אחד המאפיינים הבולטים בצריכת התקשורת בישראל, כמו במרבית מדינות העולם בשנת 2013, הוא הגידול המשמעותי בתחום המובייל (Mobile): השימוש בטלפונים חכמים (סמארטפונים)[1] ובמחשבי לוח (טאבלטים). העמקת השימוש באמצעים אלה הרחיבה והאיצה בשנה זו את תהליכי השינוי החלים בשנים האחרונות במגוון של תחומי חיים, בהם אופן צריכת החדשות, השגת מידע שימושי, צפייה בווידיאו, חשיפה לתוכני בידור, משחקים, קניית מוצרים ושירותים וכן תקשורת בין-אישית.

למרות הבדלים בנתוני סקרים שונים, המסקנה בכולם היא אחידה: בשנת 2013 חל גידול משמעותי ברכישת מכשירים אלה ובשימוש בהם בישראל. על-פי סקר TGI שיעור הישראלים המחזיקים בסמארטפון[2] עלה מ-61.7% ב-2012 ל-66.3% ב-2013 במחקר Our Mobile Planet, שנערך באמצע 2013 עבור גוגל, נמצא כי שיעור החדירה של הטלפונים החכמים בישראל עמד אז על 57%. על-פי הסקר, שנערך במקביל גם במדינות נוספות, מדובר בשיעור חדירה גבוה מזה בגרמניה (40%) בצרפת (42%) ובספרד (55%)[3].

לפי נתוני חברת IDC נמכרו בישראל ב-2013 כ-2.4 מיליון סמארטפונים, בהשוואה לכ-1.6 מיליון מכשירים ב-2012. בשנה זו נמכרו בישראל גם 630 אלף מכשירי טלפון ניידים שאינם סמארטפונים. בסיכום כולל נמכרו בישראל כ-3 מיליון טלפונים ניידים, לעומת כ-2 מיליון מכשירים בשנים קודמות[4]. בתחום המותגים המוכרים, הנחשבים כמתחרים העיקריים בשוק הסמארטפונים, סיכום נתוני 2013 העלה כי הנתח של סמסונג ירד מ-43.7% ב-2012 ל-34% ב-2013, אך חברה זו עדיין מובילה במכירות הטלפונים החכמים. במקום השני במכירות נמצא אייפון של אפל, שנתח השוק שלו גדל מ-26.7% ל-27.7%. אחריהן: סוני – 8.3%, LG – 6.7%, ונוקיה – 6.7%. לצד חברות אלה התרחב בישראל שיווקם של טלפונים חכמים זולים, מרביתם מייצור של חברות סיניות. המחיר הזול יחסית של טלפונים אלה הפך את הסמארטפון למוצר עממי, שאינו נחלתם של בעלי הכנסות גבוהות בלבד[5].

ישראל בולטת גם בהיקף השימוש שנעשה במגוון האפשרויות העומדות לרשות בעלי סמארטפונים. על-פי הסקר הבינלאומי שנערך עבור גוגל 93% מבעלי הטלפונים החכמים בישראל גולשים באמצעותם באינטרנט, 86% משתמשים במנועי חיפוש, 84% משתמשים באפליקציות, 82% משתמשים במפות, 82% מנהלים באמצעות הטלפון קשרים ברשתות חברתיות, 77% צופים בסרטונים דרך אתרים כגון יוטיוב ו-48% צופים בתכניות טלוויזיה שלמות בסמארטפון. 87% מהמשתתפים בסקר דיווחו כי הם משתמשים בטלפון החכם בבתיהם, 77% בעבודה, 72% בעת הליכה או נסיעה, ומעט יותר מ-50% בממוצע גם בזמן אירועים חברתיים או אכילה מחוץ לבית[6].

באמצע 2013 גלשו 2.7 מיליון ישראלים באתרי תוכן ובאפליקציות במכשירים ניידים (סלולר וטאבלטים) לפחות אחת לחודש, בהשוואה ל-5.23 מיליון ישראלים שגלשו לאתרי אינטרנט באמצעות מחשבים, כך עלה מסקר שערך מכון המחקר מרקט ווטש עבור ועדת המדרוג לאינטרנט. הסקר מצא כי מכשירי אייפון ואייפד של חברת אפל הובילו באופן משמעותי בקרב צרכני התוכן במובייל. 72% מהגולשים באפליקציות עשו זאת באמצעות מכשירי אייפון, ו-6% נוספים במכשירי אייפד ורק 12% באמצעות מכשירי סמסונג גלקסי. גם בקרב הגולשים באתרי תוכן מותאמים הובילה אפל, אך בשיעור נמוך יותר. 53% מהגולשים באתרי תוכן מותאמים עושים זאת באמצעות אייפון, ו-35% באמצעות סמסונג גלקסי[7].

