שעת חירום

"כלי התקשורת אינם חדלים לרגע ממלאכתם המוצהרת: ללבות מדנים", קובל הבוקר מאמר המערכת של "המודיע". "הם תרים אחרי כל הכרזה מפלגת, מעמתים כל מי שמוכן להתעמת ומביאים לפני אזרחי מדינת ישראל תמונת מצב קודרת מבחינה בטחונית, חמורה מבחינה מדינית ואומללה וחסרת אונים מבחינה פוליטית. האם לא הגיעה השעה שגם כאן יתעשתו ויבינו שלא כך מתנהלים ולא כך מתנהגים בעת חירום, אפילו כאשר בחירות עומדות בשער? ואולי השאלה הנכונה היא: האם לא הגיעה השעה להבין שמדובר בשעת חירום?".

לא, לא הגיעה השעה. כך לפחות עולה מהעיתונות החילונית, שממשיכה לעשות את מלאכתה וללבות מדנים.

"ישראל היום", 27.11.14

"ישראל היום", 27.11.14

"מחריף המתח בקואליציה" היא הכותרת הראשית של "ישראל היום" הבוקר, לצד תצלום אקספרסיבי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת נאום שנשא אתמול בכנסת. כותרת הגג לראשית מביאה ציטוט אחד נבחר מדברי ראש הממשלה בנאומו: "בשביל השמאל, לא פינית – לא עשית".

הכפולה הפותחת ב"ישראל היום" משעתקת את הכותרת הראשית. גם היא מוקדשת לנאום ראש הממשלה נתניהו אתמול בכנסת. יתר על כן, במקום להבליט ציטוט אחר מדבריו בכנסת, בחרו עורכי "ישראל היום" לשבץ תצלום של נתניהו נואם כרקע לאותה הכותרת "נתניהו תקף את השמאל: 'אצלכם, אם לא פינית – לא עשית'".

כשמאשימים את "ישראל היום" שהוא שופר פוליטי של נתניהו ולא עיתון עם תפיסת עולם לאומית-שמרנית, מתכוונים גם לזה: לעיתון שבו כותרת בראש עמוד השער מהדהדת את סיסמת הבחירות האחרונה של ראש הממשלה, והכותרת המרכזית בכפולה הפותחת חוזרת עליה. לעיתון שאינו מסתפק בהדפסת דף המסרים על עמוד השער שלו, אלא מתעקש להדפיס עותק נוסף של הדף בכפולה הפותחת.

הישגי "צוק איתן"

לפי ידיעה קצרה מאת עופר פטרסבורג, המתפרסמת בפינה התחתונה בעמ' 4 של "ידיעות אחרונות", אלפי פלסטינים מעזה יקבלו אישור לעבוד בבניין בישראל. פטרסבורג מדווח כי מדובר ביוזמה של שר הבינוי אורי אריאל ומציין בעומק הטקסט, במשפט קצר, כי בשנים האחרונות לא הגיעו פועלים מעזה לעבודה בישראל.

שכר מינימום

"שלמה אליהו מעלה את שכר המינימום במגדל ב-1,000 שקל וקורא למעסיקים: לכו בעקבותי", נכתב אמש בכותרת הראשית של "גלובס". לפי הידיעה של רון שטיין, יו"ר קבוצת מגדל הכריז על העלאת שכר המינימום לעובדי החברה ל-5,300 שקל. "אליהו לא רצה לחלוק את מספר מקבלי שכר המינימום בחברה, אך ציין כי במגדל יש מאות אנשים שמקבלים שכר מינימום".

שלמה אליהו, 2010 (צילום: יוסי זליגר)

שלמה אליהו, 2010 (צילום: יוסי זליגר)

לדיווח המחמיא לאליהו ב"גלובס", המביא באריכות מדבריו במסיבת העיתונאים, מצורף טור דעה מאת סטלה קורין-ליבר, המעודדת מעסיקים אחרים ללכת בעקבותיו. "רצוי שכמה שיותר מעסיקים יישמעו לקריאתו", כותבת קורין-ליבר. "אפשר וצריך להעלות את שכר המינימום, ויש מספיק מעסיקים כמו אליהו ומגדל שיכולים לעשות זאת בלי שזה יפגע בתעסוקה, יגרום לפיטורים או יגרום כביכול לעליית מחירים במשק, טענה שמופרחת לאוויר בכל פעם שמנסים להעלות את רמת שכר המינימום. לא צריך לחכות למשא-ומתן בין האוצר להסתדרות, לא צריך להיכנע לקולות שמזהירים מפני קטסטרופה משקית. צריך לעשות מה שמתבקש כדי לשמור את המערכת הכלכלית בחיים: להעלות את השכר שתקוע כבר יותר מעשור, ובמיוחד את השכר הנמוך מכולם".

