בגוף תקשורת עם קצת כבוד למקצוע העיתונאות היו מטפלים באירוע טקס המצוינות בספורט שאירגן משרד הספורט, במימון הטוטו, בכלים מקצועיים סבירים. זאת אומרת, העורך היה מעיין קלות בהודעה לעיתונות, חוכך מעט, מצלצל לכתב לעניינים כלליים ואומר לו: שמע, ב-15 בדצמבר יש איזה טקס חלוקת פרסים לספורטאים מצטיינים, נראה לי שאפילו השרה לימור לבנת תהיה שם. קח צלם ותביא אייטם של דקה וחצי. אם תפגוש מישהו מעניין שייתן לך סינק שווה, אז קבל שתי דקות. לא נראה לי שזה שווה יותר.
בגוף תקשורת עם הרבה כבוד למקצוע, העורך היה מעיין בהודעה לעיתונות בעניין הולך וגובר. רגע, היה אומר לעצמו, זה לא האירוע הביזארי ההוא מהשנה שעברה שנועד לשרת את האינטרסים התדמיתיים של שרת הספורט? זה שערוץ 10 שידר במבצע התאבדות עצמי בפריים-טיים וגרף איזה 4.5%, כשגם האולם עצמו היה ריק למחצה? הטקס ההוא שייזכר רק בזכות הפדיחה של שיר אלמליח? ואללה, זה זה.
שמע, היה העורך אומר בטלפון לכתב שלו, ב-15 בדצמבר יש האירוע השנתי שמשרד הספורט החל בשנה שעברה לארגן לעצמו אחרי שהנחית את המימון על הטוטו, קפוץ לשם עם צוות ותביא אייטם של שמונה דקות. תבדוק כמה הטוטו משקיע מהכספים שלנו כדי ללקק לעצמו ולשרה הממונה, תבדוק מי בכלל המציא את האירוע ואת מי עוד הוא נועד לשרת, ושסוללת הדוברים של לבנת לא תעבוד עליך שהטקס הוא רק למען הספורטאים.
חוץ מהשרה עצמה, יו"ר הטוטו, מנכ"ל הטוטו, מנכ"לית משרד הספורט, ראש מינהל הספורט, תבדוק אילו עסקנים, פקידים ומלחכי פנכה נוספים גוזרים קופון מהאירוע. תכמת את הסכום שמושקע במנחים, בכיבוד, באפקטים, בניידת השידור ובהפקה כולה, ותבדוק ענפי ספורט שהיו שמחים לקבל שליש מהסכום שהושקע בטקס הרהבתני הזה. אחרי שידור האייטם הזה אני הולך לקבל יופי של טלפונים עצבניים מלשכת השרה, אבל העיקר שיהיה תחקיר שווה.
עד כאן בכאילו. עכשיו למציאות:
טקס המצוינות בספורט, יום שני, ה-15 בדצמבר 2013. בשעה 19:30 הועבר השידור בערוץ הספורט אל אולם האירוע. הטקס עמד להיפתח ב-20:30, אבל בערוץ הספורט הזדרזו למצוות וערכו משדר מקדים כבר שעה קודם. זו היתה שעת מופת של התבטלות בפני גבירי העיירה, משרד הספורט והטוטו. במשדר המקדים זכו ראשי הגופים הללו לזמן מסך נכבד, שבו עבדו הפיות שעות נוספות בשבחי עצמם.
עידו גור, אחד מכתבי ערוץ הספורט, שהסב לשולחן ראיונות החנופה יחד עם עמיתתו טל היינריך, הגדיר בפתיחה את המשדר: "אנחנו סוג של השטיח האדום שלפני הטקס". רוצה לומר, אנחנו האסקופה הנדרסת של גחמות הפוליטיקאים.
עוד לפני שהצופים הספיקו לדמיין שטיחים בצבעים עזים, כבר נחת על כיסא המרואיין ד"ר אורי שפר, ראש מינהל הספורט (הגוף האסטרטגי והביצועי של משרד הספורט), שבפתוס ראוי לציון גולל את נפלאות המשרד והחלטות השרה הממונה עליו: ביצועים, רפורמות, תקציבים, יוזמות. כשדיבר על העיסוק בספורט ככלי להעצמה אישית, היה ברור למי הוא עוד מתכוון. לסיום איחל: "בואו נקווה שיהיה לנו ערב בלתי נשכח".