בשנת 2013 חל גידול משמעותי ברכישת סמארטפונים וטאבלטים ובשימוש בהם בישראל

עלייה דרמטית נרשמה בישראל גם בהיקף הבעלות והשימוש בטאבלטים: על-פי סקר TGI בסוף 2011 החזיקו רק 4.6% מתושבי ישראל במחשבים מסוג זה. בסוף 2012 הגיע שיעורם ל-11.3%, במהלך שנת 2013 הוכפל היקף הרכישה של טאבלטים, ובסוף השנה הגיע שיעור זה ל-22.3%. על-פי נתוני חברת IDC: בשנת 2013 נמכרו בישראל 440 אלף מכשירי טאבלט, בהשוואה ל-230 אלף בשנה הקודמת. אפל ממשיכה להוביל את שוק הטאבלטים[8] בשיעור של 31.4% (בהשוואה ל-49.1% ב-2012), אחריה סמסונג עם נתח שוק של 25.5% (19.8% ב-2012); אסוס – 16.2%; לנובו – 5%; אייסר – 2.9%.

המעבר הגובר לסמארטפונים ולטאבלטים בשנה זו, הוביל גם להעמקת היקף השימוש במכשירים אלה לרכישת מוצרים ושירותים. סקר שנערך במרץ ואפריל 2013 בעניין רכישות באמצעות מכשירים סלולריים עבור חברת "מסטרקרד", העלה כי 63.4% מכלל הנשאלים ו-76.4% מהנשאלים בני 25 עד 34, ביצעו רכישות באמצעות המכשיר הנייד בחצי השנה שקדמה לסקר; מתוכם כ-19% עשו זאת שבע פעמים או יותר. השימושים הנפוצים ביותר שעליהם שילמו באמצעות הסלולרי היו חנייה (36.8%), רכישת קופוני הנחה (32.5%) וקניית כרטיסי קולנוע (25%). 27.5% מאלה שלא ביצעו קניות בדרך זו דיווחו כי נמנעו מרכישת מוצר או שירות דרך הטלפון הנייד בעקבות העדפה לשלם באופן אחר, 25.8% ציינו כי לא עשו זאת בשל חשש הקשור לפרטיות ו-11.2% משום שהדבר מסובך עבורם[9].

ההעמקה המשמעותית של שימושי רשת בסמארטפונים ובטאבלטים בישראל באה לידי ביטוי במאמץ שהושקע בשנת 2013 במדידת שיעורי הגלישה באינטרנט באמצעות פלטפורמות אלה. ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט פרסמה שני דוחות חודשיים על הגלישה במובייל, בטרם התפרקה במחצית השנייה של השנה בשל מחלוקות מקצועיות בין חבריה על שיטות המדידה ויעילותן. הוועדה מדדה את שיעורי הגלישה הן באתרים מותאמים והן באמצעות אפליקציות של האתרים שהיו חברים בוועדה[10].

על-פי הממצאים ביולי, בחודש הראשון למדידה, שיעורי הגלישה הגבוהים ביותר בין כלל המכשירים הניידים היו ל"מאקו". בחודש יולי נספרו ב"מאקו" יותר ממיליון וחצי שימושים ניידים: 885,000 מתוכם בוצעו באתר "מאקו" המותאם למסכי סמארטפונים; 375,000 דרך אפליקציית Mako TV ו-297,000 באפליקציית החדשות של "מאקו". במקום השני נמצא אתר Ynet, ובו יותר ממיליון וחצי גולשים שמתוכם 797,000 גלשו דרך האתר המותאם ו-725,000 דרך האפליקציה. במקום השלישי נמצא אתר וואלה!, ובו המספר הגדול ביותר של גולשים לאתרים המותאמים - 899,000 גולשים באתר המותאם, אולם לא נכללו נתוני הגלישה באמצעות האפליקציות של וואלה![11]. זמני השהייה הממוצעים של גולשים באתרים היו שונים, אך בולט ברשימה אתר הספורט ONE, שזמן השהייה בו של גולשים שהגיעו באמצעות סמאטרפון או טאבלט הגיע לשעה ו-21 דקות.

