אחד הסוסים הכי עייפים בז'אנר ביקורת העיתונות הוא "הפוסל במומו פוסל". הסוס הזה כבר עבר מזמן את גבול אפיסת הכוחות כשמדובר בתקשורת הספורט, ועוד יותר מזה בגזרת ה"טאלנטים", אותם שדרנים/פרשנים/כוכבים שידם בכל ופרצופם מזדקר מכל מסך. הסוס משמיע חרחורי גסיסה כשאותם טאלנטים עתירי כובעים מתייצבים בתוכנית הטלוויזיה היחידה המוקדשת לביקורת עיתונות, "תיק תקשורת". במקרה הזה מצטרף לסוס בעל המום ההוא, שטובל ושרץ בידו, ושניהם כבר משוועים להמתת חסד מרוב שימוש.

מפגן מרשים של פוסלים וטובלים הזדמן בתוכנית האחרונה של "תיק תקשורת". לתוכנית הוזמנו עמיר פלג, כוכבה החדש של "המינהלת" מבית one ובעל טור מושחז ב"ידיעות אחרונות"; ארי שמאי, חברו לפאנל "המינהלת", עיתונאי, שדרן רדיו, עורך-דין, ולפני הכל אוהד הפועל תל-אביב; ועוזי דן מ"הארץ". הדיון עסק בחלקה של התקשורת באלימות בכדורגל.

כשפלג החל להופיע ב"המינהלת" התעוררה השאלה המתבקשת, איך יבקר מעתה בטוריו הפופולריים את המתחרים מערוץ הספורט. פלג ידוע בחיבתו העזה לפרשני הערוץ ו"יציע העיתונות" אלי אוחנה, איציק זוהר, בוני גינצבורג, שלמה שרף ואבי נימני. הוא מתגולל עליהם בכל הזדמנות, וכאלו אינן חסרות. ובכן, גם מאז שהחל להופיע בערוץ one המשיך פלג לתקוף את זוהר, אוחנה וגינצבורג, בהבדל קטן אחד: הוא הפסיק להזכיר את צמד המלים "ערוץ הספורט", כשהוא סומך על הקוראים שיודעים זאת ממילא. זו הדרך המשונה שלו לעקוף בעיה אתית קטנה.

העובדה שפלג ושמאי מככבים בתוכנית שנולדה בצלמה ובדמותה של המתחרה שלה, בניסיון להדיח אותה ממעמדה כמדורת השבט של צופי הספורט, לא הפריעה להם ב"תיק תקשורת" להעלות את המתחרים על ראש שמחתם. "אנשים לא יודעים שערוץ הספורט שייך למעשה למכבי תל-אביב בכדורסל", אמר שמאי. "הבעלים של ערוץ הספורט, רקנאטי, יש לו אחוזים רבים במכבי תל-אביב כדורסל, וזה מחלחל למטה". שמאי מנה את אוהדי מכבי תל-אביב הפזורים בערוץ: אבי ברזילי (עורך "יציע העיתונות"), בוני גינצבורג, אבי נמני, איציק זוהר וניב רסקין.

ארי שמאי ב"תיק תקשורת" (צילום מסך)

לחבורת המכביסטים הזו הוא צירף את רון קופמן, ש"מצהיר שהוא מתעב את הפועל תל-אביב המפ"אייניקים", ואת אלי אוחנה ואלי סהר, שהם בית"רים. שמאי המשיך: "מה שאני בא להגיד לך, שעיתונות הספורט היא כל-כך מושחתת... יש ערוץ ספורט שהוא גם... הדיון מתרחש בתוכנית הזו, 'יציע העיתונות', למרבה הצער התוכנית שעמיר פלג ואני מופיעים בה, 'המינהלת' בערוץ 50, עוד לא תפסה. היא תתפוס".