כתבי ערוץ הספורט עידו גור וטל היינריך במשדר המקדים של טקס המצוינות בערוץ הספורט, 14.12.14 (צילום מסך, ערוץ הספורט)
אפשר לחוש את ההתרגשות באוויר, בישר כתב הערוץ, רועי זריהן, נרגש כנער בר-מצווה. זריהן התמקם באולם קבלת הפנים ותפס אנשים לראיון. ביניהם היה צמד שדרני הרדיו סלוצקי ודומינגז, שהוזמנו כדי לחלק את פרס "תגלית השנה". ברגע מכונן אחד ויחיד שאל זריהן בתמימות למה דווקא הם ומה הקשר שלהם לספורט, ומאחר שכנראה תפס מיד שמקומה של שאלה חתרנית כזו אינו במשדר מהסוג המתרפס הזה, ועוד לפני שענו לו השניים, זרק הערה שנשמעה כמו התשובה עצמה – הקשר הוא השתתפותם בסדרה "גולסטאר".
בין התחכמות לדאחקה הודו השדרנים עצמם שאין להם שום קשר לספורט. הם לא ידעו לומר אפילו מי המועמדים לתואר שהם עומדים להכתיר. לפחות הם היטיבו לתאר את האווירה: "אחלה בופה, יין מעולה, אנשים יפים".
את תפקידו כשטיח ביצע זריהן בהתלהבות יתרה. אולי התרגש מנוכחותם המוגברת של עסקנים כבדים וטאלנטים למיניהם. הוא חזר והדגיש את המושג ששמע מאחת הספורטאיות – "טקס האוסקר של הספורט הישראלי". אחרי שפיזר ניחוח הוליוודי זול שכלל מחמאה לשובל שמלתה של ורד בוסקילה, אחת ממחלקות הפרסים, בישר בחגיגיות: "צפויות הרבה מאוד הפתעות במהלך הערב. רמזו לי שגם לשרה לימור לבנת מחכה הפתעה לרגל פרישתה מהחיים הפוליטיים, כך שמאוד-מאוד שווה להישאר איתנו".
ההבטחה המדהימה הזו הוציאה לצופים את החשק לזפזפ בהמשך לערוץ הראשון ולצפות במשחק הכדורסל בין מכבי תל-אביב לנס-ציונה, ובוודאי שלא להעביר לבית"ר ירושלים מול רעננה, במקרה שהם מנויי צ'רלטון. בינתיים הגיעה השרה לימור לבנת, תפסה את מקומה מול הצמד גור-היינריך וזכתה לצרור שאלות מאתגרות משולי דפי המסרים של דוברי המשרד. שהרי בדיוק בשביל זה ערוץ הספורט היה שם בכוחות מתוגברים.
אחרי שלבנת פירטה במשך עשר דקות את יוזמותיה, רפורמותיה ותרומותיה, ניתן האות לתחילת הטקס. בזה אחר זה, בהנחיית אבי קושניר ויעל בר-זוהר (לטיפול ועדת זליכה ב' לשקיפות וטוהר מידות: כמה קיבלו השניים לאור שערוריית הסלב-טייקונים האחרונה?), עלו לבמה מחלקי פרסים וספורטאים, גביעים החליפו ידיים וחיוכים, ולהקות פיזזו על במה עם תפאורה כחולה ומושקעת.
רגע שיא בטקס המצוינות בספורט: השרה לימור לבנת מקבלת מאנשי משרדה גביע הוקרה על פעילותה (צילום מסך: ערוץ הספורט, 14.12.14)
אחר-כך שוב הגיע תורה של לבנת למלא את המסך, הפעם כשהיא על הבמה, כמחלקת פרס מפעל חיים יחד עם המאמן אלי גוטמן. ברהיטות היא גוללה (שוב) את הישגי המשרד שהיא עומדת בראשו, בלי להחמיץ אף רפורמה. אחרי כחצי שעה היא תיקרא שנית אל הפודיום, הפעם לאותה הפתעה שהבטיח הכתב החרוץ זריהן: גביע הוקרה שהגישו לה אנשי משרדה. בהחלט רגע שיא שרק בשבילו היה שווה להישאר, אקט שסיכם את האירוע כולו.
המצלמות, שכל העת הקפידו ללכוד רק שניים או שלושה אנשים מהקהל, התרשלו לרגע: כשהפריים נפתח מעט אפשר היה להבחין בקרחות הגדולות באולם תיאטרון היהלום ברמת-גן.
רק במדור הספורט של "ידיעות אחרונות" מצאו למחרת עניין באירוע והקדישו לו עמוד שלם – על חשבון סיקור הענפים הקטנים. ככה זה כש"ידיעות אחרונות" היה שותף אף הוא לאירוע, גזר קופון מהטקס וייחצן אותו ללא לאות, כולל ב-ynet, שהפיץ שאלון לקוראים על בחירת ספורטאי השנה והעביר גם הוא את הטקס בשידור חי. בחסותם של שלושה גופי תקשורת מובילים תם אירוע הסתדרותי, מנופח ומשעמם, לקקני ויחצני. המרוויחים הגדולים ממנו היו פוליטיקאים ועסקנים שנהנו לדרוך על השטיח התקשורתי שנפרש למרגלותיהם, ושמתחת לו נדרסו כספי ציבור, יחד עם שאריות כבודה של העיתונאות.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il