בחודש יוני השנה פורסמה ב-ynet ידיעה שעד מהרה נעלמה מהאתר. בשירות הלקוחות של ynet הסבירו לגולשות שפנו בנושא כי "הכתבה ירדה מאחר שיצא בעניינה צו איסור פרסום". בתשובה לפניית האגודה לזכויות האזרח מסר רז נזרי, עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, כי "איסור הפרסום במתכונתו הנוכחית הינו חיוני למניעת פגיעה קשה בבטחון המדינה, ולפיכך לא נוכל להרחיב בנוגע לפרשה האמורה". עוד באותו יום פירסם ריצ'רד סילברסטיין, בלוגר אמריקאי ממוצא יהודי, פוסט שבו שיחזר את הכתבה המחוקה. אתמול פירסם בבלוג שלו, "תיקון עולם", פוסט נוסף, שבו חשף מה שהוא, לטענתו, פרט מרכזי בפרשה.

ריצ'רד סילברסטיין. 9.6.10 (צילום מסך: RT America)

סילברסטיין, חבר פעיל בקהילה היהודית בסיאטל, מכנה את עצמו "ציוני פרוגרסיבי (ביקורתי)" ואת "תיקון עולם" "בלוג יהודי ליברלי". למרות, ואולי בגלל, שהוא חסר כל רקע עיתונאי מקצועי, סילברסטיין הוא בשנה האחרונה סדין אדום המונף מול הצנזורה הישראלית ומוסדות בטחוניים המבקשים לחסום מידע בעזרת צווי איסור פרסום.

כך, בזמן שהתקשורת הישראלית ניסתה לרמוז על דבר מעצרה של ענת קם בחשד להדלפת מסמכים צבאיים מסווגים לכתב "הארץ" אורי בלאו, פרסם סילברסטיין את הסיפור בבלוג שלו. משם התפשט המידע לתקשורת הבינלאומית, מה שהגביר את הלחץ שהפעילה התקשורת הישראלית עד להסרת הצו.

דוגמה בולטת אחרת היתה עת פירסם סילברסטיין את דבר מעצרו של ד"ר אמיר מח'ול, פעיל ערבי ישראלי, בחשד לריגול נגד ישראל. המעצר, ונסיבותיו, חסו תחת צו איסור פרסום. סילברסטיין גם פירסם את שמו של היועץ לענייני ערבים למפקד מחוז ירושלים במשטרה, ש"הארץ" חשף כי הוא מי שהיה חוקר השבויים שנודע בכינוי "קפטן ג'ורג'", ומי שמוסטפה דיראני התלונן כי התעלל בו מינית בעת שחקר אותו. סילברסטיין גם פירסם את שמו המלא של סגן ראש השב"כ, שהינו, לפי סילברסטיין ואחרים, מועמד להתמנות לראשות הארגון (אך טרם מונה לתפקיד), וחשף גם את שמו של ראש המוסד הנוכחי, תמיר פרדו, לפני ההכרזה הסופית על מינויו והתרת פרסום שמו.

באוגוסט השנה כתב עיתונאי "הארץ" לענייני ביון, יוסי מלמן, כי סילברסטיין "הפך את עצמו ללוח המודעות הבינלאומי של ידיעות שהצנזורה ובתי-המשפט בישראל אוסרים לפרסם". יוסי גורביץ, כותב הבלוג "החברים של ג'ורג'" ומי שבעצמו מתריס נגד איסורי פרסום, כינה אותו "המקבילה הישראלית של ויקיליקס". סילברסטיין, מצדו, לא מוצא דמיון בינו לג'וליאן אסאנג', ומותח ביקורת על התקשורת הישראלית, שלדבריו נכנעת לצנזורה ולאיסורי הפרסום של הממסד הבטחוני והמשפטי, ונאלצת לצטט עיתונאים זרים ובלוגרים כמוהו.

סילברסטיין, יליד 1952, נולד וגדל בניו-יורק בבית יהודי קונסרבטיבי. את הבלוג "תיקון עולם" החל לכתוב ב-2003, והוא עוסק בימין הקיצוני בקהילה היהודית בארה"ב ובישראל, במתנחלים, בניאו-שמרנים בפוליטיקה האמריקאית וביחסי מוסלמים-יהודים בישראל ובארה"ב, כל זאת מזווית ליברלית מובהקת.

בשנה האחרונה החל להקדיש את הבלוג לפרסום מידע האסור בפרסום בישראל. בעבר למד לימודי ספרות עברית ותלמוד, ואף בילה שנתיים בלימודי יודאיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא קורא עברית באופן שוטף, עובדה המאפשרת לו להיחשף למקורות החסומים בפני רוב הבלוגרים האמריקאים. מלבד מידע שנחשף ברשת ונעלם, מקורותיו של סילברסטיין הם פעילים ישראלים, לאו דווקא עיתונאים, המשתמשים בו כאמצעי לחשוף מידע האסור בפרסום בישראל.

בתשובה לפניית "העין השביעית" מסרה הצנזורה הצבאית כי היא אינה עוסקת בפרסומים של בלוגרים בחוץ-לארץ. גם סילברסטיין עצמו אינו בא במגע עם מוסדות ישראליים. הוא אינו נוהג לבקש תגובות או להתייחס לאיסורים או צווים ישראליים.

את חוסר העניין של הצנזורה הישראלית בסילברסטיין אפשר להסביר ברצון שלא להאדיר את שמו או לא להתמודד משפטית עם אזרח זר הפועל בארץ זרה, אולם ייתכן גם כי הסיבה היא שהמידע שמספק סילברסטיין משחק גם הוא תפקיד במרחב שבו האינפורמציה מתחרה במיסאינפורמציה ובדיסאינפורמציה. כך למשל בחודש יוני כתב סילברסטיין פרטים מסוימים בנוגע לפרשה האסורה בפרסום, ואילו אתמול כתב, כאמור, על אותה פרשה, אולם הציע כעת מידע שונה בתכלית. גם את הפרסום הנוכחי סייג וכתב כי ייתכן שהמקור שהעביר לו את הפרטים הוזן במידע שגוי, וכי מקור אחר טוען במפורש שהפרטים אינם נכונים, אולם הוא, סילברסטיין, עומד מאחורי הפרסום.