בחלוף הזמן

"נותרו סימני שאלה", נכתב מעל מאמר המערכת של "הארץ" הבוקר, המוקדש להחלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לסגור את תיק "ביביטורס". "גם אם נגזר על תיק 'ביביטורס' להיסגר", נכתב במאמר, "טוב היה עושה וינשטיין לו היה מדיר עצמו מקבלת ההחלטה לסיים את בדיקת הטענות. כמו כן, עדיף היה אם ההחלטה על הסגירה היתה מתבססת על ממצאי חקירה מלאה, כזאת שתספק תשובות לשאלות הבלתי פתורות שעולות מהחלטת היועץ במתכונתה הנוכחית".

לצד מאמר המערכת מתפרסם טור מאת חושף הפרשה, רביב דרוקר, שאינו מרבה בשנים האחרונות לכתוב לעיתונות המודפסת. תחת הכותרת "וינשטיין הטייח" מונה דרוקר שלוש תהיות מרכזיות בנוגע לחקירת הפרשה. "אין שום ודאות שחקירה רצינית היתה מובילה לכתב אישום נגד נתניהו", הוא מסכם, "אולי אפילו לא נפל פגם פלילי במעשיו, אבל כשהיועץ ממזמז תיק במשך שלוש וחצי שנים כדי להודיע, כפי שעשה ביום חמישי שעבר, שבגלל 'חלוף הזמן' הוא לא פותח בחקירה פלילית, קשה להתחמק מהתחושה שעו"ד וינשטיין גמל טובה ללקוחו".

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין (צילום: איליה יפימוביץ)

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין (צילום: איליה יפימוביץ)

בשער "הארץ" מתפרסם מאמר נרחב מאת הפרשן המשפטי עידו באום, שאף הוא מוקדש ל"ביביטורס". לקראת סיום מציין באום כי "היועץ החליט לסגור את התיק ללא חקירה, 'בין היתר, בשל חלוף הזמן הרב'". באום מתעכב על כך וכותב: "ראשית, הזמן חלף כי מי שעשה דברים הראויים לחקירה נוהג להסתירם. שנית, הזמן חלף בגלל תהליך הבדיקה הממושך. שלישית, הזמן חלף גם בגלל שחלק מהמידע נחשף רק לאחר שמבקר המדינה התקדם בחקירותיו שלו ומסר ליועץ מידע שלא התקבל מפרקליטו של נתניהו. לכן קשה לראות בחלוף הזמן נימוק טוב להימנע מחקירה". נזכיר כי ביום שישי האחרון, למחרת פרסום החלטת היועץ לסגור את תיק "ביביטורס", היה "ישראל היום" העיתון היחיד שנמנע מלציין את נימוק "חלוף הזמן" בדיווח על סגירת הפרשה.

הבוקר, כמובן, אין כל זכר לפרשה מעל דפי "ישראל היום", וספק אם תוזכר שם גם בחלוף הזמן. מעניין שגם ב"ידיעות אחרונות" מוותרים הבוקר על סיקור המשך לפרשה שבמרכזה היריב המרכזי של העיתון בשנים האחרונות. אפשר היה לחשוב שהאיבה לנתניהו תגבר על הסלחנות העקרונית של העיתון לעבירות של הפרת אמונים בקרב פוליטיקאים בכירים. ב"מעריב", העיתון היחיד שהקדיש שלשום את כותרתו הראשית לסגירת התיק, מסתפקים בדיווח קצר מאת משה כהן ואבירם זינו על התבטאות של פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שיצא אתמול, במסגרת אירוע "שבתרבות" בבאר-שבע, נגד ה"סחבת" בחקירת הפרשה.

כסף

"בקרוב הכלכלה לא תוכל לשרת את הביטחון", מצוטט פרופ חיים בן-שחר ("מחשובי הכלכלנים בישראל"), בכותרת הראשית של "כלכליסט". "המאבק שאנחנו רואים עכשיו על תקציב המדינה השנה ול-2015 הוא רק קצה הקרחון של הבעיה הרצינית בהרבה שאני רואה לעתיד", אומר בן-שחר לשאול אמסטרדמסקי. "[...] אנחנו מתקרבים לרגע האמת, שבו הכלכלה הישראלית לא תוכל לשרת את הוצאות הביטחון בשביל להתמודד כמו שצריך עם הסיכונים הבטחוניים הגדולים שמאיימים עלינו".

