לא בכל שבוע אפשר לראות עורך של מדור ספורט מתלונן על מתחריו. אייל גיל, עורך ספורט "הארץ", התבאס מאוד מהכותרת של ספורט ynet – "ערן זהבי: 'יותר אין 'פיו פיו' לקהל של הפועל'" – שהתפרסמה ביום שלישי השבוע. עד כדי כך התבאס, שהעלה בעניין סטטוס לפייסבוק, מחווה לא נפוצה בקרב עורכים. מה הקפיץ את גיל? טענת ynet בכותרת המשנה ולפיה מדובר ב"ראיון בלעדי".
לטענת גיל, הראיון ה"בלעדי" עם זהבי, שהתקיים בסיום משחק הנבחרת מול בוסניה, היה למעשה שיחה בין השחקן לבין כמה עיתונאים. הוא אף פירט מי הם: "צנציפר ובן-שימול מ'ידיעות' ומשה בוקר מ'הארץ'".
לא זו אף זו: הציטוט שהגיע לכותרת ynet נכלל בשלמותו בידיעה שהתפרסמה ב"הארץ" יום וחצי קודם לכן ("כדורגל זה שואו, אבל לקחתם את זה רחוק מדי. גם לא יהיה עוד פיו-פיו בדרבי הבא. אם אבקיע, לא ארוץ ליציעי הפועל").
לטענת גיל, "ב'ידיעות' הבינו שיש כותרת מעניינת על עניין שלא קשור לנבחרת, אז הם חיכו עוד יומיים אחרי ואז דפקו את ה'בלעדי' [...]. אז או שב'ידיעות' לא ראו שפירסמנו (יכול להיות) או שהם מאמינים שרוב אוהדי הספורט לא קוראים 'הארץ' (הגיוני), או סתם לא אכפת להם. זה לא סטטוס מתבכיין של אכלו לי, שתו לי, כי אין כאן סקופ נוצץ או גניבה. רק רציתי שתדעו מה מסתתר באמת סביב טייטלים מפוצצים כמו 'בלעדי' או 'ראיון מיוחד' שהעניק ל-ynet ספורט".
גיל צודק, וגם טועה. ynet אכן הטעו את הקוראים כשהכתירו כ"בלעדי" ראיון שניתן בנוכחות עיתונאי מעיתון אחר, שאפילו הזדרז ופירסם אותו לפניהם. לא חמש דקות לפניהם – אלא יום וחצי קודם. אבל מי שהעניק ל-ynet את כל הסיבות להכריז על עצמו כמנצח וכבלעדי מבחינה עיתונאית הוא "הארץ" בכבודו ובעצמו, וליתר דיוק, עורך הספורט שלו.
כותרות הראיון עם זהבי ב"הארץ" וב-ynet, מיצאו את ההבדלים
הבחירה לקבור את הציטוט המשמעותי והאקטואלי של זהבי, ולהעלות לכותרת דווקא חלק עייף ואף משומש – "נכון שאני מושך אש, אבל אני לא אשם" – היא דוגמה לאחת הבעיות הקבועות של העיתון לאנשים חושבים. בהתעקשות, המוצדקת לא פעם, להימנע מכל רמז לצהבהבות, החמיץ ספורט "הארץ" את החדשה המהותית שהתגלמה בראיון המשותף ההוא, שב-ynet הפכו ובצדק לכותרת אטרקטיבית.
בבחירה להעלות את הכותרת המעניינת, הצבעונית והחשובה, רשאים ב-ynet לחשוב שמהבחינה הזו הם היו הראשונים. ב"הארץ" העדיפו כותרת מנומנמת, מעורפלת, כזו שמפספסת את לב העניין. ייתכן שזה קרה בגלל השעה המאוחרת, וגם אם כן, עדיין היה אפשר לשנות את הכותרת למחרת בבוקר, לעורר קצת עניין ברשת, למשוך קוראי ספורט ש"הארץ" לא נמצא בפיד שלהם, ואפילו לפרסם טור פרשנות שהיה מציע זווית קצת פחות אוטומטית לג'סטה של זהבי ולגלגוליה האבסורדיים, עד כדי כך שהכרזתו שיחדל ממנה אכן ראויה לכותרת.