הווידיאו באינטרנט

בשנים הראשונות להתפתחות האינטרנט נראה היה כי המדיום העיקרי שייפגע מכך יהיה העיתונות המודפסת. בחלוף השנים התברר כי הרשת מציבה אתגר מורכב לא פחות לטלוויזיה. שורה של התפתחויות טכנולוגיות באינטרנט ובתחום הווידיאו העמיקו את שימושי הווידיאו באתרי אינטרנט וברשתות החברתיות. פופולאריות זו באה לביטוי, בין היתר, במיקומו של אתר שיתוף קטעי הווידיאו YouTube במקום השלישי ברשימת האתרים הפופולאריים בעולם ואף בישראל, אחרי גוגל ופייסבוק[12].

אתרי חדשות באינטרנט בישראל שילבו בדיווחיהם קטעי וידיאו כבר שנים אחדות, אך ב-2013 הועמקה מגמה זו. בין היתר נוספו אתרים המשדרים מהדורות חדשות דמוי-טלוויזיוניות. בינואר, בליל הבחירות לכנסת ה-19, השיק אתר וואלה! אולפן חדשות ששידוריו התחרו ברשתות הטלוויזיה, לאחר שבנובמבר 2012 הושק אולפן דומה באתר Ynet בעת הבחירות לנשיאות בארצות הברית. אתרי אינטרנט קלטו בשנים האחרונות מגישים שעברו אליהם מערוצי הטלוויזיה, כדוגמת ינון מגל, שעבר מערוץ 1 לוואלה!, ויעקב אילון שעבר מערוץ 10 למאקו. ביוני 2013 החל אתר וואלה! בשידור מהדורת חדשות יומית, בהגשתו של מגל.

עד כמה אכן מעדיף הציבור לצפות בתוכני וידיאו ברשת ולוותר על צפייה בטלוויזיה? סקר שפורסם בתחילת 2013 מצביע על כך ששיעור הגולשים שמעדיפים שימוש באינטרנט על פני צפייה בטלוויזיה הוא כ-40%. על-פי הסקר שנערך עבור ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט, מבין ארבעה מיליון הגולשים, 1.6 מיליון צופים בטלוויזיה "לעתים נדירות" או כלל לא. כ-700,000 גולשים אינם נחשפים יום יום לאחד מסוגי המדיה המסורתיים - עיתונות, טלוויזיה, שידורי כבלים ולוויין או רדיו.

העדפת השימוש ברשת על פני צפייה בערוצי הטלוויזיה בולטת במיוחד בקרב בני 18 עד 24. על סמך הסקר מעריכים כי כ-600 אלף גולשים מדי יום ברשת ואינם צופים בערוצי טלוויזיה באותה תדירות, ואילו 280 אלף מהם משלבים גלישה וצפייה בטלוויזיה באותה תדירות. שיעורים דומים נרשמו גם לגבי צריכת עיתונות ורדיו לעומת אינטרנט בקבוצת גיל זו. גם בקרב בני 44-35 נרשם פער גדול - 450 אלף צפו בערוצי טלוויזיה, לעומת 720 אלף שראו תוכני וידיאו רק אונליין[13].

אתרי חדשות באינטרנט בישראל שילבו בדיווחיהם קטעי וידיאו כבר שנים אחדות, אך ב-2013 הועמקה מגמה זו

בינואר 2013 החלה ועדת המדרוג לאינטרנט למדוד גם את שיעורי הצפייה בתוכני ווידיאו באתרים שהיו חברים אז בוועדה. נתוני הוועדה התבססו על גלישה באתרים בלבד, ולא כללו מדידת צפייה באמצעות סמארטפונים או טאבלטים באפליקציות ייעודיות. עם זאת, סקר שערכה הוועדה העלה כי יותר מ-50% מצופי הווידיאו עשו זאת לא באמצעות מחשבים אלא על צגי סמארטפונים או טאבלטים. לצד המדידה בפועל, הנתונים מתבססים גם על סקר שהופץ בפאנל גולשים המונה 30,000 נשאלים[14].

על-פי הנתונים, מתוך למעלה מ-5.2 מיליון גולשי אינטרנט בישראל בינואר 2013, כ-1.6 מיליון צפו בתוכני וידיאו באתרים שהיו חברים בוועדה באותו חודש. באתרים אלה נרשמו בינואר 46.9 מיליון צפיות בווידיאו. מתוכן כ-13.7 מיליון צפיות של גולשים בני 14 עד 25, וכ-11.3 מיליון של גולשים בני 25 עד 34.