בן-שחר משווה את מצבה של ישראל היום למצבה טרם מלחמת יום-הכיפורים, ואמסטרדמסקי מגיש כי ההשוואה איננה רק בטחונית, אלא גם כלכלית. המלחמה ההיא, מזכיר אמסטרדמסקי, "פתחה את העשור האבוד של הכלכלה הישראלית, הגדילה את ההוצאה על ביטחון לשיאים בלתי אפשריים, שהובילו לגרעונות עצומים ובסופו של דבר גם להיפר-אינפלציה". כעת, טוען בן-שחר, המצב חמור בהרבה, כיוון שלהבדיל משנות ה-70, המשק הישראלי פתוח לשווקים הבינלאומיים. אם ישראל תיכנס כיום לסיטואציה כמו אחרי מלחמת יום-הכיפורים, של תקציב בטחוני מתנפח וצמיחה נמוכה, הכלכלה הישראלית תקרוס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל בני גנץ במפקדת אוגדה 162 בדרום הארץ, במהלך מבצע "צוק איתן", 21.7.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל בני גנץ במפקדת אוגדה 162 בדרום הארץ, במהלך מבצע "צוק איתן", 21.7.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

המסקנה של בן-שחר היא כי יש לפעול להסדר מדיני, לא פתרון טכנולוגי-צבאי, כדי לסכל את האיומים הבטחוניים על מדינת ישראל. "ואולי אתה מסדר את הניתוח הכלכלי-בטחוני שלך כך רק בשביל שהוא יצדיק את המסקנה הפוליטית שאתה רוצה להגיע אליה, שנדרש הסדר מדיני?", שואל אמסטרדמסקי. "אלה שטוענים שאני מגזים בסיכונים ובמסקנות הנובעות מהן – שיקומו ויגידו בצורה מוצהרת שמה שקרה ב-2006 לא יקרה עם ההתחמשות האדירה של חיזבאללה מאז, שיגידו בצורה מוצהרת שהם בטוחים שהטילים האלה יחלידו במחסנים", משיב בן-שחר. "מי שמוכן להגיד את המשפט הזה, שיקום".

לראיון עם פרופ' בן-שחר נלווה טור דעה מאת אמסטרדמסקי. "נתניהו ולפיד צריכים למהר ולקרוא את הראיון המאלף עם פרופ' חיים בן-שחר בעמודים הבאים", הוא כותב. "אחד הכלכלנים הישראלים החשובים והמנוסים ביותר מצביע על הסכנות הקיומיות לישראל אם מנהיגיה ימשיכו לחמוק מהתפקיד שלשמו נבחרו: להנהיג". אמסטרדמסקי קורא לראש הממשלה ולשר האוצר לשים למערכת הביטחון גבול. גם נעמה סיקולר כותבת הבוקר ב"כלכליסט" על תקציב הביטחון. היא תוהה לאן נעלמו פקידי האוצר ומדוע אינם יוצאים נגד הדרישות התקציביות החדשות של מערכת הביטחון.

קשה לצאת נגד הדרישות התקציביות של הקונסנזוס האחרון בקרב מרבית תושבי ישראל.

בינתיים, מערכת הביטחון לא נחה. מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", עינב שיף, מתייחס הבוקר למהדורות החדשות של סוף-השבוע תוך שהוא מתעכב על כתבה שהכין הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ 2, רוני דניאל, עבור "אולפן שישי". "למעשה זו לא היתה כתבה, אלא טריילר לסרט פעולה", גורס שיף, ומתאר כיצד סייר דניאל לאורך גבול הצפון ושמע מקצין בכיר על המלחמה האיומה שצפויה להתחולל מול כוחות חיזבאללה. "יש מלה שדניאל לא אמר באייטם, אבל ריחפה מעליו: כסף", מציין שיף בסיום הטור ומזכיר: "בימים אלה הוויכוח על תקציב הביטחון בעיצומו, ואיתו גם הגאות במפלס החרדה".

נכון למקם את הכתבה של דניאל בהקשר העימות על תקציב הביטחון, אולם קשה לבוא בטענות ל"אולפן שישי" או כל מהדורת חדשות אחרת הנותנת במה נרחבת לתחזיות הזוועה של הקצונה הבכירה בצה"ל. לעומת זאת, יש מקום לצמצם את שיתוף הפעולה של התקשורת עם מערך יחסי-הציבור של צה"ל. מי שאינו קורא עיתונים באופן קבוע אולי אינו מודע לכך, אבל כמעט מדי יום מתפרסמות בשני הטבלואידים הנפוצים בישראל ידיעות קש וגבבה על הצבא הישראלי.

