הודעה שגרתית שהפיץ דובר צה"ל חשפה סדק באופן שבו כלי התקשורת הישראליים ממלאים את דרישות הצנזורה הצבאית. על-פי חוק בריטי שנחקק בשנת 1945 ונותר בתוקף עד היום, כלי התקשורת בישראל נוהגים להגיש לצבא ידיעות בנושאים בטחוניים לפני פרסומן. הצנזורה הצבאית, הפועלת כיחידה באגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן), רשאית לפסול את המידע או לדרוש מהעיתונאים להכניס בו שינויים שיצמצמו את החשש לפגיעה בביטחון, אם יש כזה.

תצלומו של אל"מ אלבז כפי שנדפס ב"ידיעות אחרונות"

מקרה שאירע בשבוע שעבר מעיד כי כלי תקשורת שונים מפרשים באופן שונה את לשון החוק, וכי ייתכן מצב שבו הצנזורה הצבאית תאסור על פרסום מידע שנמסר לעיתונאים בהודעה רשמית של הזרוע הדוברותית של הצבא.

ביום שני בשבוע שעבר התפרסמו במדורי הצבא והביטחון של כמה מאתרי החדשות המרכזיים בישראל ידיעות אינפורמטיביות על סבב מינויים בצה"ל. הידיעות, שהמידע הבסיסי שהובא בהן התקבל בהודעה שנשלחה מטעם דובר צה"ל, נקבו בשמותיהם של המפקדים המיועדים, ובכלל זה גם בשמו של אלוף-משנה בשם שי אלבז, שיתמנה לתפקיד ראש מספן המודיעין בחיל הים.

הודעת דובר צה"ל התקבלה גם במערכות העיתונים, והללו הגישו את המידע לקוראיהם בגליונות שהופצו למחרת. באופן מעורר תמיהה, אחד מהפרטים שפירסמו אתרי החדשות לא התפרסם בדיווחים שנדפסו בשניים מהעיתונים: ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" הושמט שמו של ראש מספן המודיעין המיועד, והוא זוהה כ"אל"מ ש'" (ב"ישראל היום", מנגד, פורסם השם).

השמטת שמו של הקצין מדיווחי העיתונים בוצעה מתוקף הוראה של הצנזורה הצבאית, שאנשיה עיינו בידיעה על המינויים לפני פרסומה ופסלו את המידע. בגוף הצבאי, שמתוקף תקדים משפטי ("בג"ץ שניצר") אמור לפסול מידע לפרסום רק כשיש "ודאות קרובה" לפגיעה בבטחון המדינה, נוהגים באופן מסורתי להגביל את כלי התקשורת המקומיים המבקשים לנקוב בשמותיהם ובתפקידיהם של חיילים וקצינים המשרתים בזרועות המודיעין של צה"ל.

כלי התקשורת שהשמיטו את שמו של הקצין מדיווחיהם עשו כך הודות להקפדתם על מסירת הידיעה לאישור הצנזורה לפני הפרסום, נוהג שבמקרה הזה הותיר אותם מקופחים

לעתים, האיסור הזה חל גם על פרסום תפקידים מודיעיניים שבהם נשאו אנשי ביטחון שכבר פרשו משירות פעיל. כך קרה למשל בשנת 2010, כשכתב "מעריב" דאז אבי אשכנזי חשף כי האדם החשוד בזיוף "מסמך גלנט" הוא סא"ל (במיל') בועז הרפז.

בנוסח המקורי של הידיעה על הרפז צוין כי בעבר כיהן כקצין בסיירת מטכ"ל, המסונפת לאגף המודיעין. לאחר פרסום הידיעה באתר nrg מעריב דרשה הצנזורה להשמיט פרט זה, בטענה כי הרפז, ששהה מחוץ לגבולות ישראל בעת חשיפת שמו, עשוי להיקלע לסכנה אם גורמים עוינים ילמדו על התפקיד שמילא בעת שירות הקבע שלו. לאחר דין ודברים, בצנזורה התירו ל"מעריב" לציין כי הרפז הוא "איש קהילת המודיעין". מאוחר יותר, כששב לישראל, פורסם עברו הצבאי בכלי תקשורת רבים.

המקרה העכשווי של שי אלבז שונה. לא זו בלבד שהמידע עליו אינו תוצר של חשיפה עיתונאית עצמאית, אלא כזה שנמסר בהודעת דוברות שנשלחה בתפוצה רחבה, נראה שכלי התקשורת המקוונים שפירסמו את המידע כלל לא נדרשו להסירו. חרף פניית "העין השביעית", בצנזורה הצבאית נמנעו מלהסביר מדוע הורו לעיתונים להימנע מציון השם בעת שהמידע עדיין נגיש באתרי חדשות מרכזיים ואף בערך ה"ויקיפדיה" על אלבז, שעלה לרשת ביום שבו פורסם דבר המינוי.

כלי התקשורת שהשמיטו את שמו של הקצין מדיווחיהם עשו כך הודות להקפדתם על מסירת הידיעה לאישור הצנזורה לפני הפרסום, נוהג שבמקרה הזה הותיר אותם מקופחים. כלי תקשורת האחרים, שפירסמו את המידע הרגיש, זכו מן ההפקר: הם הגישו לקוראיהם דיווחים מפורטים יותר. עיתונאי ממולח עשוי ללמוד מהתקרית הזאת את הלקח הבא: אם אינך מעוניין שהצנזורה הצבאית תפסול מידע חדשותי שברצונך לפרסם, כל שעליך לעשות הוא להפסיק לשתף עימה פעולה.

הצנזורה הצבאית ודובר צה"ל: אין תגובה

בצנזורה הצבאית בחרו שלא להתייחס לדברים. גם בדובר צה"ל בחרו שלא למסור תגובה. גורם בדובר צה"ל אמר ל"העין השביעית" כי אנשי חטיבת הדוברות הצבאית אינם נוהגים להעביר את המידע שהם מפיצים לאישור הצנזורה.