על-פי הנתונים, מתוך למעלה מ-5.2 מיליון גולשי אינטרנט בישראל בינואר 2013, כ-1.6 מיליון צפו בתוכני וידיאו באתרים שהיו חברים בוועדה באותו חודש. באתרים אלה נרשמו בינואר 46.9 מיליון צפיות בווידיאו. מתוכן כ-13.7 מיליון צפיות של גולשים בני 14 עד 25, וכ-11.3 מיליון של גולשים בני 25 עד 34.

גברים צפו בממוצע ב-31.7 סרטונים בעוד נשים צפו ב-26.7 סרטונים. קטגוריית הסרטונים המובילה היא בידור ופנאי (4.4 מיליון גולשים צופים בהם); חדשות (3 מיליון גולשים); ספורט (1.2 מיליון) ותוכן גולשים (עם 890 אלף). על-פי הערכת הוועדה, כל גולש צפה מדי חודש ב-20.2 סרטונים הקשורים לבידור ופנאי, ב-6.9 סרטוני חדשות, 8.4 סרטוני ספורט ו-5.1 סרטונים שהכינו גולשים אחרים[15]. באשר לקטעי וידיאו קצרים, שאורכם אינו עולה על שמונה דקות, הקטגוריה הפופולארית ביותר היא זו של סרטונים המועלים לרשת על ידי גולשים.

העמקת השימוש בתכנים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, ובכלל זה וידיאו, עלתה גם מממצאי סקר שנערך באפריל עבור גוגל ישראל. על-פי הסקר, 58% מצריכת התוכן של הנשאלים היתה באמצעות מחשב, טאבלט וסמארטפון. סקר קודם, שנערך ב-2012 העלה כי רק 49% צרכו תכנים בדרך זו. על-פי הסקר, שנערך על ידי חברת המחקר שילוב מילווד בראון, 60% מצריכת הווידיאו באינטרנט היא של תכנים שאורכם יותר מ-15 דקות[16].

בסוף 2013 נמסר כי נוכח המעבר של ישראלים רבים לצפייה בתכנים טלוויזיוניים באמצעי מדיה חדשים, מתכננת הוועדה הישראלית למדרוג (בטלוויזיה) לבדוק הצעות בדבר מדידה שתכלול לא רק צפייה בטלוויזיה אלא גם במחשבים, בטאבלטים ובסמארטפונים. לדברי מנכ"לית הוועדה ד"ר יפעת בן-חי-שגב הוועדה נערכת להתאים עצמה להתפתחויות בשוק הטלוויזיה בהווה ובעתיד. הצורך במדידה כזו גבר בין היתר בשל התפרקות ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט[17].

שימושי האינטרנט

בדיקה שנערכה בתחילת שנת 2013 על ידי ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט, בטרם התפרקה הוועדה, העלתה כי בראש תחומי העניין של הגולשים עומדים מחשבים, אינטרנט ואלקטרוניקה (43% מתוך כלל הגולשים באתרים שהיו חברים בוועדת המדרוג) טבע וטיולים בארץ ובעולם (40%), קריאה (40%) וטלוויזיה (40%). תחומי עניין מובילים נוספים היו מסעדות, ברים ובתי קפה (36%) ספורט וכושר גופני (33%) ובישול, אוכל ויין (30%)[18].

בדיקה על-פי קבוצות גיל משקפת את ההבדלים ברמת העניין ובדפוסי הפנאי של בני קבוצות גיל שונות. כך, לדוגמה, רמת העניין שמגלים גולשים בנושאים הנוגעים לטלוויזיה היא הגבוהה ביותר בקרב בני 65 ומעלה (53%) וכן בקריאה (59%). לעומת זאת בקרב 18 עד 29 בולטים שיעורי עניין גבוהים במחשבים, אינטרנט ואלקטרוניקה וכן ביציאה למסעדות, בתי קפה ובארים.

ניכרים הבדלים גם בתחומי עניין באינטרנט על-פי מגדר וסטטוס משפחתי. במשחקים באינטרנט מגלים עניין 35% מן הגברים הרווקים בני למעלה מ-18, אך רק 20% מהנשים הרווקות בגילים אלה. לעומת זאת אהבה ויחסים צוינו כנושא המעורר עניין ברשת בקרב 42% מהנשים הרווקות בנות 18 ומעלה ו-34% בקרב נשים נשואות בנות 18 ומעלה שיש להן ילדים. עניין בנושאים אלה ציינו רק 30% מהרווקים ו-20% מהנשואים שהם אבות לילדים.

פייסבוק בישראל: 4 מיליון משתמשים

הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, מילאו גם השנה תפקיד מרכזי בשיח הציבורי בישראל. עדות לכך היתה בשימוש הנרחב שעשו פוליטיקאים והציבור הרחב ברשת בעת הבחירות לכנסת ה-19, וכן בדיונים בסוגיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות במשך השנה.