"ישראל היום", 7.9.14

"ישראל היום", 7.9.14

הבוקר, לדוגמה, מדווחת כתבת "ישראל היום" לענייני צבא לילך שובל כי ישראלי בן 20, שקיבל בשבוע שעבר את תג יחידת גולני, התגייס לצבא ביום שבו החטיבה איבדה 13 מלוחמיה בעזה. נוסף לצירוף מקרים זה, מדווח כי שעה שאותו צעיר עבר את תהליך החיול בבסיס תל-השומר, אחיו נלחם בעזה מתוקף תפקידו כמפקד ביחידת אגוז של החטיבה. הידיעה מלווה בתצלום של שני האחים, לוחמי גולני, שסיפק דובר צה"ל. פניהם של השניים מפוקסלים.

מכל בחינה עיתונאית, אין הצדקה לידיעה כזו. בוודאי שלא בעיתון שאינו ביטאון פנימי של חטיבת גולני, אלא מתיימר להיות כלי תקשורת הפונה לכלל האוכלוסייה בישראל. ובכל זאת היא מתפרסמת, וכמותה מתפרסמות עוד רבות באופן קבוע, היישר מפס הייצור של חטיבת הדוברות הצה"לית. אפשר להבין מדוע תקשורת במדינה הנמצאת במצב מלחמה מתמיד מתייחסת לצבא כאל פרה קדושה, אולם אם הרצון לצאת ממצב מתמיד של מלחמה הוא רצון כן, ולא רק שאיפה המבוטאת מן השפה ולחוץ, אין ברירה אלא לנטוש את הגישה הזו ולהתחיל לסקר את הצבא באופן ביקורתי.

הכותרות הראשיות

"דאע"ש כבר בסיני", מכריזה הכותרת הראשית של "ישראל היום" הבוקר. קורא מזדמן עלול להבין מכך שלוחמי הארגון הרצחני מצאו דרכם לחצי האי ומאיימים על הגבול הדרומי של מדינת ישראל, אולם המציאות מעט שונה.

הכותרת "דאע"ש כבר בסיני" מובילה לדיווח מאת אלי לאון המתפרסם בתחתית עמ' 5 ומבוסס על סוכנות רויטרס. לפי הידיעה, "מפקד בכיר בארגון הטרור האסלאמיסטי במצרים 'אנסאר בית אלמקדס', שאחראי למותם של מאות אנשי צבא וכוחות ביטחון מצריים בשנה האחרונה, הודה כי דאע"ש העביר להם עצות כיצד לפעול באופן יעיל יותר ברחבי סיני".

בהמשך הדיווח של לאון מצוטט הפעיל המצרי, שאמר במפורש כי ארגון המדינה-האסלאמית אינו מעביר להם נשק או לוחמים, אבל כן מדריך אותם באמצעות האינטרנט כיצד לפעול. ב"יתד נאמן" הבהירו בעמוד השער הבוקר כי הכותרת שנתנו לאותו הדיווח ממש אינה מדאיגה כפי שהיא נראית במבט ראשון. קוראי "ישראל היום" צריכים להגיע עד לעומק הידיעה בתחתית עמ' 5 כדי להבין כי דאע"ש אינה נמצאת בסיני פיזית, אלא באופן מקוון, כפי שהיא נמצאת בכל רגע גם בגבולות ישראל, עבור מי שמחזיק ברשותו חיבור לאינטרנט. חבל שב"ישראל היום" לא מסתפקים במציאות ומתעקשים להטעות את הקוראים ולהגביר את הזוועה. אין בכך צורך אמיתי, המציאות די מזוויעה גם כך.

כותרת הגג לעמוד שבו מתפרסמת הידיעה ב"ישראל היום" היא "הברברים החדשים", וגם בידיעה עצמה מכנה לאון את ארגון המדינה-האסלאמית "ארגון הג'יהאד הברברי".

"זה הופך סקסי לנופף בכותרות רעשניות על האיום של הברברים מהמדינה-האסלאמית, אבל הארגון האכזרי אינו מאיים עדיין על ישראל", כותב מנגד יוסי מלמן ב"מעריב".

הכותרת הראשית של "מעריב" מוקדשת לתגובת המערב. "האמריקאים מורידים את הכפפות: 'נילחם בדאע"ש כמו באל-קאעידה'", נכתב בה. חיים איסרוביץ מדווח בכפולה הפותחת על הכרזת אובמה בסיום פסגת מנהיגי נאט"ו בוויילס. "יש הסכמה נרחבת לכך שאנו צריכים לפעול כחלק מהקהילה הבינלאומית כדי להחליש ובסופו של דבר להשמיד את המדינה-האסלאמית, וזה מעודד ביותר", אמר נשיא ארה"ב.

