בשנה האחרונה יצרה גאולה אבן חיבור בעייתי ומפותל בין תפקידיה כעיתונאית בכירה בערוץ 1 הציבורי לבין חייה באור הזרקורים כאשת שר פנים שהוא גם אישיות בכירה בליכוד וגם מועמד אפשרי לראשות הממשלה. לנוכח שלל הסיפורים מהתקופה האחרונה, כולל המריבות הקולניות במסדרונות הערוץ והסטטוסים הדביקים בפייסבוק שאיימו להפוך את הסיפור הזה לחומר רכילותי יותר מאשר סוגיה אתית מהמדרגה הראשונה – חשוב להדגיש שאבן היא זאת שיצרה את החיבור הבעייתי, לא הממונים עליה או המבקרים אותה.
מתוך עמוד הפייסבוק של גדעון סער, 16.9.14 (צילום מסך)
אבן היא זו שבחרה להופיע יחד עם בעלה לאירועים פוליטיים מובהקים כולל מפגשים עם פעילים – דבר שאינו מובן מאליו, בוודאי לא עבור עיתונאית עצמאית; אבן היא זו שבחרה לנגח את גלעד ארדן, יריבו הפוליטי של בעלה, בכנס העוסק בעתיד רשות השידור – צעד שגרם לנוכחים באירוע לזוע בכסאותיהם בתדהמה. אבן היא גם זו שבחרה לנהל מאבק נגד הממונים עליה בשביל ה"זכות" לראיין את גילה גמליאל, המקורבת לבעלה ואולי אף עתידה להחליף אותו בתפקידו. אחרי שקיימה את הראיון וננזפה – נטשה אולפן בטרם שידור, בצעד שנחשב בלתי מקצועי במקרה הטוב.
אתמול היה נדמה שהסבך מתחיל להיפרם, ואבן הוחזרה לתפקידה כמגישת "המוסף" ללא כל הגבלה. הפרשן המשפטי אלעד מן העיר כאן, ובצדק, שהיציאה לחופשה של בעלה (חופשה שאינה מוגבלת בזמן ואינה מבטלת פעילות פוליטית מאחורי הקלעים) אין בה כדי לבטל את החשש לניגוד העניינים: "קשרים והשפעות הנסתרים מן העין מאפשרים גמישות פעולה רבה יותר", כתב עו"ד מן. "גם אם יתנזר סער לגמרי מפוליטיקה, הרי שחייו החדשים יכולים לזמן לזוגתו ולו ניגודי עניינים מסוגים אחרים הקשורים בעסקים שינהל או בלקוחות שייצג".
כאילו כדי להמחיש עד כמה צודקים אלה הטוענים כי ניגוד העניינים עדיין חי וקיים, התייצבה הבוקר אבן למעין "ראיון טלפוני בנעלי בית" בגלי-צה"ל, אצל המגיש המחליף של "מה בוער" נדב פרי, וניסתה להסביר את צעדיו של בעלה ואת השפעתם על מניעיה שלה. מעבר לצחקוקים מופרזים שבהם השתמשה כדי להדוף כמעט כל שבריר טענה או תהייה בנוגע לכוונות שלה ושל בעלה, חיזק הראיון את התחושה שעם חופשה או בלעדיה – אבן עדיין לא החליטה מה היא רוצה להיות: עיתונאית, אשת ראש ממשלה לעתיד או פעילת ליכוד נלהבת המגינה בחירוף נפש, ילדותי לעתים, על בחיר לבה. כדי להמחיש את הדברים, ראוי להתמקד בחלקים מהטקסט.
גדעון סער עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. 9.12.13 (צילום: מרים אלסטר)
אבן גילתה בראיון כי אפשרות הפרישה מרחפת זמן רב באוויר, "קרוב לשנתיים", וכי בעלה מחזיק מכתב התפטרות במגירה זה כמה חודשים. "זה לא פשוט לוותר על פוזיציה שיכלה להוביל אותו לתפקיד ראש ממשלה. אני אגלה לך משהו, הוא מחזיק בכיסו נאום כתוב מאז 29 באפריל והוא תיכנן כבר אז לפרוש [...] הנאום היה מוכן, רק בגלל ההתמודדות של רובי ריבלין לנשיאות והחברות של גדעון איתו והרצון לעזור הוא ויתר על זה, וכך קרה כמה וכמה פעמים בשנתיים האחרונות".