אחרי שכרך יחסי-ציבור לתוכנית שהוא מופיע בה יחד עם "גילוי נאות", המשיך במתקפה על המתחרים: "וגם שמה יש אינטרסנטים שמעודדים אלימות, שם יש אינטרסנטים ששמים מצלמות על יציע מסוים על מנת לתפוס אותם [הכוונה ליציע אוהדי הפועל תל-אביב]. אני הראשון שגיניתי את המעשה שעשה ידידי פואד [האוהד שתקף בדרבי את ערן זהבי], אמרתי שזה מעשה נפשע, זה מעשה מגעיל, זה מעשה שלא יכול לקרות, אבל אני אומר, הסכנה שיש לספורט הישראלי גבוהה הרבה יותר בניגוד האינטרסים של ערוץ הספורט המסואב מאשר כל אוהד אלים אחר".

פלג החרה החזיק אחריו: "התוכניות האלה הן בושה לעיתונות, וזה שתקשורת הספורט מידרדרת למחוזות שלא נדע, זה אין ספק. [...] אם יושב סוכן שחקנים בתוכנית שהכותרת שלה מאחורה היא 'יציע העיתונות', זו בושה. ולידו יושבים עיתונאים ולא קמים ואומרים, אנחנו לא מוכנים להיות פה לידך כי אתה אינטרסנט".

אבל למה להרחיק לכת לאולפן שבו יושבים נימני, אוחנה ושרף? בפאנל "המינהלת" מופיע אינטרסנט שיושב לסירוגין לצד שמאי ופלג, ואף אחד משני העיתונאים המכובדים לא קם ועוזב, שלא לומר מתבייש. זהו יעקב בוזגלו, אביו של חלוץ הפועל באר-שבע מאור בוזגלו. הוא אולי לא אינטרסנט במשקל כבד, כמו נימני או אוחנה, אבל עדיין בעל עניין לכל דבר.

אופירה אסייג מנחה ערב מכירת מנויים של בית"ר ירושלים, 12.10.13 (צילום מסך מאתר one)

זאת ועוד: האכסניה שבה מופיעה "המינהלת", one, היא גוף תקשורת הידוע כמעוז עיתונות השמור-לי-ואשמור-לך. מתוות הדרך היא אופירה אסייג, מנהלת התוכן של האתר. כשארקדי גאידמק היה הבעלים של בית"ר ירושלים, שימש one שופר של הטייקון ושל הקבוצה, כל זאת כשאסייג קיבלה משכורת נדיבה בתוכנית הספורט שהנחתה ברדיו 99, שגאידמק היה אז בעליו.

לאחרונה מעניק one עיתונות חצר לאייל ברקוביץ', המנהל המקצועי של הפועל תל-אביב וידיד אישי של אסייג ובעלה גיל מנקין (מבעלי one). כתב הפועל תל-אביב, אסף שמש, שלא התיישר עם הקו הפרו-מערכתי הזה, עף בתוך זמן קצר מסיקור הקבוצה וממקום עבודתו בכלל. אלו רק שתי דוגמאות להתנהלות העיתונאית של one, הפועל תחת סבך של אינטרסים וחברויות. כשפלג הגדיר ב"תיק תקשורת" את עיתונות הספורט כ"מופקרת", היה מעניין לברר איתו אם התכוון גם לסטנדרטים של one.

שמאי ופלג הם בחירות טובות מאוד לתוכנית חדשה שמנסה לנגוס במתחרים, אבל ספק אם בחירתם לחבוט במתחרים שלהם תוך שהם רוחצים בניקיון כפיהם מועילה לאמון שהם מבקשים מן הצופים. כאילו לא די בכך, "המינהלת" עצמה תקועה בכשל מערכתי מהותי, שאם לא תתגבר עליו היא לא תתרומם: התוכנית משודרת מדי יום שני, מיד בסיום המשחק המרכזי בליגת-העל.

