העיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" הגישו בחודש שעבר לבית-המשפט המחוזי, מחוז מרכז, את כתבי ההגנה לתביעה שהגיש נגדם דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו. תביעתו של בניהו, בסך 2.5 מיליון שקל, הוגשה בעקבות הפרסום שהעניקו שני העיתונים למודעה אנונימית שבה נטען כי דובר צה"ל היה שותף לניסיון להכשיל את מינויו של אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל.

הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי מבקר בבקו"ם. שני מימין: דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו. 23.11.08 (צילום: משה שי)

הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי מבקר בבקו"ם. שני מימין: דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו. 23.11.08 (צילום: משה שי)

כתבי ההגנה של שני העיתונים זהים כמעט לחלוטין. על כתב ההגנה מטעם "הארץ" חתום עו"ד פז מוזר, ועל כתב ההגנה מטעם "ידיעות אחרונות" חתום עו"ד מיבי מוזר.

"אין ולא יכולה להיות לעיתון אחריות לתוכן המודעה", נכתב בכתבי ההגנה של העיתונים. "העיתון שימש רק בגדר במה ציבורית לגיטימית, כמקובל במדינה דמוקרטית לשם העברת מסר בעניין הפולמוס הציבורי בפרשת גלנט".

על-פי כתבי ההגנה, פרסום המודעה מותר ומוגן על-פי חוק. "נוכח אופי המודעה ותוכנה", נטען בכתבי ההגנה, "אין בנסיבות העניין אי-סבירות הגובלת באי-חוקיות ו/או לשון הרע, ואין בפרסום המודעה כדי להטיל חבות כלשהי על העיתון. כל חלקו של העיתון בפרסום בא לביטוי בכך שנהג בדרך דמוקרטית ומקובלת ונתן למשרד הפרסום במה לפרסום מודעה העוסקת בנושא המעסיק את הציבור בישראל".

עוד נטען בכתבי ההגנה כי "עקרון-העל של חופש הביטוי חייב לאפשר למשרד הפרסום לפרסם את המודעה, והעיתון לא היה מוסמך להגביל או לשים עצמו כצנזור ולמנוע פרסום המודעה". בא-כוחו של "הארץ" הוסיף בכתב ההגנה כי "עיתון במשטר דמוקרטי מצווה ליתן במה לשוק רעיונות חופשי בנושאים שיש בהם עניין ציבורי, כדי שהציבור יוכל לגבש עמדתו. [...] על העיתון מוטלת חובה, בנסיבות העניין, לאפשר פרסום מודעה בנושא המתייחס לאישי ציבור ואשר פרסומה הוזמן על-ידי משרד פרסום אשר ליווה את המודעות במכתב שיפוי מתאים, כמקובל במודעות שאין בהן זיהוי מפורש של החותמים".

בכתבי ההגנה יוצאים באי-כוחם של העיתונים נגד הפרשנויות והמשמעויות שהעניק בניהו לטקסט שהופיע במודעה. בא-כוחו של "הארץ" כותב כי הפרשנות של בניהו היא "מאולצת ומשוללת יסוד". לטענתו, "התובע מפרש את המודעה ומלותיה באופן צר ודווקני". בא-כוחו של "הארץ" מערער על טענת בניהו לגבי משמעות המלה "פוטש", שהופיעה במודעה, וכותב כי בניגוד לטענה שמלה זו משמעותה "הפיכה צבאית" או "פעולה נגד המדינה", "המלה 'פוטש' הפכה לחלק מהשיח הפוליטי בישראל [...] ובהקשר זה אין משמעותה 'הפיכה צבאית' או פעולה נגד המדינה".

"הקורא הסביר שנתקל במודעה נשוא התביעה המבטאת דעה", נכתב בכתבי ההגנה, "בוודאי לא ראה לנגד עיניו את התובע והרמטכ"ל, ביחד עם אישי ציבור נוספים, משתלטים באקדחים שלופים על 'הבור' בקריה ומכריזים על הפיכה צבאית". בא-כוחו של "הארץ" מוסיף כי "הקורא הסביר גם לא ראה את התובע והרמטכ"ל מעורבים בהפיכה צבאית מכל סוג. הקורא הסביר בוודאי מבין כי מדובר בביקורת ציבורית המתייחסת לתובע ולאחרים שלא היו מרוצים מבחירתו ופועלו של האלוף גלנט, ואשר ביקשו למנוע את בחירתו של האלוף גלנט לרמטכ"ל בדרך שאיננה הולמת".

שני כתבי ההגנה מדגישים כי לנתבעת אין מידע באשר לזהותו של האדם שיזם ומימן את פרסום המודעה. "העובדה שמשרד פרסום אמין ורב מוניטין מזמין מודעה פוליטית ומגבה אותה בהתחייבות לשפות העיתון, די בה במדינה דמוקרטית כדי שיינתן מקום למודעה", נכתב בכתבי ההגנה.

מטעם שני העיתונים נטען כי "העיתון אינו יכול ואף אינו רשאי לבדוק ולצנזר את המודעה המתפרסמת אצלו בהזמנת גוף אמין הנוטל אחריות לפרסום. העיתון אינו צריך לנהוג כצנזור המטיל מגבלות על חופש הביטוי במקרה כזה". כמו כן מדגישים באי-כוחם של העיתונים כי אין עילת תביעה או יריבות של ממש בין התובע לעיתון, ועל כן יש לדחות את התביעה.

ת"א 49493-02-11