אינתיפאדה שלישית

הוויכוח העיתונאי הנפוץ על הגדרת השלב הנוכחי בסכסוך היהודי-ערבי מפנה את מקומו לוויכוח העיתונאי הנפוץ בדבר הגדרת מצבה הנוכחי של הכלכלה הישראלית. "שוב חשד לפיגוע דקירה בירושלים", נכתב בכותרת הראשית של "הפלס" החרדי (המותקף, באמצעות מברג – חרדי). שאר העיתונים מציינים את דבר האירוע בכותרת בולטת פחות על השער – למעט "ידיעות אחרונות", שכלל אינו מזכה אותו בהפניה משער העיתון.

צמיחה

"צמיחה שלילית בתוצר ברבע השלישי – לראשונה מאז 2009", מודיעה הכותרת הראשית של "דה-מרקר". גם הכותרת של "ממון", מוסף הכלכלה הצנום של "ידיעות", מוקדשת לנתון המקרו-כלכלי. "לאחר תקופה של צמיחה אטית, תוצר המשק התכווץ ברבע השלישי של 2014, שנפתח במבצע 'צוק איתן'", נכתב בכותרת המשנה. "התמ"ג ירד בקצב שנתי של 0.4%, והתמ"ג העסקי קטן בקצב של 1.4%. ההשקעה בבנייה למגורים יורדת כבר שנה וחצי. משרד האוצר: 'אנו מעריכים שזו תוצאה נקודתית ולא פגיעה ארוכת טווח'".

ב"גלובס" וב"כלכליסט" הנתון השלילי אינו מגיע לכותרת הראשית, אבל זוכה לכותרת בשער. ב"גלובס" האזכור הוא הצנוע ביותר, ומאמץ כעובדה את גרסת האוצר ("בעקבות 'צוק איתן'") – גוף שנראה כי יחסיו הגרועים עם העיתון משתפרים בחודשים האחרונים. כך גם ב"ממון", שכותרת המשנה לראשית שלו קובעת כי "מבצע 'צוק איתן' גרר את המשק הישראלי לצמיחה שלילית" (בכותרת המשנה לידיעה עצמה נכתב כי זו טענת האוצר). "ההאטה – לא רק בגלל 'צוק איתן'", קובעת מנגד כותרת טור פרשנות של מוטי בסוק בעמ' 2 של "דה-מרקר". "המשק בהאטה", הוא פותח. "העובדה המטרידה הזאת ידועה כבר מהרבעון השני של השנה". ב"כלכליסט" מציג אמנון אטד ניתוח מעורב, המאמץ את הגרסה על השפעתו העיקרית של המבצע על נתוני הצמיחה, אולם מצרף אליה את התמונה העגומה הרחבה יותר.

פוליטיקה

הכותרות הראשיות של כל העיתונים עוסקות באפשרות לפירוק הקואליציה. "הסיעות החרדיות: הציעו לנו להצטרף לממשלה", נכתב בזו של "הארץ". "קואליציית השבר" היא הכותרת הסתמית של "מעריב"; "קואליציה מתנדנדת" ב"ידיעות אחרונות" ו"הסכמה או בחירות" ב"ישראל היום".

שני הנושאים השנויים במחלוקת, לפי כותרות העיתונים, הם "חוק הלאום" שמקדמים נתניהו והבית-היהודי ומתנגדת לו מפלגת התנועה, והתקציב, שאת אישורו מעכבים יש-עתיד ויאיר לפיד בשל הדרישה שיכלול רפורמות של שרי המפלגה. הרטוריקה – מעורבת, בייחוד מצדו של לפיד, והדבר מודגש בכותרת על שער "ישראל היום": "'תרגיל מסריח 1'; לפיד ממצמץ: לא לממשלה חלופית, גם לא לבחירות", ובטור הפרשנות של מתי טוכפלד (שאף מכנה את שרת המשפטים ציפי לבני "חצופה" משום שלא איפשרה את העברתו של "חוק הלאום" על אף שנתניהו אמר "מול המיקרופונים והמצלמות שהוא מתכוון להעביר את החוק").