מידע על היקף הפעילות של ישראלים בפייסבוק, שאינו מבוסס על סקרים והערכות, חשפה לראשונה הנהלת פייסבוק במאי 2013. על-פי הנתונים, בין ה- 20 באפריל ל-20 במאי גלשו בפייסבוק כארבעה מיליון משתמשים ישראלים, 2.4 מיליון מהם נכנסו לרשת החברתית מדי יום. בין המשתמשים 52% הן נשים ו-48% גברים. קבוצת הגיל 24-18 היא הגדולה ביותר (כ-28%) ואחריה בני 34-25 (כ-27%), בני 44-35 (כ-15%), 17-13 (כ-13%), 54-45 (כ-9%) ו-55 ומעלה (כ-9%). לדברי אלעד ברינדט שביט, מנהל המכירות של פייסבוק לישראל, ניכר גידול במספר המצטרפים בני 55 ומעלה, בעיקר בעקבות הבחירות לכנסת[19]. לדבריו, "הרבה אנשים שלא היו שם, הרגישו שהם רוצים להצטרף כדי להרגיש חלק מהדיון"[20].

הישראלים העלו בתקופה שנבדקה 42.4 מיליון תמונות, עשו 764.4 מיליון לייקים, שלחו 711.5 מיליון הודעות ו-13.1 מיליון עדכוני סטטוס, פרסמו 12.4 מיליון WallPosts, כתבו 192.2 מיליון תגובות, והעלו 384.8 אלף סרטוני וידיאו.

את הכניסות לפייסבוק ביצעו 63% מהישראלים הן מהמחשב האישי והן ממכשיר מובייל, כ-25% משתמשים רק מהמחשב האישי, וכ-10% רק ממכשיר המובייל. אשר לפלטפורמה העיקרית לכניסה לרשת החברתית - 46% עשו זאת בעיקר ממחשב האישי, 27% מאייפון, 18% מאנדרואיד ו-2% מאייפד. היתרה מתחלקת בין בלקברי, טלפונים פשוטים ודפדפן במכשיר הסלולרי שכולל גם כניסה לפייסבוק דרך אפליקציות אחרות, למשל באמצעות קישור בטוויטר.

על התדירות הגבוהה של התעדכנות משתמשי רשתות חברתיות בנעשה ברשת מצביעים גם נתוני TGI. על ההיגד "אני מרגיש צורך להיכנס ולבדוק עדכונים ברשת החברתית (למשל פייסבוק) לפחות פעם ביום" השיבו בחיוב 34% מכלל הנשאלים. אולם בקרב בני 18 עד 24 ההסכמה היתה נפוצה יותר – 56%. בקרב בני 25 עד 34 השיבו בחיוב 34.5%[21].

ב-2013 גדל השימוש בישראל באפליקציית WhatsApp, המשמשת להעברת מסרים, תמונות, קטעי וידיאו וקטעי קול ליחידים או לקבוצות. תחת הכותרת "הפייסבוק מת - יחי המלך החדש: קבוצה בווטסאפ", תיאר בספטמבר 2013 כתב "דה מרקר" כיצד נהפכה האפליקציה להודעות טקסט בחינם לרשת החברתית החלופית הצומחת ביותר בעולם, ובכלל זה בישראל, שבה קבוצות ווטסאפ "כובשות משפחות, חברים, כיתות, קולגות לעבודה ושכונות מגורים"[22]. בסקר שנערך על ידי חברת TNS עבור "בזק"[23] עלה כי המספר הגדול ביותר של נשאלים סבור שהאפליקציה החשובה ביותר שעליה לא היו מוותרים היא WhatsApp. בפברואר 2014 נרכשה WhatsApp על ידי פייסבוק.

רכישות ותשלומים באמצעות האינטרנט

העמקת השימוש באינטרנט והתרחבותו באה לביטוי בין היתר בגידול משמעותי בשימוש הציבור בשירות התשלומים המקוון בפורטל השירותים והמידע הממשלתי www.gov.il/firstgov. על-פי נתוני משרד האוצר שילם הציבור בדרך זו כ-24 מיליארד₪ לקופת המדינה, בהשוואה ל-19 מיליארד ש"ח בשנת 2012, עלייה של 28%. מדובר בקפיצה משמעותית של 28%, אשר באה לידי ביטוי גם במספר פעולות התשלום שעלה מעבר לארבעה מיליון. בנוסף לכך, חל גידול בהיקף השימוש בשירות הטפסים המקוון: ב-2013 הגיע מספר הורדות הטפסים הממשלתיים המקוונים לשבעה מיליון, בהשוואה לכחמישה מיליון בשנה הקודמת. העלייה בשימוש בשנה האחרונה מוסברת גם בהרחבת השירותים המקוונים שמציעה הממשלה, ובהם עמדות השירות של משרד התחבורה וממשל זמין המוצבות במקומות ציבוריים, חשיפה מוגברת לשירותים המקוונים של רשות המסים, שימוש באפליקציית שירות התשלומים ועוד[24].

