"שלומי ברזל, אהלן, זה עירד. מה העניינים?".
"אהלן, בסדר גמור".

"תוכל לסגור לי ת'פינה?".
"אני?".

כך נפתח הראיון באתר "הארץ" של עירד צפריר, העומד מאחורי הטור "סגור לי ת'פינה", עם שלומי ברזל, דובר ההתאחדות ועד לא מזמן עורך מדור הספורט של העיתון והבוס של המראיין. צפריר ביקש לראיין את ברזל בנושא הנבחרת וההתאחדות לכדורגל, וברזל הסכים. כך נולד דיאלוג שבו צפריר ממלא, כהרגלו, את תפקיד המראיין החצוף והמתחכם שנדבק למרואייניו ולא מרפה עד שיחלץ כותרת נחמדה שתצבע את האפרוריות הרצינית של מדור הספורט, המאופק בדרך כלל.

אחרי כמה שאלות ברומה של נבחרת, כמו איך ברזל מחליט איזה שחקן לשחרר לראיונות ולמה היו"ר עופר עיני לא נסע לשני משחקי החוץ של הנבחרת, הגיעו הסוגיות שלשמן, כך נראה, התכנסנו: צפריר ביקש לתהות על טיב יחסיו של ברזל עם אבי לוזון, היו"ר הקודם של ההתאחדות; ניסה לברר עד כמה אתית העובדה שברזל בקושי הצטנן לפני שהפך מעיתונאי ספורט לדובר; והתעמת עם העורך לשעבר על הקו הפרו-לוזוני שהוביל בספורט "הארץ".

ברזל אמנם פרש מהעיתון לפני שנה וחצי, אבל נראה ששלוש הקושיות הללו מטילות עדיין צל עכור על מתחם הספורט המצומצם ברחוב שוקן. סביר להניח שלבחירה להיכנס לשדה המוקשים הנפיץ, שבו עלולים להיחשף סודות מביכים מחדר ההלבשה העיתונאי-אריסטוקרטי הזה, היה שותף עורך הספורט הנוכחי בעיתון, אייל גיל, ואולי נדרש אף אישורו של העורך הראשי אלוף בן.

ואכן, נראה ש"הארץ" באמת ובתמים ניסה לסגור פינה עם העורך לשעבר, שהמדור תחתיו העניק לדעת רבים שירותי עיתונאות-חצר ליו"ר ההתאחדות לשעבר, וחטף מכה קשה לדימויו הנקי במהלך התקרית המתגלגלת בין לימור לבנת לכתב משה בוקר, שזמן קצר לאחר מכן אף הועבר מתפקידו ככתב ההתאחדות, כל עוד לוזון בתפקיד.

הכותרת שנבחרה לראיון היתה ציטוט מפי העורך לשעבר: "אי-פעם התערבתי למישהו או מנעתי ממנו לכתוב משהו נגד אבי לוזון?". זו בחירה מעניינת, שנראה שבראש וראשונה נועדה לצורכי פנים. סוג של שאלת קיטבג לעובדיו לשעבר של ברזל, ורק אחר-כך מענה לקוראים החשדנים. צפריר, על כל פנים, לא השתכנע. אחת משאלותיו נוסחה אפילו כקביעה: "המדור הוביל קו מאוד פרו-לוזון בתקופתך". ברזל הכחיש וענה ש"הארץ" פירסם סיפורים רבים שלא החמיאו ללוזון, וש"אלון עידן היה שוחט את אבי לוזון על בסיס קבוע ומפרק את אלי אוחנה, שהוא חבר טוב שלי".

גם בהמשך ניסה צפריר לערער על תשובותיו של עורכו לשעבר: "אסמוך על המלה שלך שנפגשתם רק פעם אחת [לצורך ראיון], אבל הייתם ביחסים טובים מאוד, בטח שיחות טלפון על בסיס קבוע". וברזל ענה: "כן, אם פעם בחודשיים זה בסיס קבוע, אז כן. גם לא נשמע לי כזה מוזר. מוכן להתערב שאם תלך לכל אחד מעורכי המדורים האחרים ותשאל אותם כמה פעמים בחודש הם התקשרו לאבי לוזון, אז אני במקום מאוד מביך מהבחינה הזו, מאוד מביך".

ספורט "הארץ" כמו ביקש לנקות את שמו דרך העורך לשעבר, שאגב כך קיבל במה להזדכך בעצמו. ואולם, בראיון לא הוזכר שמו של משה בוקר, שתחת ברזל זכה לחופש פעולה כדי לדברר את לוזון ואת ענייני ההתאחדות. אם ברזל הזכיר שאפילו תחתיו תקפו את לוזון, לא יהיה קשה להוכיח, באינצ'ים, שאלון עידן היה עלה תאנה לשטחים הגדולים שקיבלו הידיעות והראיונות הפרו-לוזוניים בתקופת ברזל-בוקר. למעשה לא היה צורך בפגישות או בתקשורת טלפונית צפופה בין העורך ליו"ר, כשבתווך פעל כתב ההתאחדות המסור עם קו ישיר ללוזון ובגיבוי של עורכו.