הנה כי כן, אבן מודה שכאשר היא מראיינת פוליטיקאים בכירים, בליכוד ומחוצה לו, היא אוחזת במידע עצמאי מהבית, "סמוי מן העין", כפי שהגדיר זאת עו"ד מן, וכזה שיכול לשנות את המפה הפוליטית כליל. היא אינה יכולה להצהיר על מידע זה או לרמוז עליו לצופים – אבל בהחלט יכולה להתפתות להשתמש בו כדי להקל את החיים עבור בעלה.
אבן מתלוננת נגד "חד-ממדיות" של העיתונאים, אבל דווקא היא זו שמאמצת מבט חד-ממדי כאשר הדברים מגיעים לעיתונאים שבדקו סיפורים על אודות בעלה. היא רואה בפעילות העיתונאית הלגיטימית הזאת סוג של מלחמה אישית ומרושעת בבעלה
אבן אינה טורחת להפעיל מעצורים כלשהם בבואה לתאר את כישוריו של בעלה: "פוליטיקאי סופר-מוכשר, הכי מוכשר שיש לנו, הכי ערכי שיש לנו, וזאת עובדה. ומאוד קשה לי להסביר, כמי שבדרך כלל נמצאת בצד שלך, כי הנטייה שלנו היא לשים אותם באופן חד-ממדי". במלים אחרות, אבן לא חושבת שכעיתונאית היא צריכה להתרחק מעט מדירוג פוליטיקאים על-פי מדד "היפים והנכונים" לנוכח היותה נשואה לאחד מהם.
ומדוע גדעון סער פרש מתפקידו? לו רצתה אבן להפגין את החיץ בין תפקידיה העיתונאיים לחייה הפרטיים, כדי למנוע לזות שפתיים, יכלה בנקל לענות משהו בנוסח "את זה תצטרכו לשאול אותו". במקום זאת, היא מתעקשת לדברר את סער ומספקת גרסאות מתעתעות, המעידות על מניפולטיביות מסוימת.
בניגוד להצהרתו של סער על "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, אבן מבהירה כי מדובר בפרישה. אולם כאשר היא נשאלת אם היא תגיע למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור יום אחד, היא מצחקקת בקול ואומרת: "אלה לא התוכניות שלו", וממהרת להוסיף בהדגשה "כרגע", ומיד, בפליק-פלאק נוסף, מוסיפה: "אלה לא התוכניות שלו. הוא פרש".
על צמד המלים "הוא פרש" היא חוזרת פעמיים נוספות לקראת תום הראיון. המאזין נותר עם תחושה שפרי מנהל שיחה עם פוליטיקאית ממולחת, הבוררת היטב כל מלה, ולא עם עיתונאית שמנסה להרחיק עדות מעניין הקרוב אליה.
גדעון סער על שער "ידיעות אחרונות", למחרת הודעת הפרישה
אבן מתלוננת נגד "חד-ממדיות" של העיתונאים, אבל דווקא היא זו שמאמצת מבט חד-ממדי כאשר הדברים מגיעים לעיתונאים שבדקו סיפורים על אודות בעלה. היא רואה בפעילות העיתונאית הלגיטימית הזאת סוג של מלחמה אישית ומרושעת בבעלה.
בתשובה לשאלה על בדיקה המתקיימת, כביכול, בימים אלה במוסף "הארץ" (שעליה הצביע אלדד יניב), היא עונה: "הוא ספג כל-כך הרבה הכפשות ועלילות מהקולגות שלו והקולגות שלנו שעל חלקם אתה יודע [...] כל העלילות האלה וכל ההכפשות האלה על גדעון, שנבדקו פעם אחר פעם ולא היה מאחוריהן שום דבר, הם אף פעם לא הצליחו לגבור עליו בקרב פנים מול פנים, בקרב בקלפי, בכנסת, בכל רפורמה – מה לעשות, הוא תמיד הצליח. אז המפלט של אותם פחדנים, אני יודעת מי הם, הקרב שלהם הוא לעשות זאת מאחורי גבו.