שתי כותרות ב"הפלס"

הביטוי "תרגיל מסריח" – מכתם של הפוליטיקה הישראלית שיש לו משמעות קונקרטית – שבחינמון מצמידים לתוכניתו/חלומו של לפיד להקים קואליציה חלופית ללא הליכוד (ולהצבעה של לבני נגד "חוק הלאום"), מתאים הרבה יותר לתוכנית/חלום הנגדיים של נתניהו – להחליף את מפלגתו של לפיד במפלגות החרדיות וכך לשמר את הקואליציה הקיימת. אלא שב"ישראל היום" מתעניינים בתעמולה, לא בהיסטוריה או בעובדות. הביטוי "תרגיל מסריח" הוצמד על-ידי העורכים גם אתמול לתוכנית לפיד האמורה; לעומת זאת הוא נעדר מהכותרות לפני כשנתיים, עת נתניהו הוציא לפועל תרגיל מסריח "לפי הספר" וצירף את קדימה בראשות שאול מופז לממשלתו (הכתב הפוליטי, מתי טוכפלד, אף הסביר מדוע לא מדובר ב"תרגיל מסריח", אלא ב"תרגיל מבריק").

ב"ידיעות אחרונות", בכפולה הפותחת, מתייחסת סימה קדמון לשתי החלופות הממשלתיות (ממשלת ליכוד–ישראל-ביתנו–חרדים וממשלת יש-עתיד–ישראל-ביתנו–העבודה–מרצ) וקובעת כי הן רחוקות מלהתממש, כי חברי הקואליציה אינם מעוניינים בפיזורה וכי מהלך כזה יתממש רק אם נתניהו יהיה מעוניין בכך.

"מתקרב לבחירות: נתניהו בוחן את סילוק לפיד מהממשלה", נכתב בכותרת (צבי זרחיה) על שער "דה-מרקר".

לאומיות

"'תרגיל מסריח 2'; לבני בלמה את 'חוק הלאום', נתניהו ובנט זועמים", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום". "ניצחון כחול-לבן", נכתב בכותרת בתחתית שער "מעריב", מעל לתצלום שבו נראה שחקן כדורגל ישראלי החוגג הבקעת שער. ב"ישראל היום" תופסת ההפניה לדיווח על משחק הכדורגל את כל חלקו העליון של השער, עם כותרת בולטת המלווה בסימן קריאה ("יש לנו נבחרת!"). ההפניה כוללת, נוסף לכותרת משנה, שני אלמנטים נוספים: תמונתם של שחקני כדורגל ישראלים ותמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "דאע"ש הפיצו סרטון ובו הוצאה המונית להורג", נכתב בכותרת כיתוב התמונה הראשית על שער "הארץ".

שחיתות

"הבנקים יוצאים בזול מפרשת תיאום העמלות: ישלמו לציבור 35 מיליון שקל", נכתב בכותרת דיווח ב"דה-מרקר". "הבנקים שוב יצאו בזול?", נכתב בכותרת הדיווח ב"גלובס". ב"ממון" של "ידיעות אחרונות" כותרת הדיווח על פסק הדין היא "היה לכם חשבון באחד הבנקים הגדולים בין 1990 ל-2008? ייתכן שמגיע לכם פיצוי". עמ' 9 במוסף מוקדש כולו לתוכן שיווקי של בנק הפועלים בחתימת כתבי העיתון. בין השאר מובאות בעמוד עצות לעסקים קטנים מאת מנהל סניף בבנק ("אל תשקיעו במה שאתם לא מכירים"). הכנסות הבנקים ב-2008 מעמלות נאמדו ביותר מ-12 מיליארד שקל.

עוד ב"ידיעות אחרונות": ידיעת כיתוב תמונה על הלווייתו של בני תבין – מי שהורשע וישב בכלא פעמיים בשל עבירות של שחיתות ציבורית ושוחד, מי שכרקע להתאבדותו (על-פי קביעת המשטרה) עומדות טענותיהם (הסותרות) של אהוד אולמרט ושולה זקן כי שימש מתווך ביניהם להעברת דמי לא יחרץ – מוכתרת בכותרת "פרידה מאיש המסתורין". בכיתוב עצמו (מאיר תורג'מן) מוזכרים ההקשרים הפליליים בביוגרפיה של תבין באמצעות הכינוי "עבירות צווארון לבן".

אמנות ותרבות (כסף)

"משהו חייב להשתנות במודל העסקי של המוזיקה הקלאסית", כותב נעם בן-זאב בכותרת המשנה לכתבה ב"גלריה" של "הארץ". "אם רוצים למלא אולמות בקהל מאזינים, אין מנוס מהוזלת הכרטיסים וקיצור המופעים לשעה".

