ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה הבוקר לקריאה ראשונה הצעה לתיקון חוק איסור לשון הרע, הממזגת את שתי הצעות החוק שהונחו על שולחנה, זו של ח"כ מאיר שטרית וזו של ח"כ יריב לוין.

שטרית הציע לשנות את סכום הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק מ-50 אלף שקל ל-500 אלף שקל. לוין הציע, בין היתר, להעלות את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק ל-300 אלף שקל, או לעד פי חמישה מכך במקרה ש"לא ניתנה לנפגע אפשרות נאותה לפרסם את תגובתו". במקרה שפורסמה לשון הרע, הצעת החוק של לוין מחייבת את המפרסם להוסיף את "תגובתו המלאה" של הנפגע בתוך זמן סביר. הנוסח שאושר תואם את הצעת לוין.

ח"כ יריב לוין היום בדיון בוועדת החוקה (צילום: דוד ועקנין)

ח"כ יריב לוין היום בדיון בוועדת החוקה (צילום: דוד ועקנין)

ההחלטה התקבלה לאחר דיון ארוך שבו רוב מכריע של הדוברים התריע מפני השלכות התיקון וביקש, כמעט התחנן, להמתין עם ההחלטה כדי לבדוק לעומק את הצורך בשינוי החוק הקיים.

ח"כ זהבה גלאון זיהתה את הצעות החוק כחלק מ"שטף של אקטיביזם חקיקתי" שמאפיין את הכנסת הנוכחית ומאיים לפגוע בחופש העיתונות. לדבריה, הצעות התיקון לחוק איסור לשון הרע יפגעו אנושות באינטרס הציבורי, שכן כלי תקשורת ימנעו מלפרסם מידע שיש בו עניין לציבור מחשש לתביעה. "זה בא לסתום פיות", אמרה, "זה יגדיל את האפשרות לתביעות סרק. ראינו את ההתנצלות המביכה של חדשות ערוץ 10 בפני שלדון אדלסון. זה יחזק את היכולת של בעלי הון לאיים". לדבריה, מציעי החוק פועלים בלא מידע בדוק על תחום הפרסומים הדיבתיים. "זו תחושת בטן, לא פרוגרמה לפעולה", הגדירה זאת.

לדעתה, אם יתקבלו הצעות החוק, התוצאה תהיה "אפקט מצנן" על כלי התקשורת. "זה ימנע תחקירים על שחיתות, זה יהרוג את העיתונות החוקרת ויהרוג את זכות הציבור לדעת", אמרה. "זה יהרוג את השקרנים, זה הכל", השיב לה שטרית. "לא ישקרו, לא יהיו תביעות".

"מאיפה הגעתם לסכומים האלה?", תהה ח"כ אורי אורבך. לדבריו, לא ברור כיצד ניתן להעמיד סכום פיצויים כה גבוה על דיבה, בעוד שעל אלימות פיזית מפצים בסכומים נמוכים הרבה יותר. "זה לא אפקט מצנן", אמר על ההשלכות של התיקון לחוק, "זה אפקט מקפיא, מקפיא למוות". לדבריו, ברגע שלכתב או עורך יהיה ספק קטן שבקטנים, הוא יעדיף לא לכתוב כדי לא להסתכן. סכום כזה, הבהיר, יכול בקלות לחסל עיתונים קטנים ובינוניים רק בגלל טעות קטנה שנעשתה ברשלנות. "הפסד אחד בתביעת דיבה אחת", הזהיר, "בתאונת עבודה אחת, תגמור פה עיתונים".

ח"כ חנא סוויד הגדיר את הצעות החוק כ"שרירותיות וחסרות בסיס עובדתי" ו"מקארתיסטיות". לדבריו, ההצעות אינן אלא "נסיון השתקה על-ידי בריונות כלכלית".

ח"כ דניאל בן-סימון, היום בישיבת ועדת החוקה (צילום: דוד ועקנין)

ח"כ דניאל בן-סימון, היום בישיבת ועדת החוקה (צילום: דוד ועקנין)

ח"כ דניאל בן-סימון טען כי הצעת החוק נועדה לצמצם את מקומו של האזרח במדינה. "בעוד שבמקומות אחרים, לידנו, אנשים נהרגים כדי להרחיב את חופש הביטוי, אנחנו עושים הכל כדי לצמצם אותו", אמר. בן-סימון הזכיר שנגדו הוגשה בעבר תביעת דיבה בסך מאות אלפי שקלים, שהדיון בה ארך ארבע שנים. "אני לא יכול להכחיש, כשאדם מגיש סכום כזה זה משפיע על היכולת שלך להרחיק לכת ולבוא עם האמת המוחלטת", ציין בן-סימון, "כי אז יש את השיקול שזה עלול למוטט את העיתון ולהוציא אנשים מהעבודה בגלל שרירות לב של אנשים בעלי יכולת".

