מזון מהונדס עלול לגרום, בין היתר, לשינויים גנטיים אצל מי שניזון ממנו. כך עולה מכתבה ששודרה בערוץ 10 בתחילת החודש (4.10.14). למיטב ידיעתי, אין ראיות לכך שמזון מהונדס מסוגל לכך, ובר שם-אור, שהכין את הכתבה, לא סיפק ראיות לכך במהלכה. ההתנהלות הזו איפיינה את הכתבה כולה, שתחת הכותרת "אוכל למחשבה" עסקה בסכנות הגלומות, לכאורה, במזון מהונדס, העלתה שאלות רבות, אך סיפקה מעט תשובות; הרבה רמיזות, טענות חסרות בסיס ונסיונות הפחדה, ומעט מאוד עובדות ומסקנות מגובשות; נוסף לכך סבלה מבלבול ומחוסר מיקוד משווע.
חלק ניכר מהכתבה לא עסק ישירות בנושאה המוצהר, אלא במוראותיו של תאגיד הזרעים מונסנטו, שהפך בשנים האחרונות לשנוא נפשם של חקלאים רבים ושל ארגונים ירוקים ופעילי אנטי-גלובליזציה. אלו מאשימים את החברה בבריונות כלכלית כלפי חקלאים שהיא תובעת בגין גניבת פטנטים.
הטענות הללו, ששם-אור חזר עליהן על אף שאין בהן כל חידוש, הן בעלות משקל ומעוררת דאגה, ואין שום ספק שמן הראוי להגביר את הפיקוח על פעילותה של מונסנטו בעולם ובישראל. אלא שקשה להבין מה הקשר בין בריונותה של מונסנטו לסיכונים הגלומים במזון המהונדס. ייתכן מאוד שמונסנטו היא השטן, אבל מכאן אין להסיק שגם המזון המהונדס הוא שטני או מזיק. גם במקרה זה, שם-אור לא טרח להצדיק את ההשלכה חסרת הסבירות והסתפק בכך שהציב מעליה סימן שאלה.
מתוך כתבתו של בר שם-אור על מזון מהונדס, חדשות ערוץ 10, 4.10.14
כתבתו של שם-אור היא דוגמה אופיינית, ובעצם שגרתית מאוד, לעיתונות חסרת אחריות, אוטומטית ועצלנית (ובהקשר זה אפשר גם לומר: "עיתונות מהונדסת"), העוסקת בספקולציות ובזריעת בהלה ופורטת על נימים של חרדה ציבורית מפני מדענים חסרי מצפון ה"מתערבים" בעבודתו של אלוהים ומשנים את הטבע ככל העולה על רוחם ובהתאם לאינטרסים כלכליים ציניים.
מתחת לפני השטח מבעבעת ההנחה השגורה שמה שטבעי הוא בהכרח גם טוב, שהמלאכותי הוא רע, שהנדסה גנטית היא תועבה בעיני ה' (או הטבע), שמדענים פועלים בשירותם של תאגידי ענק מרושעים, ושראוי להגן על החברה מפניו של המדע הקר, נטול הערכים.
צמד המלים "הנדסה גנטית" מעלה מיד שפע של אסוציאציות, רובן שליליות, וההתנגדות להנדסה הגנטית היא אוטומטית כל-כך, שיש בה כדי לאחד את השמאל הרדיקלי שוחר הסביבה עם הימין הדתי, השמרני, החושש מטכנולוגיות חדשות ממניעים שהם תיאולוגיים בעיקרם.
"זה לא ניחושים, זה גוגל"
כתב חדשות ערוץ 10 בר שם-אור מגן על כתבתו נגד מזון מהונדס (1)
שלושה ימים לאחר השידור, בעקבות תלונות של מדענית שרואיינה בשבח המזון המהונדס אך דבריה לא שודרו, פירסם שם-אור בעמוד הפייסבוק שלו כתב הגנה על הכתבה. לצורך הכנת הכתבה, כתב, ריאיין "מומחים משני הצדדים" ואסף "מידע מעשרות מחקרים, ראיונות, קטעי ארכיון וכו'". אלא שאז, כפי שאפשר להבין מהדברים שכתב, ויתר שם-אור על הצגת כל אותם מחקרים וראיונות, משום שהעדיף "שהכתבה עצמה תעסוק בעובדות: התביעות נגד מונסנטו בבתי-המשפט בארה"ב, השיח התקשורתי האמריקאי נגד מזון מהונדס, החרם האירופי על תאגידי המזון המהונדס, מחקרים שמצביעים על השלכות לא ידועות שעלולות להיווצר בגוף האדם, והדיון התקשורתי האקטואלי בארץ".
