלומר הוא לא פעל מתוך הזדהות עם האידיאולוגיה של הארגון, אלא ראה בערוץ אל-אקצא מקום עבודה ותו לא. כשם שלא עוצרים כל שליח שעבד עבור ארגון טרור, כל מורה בבית-ספר של אגודת צדקה וכל רופא במרפאה של חמאס, כך אין לעצור כל כתב בערוץ הטלוויזיה של חמאס, טען עו"ד קוואסמי.

עוד טען סניגורו של חואג'ה כי המעצר והחקירה הם מסר לשאר עובדי הערוץ כי חל שינוי במדיניות, אך אין הצדקה למעצר עד תום ההליכים. לדבריו, הסיכון שנשקף מחואג'ה אינו גבוה, ואפשר לאיין אותו בחלופה שתבטיח שלא ישוב לעבודתו עבור חמאס.

לפני כשלושה שבועות החליט השופט סא"ל עצמון לדחות את ערעור התביעה הצבאית ולשחרר את חואג'ה בתנאים מגבילים. "מקרה זה מעורר שתי שאלות עיקריות", כתב השופט הצבאי בהחלטתו. "האחת, מתי ייחשב מעשה לפעילות או ביצוע שירות בארגון טרור; השנייה, מתי יש לעצור עד תום ההליכים מי שעבד בגוף שהוכרז כהתאחדות בלתי מותרת. האם מזכירה ועובד ניקיון במשרדיה של עמותה אסורה עוברים עבירה? האם מורה בבית-ספר שממומן על-ידי חמאס – עובר עבירה?".

השופט סא"ל עצמון קיבל את עמדת התביעה הצבאית כי "עבודה במשך שנים בערוץ טלוויזיה של ארגון טרור היא מעשה המקדם את מטרותיו של הארגון, ואין צורך לבחון כל ראיון וכל כתבה שהכין המשיב כדי לקבוע אם פגעו בבטחון האזור". לדבריו, "ערוץ טלוויזיה המציג ארגון טרור כגוף ציבורי מן המניין, ובין יתר פעולותיו ותכניו מסביר לציבור את פועלו של ארגון הטרור, יש בו תרומה משמעותית לקידומו של הארגון, וכפועל יוצא מכך – פגיעה בבטחון האזור. העורר לא הוכיח ולא טען כי חשב אחרת. על כן, בין שנראה את המשיב כמי שפעל כחבר בחמאס ובין כמי שרק ביצע שירות עבור הארגון – מעשיו פגעו בביטחון". מהבחינה הזו, הוסיף השופט הצבאי, מעשיו של חואג'ה "מהווים עבירה לפחות לכאורה, ומקימים עילת מעצר של מסוכנות".

יחד עם זאת, השופט סא"ל עצמון מצא כי "יש לבחון לא רק האם המעשים שעשה המשיב בעבר היו מסוכנים, אלא האם נשקף ממנו עצמו סיכון עתידי, המצדיק את מעצרו עד תום ההליכים, והאם יש הצדקות נוספות להסתפק בחלופת מעצר".

בהקשר זה קיבל השופט הצבאי את טיעוני הסניגור, כי אפשר להסתפק בחלופת מעצר. בהחלטתו פירט השופט כי חואג'ה הודה בחקירתו כי ידע שהערוץ מופעל על-ידי חמאס, וכי הוא אישית קיבל הוראות מאנשי חמאס, אך הכחיש כל קשר ישיר לארגון. לדבריו, עבדותו באל-אקצא היתה עיתונאית ותו לו.

עו"ד קוואסמי: "בשנה-שנתיים האחרונות יש גלישה של השב"כ לתחומים שבעבר היה מתעלם מהם. אחד מהם זה העיתונאות"

"הוא סיפר בחקירותיו כי בעבר עבד עבור סוכנויות ידיעות וערוצי תקשורת אחרים, וכי רצונו היה לעבוד ולהתפרנס בתחום התקשורת, אותו למד באוניברסיטה", כתב השופט סא"ל עצמון. "אין בחומר הראיות הוכחה לכך שהמשיב פעל מתוך הזדהות עם מטרות ארגון החמאס. גם אין ראיה לכך שהמשיב היה בעל מעמד בכיר או שהיה לו חלק בקביעת מדיניות הערוץ, או כי נותרה לו מחויבות לארגון החמאס".