כך היה גם בתום הדרבי התל-אביבי בשבוע שעבר, שלא הגיע לסיומו. בערוץ הראשון, שם שודר המשחק, הביאו את המראות והקולות, כשבתוך זמן קצר התארגנו גם בערוץ הספורט ופתחו שידור מיוחד מהאולפן עם פריצות תכופות לעיתונאיות שלהם באצטדיון. כשהדם עדיין רתח בבלומפילד והצופים זיפזפו בין הערוץ הראשון לערוץ הספורט, החלה לשדר גם "המינהלת". לא ידוע לאן פנה מחוג הרייטינג של one, אבל איזה צופה יחליף תמונות חיות מזירת האירוע המתגלגל בתמונות מהאולפן, גם אם יופיעו בו הדוברים האינטליגנטים והאטרקטיביים ביותר?

ל-one לא היה סיב שידור לבלומפילד עם כתב שיעמוד מול המצלמה וידווח בשידור חי מה מתרחש. העלאתו בהמשך של כתב one על קו הטלפון, כשדבריו נשמעים על רקע פרצופיהם העגמומיים של צמד המנחים, ביטאה עליבות והעלתה תמיהה: זו טלוויזיה או שזה רדיו?

השידור הטלוויזיוני הישיר שלא קיים בין המגרש לאולפן one בסיום המשחק, רק בגלל חיסכון של כמה שקלים, הוא מקל בגלגלי התוכנית החדשה שרוצה להוכיח את עצמה. עד שהאולפן ב-one יחובר עם המגרש, הנסיונות לבצע דה-לגיטימציה למתחרים בערוץ הספורט ייתקלו בבעיה קטנה שנקראת אינטרסנטיות. רעה חולה שפלג ושמאי מתריסים נגדה בתקיפות, אבל לכודים בה בעצמם.

הסבר לתגובה

ב"תיק תקשורת" הובאה בסיום הדיון תגובת ערוץ הספורט לדברים שנאמרו נגדו: "אנחנו מגנים אלימות מכל סוג שהוא, פועלים בשקיפות מלאה ונאמנים לצופינו".

לידיעת ראשי הערוץ: אלימות מסוג כלשהו מופיעה אצלם לעתים תכופות מדי. לגבי שקיפות, לא זכור שלצופים נמסרה הודעה כשמשפחת רקנאטי, מבעלי מכבי תל-אביב בכדורסל, נכנסה כשותפה. ואם יש נאמנות של הערוץ כלפי צופיו, היא כוללת התמדה ראויה לציון בהעברת תכנים לערוצי תשלום.

הרב קופמן

יהודה יערי פירט בדף הפייסבוק שלו את חלקה של התקשורת באלימות בספורט: "הרבנים הגזענים חינכו יגאל עמיר אחד ועוד כמה אלפי פאשיסטים. היבול של רון קופמן הרבה יותר עשיר. עשרות אלפי אוהדי ספורט צעירים מבינים ממנו שלאהוד זה לשנוא, ושלעודד זה לקלל". לסטטוס המלא לחצו כאן.

וואלה בהמות

ההפניה לידיעה ב"וואלה"

מזל טוב ל"וואלה": אתר הספורט הטוב ביותר זכה לעיצוב חדש, הגורם תיאבון לקוראים לשוטט בין סמטאותיו. עד שנתקלים בדבר הבהמי הזה, ותוהים מה בעצם ההבדל בינו לבין הצהובון המדובלל one. הטקסט של האייטם, מלה אחרי מלה, רווי בזבל תודעתי, החל מהשחקנית הפוחזת ועד למי שחתום על הידיעה ("מערכת וואלה ספורט") וכלה בעורך שמספק גם תמונות שלה, כדי שגם מי שלא נכלל ב"סגל" יוכל לדמיין שהיא "מוצצת לו". קוראים לזה "תרבות האונס", כשהיחס המחפצן לנשים הוא נחלת הכל, במסגרת דחקות "לגיטימיות". מילא שהשחקנית מתירה את דמה וכבודה – האתר דרכה מתיר את דמה של כל אשה.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il