"ארה"ב ואיראן בתיאום צבאי" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". לפי הדיווח מאת סמדר פרי "וכתבנו בוושינגטון", ארה"ב מתקרבת לאחרונה לאיראן כדי לתאם עמדות במאבק מול ארגון המדינה-האסלאמית. ידיעה נלווית, מאת איתמר אייכנר ובנימין טוביאס, נושאת את הכותרת "החשש: איראן תזכה להנחות בנושא הגרעין".

"הארץ" מקדיש את כותרתו הראשית לעימות צבאי אחר. "אחרי 5 חודשים: אוקראינה והמורדים חתמו על הפסקת אש", נכתב בה. בתחתית עמ' 7 מדווח עופר אדרת כי מוסלמים קיצוניים בעיר וופרסטל שבמערב גרמניה הקימו "משטרת שריעה", המנסה לאכוף את חוקי האסלאם על המוסלמים באזור.

עושים לביתם

פינת שיתוף הפעולה המסחרי שבכפולה הפותחת במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתרעננת. את מקומם של הקשישים שמונים את הסיבות לאהבת המדינה תופסים מתנדבים. את מקומה של החסות מטעם הקרן-לידידות תופס משרד החינוך. המשרד מקבל קרדיט ישיר בפינה, ובתחתיתה מתפרסם לוגו תוכנית הדגל של שר החינוך שי פירון: "למידה משמעותית – ישראל עולה כיתה".

לפני כשנה דווח ב"דה-מרקר" כי הקרן-לידידות רוכשת גליונות של "ידיעות אחרונות" בעלות של מיליון שקל בשנה. במקביל פורסם באתר זה כי המשרד רכש מודעות בשווי מיליון שקל בקבוצת "ידיעות אחרונות". משרד החינוך, שהתבקש על-ידי אתר זה למסור מידע על שיתופי הפעולה המסחריים שלו עם "ידיעות אחרונות", סירב נמרצות. לאחרונה דווח ב"דה-מרקר" כי לפי הערכות חברת יפעת, משרד החינוך העביר כשליש מתקציב הפרסום שלו בשנת 2013, כ-4.7 מיליון שקל, ל"ידיעות אחרונות".

הערת אגב

במרכז הפינה הפרסומית למשרד החינוך שבפתח המוסף "24 שעות" עומדת הבוקר ניראל זכות, המתנדבת בכפר הנוער אשל-הנשיא. "כל אדם חייב להתנדב לפחות פעם אחת בחייו כדי להרגיש את הסיפור", היא מצוטטת, ככל הנראה תוך שגיאת הקלדה באות האחרונה של המשפט (היה צריך להיות "סיפוק"). הציטוט אולי שגוי, אולם הוא יכול לשמש סיסמת "ידיעות אחרונות", שכמו טבלואידים אחרים בישראל וברחבי העולם, מעדיף פעם אחר פעם לפנות לרגשות הקוראים, ולא לשכלם.

המידע בחסות ספידו

דני ברנר מדווח ב"ישראל היום" על שיא חדש בצליחת הכינרת. הידיעה של ברנר מסתיימת בתזכורת כי "בעוד שבועיים תתקיים בכינרת תחרות 'צליחת ספידו הכינרת' בפעם ה-61 בהשתתפות יותר מ-10,000 שחיינים מרחבי הארץ", אולם הכתב אינו מסתפק בכך. את השחיין ששבר את שיא הצליחה מתאר ברנר כמי שעשה זאת "עם ציוד שחייה מלא של חברת ספידו". מדוע, בעצם? מדוע לא להשמיט את הפרט הזה מהקומוניקט שמתפרסם כידיעה?

עיתונאים סוג ב'

"באמצע השבוע התחייבו מנכ"לי התקשורת בעולם המוסלמי לא לשדר את הסרטון המצמרר של עריפת ראשו של העיתונאי סטיבן סוטלוף", כותבת סמדר פרי במדור הדעות של "ידיעות אחרונות". "כמעט כולם הצליחו להתאפק. אבל כשנכנסתי לאתר החדשות של אל-ערבייה, מצאתי את עצמי מול הזוועה. ברחתי מיד. לא ראיתי ולא רציתי לראות. שני רופאים-מנתחים שהחליטו ללכת עד סוף הסרטון מספרים שמעיהם התהפכו שלושה ימים".