השאלה אם זהבי "אשם" או לא בפיצוץ הדרבי מתגלמת כולה בציטוט הכמעט משועשע שהפך לכותרת ב-ynet: היא ממקמת את ההבטחה של השחקן לחדול מהג'סטה הילדותית שלו בז'רגון התינוקי הנכון: "יותר אין פיו-פיו". ויותר אין גם מילקי לקינוח, ילדים – המחיר שלו, כפי שהוכחתם, מופקע לגמרי. את ההרמה להנחתה הזו, שהיה אפשר לצפות ש"הארץ" יקפוץ עליה כמוצא שלל רב, החמיצו בעיתון לגמרי, והותירו ל-ynet לחטוף את הבלעדיות עליה. אין להם על מי להלין אלא על עצמם.
אוטומט דרמטי
ידיעה שהתפרסמה בספורט "ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "ואוורינקה וג'וקוביץ' טיילו", הקפיצה את הקורא אייל אביב, שכתב לנו תחת הכותרת "הכתב האוטומטי":
"בגליון ה-11.11.14 הופיעה ידיעה קצרה שהתייחסה לטורניר 'שמונת הגדולים' של סבב הבכירים בטניס (ATP World Tour Finals). הדיווח (של יאיר קטן), שבמרכזו שתי תוצאות חד-צדדיות מיום המשחקים הקודם, נפתח כך: 'כשמדברים על טורניר המאסטרס, אי-אפשר שלא לחשוב על קרבות צמודים עד טיפת הזיעה האחרונה בין שמונת השחקנים הטובים בעולם, משחקים חסרי פשרות שנמשכים עד אמצע הלילה. התפרקות מוחלטת בדרך כלל לא באה בחשבון'.
הידיעה בספורט "ידיעות אחרונות", 11.11.14
"הציטוט לעיל, גם אם נלקח מידיעה אזוטרית, משקף את חוסר הפרופורציה בסיקור הספורט בישראל. באורח טיפוסי, הסיקור נכתב על 'אוטומט דרמטי': אורזים את מהלך המשחק בתבנית של מאבק 'עד טיפת הזיעה האחרונה', או של הפתעה, תוצאה ש'אף אחד לא דימיין' (לפני המשחק אין כל מניעה להתפרע כיד הדמיון הטובה).
"טורניר גמר סבב ה-ATP (כבר יותר מחמש שנים שאינו נקרא 'המאסטרס'), יוקרתי ככל שיהיה, דווקא ידוע בנטייה לאנטי-קליימקס. קל יותר לשווק את המאבקים בין 'שמונת השחקנים הטובים בעולם', אבל היסטוריית התוצאות של הטורניר מראה שאין מקום להפתעה המרעישה שמהדהדת מן הטקסט. כ-30% מן המשחקים בשלב הבתים בעשור האחרון (35 מ-120) היו חד-צדדיים (תוצאה של 2:0 במערכות, כאשר השחקן המפסיד זוכה ב-8 משחקונים או פחות, ללא מערכות שהסתיימו בתוצאה 7:6 או 7:5), ופחות ממחציתם הוכרעו בשלוש מערכות. שיטת הליגה והעייפות המצטברת של השחקנים גורמות לכך שתוצאה חד-צדדית היא תופעה די שכיחה בטורניר. בעיתון העדיפו להתעלם מן העובדות ולתחוב את הסיקור לשבלונה הידועה והמוכרת.
"כשמדברים על עיתונות הספורט אי-אפשר שלא לחשוב על קדימונים פומפוזיים ומופרכים שמפליגים בחשיבות המשחקים ומבטיחים חוויות 'מדהימות' ('איזה משחק מצפה לנו') – עד כדי כך שהצמדת הסופרלטיב 'מפגש בלתי נשכח' למשחק שטרם התרחש הפכה לפרקטיקה שגורה בשיח. עיתונאי הספורט ששים לנפח את בלוני הציפיות, גם כדי שיתפוצצו ברעש גדול במקרה שאינן מתגשמות. במובן הזה, מדורי הספורט מרימים לעצמם קרן ורצים לנגוח".
לתגובות: yegerm9@walla.co.il