דומה שליקוי המאורות הגדול ביותר של העיתונאית אבן, המוסתרת מאחורי השמש הגדולה שמאירה עליה, אשת-הפוליטיקאי אבן, מתרחש כאשר היא עצמה משליכה רפש בממונים עליה
"מעולם לא היה בזה שום דבר, וגם היום אין בזה שום דבר [...] לזרוק רפש כדי לפגוע בקריירה המזהירה שלו [...] אתה יודע שלא היו נסיונות כאלה נגד אף פוליטיקאי בישראל, אולי אפילו נגד אף אדם בישראל. אבל הם לא יצליחו להטיל רפש לא במהלך של הפרישה, שהיה מזהיר, כך אני חושבת, בדיוק כמו כל הדרך הפוליטית שלו, שהיתה מזהירה".
בתשובה לשאלתו של פרי אם היא מתכוונת לבכירים בליכוד, הבהירה: "גם בתחום שלו וגם בתחום שלנו". משום מה אבן מתקשה להכיר בכך שבעלה הוא אחד הפוליטיקאים המאותרגים והמקושרים ביותר בעיתונות, הפוליטיקאי היחיד אולי ששורה של עיתונאים מוכנים לשכב על הגדר בשבילו ולהצהיר בחתונתו כי ישמידו את מי שיעז להזיק לו. מפריע לה שיש שם בחוץ עיתונאים שאינם מוכנים לוותר על החובה לבדוק סיפורים עיתונאיים הקשורים לבעלה. המאזין רשאי לתהות מה תהיה תגובתה אם תחקיר זה או אחר הנוגע לסער יעלה לדיון במקום עבודתה. האם תנסה לחבל בו? למנוע פרסום? אולי לפגוע בעבודתו המקצועית של הכתב ה"פחדן" ש"זורק רפש בקריירה המזהירה" של בעלה?
אולם דומה שליקוי המאורות הגדול ביותר של העיתונאית אבן, המוסתרת מאחורי השמש הגדולה שמאירה עליה – אשת-הפוליטיקאי אבן – מתרחש כאשר היא עצמה משליכה רפש בממונים עליה. בתשובה לשאלה אם השעייתה נבעה משיקולים אישיים, היא עונה: "אני חושבת שמה שאני חווה הוא רדיפה יומיומית והתנכלות וניסיון להטיל דופי במקצועיות שלי. אני לא חושבת שמישהו יכול להגיד משהו רע על האופן שבו אני מתנהלת מקצועית במשך 24 שנים".
פרי מבקש לדעת אם מהלך השעייתה תומרן על-ידי גורמים בלשכת ראש הממשלה. אבן עונה כפוליטיקאית: "מה אתה אומר? אני שואלת אותך, אתה בקיא בחומר". "מתשובתך אני מבין שהתשובה חיובית", משיב פרי. אבן לא טורחת להכחיש. "ענייני ברשות השידור אטפל בהם באופן מקצועי וענייני כמו שעשיתי עד עכשיו".
וכך, במעשה בלתי עיתונאי בעליל, משאירה אבן את המאזין לתהות על מעורבות אפשרית של נתניהו בהשעייתה, וזאת בלי לספק ולו בדל הוכחה. המאזין אמור לעשות אחד ועוד אחד ולהעריך שאילה חסון ויונה ויזנטל, שני המנהלים החדשים ברשות השידור, קיבלו הנחיה היישר מרחוב בלפור להפעיל "רדיפה יומיומית והתנכלות", וזאת על אף שההשעיה באה דווקא אחרי הארכת תוכניתה לשעה, ועל אף שהוחזרה לתפקיד מיד עם פרישתו של בעלה, עוד באותו הערב. האם באמת כך נוהג עיתונאי ה"מתנהל מקצועית במשך 24 שנים"?
יהיה מי שיאמר שאנו מחמירים מדי עם אבן. טבעי שאשה תאהב את בעלה (ולהפך), סביר שתראה בו סופרמן, הגיוני שתרצה בהצלחתו, ומתקבל על הדעת שתראה במתנגדיו אויבים מסוכנים. כל זה עשוי להיות נכון, אך עדיין לא מספק תשובה לשאלה המהותית: מה מתוך הראיון המוזר הזה בגלי-צה"ל יהדהד בראשנו בפעם הבאה שנצפה בגאולה אבן מראיינת יריב פוליטי של בעלה.