כלכלת ישראל
העימות בין ראש הממשלה לשר האוצר על תקציב הביטחון והתקציב בכלל תופס את כל הכותרות הראשיות לבוקר זה. ב"ישראל היום" נוטים, שבו נא כדי שלא תיפלו אפיים ארצה, לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו. ב"ידיעות אחרונות" מדגישים, לא תאמינו, את עמדת שר האוצר יאיר לפיד.
"נתניהו: יותר לביטחון; לפיד: להגדיל הגירעון" היא הכותרת הראשית של "ישראל היום". לכאורה, האיזון נשמר. אולם מסגור הכותרת ועיצוב השער מלמדים על עמדת המערכת. "מפקד חיל האוויר: המטוסים ישנים, ואולי יצטרכו לטוס לטהרן", נכתב בכותרת הגג (קרי: דרוש עוד כסף לתקציב הביטחון אחרת פצצה גרעינית תשמיד את מדינת ישראל). לצד הכותרת הראשית מתפרסם תצלום (דובר צה"ל) של מחבל חיזבאללה צופה לעבר ישראל ממעבר לגבול. כיתוב התצלום, בצבעי אזהרה, קורא: "פיקוד הצפון: בפעם הבאה חיזבאללה עלול לכבוש יישוב" (קרי: דרוש עוד כסף לביטחון אחרת הערבים ישחטו פה מאות ואלפים). מתחת לכותרת הראשית מתפרסמת הפניה למאמר מאת דן מרגלית בזו הלשון: "אין ברירה: תנו לביטחון" (קרי: אין ברירה, תנו לביטחון).
ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא נאום בכנס הסייבר באוניברסיטת תל-אביב, 14.9.14 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
"לפיד: אין סיבה לבחירות" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". גם כותרת המשנה מצטטת מדברי שר האוצר. המסר הכללי: הפערים עדיין גדולים, אולם המשבר אינו כזה שיוביל לבחירות חדשות לכנסת. נראה כי במחלקת הדוברות של יש-עתיד נלחצו מהתדמית שהדביקה להם לשכת ראש הממשלה, כאילו הם ששים לגרור את מדינת ישראל לבחירות חדשות. "קואליציה תאבת חיים", מגדירה את המצב סימה קדמון בשער, בתמצית מאמר המתפרסם במלואו בכפולה הפותחת. ההתרעות של פיקוד הצפון מפני האפשרות שלוחמי חיזבאללה יכבשו יישוב נדחקות לכפולה השנייה של העיתון.
ב"מעריב" מעלים לכותרת הראשית את ההערכה כי הצדדים "מתקרבים להסכמה"; מסר מרגיע עוד יותר מאשר זה שמופיע בראש "ידיעות אחרונות". אריק בנדר מדווח כי בפגישה שנערכה אתמול נרשמה "התגמשות" בעמדת משרד האוצר. יהודה שרוני, שמדברר בנאמנות את משרד האוצר, מסביר: "בסופו של יום, השאלה הגדולה היא מאיפה יבוא הכסף. הוא לא יבוא מהעלאת מסים, אלא מהגדלת הגירעון".
מנגד, הטענה של פיקוד צפון כי חיזבאללה עלול לכבוש יישוב מתפרסמת ב"מעריב" לצד טור פרשנות מאת יוסי מלמן תחת הכותרת "אין חדש". מלמן מציין כי לדברי הקצין שתידרך אתמול את הכתבים, בצפון דווקא אין סימנים למלחמה או התלקחות קרובה בחזית. הפרשן מוסיף כי הכוונה לכבוש יישוב אינה סוד צבאי. "נסראללה אמר זאת בעצמו באחת מהופעותיו הפומביות", הוא כותב.
"זו לא הכלכלה, טמבל", קראה הכותרת הראשית של "גלובס" אמש, שהובילה לרשימה נרחבת מאת סטלה קורין-ליבר. טענתה המרכזית היא כי הפערים הכלכליים בין הצדדים קטנים, ודאי שאינם מצדיקים בחירות חדשות, אולם ענייני אגו שולטים. בהמשך "גלובס" הופיע טור פרשנות מאת לילך ויסמן שנשא כותרת מאיימת: "אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה מבחירות". הפער בין המסר של ויסמן לכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" הבוקר מלמד בעיקר על הגמישות של שר האוצר, אם לא בעמדותיו התקציביות הרי שבטקטיקות ההסברה שלו.