62% מהחרדים גולשים באינטרנט

למרות מאמצי חלק מההנהגה החרדית למנוע גלישה באינטרנט, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך ש-62% מהחרדים גלשו ב-2011 ברשת. שיעור זה נמוך משמעותית[25] בהשוואה לשיעורי הגלישה בקרב חילונים, המגיעים ל-98%, אך מנגד משקף את פתיחותו של חלק נכבד מהציבור החרדי לטכנולוגיות מתקדמות, גם אם בהגבלות מסוימות. לרשות החרדים עומדים ספקי אינטרנט "כשרים", וביישובים חרדיים אף מוצעים למכירה "טאבלטים כשרים". ביולי 2013 דווח כי משרד התקשורת קנס את סלקום ואת בזק בינלאומי במאות אלפי שקלים, מפני שלא הציעו ללקוחותיהם אינטרנט כשר ומסונן בחינם, כפי שנדרש בחוק[26].

לצד היומונים והשבועונים החרדים התרחבה בשנים האחרונות תופעת אתרי האינטרנט החרדיים, בהם "בחדרי חרדים", הממתג עצמו כ"אתר החרדי הגדול בעולם", "כיכר השבת", "לדעת" "שטורעם.נט" של חב"ד ועוד[27]. אתרים אלה מאמצים את העיצוב הגרפי של אתרים חילוניים פופולאריים, ויש בהם גם המפרסמים מדורים כדוגמת "קישקע - כל מה שהתבשל השבוע!"[28] ו"ברנז'ה", מדור שבראשו נכתב: "רכילות היא מילה גסה בציבור החרדי, אבל כאן תוכלו למצוא את כל מה שמעניין ולא נכנס אל מדורי החדשות. הסיפורים הקטנים שמאחורי הקלעים, בברנז´ה, בעיתונות, בעסקנות. בקיצור, נפגשים בכיכר"[29].

בעיות נגישות לאתרי אינטרנט רשמיים בערבית

שיעור השימוש באינטרנט בקרב ערביי ישראל עמד בראשית 2013 על 95%, שיעור הקרוב מאוד לזה של האוכלוסייה היהודית-חילונית (למעט הציבור החרדי), על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שני אתרי החדשות הבולטים במגזר הערבי הם "פאנט" ו"אל ערב".

במחקר שנערך על ידי יוזמות קרן אברהם ופורסם ב-2013 נבחנה מידת נגישותם לציבור הערבי של 34 אתרי אינטרנט 34 גופים מרכזיים במגזר הציבורי, בהם משרדי ממשלה, הכנסת, הרשות השופטת וכמה רשויות מקומיות ואזוריות מעורבות. במחקר נמצא כי על אף הפעולות הרבות שנעשו להנגשת השירותים המקוונים לאזרחי המדינה, עוד רחוקה הדרך להנגשה שוויונית, מלאה ומשתפת של האזרחים הערבים. בשליש מבין 34 האתרים שנבדקו אין כל מידע בערבית וביותר משליש מן האתרים האחרים שנבדקו יש פער גדול מאוד בין העברית לערבית בהיקף התוכן, בעדכניותו ובאיכות השפה. רק אתר אחד בלבד, אתר הכנסת, מציג תכנים בערבית הדומים בהיקפם, בעדכניותם ובאיכותם לתכנים בעברית.

ניתוח הממצאים מעלה, כי כעשור לאחר החלטת הממשלה על תרגום אתרי המגזר הציבורי לערבית עדיין חסרים שירותים מקוונים של כל יחידות הממשל לכלל אזרחי המדינה, ובעיקר לאזרחים הערבים[30]. ממצאים על בעיות תקשורת של מוסדות המדינה עם הציבור הערבי הועלו גם במסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת[31].

