"אנחנו באים מתחום ההומור. הכיף שלנו זה לבוא ולהצחיק ולהיות אינפנטילי ולבדר. השחקנים הם בדרנים מקצוענים, והכותבים מעניין אותם קודם כל מה קרה בספורט, אבל כשפותחים עיתון ורואים משהו שמרתיח את הדם לכל אדם שפוי, אנחנו מנצלים את הבמה כדי להגיד מה שחשוב", כך אמר היום מולי שגב, העורך הראשי של התוכנית "ארץ נהדרת", במסגרת רב-שיח שנערך בבבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל.

הדיון, שנערך תחת הכותרת "הסאטירה כשומרת המסך הדמוקרטי", נעשה בשיתוף פעולה של זכיינית ערוץ 2 קשת ושני המו"לים של אתר זה – המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי של המכללה למינהל. ברקע הרב-שיח עמדו הטענה כי החברה בישראל הולכת ונעשית בלתי סובלנית כלפי מיעוטים, עד כדי סכנה לערכים הדמוקרטיים של המדינה, והשאלה אם סאטירה יכולה או נדרשת למלא את מקום העיתונות ככלב השמירה של הערכים הללו.

שגב חזר והדגיש כי התוכנית בעריכתו אינה תוכנית סאטירית גרידא, אלא שילוב בין בידור לסאטירה. "אנחנו גם לא מתיימרים להיות סאטירה", הבהיר ובהמשך הוסיף: "אנחנו משתמשים בצורה מאוד ממוקדת בכלי הזה". לדבריו, "אם ניתן פטיש בראש כל שבוע, הפטיש הזה יאבד אפקטיביות". יחד עם זאת, שגב הבהיר כי למרות טענות מרובות על המערכונים הסאטיריים, הוא וצוותו אינם יכולים להרשות לעצמם להימנע לחלוטין ממערכונים סאטיריים וליצור תוכנית אסקפיסטית לחלוטין. "יש מספיק תוכניות בפריים-טיים, בפריים-טיים של קשת, שמאפשרות בריחה נפלאה", אמר. "לנו יש בכל זאת סוג של מחויבות".

כמה דוגמאות בולטות למערכונים סאטיריים ששודרו בעונה הנוכחית של "ארץ נהדרת" הוקרנו במהלך הדיון. באחד המערכונים עוצרת דמותו של יו"ר ישראל-ביתנו אביגדור ליברמן את מנחה התוכנית איל קיציס ומעמידה אותו למשפט באשמת פגיעה במדינת ישראל וסיוע לטרור.

"מה שראינו בסאטירה יש בו גרעין עצום של אמת", אמר לאחר שידור מערכון זה פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, והזכיר כי עוד בטרם החלה לפעול ועדת החקירה לבדיקת מימון ארגוני זכויות האדם, הודיע ליברמן כי הארגונים הללו הם "סייעני טרור נטו". לדבריו, על התקשורת לעקוב מקרוב אחר תהליכי החקיקה המאיימים על יסודות הדמוקרטיה ולפרסם "מפקד מדוקדק" של זהות חברי-הכנסת המשתתפים בכל הצבעה והצבעה, וזאת במטרה לבלום את הצעות החוק הללו.

"התקשורת חזקה במיוחד כאשר היא משמיעה קול ברור", אמר קרמניצר. "אם נותני הטון בתקשורת היו מבינים שאסור להתייחס לכל ההצעות האלה בנפרד ושהדמוקרטיה לא קורסת באיזשהו זבנג אחד, אלא בתהליך הדרגתי, הם היו מסוגלים לבצע בלימה אפקטיבית של הגל העכור הזה".

המנחה עמנואל רוזן העיד על צדקת הטענה בדבר השפעת התקשורת ואמר כי שוחח לאחרונה עם רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ושמע ממנה "טרוניות מאוד קשות" על האופן שבו היא ובעלה מוצגים ב"ארץ נהדרת".