אמנם, הוסיף שם-אור, גם אם לא זכו לאזכור בכתבה, הרי ש"קיימים מאות מחקרים אמינים שקובעים כי המזון המהונדס, במתכונתו הנוכחית, עלול לגרום לסיבוכים רפואיים בעתיד, כאשר ההשלכות עדיין לא ידועות". בר-אור לא טרח לצרף להצהרה הזו הפניה ולו למחקר אחד מבין אותם "מאות מחקרים", אך בתשובה לגולש רפי מן (חבר "העין השביעית"), שתהה על כך, השיב שם-אור בלשון זו:
לא מדובר בדעות קדומות לצערי הרב. אני יכול להפנות אותך למחקר שמצביע על קשר בין תחלואה למזון מהונדס והשדות של מונסנטו, ואני יכול לדבר איתך על מחקר שמראה קשר בין מחסור בכדוריות דם אצל נשים בהריון למזון מהונדס. מדובר בקשר, ולא בתוצאה, ולכן במישור המשפטי אין כאן 'קייס'. גם הצוללנים של הקישון הפסידו בתביעה, והסלולרי עדיין גורם לסרטן למרות שהוא חוקי לגמרי. המשפט שהשתמשתי בו מסויג בכוונה, וכפוף לאילוצים משפטיים. לפיכך, ההשלכות העתידיות, שכולנו עדים להן, עלולות לקרות, אף על פי שכרגע מדובר ב'קשר' מדעי בלבד. בקשר לאמינות המחקרים, אין לי שום בעיה לשלוח לך את המחקרים הנ"ל, אבל אתה מוזמן לפנות לאתר גוגל, להקליד 'מונסנטו פלוס מחקרים' בשפה האנגלית ולראות מה יוצא. זה לא ניחושים, זה גוגל".
זוהי כמובן תשובה אומללה, המסגירה את חוסר הרצינות של שם-אור, ותגובתו של מן לדברים משקפת זאת היטב: "ריכוז מחקרים מסוימים בגוגל", הבהיר מן, "אינו ערובה לרצינותם". ראוי להדגיש כי גם דבריו של שם-אור על "קשר מדעי" (בניגוד לאילו סוגי קשרים אחרים?) שנמצא, למשל, בין הקרינה הסלולרית לסרטן, נגוע במידה זהה של חוסר רצינות משווע.
"ככה זה טלוויזיה"
למחרת (14.10.14) פירסם שם-אור פוסט נוסף, ושם טען כי הוא עומד במרכזו של "לינצ'טרנט" (קרי: לינץ' אינטרנטי):
ביומיים האחרונים חוויתי לינצ'טרנט. לא כינו אותי 'בוגד' או 'שמאלן מסריח', אלא תקפו את עבודתי העיתונאית והטילו דופי ביושרה שלי בניסיון להשתיק מחאה לגיטימית וחשובה מאין כמותה. [...] טענו שלא הצגתי מחקרים מדעיים על סכנות אפשריות שעלולות להיגרם ממזון מהונדס. זה לא מדויק. מי שמקשיב לכתבה שהכנתי למהדורה המרכזית של ערוץ עשר יכול להיווכח במומחים, פרופסורים ומדענים באירופה וארה"ב שתוקפים את תעשיית המזון המהונדס גם בפן המדעי של הנושא. פרשן לענייני מדע של רשת סי.אן.אן קבע נחרצות כי יש מיעוט של מחקרים על השפעות המזון המהונדס על גוף האדם, משום שלשום גורם אין אינטרס לממן מחקרים כאלה. עבור כתבה של שמונה דקות נאלצתי להביא את הקולות עצמם, ולא יכולתי להכניס את שלל המחקרים שכן קיימים. ככה זה טלוויזיה. זה לא שטחי, פשוט אין יותר מדי זמן".