משה בוקר (צילום מסך)

אין להעלות על הדעת ראיון דומה בספורט "ידיעות אחרונות" עם אמיר אפרת, שהיה עורך המדור וחצה גם הוא את הקווים ושימש ראש מערך ההסברה של ההתאחדות בתקופת לוזון (לפני ברזל). המהלך של "הארץ" ראוי להערכה רבה לא רק בשל ההעזה העיתונאית לכבס כביסה מלוכלכת בגלוי, אלא בעיקר בשל הבחירה לפרסם את הראיון חרף העובדה שלא ברזל ולא העיתון הצליחו לשכנע בצדקת הדרך בדיעבד. לא רק שהוא לא שיכנע, הוא אף חיזק את ההרגשה שבענייני ההתאחדות לכדורגל, בשנים 2008–2013 "הארץ" לא מילא את חובתו כלפי קוראיו במלוא ההגינות.

בסוף הראיון הודה ברזל שאם יחזור לעסוק בעיתונות ספורט (דבר "שכרגע לא נראה לי שאעשה יותר בחיי"), "את ההתאחדות יהיה לי מאוד קשה לסקר. אני סומך על עצמי, אבל יש גם דבר כזה שנקרא נראות [...] אדע להישמר כדי שלקורא חס וחלילה לא תהיה שום מחשבה ששלומי כתב את זה מסיבות לא נכונות". זו הצהרה ראויה להערכה, ועדיין, ה"נראות" הקלוקלת היתה ניכרת לעיניו של כל קורא ערני בימיו של ברזל כעורכו של בוקר. אורוות "הארץ" לא נוקו בראיון הזה, אבל לפחות כמה סוסים צולעים הוצאו לסיבוב ראווה.

האינטרס של רון קופמן

רון קופמן על מינוי מאמנים לפרשנים, "מעריב" 2014

רון קופמן פירסם ב"מעריב" טור התומך בארז אדלשטיין בתפקידו החדש כפרשן הכדורסל של ערוץ הספורט, במקביל להיותו מאמן הנבחרת. על הביקורת של כמה עיתונאים על המהלך (כולל ב"העין השביעית") כתב קופמן: "אז הטיפשורת הקטנונית, המאוסה, האינטרסנטית והרקובה כועסת על הג'ינג'י. אם הוא היה עובד בכלי הטיפשורת של מלכי האתיקה, סבבה. אבל הם לא הציעו, אז כל מיני כתבלבים חסרי מושג וידע מינימלי כותבים על אתיקה. בכלי התקשורת שלהם אתיקה משולה לפרוצה של 50 שקל לאקט. רק שמישהו ישלם על האינטרס ונכתוב בשבילו, אבל מי זוכר?".

ומי זוכר את קופמן לפני שעזב את העיתונות המודפסת והענייה ועבר לערוץ הספורט הנוצץ והתומך? בעת שהיה סגן עורך ספורט "הארץ" הוא כינה את ערוץ 5 פלוס, שהוקם בזמנו והפך לזרוע ארוכה המפשפשת בכיסי הצופים, "ערוץ הגזל המקורי". זה לא הפריע לו זמן-מה לאחר מכן, עם בוא ההצעה המתאימה, להופיע באותו ערוץ שודים ואף להשתדרג להופעות בערוץ חמש פלוס לייב, שקופמן עיתונאי "הארץ" החף מפניות היה ודאי מכנה בשצף "ערוץ הגזל פלוס פלוס פלוס".

רון קופמן על מינוי מאמנים לפרשנים, "מעריב" 2005

כשכוכבו של קופמן דרך באותם ערוצי תשלום והוא הפך לסלב תקשורת, הוא זכה ב-2005 לראיון ב"זמן תל-אביב". בתשובה לשאלת המראיין ניר צדוק על איכות הפרשנים, אמר קופמן: [...] "מצד שני יש בעיה: לדוגמה רן בן-שמעון. אני אומר: אתה מאמן פעיל? אסור לך להיות פרשן. אתה קולגה? אסור לך לבקר מאמן. אם אני אצא מהמילייה העיתונאי, אז אני אכתוב על העיתונאים".

מתברר שקופמן כבר שינה אג'נדה אחת או שתיים. עכשיו הוא כן מתיר למאמן פעיל לעבוד גם כפרשן, ולו עצמו הוא מרשה לבקר עיתונאים על אף שטרם יצא מהמילייה הזה. הנה כי כן, כשיש מישהו שמשלם על האינטרס, גם קופמן יכתוב בשבילו.

מידע פנים

לוח שידורי טלוויזיה בספורט "מעריב"

לא הרבה תועלת הביאה בוקסת שידורי הטלוויזיה בספורט "מעריב", שהתפרסמה בערב שמחת-תורה. אם עוד ברור למה נותנים עדיפות לערוצי צ'רלטון, השייכים לבעל העיתון אלי עזור, לא מובן מדוע הושמטו כמה שידורים ישירים חשובים ומעניינים: הפועל ירושלים ביורוקאפ בערוץ one, משחק הפתיחה של מכבי תל-אביב ביורוליג בערוץ 10 או משחק הליגה בכדורסל בין הפועל תל-אביב לנהריה בערוץ הספורט. זו בוקסה שלא באמת רצתה להעניק שירות לקוראים, ומי שהכין אותה לא ברר מתוך מגוון השידורים הישירים מה חשוב ומה טפל. העיקר שהבוס מרוצה.

חי ומפרפר

"חי ובועט", ynet

"חי ובועט" ב-ynet היא זירת שידורים חיים בעיצוב נוח ומזמין, אבל כשהכותרת הראשית טועה ומטעה, בלי שמישהו מהעורכים ישים לב שקריית-שמונה הקדימה ערב המחזור את הפועל תל-אביב בנקודה, ונכון לזמן הפרסום היא אף הובילה וניצחה – למה שהקורא יסמוך על העדכונים הישירים בגוף הכתבה?

לתגובות: yegerm9@walla.co.il