בתשובה לשאלת רוזן לגבי הלגיטימיות של עיצוב דמותו של ליברמן כפשיסט המעודד מועל יד היטלראי, אמר שגב כי "השואה נוכחת בשיח הציבורי כל הזמן". בה בעת, עורך "ארץ נהדרת" ציין כי ייתכן שעיצוב דמותו של ליברמן תרם לפופולריות שלו יותר מאשר פגע בה. "ליברמן, כמו כל פשיסט, הוא חזק", אמר שגב, "והכוח מושך והכריזמה מושכת. יכולנו לעשות אותו קטן ופחדן, אבל הוא כריזמטי. התכנים אמורים לצמרר כל אדם שפוי. זה שבסופו של דבר אולי חלק מהצופים לא מצטמררים זו בעיה, אבל אנחנו לא יכולים לקחת עליה אחריות, אנחנו יכולים רק להשמיע את הקול בתקווה לעורר את הצד השפוי של המדינה".

משתתפי הכנס, משמאל: הלל נוסק, תמר הרמן, מרדכי קרמניצר, מולי שגב ועוזי בנזימן (צילום: עידן גרוס)

משתתפי הכנס, משמאל: הלל נוסק, תמר הרמן, מרדכי קרמניצר, מולי שגב ועוזי בנזימן (צילום: עידן גרוס)

כשרשות הדיבור ניתנה לקהל פנה אחד הסטודנטים במכללה לכלל המשתתפים והתלונן על כך שזהו "פאנל של מומחים שנבחר בפינצטה", אשר בו "כולם מיישרים קו" לעמדות מצד אחד. "איך אפשר לדבר על דמוקרטיה בלי לתת ייצוג למגוון הדעות שיש לנושא?", תהה. שגב, שהיה היחיד מחברי הדיון שענה לדבריו, אמר כי "אם היתה תוכנית סאטירה שהיא תמונת מראה של 'ארץ נהדרת', הייתי מברך על זה. העובדה שהימין בשלטון ברוב שלושים-ארבעים השנה האחרונות הפכה את הסאטירה לשמאלנית כי סאטירה תוקפת את הקונסנזוס ואת השלטון".

עוזי בנזימן, העורך הראשי של אתר זה, אמר כי אינו בטוח ש"'ארץ נהדרת' אכן ממלאת את תפקידה כמכשיר סאטירה". בנזימן הפנה את שגב לעיין במאמר מאת ד"ר דוד לוין מהמכללה למינהל שהתפרסם היום באתר "העין השביעית" ובו נטען כי הן "ארץ נהדרת" והן תוכנית הסאטירה "מהדורת השבט" של האתר "לאטמה" פונות כל אחת לקהל יעד מוגדר ונמנעות מפנייה לציבור הנגדי. "אתם פונים לקהל שבוי", אמר בנזימן לשגב, "הימין ובוודאי הימין הדתי לא צופה בכם".

שגב השיב כי בתוכנית "ארץ נהדרת" דווקא צופים ימניים. "יעידו האינבוקס שלי והפייסבוק שלי ושל הכותבים האחרים. אנחנו מקבלים הרבה מאוד ברכות שם, איחולים ואריכות ימים". יחד עם זאת, שגב הדגיש כי אינו מאמין שהתוכנית הצליחה לשנות את דעת הימנים שצופים בה.

נקודה זו עלתה גם בדבריו של פרופ' הלל נוסק מהמכללה למינהל. לדבריו, מחקרים שבחנו את יחס הצופים לתוכניות שהכילו מסרים סאטיריים הראו כי כל אחד מוצא בתוכנית חיזוק לעמדותיו וכי היכולת של הצופים לשנות את דעותיהם מוגבלת ביותר.

פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הציגה נתונים שהתקבלו על סמך סקרי דעת קהל, ולפיהם הציבור הרחב עודנו תומך בסובלנות כלפי מיעוטים. "הציבור היהודי הרבה פחות אלים מההנהגה הפוליטית", אמרה, והדגישה כי מול התמיכה בקרב הציבור היהודי לשלילת זכויות פוליטיות של הציבור הערבי, יש עלייה בתמיכה במתן זכויות כלכליות וחברתיות אחרות לאותו ציבור.

"נכון שצריך לנהל מלחמה עזה כדי שהמצב לא יתערער", הוסיפה, "אבל עדיין אנחנו נמצאים במצב שהוא בר-סיכוי. לא הגענו לנקודה שבה כל הרטוריקה והנסיונות החקיקתיים חילחלו עד כדי כך לדעת הקהל, שנימצא בפאזה הפוסט-דמוקרטית של מדינת ישראל. חשוב להגיד את זה כי תחושה של פאניקה לא מסייעת לתיקון חברתי".