ראוי לשים לב לכך שכאן משתמש שם-אור בטיעונים חדשים. לא עוד "מאות מחקרים" המעידים על השפעותיו השליליות של המזון המהונדס; כעת טוען שם-אור כי דווקא אין די מחקרים שנערכו בנושא. הוא מציין זאת כעובדה סמוך לחזרה על הטענה הקודמת, שלפיה יש "שלל מחקרים", שאותם הוא אינו מציג משום ש"ככה זה טלוויזיה". אבל בפייסבוק, ממשיך שם-אור, יש לו זמן:
והמחקרים האקדמיים קיימים. המזון המהונדס הוא תחום יחסית חדש, אבל כבר בשנת אלפיים התפרסם מחקר במגזין היוקרתי 'Nature', על הידלדלות פרפרי המונארך במערב ארצות-הברית. המדענים סברו כי אבקה שנשרה מזרעי תירס מהונדסים נדבקה לצמחי האסקלפיים שמהם ניזונים הפרפרים. אלה, בתורם, הפסיקו להגר לאזור, ושיעור התמותה בקרב הזן עלה. המדענים סברו כי תירס הבי.טי (תירס שנוצר עם תכונות דנ"א עמידות בפני חרקים) הוא הגורם לשיעור התמותה. המחקר עורר סערה ודיונים מתוקשרים בעד ונגד, עד שב-2012 קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה גילתה ממצאים דומים שפורסמו גם ב'ניו-יורק טיימס'. הטענה המרכזית של החוקרים היא שתכונת ייצור הרעלנים שהוכנסה לתירס הובילה לתמותה גם בקרב חרקים שלא נמצאים באינטראקציה ישירה עם התירס".
טוב, זה נשמע מעניין מאוד, אבל אם המחקר שעליו מדבר שם-אור הוא הראיה המרכזית לסכנה הטמונה במזון המהונדס, ברור לחלוטין שאין כאן אפילו זנב הוכחה. ככלות הכל, מדובר כאן במחקר העוסק בפרפרים, ולא בהשפעותיו של המזון המהונדס על בני-אדם.
כתב חדשות ערוץ 10 בר שם-אור מגן על כתבתו נגד מזון מהונדס (2)
הפוסט נמשך, כשבסופו של דבר מתברר כי המגננה של שם-אור מתבססת במיוחד על הרטוריקה המשומשת שניתן לתמצת במשפט "ממה הם כל-כך מפחדים?". הטענה היא שאם המזון המהונדס הוא אכן בטוח, אין ליצרניות המזון המהונדס סיבה להתנגד לתיוג מוצריהם. מה שנרמז כאן הוא שהתנגדות זו של יצרניות המזון נועדה לכסות על איזו סכנה נסתרת הטמונה במזון המהונדס, כדי שהציבור התמים לא יוכל להתגונן מפניה.
בהקשר זה העלה שם-אור גם את טענת הדגל של העיתונות האוטומטית: "אז האם הנושא של סימון מוצרים מהונדסים גנטית, שמסוקר בהרחבה בכול העולם, הוא קונספירציה? האם רק בישראל צריך להימנע מדיון ציבורי, בזמן שאירופה הפעילה רגולוציה ממשלתית חזקה בנושא?".
טענות מסוג זה (על נחיצותו של "דיון ציבורי") עולות לעתים קרובות גם בנוגע ל"סכנות" הטמונות לכאורה במתן חיסונים לילדים, ובנוגע ל"סוגיות" רבות נוספות שבהן יש כביכול איזו "מחלוקת מדעית". הבעיה היא שברוב המקרים הללו, כמו בנוגע לסוגיית הגידולים המהונדסים, אין מחלוקת מדעית של ממש, אלא בעצם בורות ציבורית ביחס לעובדות.
עיתונאי אחראי היה מנסה לתקן בורות זו, ומביא לציבור מידע מדעי אמין ומעניין, בתקווה שהציבור ילמד וישכיל. עיתונאים מהזן המהונדס נמנעים מלעשות זאת, ומעדיפים להפיץ בהלה, ספקולציות ו"שאלות" חסרות מענה.