שני ליטמן כותבת ב"גלריה" על קבוצת אמני הגרפיטי החיפאית ברוקן-פינגאז. "סיבוב בוואדי סאליב עם קיפ, דסו ואונגה (טאנט לא יכול היה להגיע) מבהיר שהם מלכי הרחוב בעיר התחתית בחיפה, סלבריטיז מקומיים", כותבת ליטמן. "בדיחה חיפאית אומרת שהעירייה משלמת להם לצייר בלילה על קירות, רק כדי שהעיר לא תאבד מהניחוח האמנותי-היפסטרי שהיא מנסה לארגן לעצמה בימים אלה, כחלק ממתקפת שיווק הנדל"ן האגרסיבית של חברות בנייה בעיר התחתית".

עוד כותרות כלכליות

"בעקבות עליית הדולר, קרנות פנסיה וקופות גמל מוותרות על הגנה מפני שינויים בשער המטבע", נכתב בכותרת המשנה לראשית של "כלכליסט", המדווחת כי הגופים המוסדיים "מגדילים את חשיפתם למטבע האמריקאי" (רחלי בינדמן). הכותרת הראשית של "גלובס" מודיעה כי רכישת דירות מגורים על-ידי חברות עתידה להיות ממוסה (עמירם ברקת).

ענייני תקשורת

טלוויזיה מסחרית. "לפיד נגד נתניהו: ההחלטה לתקוע את פיצול ערוץ 2 הופכת לקרב פוליטי", נכתב בכותרת מאמר של נתי טוקר, המשתרע על פני עמוד שלם ב"דה-מרקר". "חזית חדשה בין נתניהו ללפיד: יש-עתיד מקיימת דיון על עתיד ערוץ 10", נכתב בכותרת דיווח של לילך ויסמן ולי-אור אברבך בכפולה הפותחת של "גלובס".

לפי טוקר, בעקבות הודעת נתניהו על הקפאת הפיצול והמעבר לרשיונות, נסוגו המשקיעים שבדקו את רכישת ערוץ 10, אולם "יש בשורה טובה" והערוץ ימשיך לשדר גם אחרי תום תקופת זכיונו בסוף השנה. "הבשורה הרעה היא שערוץ 10 ימשיך כנראה להיות חלש ומוחלש". לפי טוקר, האוצר מעדיף להקל במחויבויות התוכן של הערוץ וכך לאפשר לו לקבל רישיון, ואילו נתניהו מעדיף להאריך את זכיונו באופן זמני.

עוד מוסיף טוקר כי "נתניהו הפתיע את כולם בערר שהגיש – גם את ארדן, גם את הדרג הפקידותי במשרד התקשורת וגם את אנשי הרשות השנייה. נכון לעכשיו אף אחד מהם לא קיבל מידע על תוכניותיו של שר התקשורת הנכנס, נתניהו, לשוק התקשורת. אפילו לא נקבעה שום פגישה בין גורם אחראי כלשהו בלשכת רה"מ לרשות השנייה. 'אף אחד לא יודע מה נתניהו רוצה ומי מטעמו יטפל בתחום התקשורת', אומר גורם בענף. 'האם זה יהיה הראל לוקר המנכ"ל? אולי אופיר אקוניס? אולי פתאום הוא ימנה את ניר חפץ לאחראי על תחום התקשורת?'".

משרד התקשורת. "ארדן ינסה לקדם שלוש רפורמות ביומו האחרון כשר התקשורת", נכתב בכותרת כתבה של אופיר דור ב"כלכליסט". "ביממה שנותרה לו בתפקיד יאשר ארדן את עדכון הרגולציה על הדואר ואת הרפורמה ברשיונות חברות התקשורת. זאת, בהנחה שפקידיו יסיימו עד אז את עבודת ההכנה הנדרשת. ארדן גם שואף לקבוע את תעריפי החכרת תשתית בזק, אלא אם יועציו יאשרו לה עוד שימוע".

צנזורה. "שלטונות סין עשו צעד נוסף לשמירת המוסר", נכתב בכותרת המשנה לידיעה מתורגמת מה"גרדיאן" ב"גלריה". "איסור על אתרי סטרימינג להקרין סרטים ותוכניות טלוויזיה שמציגים יחסי מין, אוננות, הימורים ואירועים על-טבעיים". ב"המגזין" של "מעריב" כותב חיים איסרוביץ כי "הספרייה הנשיאותית במוסקבה הודיעה כי היא מפתחת גרסה משלה ל'ויקיפדיה' בשל 'המחסור במידע אמין' על המתרחש ברוסיה באנציקלופדיה המקוונת". האנציקלופדיה הנשיאותית תציג את "הפנים האמיתיות" של רוסיה "באופן אובייקטיבי ומדויק".