שר האוצר יאיר לפיד במשרדו, 7.9.14 (צילום: יונתן זינדל)
ב"דה-מרקר" מתאר עורך העיתון סמי פרץ את העימות על תקציב המדינה כ"פארסה" של כיפופי ידיים פוליטיים, בדומה לתיאור של קורין-ליבר ב"גלובס". "שאלת גודל הגירעון היא חשובה", כותב פרץ, "אבל חשובה ממנה שאלת הכיוון שהמשק הולך אליו. העימות בין ראש הממשלה לשר האוצר אינו מצביע על כיוון שהצמיחה המכלילה במרכזו, אלא רק על תדמיות וכוח פוליטי".
מהכפולה הפותחת של "דה-מרקר" עולה כי הכיוון שאליו הולך המשק אינו חיובי. "התקציב של השנה הבאה משקף צפי לצמיחה נמוכה מאוד של המשק וצמיחה אפסית לנפש", מדווח מוטי בסוק. לדבריו, בישיבה שהתקיימה אתמול בין ראש הממשלה לשר האוצר הציגו נציגי משרד האוצר את יעד גביית המסים לשנה הבאה – 257 מיליארד שקל. "המשמעות היא כי הצמיחה לנפש בשנה הבאה תהיה אפסית. כלומר תקציב 2015, עוד לפני תוספות המיליארדים שדורשת מערכת הביטחון, הוא תקציב של משק בהאטה".
כלכלת עזה
בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מדווחים על קוריוז: "טשרניחובסקי נכנס לעזה". כותרת הגג משעשעת אף יותר: "היתקלות עם חמישים". הידיעה עצמה, מאת גד ליאור, פותרת את כתב החידה. "אלפי שטרות חדשים של 50 שקלים, בצבע ירוק ועם דיוקנו של המשורר שאול טשרניחובסקי, יועברו מחר לרצועת עזה וייכנסו למחזור הכסף הפלסטיני", מדווח ליאור. בהמשך הוא מזכיר, למי ששכח: "המטבע החוקי בשטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה הוא השקל הישראלי, וכל עוד לא מוקמת מדינה פלסטינית עצמאית, מחויבת מדינת ישראל על-פי החוק הבינלאומי לספק לפלסטינים שקלים בכל הערכים ובכל שטרות הכסף הקיימים בשוק הישראלי".
תלמידים עזתים ביום הראשון ללימודים, בבית-ספר של האו"ם ברפיח, 14.9.14 (צילום: עבד רחים ח'טיב)
"משבר המשכורות מאיים על השקט", נכתב בכותרת מדורו הקבוע של דני רובינשטיין ב"כלכליסט", המוקדש לכלכלה הפלסטינית. לפי דיווחו, בשבוע שעבר, אחרי שלושה חודשים של הלנת שכר, שילמה חמאס ממקורותיה שלה אלף שקל לעובד מבין פקידיה בעזה. "אין סימן ברור יותר מזה למשבר העמוק", הוא קובע. בפגישה שערך לפני כשבועיים עם יו"ר הרשות מחמוד עבאס דרש מנהיג חמאס ח'אלד משעל כי היו"ר ישלם את משכורות הפקידים בעזה. "אין לי אפשרות", השיב עבאס, על-פי תמלילי הפגישה שפורסמו בעיתון לבנוני. "הממשלה ברמאללה מצליחה בקושי רב לשלם שכר לכ-150 אלף עובדיה, מתוכם כ-70 אלף בעזה", מסביר רובינשטיין. "אין שום אפשרות להוסיף עליהם עוד 45 אלף עובדים. על רקע זה ממשלת האחדות הפלסטינית לא מסוגלת לתפקד ועלולה להתפרק, והמשבר יכול להבעיר מחדש את האש בעזה".
חאן-יונס, רצועת עזה, 13.9.14 (צילום: עבד רחים ח'טיב)
ג'קי חורי מדווח ב"הארץ" כי דו"ח חדש שפירסם הבנק העולמי קובע כי אי-היציבות המדינית באזור מונעת מהרשות הפלסטינית ורצועת עזה "כל אפשרות לצמיחה כלכלית". כותרת הגג מדגישה כי "הסכסוך עם ישראל והממשל הצבאי פוגעים בכלכלת הרצועה". כותרת הידיעה מדגישה כי "ההגבלות על עזה מונעות צמיחה". בידיעה עצמה מדווח כי לפי הדו"ח, גם הפילוג הפנים-פלסטיני אחראי למניעת צמיחה. ישראל נסוגה לחלוטין מעזה והפלסטינים יכלו להפוך את הרצועה להונג-קונג, אילו ההונג-קונגים לא היו מורשים לצאת בעצמם משטחם או לייצא סחורות. הייצוא מרצועת עזה כמעט שאינו קיים", מזכיר הדו"ח, ומפנה אצבע מאשימה להגבלות שמטילה על הרצועה מדינת ישראל.