"רף של 5,300 שקל, כמו שההסתדרות מציעה, הוא רף מספק בעיניך?", שואל שאול אמסטרדמסקי את קובי אמסלם, הממונה על השכר במשרד האוצר, בראיון המתפרסם ב"כלכליסט". "זו שאלה שמסוכן מאוד להתעסק איתה. כי מדובר בשכר המינימום, לא בשכר הממוצע, לא מהו שכר סביר. השאלה היא מהו שכר מינימום שמאפשר קיום מינימלי בכבוד", משיב אמסלם. "וזה מאפשר קיום מינימלי בכבוד?", שואל אמסטרדמסקי. "זה תלוי בכל מיני משתנים, כמה ילדים יש וכו'", משיב אמסלם.

"דה-מרקר", שמתקשה לתמוך במפורש בהעלאת שכר המינימום, מקדיש את כותרתו הראשית לניתוח שפירסם אתמול בנק ישראל ולפיו מאז 2001 שורר קיפאון בשכר הריאלי. ערן אזרן וטלי חרותי-סובר מדווחים בכפולה הפותחת על ממצאי בנק ישראל. בין היתר משוחחים השניים עם הכלכלן פרופ' איל קמחי ושואלים אותו: "האם העלאת שכר מינימום יכולה לשפר את המצב?".

"העלאת שכר המינימום היא החלטה פוליטית ולא כלכלית כיום", משיב פרופ' קמחי. "לגיטימי שהממשלה תתערב כשהשכר מגוחך. השאלה שנשאלת כיום היא אם התוספת תהיה 200 שקל או 1,000 שקל, וזאת שאלה חשובה. החשש הוא מפגיעה בתעסוקה אם השכר יקפוץ מהר מדי וגבוה מדי. אנחנו לא מכירים מהעולם הקפצה כל-כך משמעותית, וזה גם לא קרה בצורה הזאת בעבר".

עוד בכפולה הפותחת של "דה-מרקר", ידיעה קטנה מאת חיים ביאור על המהלך להעלאת שכר המינימום של עובדי מגדל. לפי דיווחו, "בדיקה מעלה כי ההעלאה תשפיע רק על כמה מאות מכ-4,500 עובדי החברה – שרובם כבר משתכרים ממילא יותר משכר מינימום". בניגוד לטענת אליהו ב"גלובס", ביאור מדווח כי "איש במגדל אינו משתכר 4,300 שקל בחודש".

"להעלות את שכר המינימום – רק אם משפרים את הפריון בכל המשק", מתנה כותרת בראש עמ' 4 של "דה-מרקר", מעל מאמר מאת מירב ארלוזורוב. אחרי שהיא תוקפת את אליהו וחברת מגדל ("חוליה מרכזית בקבוצת הריכוז הדורסנית", "אחד הגורמים העיקריים ליוקר המחיה הפיננסי", "דמי ניהול עושקים", "מקפידה לאשר רק כשני שלישים מתביעות הביטוח הסיעודי"), פונה ארלוזורוב לניתוח ממצאי בנק ישראל שפורסמו אתמול.

"השכר הריאלי ברוטו בישראל עלה בשני העשורים האחרונים באופן צמוד לעלייה בפריון העבודה", מדגישה ארלוזורוב. "[...] בנק ישראל מוצא, כאמור, מתאם בין עליית השכר ובין עליית הפריון, ומוצא קשר כזה גם בהשוואה בינלאומית [...] בסיכומו של דבר השכר הוא בבואה של הפריון, ובלי שיפור של הפריון במשק לא ייתכן שיפור משמעותי בשכר העבודה".

משום כך, לדברי ארלוזורוב, "התביעה של ההסתדרות להעלאת שכר המינימום כיום אינה תביעה מופרכת, והיא אפילו הזדמנות מצוינת לשינוי. רק שבמקום לדון רק על עוד כמה מאות שקלים לשכר המינימום, צריך לדון על עסקת חבילה מודרנית וחדשנית. עסקה שבה ידונו על העלאת שכר העובדים, ולא רק שכר המינימום, אבל בתמורה לגמישות תעסוקתית, מדידה וקשירת שכר לביצועים, טיוב השירות לאזרח במגזר הציבורי ותיקון עיוותי שכר".

