מזכירתו לשעבר של מנכ"ל אגודת העיתונאים תל-אביב, יוסי בר-מוחא, הגישה תביעה נגד האגודה בטענה שבר-מוחא פיטר אותה שלא כדין.

המזכירה, שלומית כנען, מספרת בתביעתה כי במשך כשנתיים עבדה כמזכירתו של מנכ"ל האגודה, חמישה ימים בשבוע, שבע וחצי שעות ביום, תחילה תמורת 4,000 שקל ובהמשך תמורת 4,500 שקל לחודש. לפני כשנה פנתה לבר-מוחא והודיעה לו כי בכוונתה להתחיל ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, ועל כן לא תוכל לעבוד עוד בימי שלישי. בר-מוחא ביקש לקבל את בקשתה בכתב, והיא פעלה לפי רצונו.

במכתב תשובה הודיע לה בר-מוחא כי האגודה רואה את בקשתה כהתפטרות ממקום העבודה. "יחד עם זאת", הוסיף, "נאפשר לך להמשיך לעבוד באגודה באם תחפצי בכך ונעשה זאת לתקופת ניסיון של שלושה חודשים במתקונת [כך במקור] החדשה, כששכרך יירד ל-3,500 שקל לחודש". עוד טען בר-מוחא במכתבו כי כנען מאחרת דרך קבע לעבודה ויוצאת מהמשרד בטרם תום יום העבודה.

"קיבלתי בתדהמה את מכתבך", השיבה כנען לבר-מוחא. "אני דוחה מכל וכל את האמור בו ויודגש כי אינני מתפטרת ואף לא ביקשתי להתפטר. כל שביקשתי הוא שתאפשר לי להתפתח וללמוד יום אחד בשבוע". לטענת כנען, הסכום שהוצע לה עבור ארבעה ימי עבודה הוא הרעה בתנאים ביחס למשכורתה הקודמת, ועליה לקבל שכר של 3,600 שקל לחודש. אשר לטענות לאיחורים הזכירה כנען לבר-מוחא כי היא מחתימה כרטיס וכל שעות ההיעדרות שלה מופחתות משכרה.

בעקבות חליפת המכתבים זימן אותה בר-מוחא לשיחה אישית. לפי כתב התביעה שהגישה כנען לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, באמצעות עו"ד רונן ליפשיץ, "במהלך השיחה הטיח מר בר-מוחא בתובעת דברים אישיים שכלל אינם נוגעים לעבודתה, תוך חדירה קשה לפרטיותה ופגיעה קשה בכבודה כאדם". בהמשך זומנה כנען לשיחה נוספת, הפעם בנוכחות בר-מוחא ויו"ר האגודה, רותם אברוצקי.

לפי כנען, שיחתה עם בר-מוחא ואברוצקי נקטעה לפני שהגיעה לסיכום, וזמן קצר לאחר מכן חלתה בדלקת ריאות שהשביתה אותה למשך כשבועיים. עם תום חופשת המחלה שבה למשרד אגודת העיתונאים ומצאה על שולחנה מכתב פיטורים מאת בר-מוחא.

על אף שהמכתב נושא את התאריך 18.10.13, הוא נוקב ב-14 לאותו חודש כמועד פיטוריה של כנען. המזכירה טוענת בתביעתה כי קיבלה את המכתב רק ב-4.11.13, עם שובה מחופשת המחלה, יוצאת באופן עקרוני נגד הפיטורים הרטרואקטיביים וטוענת כי התאריך שנוקב המכתב הוא "תאריך פיקטיבי". במכתב הודיע בר-מוחא לכנען כי בעקבות "שימוע" שנערך לכנען, "בו התפרצת כלפי", הוחלט על סיום עבודתה. לטענת בר-מוחא, העובדה שכנען הציבה את אגודת העיתונאים בפני עובדה מוגמרת ולפיה היא תיעדר יום אחד בשבוע הביאה ל"פגיעה במהלך העבודה הסדיר של האגודה".

לפי תיאורה של כנען, לאחר שמצאה את המכתב יצרה קשר עם בר-מוחא, אך המנכ"ל הודיע לה כי עליה לצאת מיידית ממשרדי אגודת העיתונאים ולא לחזור עוד לעבודה. כשביקשה לקבל זאת בכתב איים עליה בר-מוחא כי אם לא תצא לאלתר, יזמין משטרה.

"התובעת זומנה מעכשיו לעכשיו לאותן שתי שיחות, התובעת מעולם לא קיבלה מכתב זימון לאותן שיחות ובוודאי שלא מכתב זימון לשימוע המפרט את הטענות כנגדה", נכתב בכתב התביעה. "באותן שיחות מעולם לא עלה נושא פיטורי התובעת ואף לא נאמר לתובעת, ולו ברמיזא, כי הנתבעת שוקלת את פיטוריה".

לטענת כנען, בשל פיטוריה נקלעה למצב כספי קשה שבעקבותיו נאלצה לעזוב את הלימודים לאחר סמסטר אחד בלבד. כעת היא תובעת את אגודת העיתונאים ודורשת פיצויים בגין פיטורים, פיטורים בחוסר תום לב, הודעה מוקדמת וימי חופשה ומחלה. בסך-הכל דורשת כנען למעלה מ-40 אלף שקל.

"על הנתבעת אף חלה חובה מוגברת של תום לב ונקיון כפיים", נטען בכתב התביעה, "בהתחשב בהיותה של הנתבעת גוף דו-מהותי אשר מעניק שירות לציבור העיתונאי, וחמור מכך, אמון על הגנת זכויות העובדים".

טרם הוגש כתב הגנה.

11523-10-14