להמתיק את הגלולה
אתמול חשף המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" כי בוועדת ששינסקי נכנעו ללחצים והחליטו להפחית את המיסוי והתמלוגים שיוטלו על חברת כימיקלים-לישראל. למרות המידע הבלעדי, עורכי "ידיעות אחרונות" לא יצאו מגדרם כדי להבליטו. למעשה, רק קוראי המוסף הכלכלי נחשפו אליו. הבוקר מתפרסם דיווח המשך מאת עמיר בן-דוד, ולפיו בעקבות החשיפה קוראים "ארגונים וחברי-כנסת לוועדת ששינסקי" לחזור בה. הארגונים המצוטטים הם אדם-טבע-ודין והתנועה לאיכות השלטון. "חברי-הכנסת" הם חבר-כנסת אחד, דב חנין, שכתב לששינסקי: "אני קורא לך ולחבריך לעמוד בפני הלחצים ולעשות את הדרוש כדי להפסיק את ביזת משאבי הטבע".
פרופ' איתן ששינסקי (צילום: מרים אלסטר)
בעיתוני הכלכלה האחרים מציגים תמונת מצב מעט שונה, ולפיה בוועדת ששינסקי טרם התקבלה החלטה להפחית את המיסוי והתמלוגים לכיל. הוועדה "שוקלת לאשר לכיל הקלות בדו"ח הסופי", מדווחים תומר גנון וליאור גוטמן בידיעה קצרצרה המתפרסמת ב"כלכליסט". ידיעה קצרצרה מתפרסמת גם ב"דה-מרקר". אורה קורן מדווחת כי הוועדה "החלה לדון בשינוי ההמלצות שגיבשה בנוגע לתמלוגים". לפי דיווחה, "ייתכן כי בעקבות הבדיקה יופחתו שיעורי התמלוגים".
בשער האחורי של "גלובס" התפרסמה אמש ידיעה נרחבת יותר, מאת יובל אזולאי, תחת הכותרת "כיל על המסקנות הצפויות בוועדת ששינסקי: 'אלה שינויים קוסמטיים'". לפי אזולאי, הצמצומים בפעילות החברה בישראל "הובילו לחשיבה מחודשת בקרב חלק מחברי הוועדה", המוכנים לוותר "על כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה" במה שמוגדר כניסיון "להמתיק את הגלולה". בכיל, מנגד, לא מתרשמים, מדווח אזולאי, מגדירים את הפחתת המסים בשווי של עשרות המיליונים כ"שינויים קוסמטיים" ומזהירים כי לא יהיה בכך די כדי למנוע את הצמצומים.
ריגול פנים
החלטתם של כמה עשרות מחיילי המילואים של יחידה 8200 לסרב ולשרת בגין הפרת זכויותיהם של פלסטינים ממשיכה להעסיק את הפובליציסטים.
מאמר המערכת של "הארץ" קורא "להקשיב לסרבנים". "לא מעשה הסרבנות שלהם היה צריך להסעיר את הרוחות, אלא הדברים שעליהם הצביעו", נכתב במאמר. "שימוש בדרכים פסולות כדי לגייס משתפי-פעולה ואיסוף מודיעין באמצעים שאין עליהם כל בקרה ציבורית הם תופעות שראויות לפחות לבחינה ולדיון ציבורי".
נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידה 8200, נושא נאום בכנס הסייבר באוניברסיטת תל-אביב, 14.9.14 (צילום: חן גלילי)
משער "ידיעות אחרונות" מופנים הקוראים לשני מאמרים, מאת נחום ברנע וירון לונדון. "הם לא שקרנים", קובע ברנע. לדבריו, "המפגש בין מה שמסוגלים לעשות פלאי הטכנולוגיה למה שמסוגל לעולל יצר ההצצה האנושי מוליד הפקרות, בהמיות". לונדון, מנגד, כותב כי "העמדה של קבוצת אנשי המילואים מיחידת ההאזנה 8200 אינה מובנת" לו, שכן הפעולות שתיארו אינן שונות מהותית מפעולות של כל ארגון ביון.
הן ברנע והן לונדון מסייגים. ברנע כותב כי הסרבנים "מפונקים" וכי הסרבנות היא "נזק". לונדון כותב כי הסרבנות "לגיטימית" וכי הבעיה היא במדיניות הממשלתית המנציחה את הכיבוש. ב"ישראל היום" מציעים לקורא, במקום סייגים, מזימה אפלה.