טורה של ארלוזורוב, המתנה את העלאת שכר המינימום בישראל בעסקת חבילה כללית, תופס את כל עמ' 4 בעיתון. אולם ארלוזורוב אינה רק בעלת טור ב"דה-מרקר", אלא גם עורכת את עמודי המאמרים. הבוקר היא מוצאת לנכון להדפיס בתחתית עמ' 30 מאמר דעה מאת ח"כ דב חנין, המסביר מדוע הוא מוביל מערכה להעלאת שכר המינימום ל-30 שקל לשעה.

ד"ר קרנית פלוג (צילום: נתי שוחט)

ד"ר קרנית פלוג (צילום: נתי שוחט)

בעוד ש"דה-מרקר" מעניק לממצאי הניתוח של בנק ישראל את הכותרת הראשית, הכפולה הפותחת ומאמר נרחב מאת ארלוזורוב, ב"כלכליסט" תוהים "למה בנק ישראל נזכר כעת בקיפאון בשכר הריאלי?". אמנון אטד ומיקי פלד מקשרים זאת, באופן טבעי, לוויכוח המתעורר על העלאת שכר המינימום ומציינים כי "בעיצומו [של הוויכוח] בנק ישראל קופץ וממחזר נתונים ישנים, שהמסקנה מהם היא כי הסיבה לשכר הנמוך בישראל בהשוואה בינלאומית היא בכלל הפריון הנמוך במשק". בבנק, כותבים אטד ופלד, מכחישים כל קשר בין תזמון פרסום הסקירה על קיפאון בשכר הריאלי לבין הוויכוח על שכר המינימום.

"השאלה שנותרה ללא תשובה היא מהי עמדת הבנק בנוגע להעלאת שכר המינימום", מוסיפים אטד ופלג. "בתחילת החודש נשאה הנגידה ד"ר קרנית פלוג נאום ארוך בפורום קיסריה על שוק העבודה, ובסופו התייחסה לנושא שכר המינימום במשפט אחד, שזכה לכותרות גדולות וסותרות – בחלקן נכתב שהיא תומכת בהעלאה, ואחרים פירשו בדיוק ההפך. בבנק ישראל מסבירים שפלוג רק אמרה שצריך לבחון את הנושא. אבל כשפקידה בכירה מציעה לבחון אם כדאי וראוי לבצע מהלך מסוים, ומציינת באותה נשימה שאותו מהלך עלול לגרום לעלייה באבטלה – יש לזה ככל הנראה רק משמעות אחת".

אכן, בתחילת החודש, למחרת הנאום של פלוג שבו הזכירה את נושא שכר המינימום, הכותרות בעיתונים היו סותרות. במוסף "ממון" הכריזו כי "פלוג בעד העלאת שכר המינימום". ב"מעריב" קבעו כי "פלוג הצטרפה ליוזמת מזכ"ל ההסתדרות". ב"כלכליסט" דיווח מיקי פלד כי "הנגידה טוענת שהפתרון טמון בהגדלת הפריון במשק ולא בהעלאה אוטומטית של שכר המינימום, ש'ראוי לבחון אם כדאי לבצעה בעת הזאת על רקע ההשלכה שתהיה למהלך הזה על התעסוקה במשק'". בגוף הידיעה פירש פלד וכתב כי הנגידה "רמזה כי העלאת שכר המינימום תהיה טעות". תזמון פרסום הנתונים על הקיפאון בשכר הריאלי מעלה כי הפרשנות של פלד היתה המדויקת.

אגב

ארי שביט חושב שמעולם לא היתה כאן מתקפה מקיפה כל-כך, חמורה כל-כך ועמוקה כל-כך על הציונות.

מניע שאינו כלכלי

כתבת השער של המוסף "ממון", המקבלת היום הפניה מתחתית שער "ידיעות אחרונות", מוקדשת לחוות דעת שהכין ד"ר חיים קידר-לוי, מומחה למימון, על פעולות המסחר במניית אי.די.בי בימים 21–23 בפברואר 2012. נוחי דנקנר, אז בעל השליטה בתאגיד, חשוד בהרצת מניות באמצעות שיתוף פעולה עם איתי שטרום וחברת ISP. ד"ר קידר-לוי בחן, לבקשת הפרקליטות, את המסחר במניית אי.די.בי באותם הימים, ומגיע למסקנה כי "פעולות המסחר לא נעשו ממניע כלכלי".