כ-60% מהציבור "יכולים להסתדר בלי עיתון יומי"

בשנים הקודמות עמדו נתוני החשיפה לעיתונות המודפסת בישראל בניגוד למגמות במרבית העולם המערבי. בעוד שבעולם נמשך תהליך הירידה בחשיפה לעיתונים מודפסים, הרי בישראל נרשמה עלייה. ב-2007 החשיפה הכוללת לעיתונות לפי סקר TGI הגיעה ל-58.4%, זו עלתה עד 2012 - אז הגיעה לשיא חשיפה של 65.1%. כיום אפשר להבין כי עלייה זו היתה זמנית, ונבעה מכוחות מלאכותיים שאינם בעלי אופי עסקי, כדוגמת תחילת הפצתו של החינמון “ישראל היום” באותה שנה. מגמת עלייה זו נעצרה ב-2013.

לאחר שנים אחדות, שבהן נרשמה עלייה קלה בשיעור החשיפה לעיתונים בישראל, מצביעים ממצאי סקר TGI על ירידה במספר הישראלים שנחשפו לעיתונות מודפסת בשנת 2013 - רק 60.9%. זוהי ירידה משמעותית בהשוואה לשנת 2012, שבה נחשפו 65.1% מבני 18 ומעלה לעיתון כלשהו בימי חול ו-65.9% בסופי שבוע.

העמקת השימוש באינטרנט, ובמיוחד הגידול שחל בגלישה באמצעות סמארטפונים וטאבלטים שתואר לעיל, האיצו ללא ספק את צמצום החשיפה לעיתונים מודפסים. על-פי סקר ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט נמצא כי 2.6 מיליון מתוך ארבעה מיליון גולשים, כלל אינם קוראים עיתונים יומיים בדפוס, או קוראים עיתונים בדפוס לעתים נדירות[32].

מציאות זו נחשפת גם מהתייחסותם של נשאלים בסקר TGI להיגדים שונים הנוגעים לצריכת התקשורת. ב-2013 הסכימו 59.7% מהנשאלים בסקר עם הקביעה "אני יכול להסתדר בקלות בלי עיתון יומי" (הכוונה לעיתון מודפס). ב-2012 היתה זו עמדתם של 58.1%, ושלוש שנים קודם לכן, ב-2009 ציינו זאת 56.5%. גם ב-2013, כמו בשנים קודמות, קבוצת הגיל שבה בולטת רמת ההסכמה הגבוהה ביותר עם היגד זה היא של בני 25 עד 34 - 70% (בהשוואה ל-69% בשנת 2012). מי שמתקשים יותר להיפרד מן העיתון המודפס הם בני 65 ומעלה, שם נמצאו רק 39.9% שהסכימו עם היגד זה[33].

ככל שאנשים מבוגרים יותר, כך הם מקפידים יותר לקרוא גם מקומונים. כך עולה משיעורי ההסכמה להיגד "אני מקפיד לקרוא את העיתון המקומי שלי באופן קבוע". בקרב בני 18 עד 24, שיעור ההסכמה הוא 20.3%, בני 44-25 – 25.4%, בני 54-45 – 31.2%, בני 64-55 - 44.9% ונשאלים מעל גיל 65 – 51.4%.

אולם בקרב מבוגרים ישנו מקור חדשות המועדף לא פחות מאשר עיתון מודפס – מהדורות החדשות בטלוויזיה. כך עולה משיעורי ההסכמה עם ההיגד "אני מעדיף את החדשות בעיתון מאשר בטלוויזיה". עם ההיגד הזה מסכימים רק 14.7% מכלל בני 65 ומעלה ו-15.2% מבני 55 עד 64. לעומת זאת 29.8% מבני 25 עד 34 הביעו העדפה לעיתון על פני חדשות בטלוויזיה.

---

הפרק "השינויים הנמשכים בדפוסי צריכת המדיה – נתונים ומגמות" ראה אור במסגרת "דוח שנתי: התקשורת בישראל 2013", שהוציאו ד"ר רפי מן וד"ר אזי לב-און מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון. לקריאת הדו"ח המלא.