חיים שיין (צילום מסך, אתר "ישראל היום")
"השמאל הרדיקלי בישראל הצליח להחדיר קבוצה לא קטנה של 'סוכנים' רדומים לתוך מערך המודיעין הסודי בצה"ל", כותב, ככל הנראה ברצינות גמורה, ד"ר חיים שיין במדור הדעות של "ישראל היום".
אותם "סוכנים רדומים", מוסיף שיין, "שכלל לא ידעו שהם כאלה, הופעלו בתחכום, ולא במקרה, בתום מבצע 'צוק איתן' כדי להכפיש את שמה של ישראל ולסייע לוועדות חקירה לגלות פעולות לא חוקיות לכאורה שבוצעו במהלך המבצע על-ידי המודיעין הישראלי".
על רקע מכתבם של סרבני יחידה 8200 מתפרסם הבוקר ב"כלכליסט" ראיון שערכו מאיר אורבך ואורי פסובסקי עם הגנרל קית אלכסנדר, מי שכיהן עד לאחרונה כראש הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב (NSA). מאז שעובד הסוכנות אדוארד סנודן ברח מארה"ב והפך למדליף סדרתי, ספגה ה-NSA ביקורת רבה על פעולותיה, בעיקר על האזנותיה לאזרחי ארה"ב שלא היו מעורבים באופן ישיר במעשי טרור. "לאורך 14 החודשים האחרונים שבהם נחקר תפקיד ה-NSA בכל תוכניות הציתותים שאותן חשף סנודן לא נתפס אף אדם שעשה משהו לא בסדר", מגיב אלכסנדר.
לדבריו, מעשיו של סנודן הם שגרמו לנזק, ולא התנהלות ה-NSA. "המשנה שלי, למשל, התבטא לא מזמן בנושא ואמר שלדעתו ההדלפות האלה סייעו לדאע"ש", הוא אומר. "[...] מישהו חשב שהוא יותר חכם מכולם – יותר חכם מהקונגרס, מבתי-המשפט והממשל – ובגלל זה אנשים ימותו, והכל כי לו, לסנודן, היה חשוב לחשוף את הכל".
בשולי החדשות
אמיר אורן מציין ב"הארץ" כי יואב גלנט ושלדון אדלסון חולקים אותו פרקליט, עו"ד דורי קלגסבלד. "העובדה שגלנט ואדלסון חולקים פרקליט אינה אומרת כשלעצמה שבערוץ זה ניתן להניע את נתניהו להחזיר את גלנט מהמדבר הצבאי ולפעול לחידוש מינויו לרמטכ"ל", מבהיר אורן. "[...] אין גם שום ראיה לכך שאדלסון מתעניין בזהותו של הקצין שיתמנה לרמטכ"ל לאחר בני גנץ, או שהעלה בדעתו, כאזרח אמריקאי, להתערב בעניין כה פנים-ישראלי. אלא שנתניהו מועד לפורענות ואינו יודע גבולות; הוא מסוגל לשאוף לרצות את פטרוניו גם ללא מסר מפורש מהם".
ענייני תקשורת
נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי ח"כ גילה גמליאל תככב בעוד כשבועיים בתוכנית חדשה של רשת, זכיינית ערוץ 2. למרות זאת, ועל אף שגמליאל מוזכרת כמי שמועמדת להחליף את גלעד ארדן ולהתמנות לשרת התקשורת, חברת-הכנסת מסרבת לפסול עצמה מלעסוק בעניינים הקשורים לזכיינית במסגרת עבודתה בוועדת הכלכלה, מדווח טוקר. "רשת נמצאת כיום בצומת מכריע לאור תזכיר החוק של משרד התקשורת, שלפיו יוקדם פיצול ערוץ 2, ושתי הזכייניות, קשת ורשת, ייאלצו לשדר בערוץ חדש שבעה ימים בשבוע", הוא מזכיר.
לי-אור אברבך דיווח אמש ב"גלובס" כי עובדי קול-ישראל הגישו עתירה לבג"ץ נגד הכוונה לפטרם במסגרת סגירת רשות השידור והקמתה מחדש.
במדור הדעות של "מעריב" מגיבה ליאת שלזינגר למאמר מאת אבישי עברי על הדו"ח האחרון של מכון מולד בדבר אי-שיוויון בחלוקת תקציבים בין מתנחלים לתושבי פריפריה. שלזינגר, שעבדה כעיתונאית באחד הגלגולים הקודמים של "מעריב", מפרסמת הבוקר את מאמרה ככותבת אורחת. משורת הקרדיט עולה כי תפקידה הנוכחי הוא "רכזת התחקירים במכון המחקר מולד" וכי בין היתר נמנתה עם מחברי הדו"ח האחרון.