פגיעה מהותית

"ידיעות אחרונות", שגילה בשנים האחרונות הבנה יתרה לאישי ציבור החשודים בשחיתות, מדווח הבוקר על "מהפכת היועץ המשפטי במאבק בשחיתות השלטונית". לפי ידיעה מאת טובה צימוקי, היועץ יהודה וינשטיין ושרת המשפטים ציפי לבני "השלימו מהפכה בכל הנוגע להגדרה של עבירת מרמה והפרת אמונים", וזאת במטרה "לצמצם ככל האפשר את העמימות שבניסוח סעיפי החוק".

"וינשטיין צבר מומחיות גדולה בעבירה זו", כותבת צימוקי, "שכן ב-15 השנה האחרונות, עוד בטרם מונה ליועץ המשפטי, ייצג אישי ציבור רבים שנגדם נוהלו הליכי חקירה ותביעה בעבירה זו, ביניהם בנימין נתניהו ואהוד אולמרט". צימוקי אינה מזכירה כי אולמרט, להבדיל מנתניהו, הורשע בעבירה זו (הרשעה שהתחבאה בשער "ידיעות אחרונות" מתחת לכותרת "הזיכוי").

שער "ידיעות אחרונות", 11.7.12

"הזיכוי", שער "ידיעות אחרונות", 11.7.12

לפי הנוסח החדש של הסעיף, "על מנת שמעשה יוגדר כעבירה, על התביעה יהיה להוכיח כי יש במעשה של איש הציבור כדי לפגוע 'פגיעה מהותית' בטוהר המידות של עובדי הציבור, אמון הציבור בשירות הציבורי, בפעולתו התקינה של השירות הציבורי ובאופן כללי באינטרס הציבורי שעליו מופקד עובד הציבור. בנוסף, וינשטיין מבקש להגביל את היקף העבירה רק למקרים שדרגת חומרתה מצדיקה נקיטת הליך פלילי".

בשולי החדשות

טקס נטיעה. "ח"כ לשעבר קולט אביטל למקורביה: יו"ר הקרן הקיימת לישראל אפי שטנצלר אמר לי באירוע, 'אני מת לזיין אותך'", נכתב הבוקר בשער "הארץ", מתחת לקפל. שטנצלר מכחיש. גידי וייץ מדווח:

הדיאלוג הקצר התנהל בשנה החולפת, בעת טקס נטיעת רימון על-ידי קק"ל בביתו של שגריר איטליה בישראל. אחרי האירוע בבית השגריר, אביטל סיפרה עליו לכמה ממקורביה בחודשים האחרונים: "הוא הודיע לי באירוע שהוא מת לזיין אותי. מדוע הגסות הזו?", שאלה אביטל את מקורביה. "נניח שאתה רוצה להתחיל איתי, אז אתה יכול להגיד לי, 'את מוצאת חן בעיני'". לדברי אביטל, "עניתי לו: 'תתבייש לך'. האנשים האלה, לפעמים השתן עולה להם לראש, ונדמה להם שבגלל עמדתם וכוחם איש אינו יכול לעמוד בקסמים שלהם. הייתי די המומה מהעניין". אביטל לא התלוננה על הדברים, על אף שהם גובלים בהטרדה מינית. "ברוך השם, אני יודעת להגן על עצמי", אמרה למקורביה.
יו"ר קק"ל אפי שטנצלר, 12.3.14 (צילום: פלאש 90)

יו"ר קק"ל אפי שטנצלר, 12.3.14 (צילום: פלאש 90)

ירושלים. אבינדב ויתקון מדווח ב"בשבע" כי 40 נהגי אגד תושבי מזרח ירושלים התפטרו לאחרונה מעבודתם. באגד, כך לפי הידיעה, עובדים כ-400 נהגים תושבי מזרח ירושלים. מאז מציאת גופתו של נהג אגד חסן יוסף רומאני והרצח בהר-נוף שבא בעקבותיו, נעדרים רובם מהעבודה, ועקב כך ניכרת פגיעה בתחבורה הציבורית בעיר. משרד התחבורה, כך מדווח, הנחה את חברות התחבורה הפועלות בעיר לגייס עובדים מסניפים אחרים, להאריך את שעות העבודה לנהגים הפעילים, לגייס נהגים גמלאים ולהעביר עובדי מינהל ומשק לתפקיד נהגים בקווי האוטובוסים.