הערות

1 "סמארטפון" הוא כינוי נפוץ למכשיר טלפון נייד אשר לצד העברת שיחות טלפון, יש בו מערכת הפעלה שאפשר לבצע בה פעולות ממוחשבות שונות, הפעלת יישומים והתחברות לאינטרנט.
2 על-פי נתונים אחרים הגיע ב-2013 השיעור ל-57% בלבד. Our Mobile Planet.
3 www.tgspot.co.il/mobile-planet-points-out-israel-as-mobile-country/#ixzz2xI5TxpT9
4 צחי הופמן, "שוק הסלולר ב-2013: הנתח של סמסונג צנח ב-22%", גלובס, 20.3.2014.
5 עומר כביר, "גרטנר: חל זינוק של 193% במכירות הסמארטפונים בישראל", כלכליסט, 28.11.2013.
6 www.tgspot.co.il/mobile-planet-points-out-israel-as-mobile-country/#ixzz2xI5TxpT9
7 נתי טוקר,"72% מהישראלים שגולשים באפליקציות משתמשים באייפון", The Marker, 8.7.2013.
8 צחי הופמן, "שוק הסלולר ב-2013: הנתח של סמסונג צנח ב-22%", גלובס, 20.3.2014
9 "סקר חדשנות ותשלומים מקוונים מהנייד", STS , מאגר נתונים על האינטרנט בישראל.
10 מדובר באתרים שהיו חברים בוועדת המדרוג. לאתרים אלה נחשפו לפי דברי הוועדה כ-90% מכלל ציבור הגולשים בישראל. ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט, נתוני יולי 2013, 15.8.2013.
11 "נתוני ועדת המדרוג ליולי: מאקו ראשון בזירת האינטרנט הסלולרי", Mako,
13.8.2013.
12 אתר אלקסה.
13 מיה אפשטיין, "סקר ועדת המדרוג: לאיזה מדיום אתם מכורים עכשיו?", The Marker, 21.1.2013.
14 נתוני ועדת המדרוג למדידת שעורי הגלישה באינטרנט, מרץ 2013.
15 נתוני ועדת המדרוג למדידת שעורי הגלישה באינטרנט, מרץ 2013. וכן STS , מאגר נתונים על האינטרנט בישראל, 3.3.2013.
16 נתי טוקר, "לראשונה: צרכני התוכן גולשים יותר על חשבון הטלוויזיה והעיתונים", The Marker, 5.6.2013.
17 לי-אור אברבך, "הוועדה למדרוג נערכת למדידת הצפייה בניו-מדיה", גלובס, 16.12.2013.
18 הפילוח נעשה על בסיס תחומי העניין המרכזיים של הגולשים באתרי הוועדה, שבהם גולשים 90.47% מהגולשים בישראל. מחקר הוועדה, באמצעות ספק המדידה "גמיוס ישראל", סיפק נתונים על גולשים בני שבע ומעלה, ומאפשר פילוח קהלים של צופי הווידיאו והגולשים בישראל לפי 19 קטגוריות שונות המחולקות אף הן לתתי קטגוריות. הנתונים הדמוגרפיים מבוססים על נתונים מפברואר 2013 באמצעות פאנל של למעלה מ-30,000 גולשים מדי חודש. מתוך מצגת ועדת המדרוג למדידת שיעורי הגלישה באינטרנט.
19 עומר כביר ומאיר אורבך, "פייסבוק חושפת: כמה ישראלים גולשים ברשת החברתית?", כלכליסט, 21.05.2013.
20 רועי גולדנברג, "נגמר העידן של מסר אחיד לכולם", גלובס, 27.5.2013
21 סקר TGI ישראל 2013 בוגרים +18, היגדים בתחום התקשורת.
22 ישראל פישר, "הפייסבוק מת - יחי המלך החדש: קבוצה בווטסאפ", The Marker, 26.9.2013.
23 מיכל רז-חיימוביץ, "המשנה למנכ"ל בזק: הנוער מעדיף את WhatsApp על פייסבוק", גלובס, 17.7.2013.
24 הודעה לעיתונות, משרד האוצר, 9.2.2014.
25 ניצן הכהן (למ"ס), חדירת האינטרנט בישראל 2011-2002, מצגת לכנס איגוד האינטרנט הישראלי, מרץ 2013.
26 שושי מילר, "משרד התקשורת: אינטרנט כשר בחינם", אתר "כיכר השבת – האתר החרדי".
27 www.bhol.co.il ; www.kikarhashabat.co.il ; ladaat.info ; www.shturem.net.
28 goo.gl/iwUXeR.
29 goo.gl/8dUR1J.
30 "שירותי ממשלה מקוונים בשפה הערבית: תמונת מצב", יוזמות קרן אברהם, אפריל 2013.
31 נעמה טשנר, "השקעה של גופים ממשלתיים בקשר עם הציבור הערבי", מרכז המחקר והמידע, הכנסת, יולי 2013.
32 מיה אפשטיין, "סקר ועדת המדרוג: לאיזה מדיום אתם מכורים עכשיו?”, The Marker, 21.1.2013.
33 סקר TGI ישראל 2013 בוגרים +18, היגדים בתחום התקשורת.