סרטון ההוצאה להורג של סטיבן סוטלוף (צילום מסך)

סרטון ההוצאה להורג של סטיבן סוטלוף (צילום מסך)

בהמשך מדגישה פרי כי הוצאתו להורג של סוטלוף "מוציאה לאור את תופעת הפרילנסרים" שמדווחים מאזורי קרב. פרי מצטטת מרשימה שפירסמה העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי לפני שנה ב-CJR (משום מה פרי מתייחסת לרשימה כאילו זה עתה פורסמה, ודווקא ב"גרדיאן"). בורי עמדה על הבעיות שעומדות בפני כתבי מלחמות פרילנסרים, שאותם הגדירה כ"עיתונאים סוג ב'". השורה התחתונה של פרי היא החשובה: "לפרילנסר אין כתובת. אם ייפצע, ישלם בעצמו עבור הטיפול הרפואי. אם ירצחו אותו, המשפחה תטמין ארון בלי גופה".

בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מדווח משה ימין מטקס הזיכרון שנערך לסוטלוף במיאמי, בלי גופה. "הטקס הדתי הסתיים בתפילת 'אל מלא רחמים' ובקדיש לעילוי נשמתו של סטיבן, שבו נקרא בשמו העברי המלא: יהושע סטיבן בן ארתור שם טוב סוטלוף", מדווח ימין.

ב"ישראל היום" מדווח יוני הרש, על סמך ה"וול-סטריט ג'ורנל", כי חיילי כוח דלתא של צבא ארה"ב התאמנו במשך שבועות על חילוץ האמריקאים השבויים בידי ארגון המדינה-האסלאמית, אולם בשל פערי מודיעין יצאו למשימה מאוחר מדי ולא איתרו את החטופים.

בשולי החדשות

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מדווח שחר גינוסר כי עובד בכור הגרעיני של דימונה עתר בשבוע שעבר לבג"ץ נגד מבקר המדינה. לטענתו, המבקר "גרר רגליים" ולא העניק לו את הסיוע הדרוש, לאחר שמנהליו התנכלו לו. הרקע להתנכלות: חשיפת שחיתויות בקריה למחקר גרעיני.

יובל בגנו מדווח ב"מעריב" כי שר החוץ אביגדור ליברמן ושר האוצר יאיר לפיד שוקלים לרוץ ברשימה משותפת בבחירות הבאות.

בדיקה נוספת

ביום חמישי דיווח ירון דורון בראש עמ' 11 של "ידיעות אחרונות" כי קצין בכיר במשטרת ישראל קורא לאמיר קין, הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, לעזוב את תפקידו, וזאת על רקע החשד שגילה לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי כי נחקרת הדלפה שביצע. "ההתנהלות של קין גבלה בפלילים", צוטט הקצין, "הוא לא צריך להמשיך בתפקידו. השארתו בתפקיד המלמ"ב היא בעייתית".

ביום שישי האחרון דיווח דורון כי שעות אחדות לאחר פרסום הציטוט מפי הגורם המשטרתי הבכיר, הודיע קין "במפתיע כי יפרוש מתפקידו בעוד כמה חודשים, בתום קדנציה ראשונה". הידיעה לוותה בתצלום גזיר העיתון ובו הכותרת עם ציטוט הקצין הבכיר, ודורון הוסיף כי "הודעת קין מפתיעה, שכן הוא מכהן בתפקיד חשוב ונחשק. קודמו יחיאל חורב שירת שלוש קדנציות".

הבוקר, בתחתית עמ' 10 של "ידיעות אחרונות", מתפרסם "תיקון טעות בעניין פרישת ראש המלמ"ב". "מהידיעה שפורסמה ב'ידיעות אחרונות' ביום שישי השתמע שהחלטתו של קין התקבלה בעקבות המלצת המשטרה להעמידו לדין משמעתי על חלקו בפרשת הרפז", נכתב בתיקון, "ואולם בבדיקה נוספת התברר כי לפי החלטת הממשלה מ-2009, הקדנציה של ראש המלמ"ב קצובה ממילא ל-8 שנים, והן מסתיימות בקיץ הקרוב".

ענייני תקשורת

במדור הדעות של "הארץ" תוהה עמי גלוסקא, "למה אין ח' וע' ברדיו?".

על טור ביקורת הטלוויזיה של "הארץ", לאחר פרישת מורן שריר מהתפקיד, חתומה הבוקר נועה אפשטיין.