השופט סא"ל עצמון גם קיבל את טענת עו"ד קוואסמי בעניין עיתוי המעצר. "העובדה שערוץ של חמאס פעל באזור במשך שנים בלא התערבות מצד הרשויות מלמדת על מידת הסיכון שייחסו לו", כתב בהחלטתו. "לא נטען ולא הוכח כי בעת האחרונה חל שינוי משמעותי בסיכון הנשקף מן הערוץ. הכרזתו של הערוץ כהתאחדות בלתי מותרת מהווה שינוי מדיניות מצד המפקד הצבאי, ואפילו הסניגור לא חלק על סבירותו של מהלך זה. אך יש צדק בטענת הסניגור, כי שינוי מדיניות כזה צריכה להיות לו השלכה על הדרך בה יש לנהוג במי שהתרגלו לפעול לפי המדיניות הקודמת. תחילה יש לפרסם את דבר שינוי המדיניות, לתת למשמעות השינוי להיקלט, ולאנשים להתאים את פעולותיהם למסגרת החוק, או לחדול מפעילות שהוכרזה כאסורה. רק לאחר מכן ראוי להתחיל בפעולות אזהרה ואף חקירה והעמדה לדין.

"[...] במקרה זה, חלף רק כחודש ימים בין המועד שבו הוכרז ערוץ אל-אקצא כהתאחדות בלתי מותרת לבין מעצרו וחקירתו של המשיב. לדעתי, מדובר בפרק זמן קצר מכדי שאפשר יהיה לומר שהמשיב קיבל אזהרה מספקת והיה מודע למלוא המשמעות של המשך עבודתו בערוץ האסור. אני מוכן לקבל את התחייבותו של הסניגור בשם מרשו כי המשיב יחדל לעבוד בערוץ, וכי משמעות המעצר תחלחל למודעותם של שאר עובדי הערוץ".

בשל כך החליט השופט סא"ל עצמון לשחרר את חואג'ה בערבות, ובתנאי שלא יעבוד עוד בכלי תקשורת כמו ערוץ אל-אקצא. בהחלטתו מציין השופט כי במהלך הדיונים בעניינו של חואג'ה פנה לבאת-כוחה של התביעה הצבאית בשאלה על מעצר עובדים אחרים בערוץ אל-אקצא. "היא לא ידעה אם יבוצעו מעצרים נוספים בקרב עובדי הערוץ, אך ציינה כי אחד ממנהלי הערוץ נעצר במעצר מינהלי כבר בחודש יוני השנה", נכתב בהחלטה.

"בשנה-שנתיים האחרונות יש גלישה של השב"כ לתחומים שבעבר היה מתעלם מהם. אחד מהם זה העיתונאות", אומר סניגורו של חואג'ה, עו"ד קוואסמי, בשיחה עם "העין השביעית". "הם חקרו אותו על עבודתו העיתונאית ומהדברים שלו לא עלה שום דבר מעבר לעבודה עיתונאית פר-אקסלנס". לדברי קוואסמי, אחד הטיעונים של התביעה נגד אל-אקצא נגע לטרמינולוגיה שבה עושה הערוץ שימוש. כך, לדוגמה, כתבי הערוץ אינם מדווחים על פעולות "כוחות צה"ל", אלא על פעולות "כוחות הכובש הציוני".

למה הוחלט לעצור דווקא אותו מכל העיתונאים שעובדים בגדה עבור ערוץ אל-אקצא?

עו"ד קוואסמי: "את זה אי-אפשר לדעת אף פעם".

מדובר צה"ל ומהשב"כ לא נמסרה תגובה.

ע"מ 3227/14