באולפן ברוממה אמרו שבימים כאלה המדינה מחבקת את נבחרת ישראל. המצלמה עברה לאולם שבו יחל מיד המשחק: אוהדים ישראלים, תושבי גבול עזה, עמדו ביציע ונופפו בדגלי כחול-לבן. על רקע "התקווה" התריעה כתובית על עוד אזעקה. החבר'ה באולפן דיברו עוד קצת על גאווה ישראלית והמשחק יצא לדרך.
הערוץ הראשון, יום ראשון בערב: שידור ישיר של משחק הבית של נבחרת ישראל בכדורסל מול מונטנגרו, במוקדמות אליפות אירופה. בשל המצב הבטחוני נאלצה ישראל להעביר את המשחק מתל-אביב לניקוסיה, אבל השדר אורי לוי והפרשנים גור שלף וענת דרייגור, כולם חדורי שליחות וגאווה, העבירו את המשחק מבניין הטלוויזיה הישראלית ברחוב תורה-מציון בירושלים.
שום דבר בחצי שעת ברברת האולפן שלפני המשחק לא הכין את הצופים לאפשרות שהפאנל המקדים הוא גם הפאנל שישדר את המשחק. את הרמז קיבלו הצופים במעברון לקראת נגינת ההמנונים: המיקרופון של אורי לוי נותר פתוח, ואפשר היה לשמוע אותו מבקש ממנהל האולפן להזיז את הפלזמה יותר קרוב. "שים את זה בשמאל, כדי שאני אוכל לראות יותר טוב", הורה. אחרי שהמסך סודר לשביעות רצונו, אפשר היה לפתוח בשידור הישיר של המשחק.
שידורי האוף-טיוב המחפירים מתקיימים כיום תחת כל ערוץ רענן. לרוב הצופים לא אכפת שהשדר והפרשן אינם נוכחים באצטדיון, העיקר שלא יחפרו בשכל ולא יטעו יותר מדי. ובכל זאת במקרה הזה, כשפטריוטיות היא צו השעה והמורל בראש מעיינינו, אפשר היה לצפות שהשידור הציבורי של הערוץ הממלכתי יטריח את עצמו למשחק הלאומי, ולו כדי להפגין סולידריות עם נבחרת ישראל, שנאלצה לנדוד לגלות עקב המלחמה בעזה, ואיתה מאות ישראלים מלווים, כמה מהם, כאמור, תושבי הדרום למודי אזעקות ונפילות. השלישייה המקורקעת אף הגדילה עשות ושיגרה לנבחרת מסר, שהאירוניה טיפטפה ממנו כמו זיעה: "הדרום מסתכל על המשחק, סדרו להם ניצחון, חבר'ה".
אורי לוי באולפן בירושלים בעת שידור משחק ישראל מול מונטנגרו שנערך בקפריסין
מצד אחד, ככה זה כשזכויות השידור הן בידיים של ערוץ מתמוטט, שהפך את נוהל קבלת ההחלטות השלומיאלי לאמנות. מצד שני, קפריסין, ראבאק. רק לפני חודש הם העבירו יותר מ-50 משחקים מהמונדיאל מברזיל עם שלושה צוותי שידור שטחנו במשך חודש עשרות טיסות פנים והחליפו מלונות כמו גרביים. הייתכן שהטסת צוות שידור ללילה אחד, מרחק 45 דקות מנתב"ג, גדולה על ההפקה של רוממה?
ואם הקופה הקטנה של מחלקת הספורט כבר לא מקרקשת אפילו ממטבעות של שקל, איך זה שמצאו תקציב לשלוח למשחק בקפריסין את הכתב יגאל שמעוני? ואם כבר שלחו, למה הסתפקו בשתי דקות דיווח טלפוני ממנו לפני המשחק, שכחו ממנו במחצית ובסיום מיהרו לחתוך לאולפן "מבט"? את מקומו של שמעוני במחצית מילא הפרשן גור שלף, שבישר: "קיבלתי דיווח ש-500 ישראלים הגיעו למשחק, וזו נקודה יפה מאוד".
נקודה יפה לאוהדים, נקודה שחורה, אחת ממי-כבר-סופר, של ערוץ שחוץ מעובדיו, דומה שכל עמישראל סופר את הדקות לחיסולו. אין שום הצדקה לבחירה הלא מכובדת והמקוממת של הערוץ לא לשלוח למשחק הזה צוות מלא. אין שום הצדקה לא להשתמש בכתב היחיד שנשלח למשחק בכל זאת. ערוץ 1 מבזבז את שאריות הכבוד המקצועי שלו על חאפריות והופך את המושג "זכויות שידור" לבדיחה גרועה, שכולה על חשבוננו.
מרשות השידור נמסר בתגובה: "משחק הנבחרת שודר מחדר שידור בערוץ אוף-טיוב. שידורי אוף-טיוב נהוגים ומקובלים בשידורי הספורט בעולם כולו, אין בכך שום דבר לא מקצועי, ההפך. כל ניסיון לקשור לסיטואציה אחרת את אופי השידור יהיה שגוי".
לתגובות: yegerm9@walla.co.il