פליטים ומבקשי מקלט. אילן ליאור מדווח ב"הארץ" כי מדינת ישראל לא השיבה ל-80% מבקשות המקלט שהגישו אזרחי אריתריאה וסודאן המוחזקים במתקן חולות. לפי דיווחו, המדינה השלימה את הטיפול ב-396 מתוך 1,913 בקשות מקלט של המוחזקים בחולות. "ככל הידוע, כל הבקשות האלה נענו בשלילה".

הנתונים הללו עולים מתוך תשובת המדינה לעתירה של מוטסים עלי, אזרח סודאן המוחזק בחולות זה חצי שנה. עלי עתר בטענה כי הגיש בקשת מקלט בדצמבר 2012, אחרי שנתיים משרד הפנים סירב לאפשר לו להגיש בקשת מקלט, והוא טרם קיבל תשובה. "כיום נמצאת בקשתו למקלט מדיני בהליך כתיבת חוות דעתה של היחידה העוסקת בבירור בקשות מסוג זה", השיבה המדינה בתגובתה לעתירה.

עושים לביתם

הזמר שלמה ארצי שוב הופיע אמש, ותצלום מההופעה שוב רואה אור הבוקר בשער האחורי של "ידיעות אחרונות", העיתון שבו מפרסם ארצי טור שבועי. כיתוב התצלום, מאת רז שכניק, כולל מידע על סינגל חדש שהזמר עתיד להוציא לרדיו. מסגרת תכולה המקיפה את התצלום מפנה את הקוראים לטור של ארצי שיתפרסם מחר, כבכל יום שישי, במוסף "7 ימים".

ענייני תקשורת

"החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ראש לשכתו הנכנס דוד שרן לממונה על תחום התקשורת רומזת כי הוא מתכוון להחזיק בתואר שר התקשורת לאורך זמן", כתב אתמול אופיר דור ב"כלכליסט". "[...] מינויו של שרן, ליכודניק בכל רמ"ח איבריו, שהיה יד ימינו של יובל שטייניץ במשרד האוצר והתכוון להתמודד ברשימת הליכוד לכנסת, עלול לשרת את האינטרסים של הבוס בנושא החשוב לו ביותר – המשך החזקת הערוצים כבני-ערובה, לטובת סיקור אוהד יותר, או לפחות נשכני פחות. טובת הציבור תחכה".

"הדת האמיתית במקצוע העיתונאות היא לדעת לשאול את השאלות למען הקהל", אומרת מרב בטיטו בראיון לשרלי שטרית, הרואה אור במוסף הפרסומי "שמנת", שמצורף לקוראי "הארץ".

ב"גלובס" מדווח כי אמצעי התקשורת ההמוניים ביוון שבתו אתמול לקראת שביתה כללית שעורכים היום העובדים. השביתות, כך מדווח, "במחאה על מדיניות הצנע של הממשלה ועל הצעדים הכלולים בהצעת התקציב ל-2015".

עוד ב"גלובס": לי-אור אברבך מדווח כי בקבוצת "ידיעות אחרונות" יפטרו כ-150 עובדי הפצה.

מתי גולן, באותו עיתון, מתנגד להצעה לתקן את חוק איסור לשון הרע כך שניתן יהיה לתבוע גם על הוצאת דיבת חיילים, זאת בעקבות הסרט "ג'נין ג'נין".

"מה עמדתך בנוגע ל'חוק 'ישראל היום?'", שואלת נעמה לנסקי, כתבת "ישראל היום", את שופט בית-המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר. "אני מתנגד לו. אני בעד מקסימום חופש ביטוי ומקסימום סובלנות. אני רוצה לחיות בחברה שבה יש מגוון של אנשים, מנהגים ודעות. לא צריכות לחול הגבלות על חופש הביטוי, ואם כן, אז במינימום ההכרחי. במסגרת חופש הביטוי, חופש העיתונות הוא מרכיב מרכזי מאוד וחשוב מאוד. לכן ההתערבות הזאת של הכנסת בחופש העיתונות, אסור שתתרחש. זאת התערבות בחופש העיתונות שאינה במקומה. להערכתי, חוק כזה לא יעמוד במבחן בג"ץ". במדור הדעות של "הארץ" מתפרסם מאמר מאת יואב דותן, הסבור אחרת.