"בחודשים האחרונים הגביר משטרו של פוטין את הפיקוח על המידע באינטרנט", כותב איסרוביץ. "בחודש מרץ נחסמו אתרים המופעלים על-ידי מתנגדיו של הנשיא, ובאוגוסט התקבלו חוקים המאלצים בלוגרים עם יותר מ-3,000 קוראים יומיים להירשם אצל הרגולטור שאחראי לתקשורת המונים ברוסיה".

שקיפות (1). שני מאמרים של קציני צה"ל בכירים בדימוס במדור הדעות של "מעריב" מוקדשים למחלוקת המתוקשרת בין ראשי השב"כ לצה"ל באשר לשאלת ההתרעה לפני מבצע "צוק איתן" בעזה בקיץ האחרון. עמוס גלבוע כותב כי "ראש השב"כ הפגין כאן שיקול דעת לקוי המעורר תמיהה" בכך שהתראיין לתוכנית "עובדה" ופתח את מחול ההשמצות. החשיפה התקשורתית, נכתב בכותרת המשנה למאמר, היא "ליקוי מאורות שעלול להזיק לבטחון המידע". אליעזר מרום סבור כי הציבור "זכאי לדרוש את תקינות מערכת היחסים הבין-ארגונית לנוכח חשיבותה ולוודא שהיא מפוקחת כראוי", אולם גם הוא אינו עוסק בתועלת הציבורית שבחשיפת תוכנה של אותה מערכת יחסים.

ב"גלובס" כותב על אותו נושא עיתונאי, ולא אלוף במיל': "כבר במבצע 'צוק איתן' שמענו את התדרוכים הסותרים: כאשר השב"כ מחזיק בתיאוריית 'מלחמת יולי', ואילו ראש אגף המודיעין דאז, האלוף אביב כוכבי, מפרשן את המציאות הסבוכה באמצעות תיאוריית ה'מיסקלקולציה' בין ישראל לחמאס. כלומר, הידרדרות למלחמה ששני הצדדים לא רצו בה, לא היו צריכים, ולא התכוננו אליה במועד זה", כותב אור הלר במדור הדעות של העיתון הכלכלי. "טוב עשו התחקירים של אנשי התקשורת רביב דרוקר בחדשות 10, עמוס הראל ב'הארץ' ואילנה דיין ב'עובדה' שלא נתנו לחילוקי הדעות המהותיים האלה להישטף בים החדשות הישראלי האינסופי.

"[...] יש להיזהר מהבון-טון העכשווי, שלפיו גורסים ש'הגנרלים יפתרו את חילוקי הדעות אצלם בפנים'. טוב שיש פלורליזם, וטוב שהוא נעשה באור השמש. זה מונע קונספציות שעלולות להיות שגויות. מונע אולי את 'אוקטובר 73' הבא [...] אסור להשאיר את קרב השב"כ וצה"ל לקרבות אגו פנימיים. גוף בלתי תלוי חייב להגיע למסקנה: מה באמת אירע בקיץ האחרון".

שקיפות (2). "לראשונה: דיון בעליון ישודר מחר באינטרנט", נכתב בכותרת ידיעה של יסמין גואטה וחיים ביאור ב"דה-מרקר". "הנהלת בתי-המשפט תאפשר לראשונה שידור וידיאו נסיוני של דיון שיתקיים מחר בבית-המשפט העליון", פותחת הידיעה. "הדיון יהיה זמין לצפייה באתר הרשות השופטת, שם יוקם דף אינטרנט ייעודי שדרכו יוכל כל גולש לצפות בדיון בשידור חי".

שקיפות (3). "מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר התרעם על חשיפת דו"חותיה הכספיים ב'כלכליסט' בשבוע שעבר, טען שקק"ל נוהגת בשקיפות מלאה ואף הבטיח למסור נתונים ותשובות לכל שאלה, אם רק יתבקש. הוא אכן התבקש – והשקיפות על-פי קק"ל מובאת כאן לשיפוטכם", כותב שאול אמסטרדמסקי ב"כלכליסט".

צרכנות. רותי לוי כותבת ב"דה-מרקר" על "העיוותים הצרכניים של שוק התקשורת ב-2014": "תעריפים שערורייתיים על שיחות סלולר בחו"ל; תשלומי אינטרנט שתופחים ללא הגבלה; העדפת מצטרפים חדשים על פני לקוחות ותיקים הממתינים לשירות; חשבוניות בעברית למי שאינם דוברי השפה; מחירים מנופחים למכשירי סלולר".