ח"כ ניצן הורוביץ טען כי כבר כיום, עוד לפני התיקון לחוק, כלי תקשורת רבים מעדיפים לא לפרסם מידע על בעלי הון ושררה מחשש לתביעות. הורוביץ הדגיש כי החוק הקיים אינו מגביל את סכום התביעה, כל עוד מוכח נזק. הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק, טען, הופכת את ההליך מאזרחי להליך שפוסע ב"מסלול עוקף פלילי". "זה צעד עונשי", הסביר, "כמו קנס".

"מה זה 'תגובה מלאה'?", שאל הורוביץ בהמשך דבריו ביחס לאחד הסעיפים בהצעת החוק של לוין. לדבריו, מושאי תחקירים יוכלו להימנע מלמסור תגובה, או למסור תגובה בת עשרות עמודים, כדי להכשיל פרסום בכלי תקשורת. "זו התערבות בשיקולי עריכה", הדגיש. "אתה נכנס בנעליו של העורך וכופה עליו לפרסם". לדעתו, הנתיב הראוי הוא ההפוך – חקיקת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך המשפטי כדי למנוע מבעלי הון לאיים בתביעות במטרה לפגוע בחופש הביטוי.

נציגי משרד המשפטים, עו"ד איל זנדברג ועו"ד רני נויבאור, הביעו אף הם הסתייגות מהנוסח המוצע. "אני בטוח שחברי-הכנסת לא רוצים לפגוע בעיתונות ולצמצם את חופש הביטוי, אלא להשיג תכלית מדויקת יותר", אמר זנדברג, והמליץ לחברי הוועדה לנסח לעצמם את המטרה המדויקת כדי למנוע פגיעה שלא לצורך.

את השינוי בסכום הפיצוי הגדיר זנדברג כ"נקודה בעייתית" וציין כי "כפי שהיא, קשה לראות איך הצעת החוק עומדת". לדבריו, מדובר ב"קפיצה מאוד משמעותית" לעומת הסכום הקיים וגם לעומת הסכומים הקבועים בחוקים אחרים. זנדברג המליץ להבדיל בין סכומים שיוטלו על תאגידי תקשורת ובין עונשים שיוטלו על בלוגרים ומגיבים פרטיים. לטענתו, הדרישה להכליל תגובה היא סוגיה אתית, ויש להיזהר לפני שכוללים אותה בחוק. "עמדתה של ועדת השרים לגבי הצעתו של לוין היתה לפתוח בתיאום", אמר. "אני מבקש להמשיך בהידברות עוד לפני הקריאה הראשונה, כי הדבר הזה מאוד משמעותי".

עו"ד נויבאור אמרה כי הצעות החוק הן בבחינת שינוי תפיסה בדיני הנזיקין. כיום, הסבירה, הפיצוי נועד להשיב את המצב לקדמותו, לפני שנגרם הנזק. סכום פיצויים גבוה כפי שמוצע כעת הוא, כהגדרתה, "פיצוי ממין אחר". לדבריה, "הכותרת של הסעיף היא פיצויים ללא הוכחת נזק, אבל בעצם אנחנו מדברים על פיצויים עונשיים. המטרה היא לא להשיב את המצב לקדמותו, אלא להרתיע את האדם מפעילות מסוימת". אם לא די בכך, הדגישה נויבאור, רף ההוכחה לא יהיה הרף הפלילי, אלא ייוותר אזרחי.

מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס (מימין) וע"ד ישגב נקדימון, היועץ המשפטי של חדשות ערוץ 2 (צילום: דוד ועקנין)

מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס (מימין) וע"ד ישגב נקדימון, היועץ המשפטי של חדשות ערוץ 2 (צילום: דוד ועקנין)

עו"ד מיבי מוזר, בעל ניסיון של שנים רבות בדיני לשון הרע, כבא-כוחם של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", הסתייג אף הוא מהצעות החוק. "האמת היא לא תמיד שחור-לבן", אמר. "היא על פי רוב לא שחור-לבן". מוזר, שייצג בין היתר את בן-סימון בתביעה שהוגשה נגדו, אמר כי גם בתביעה הזו לא ידע מה יחליט השופט עד לקבלת פסק הדין.

"הצעות החוק שעומדות היום בפנינו, לצערי, יכולות להשאיר אותנו במצב שבו יהיו 120 איש שיוכלו להגיד מה שהם רוצים כי יש להם חסינות, אבל עיתונאים, אנשים מן השורה, אלה שבעצם מבטאים את חופש הביטוי, לא יהיה להם חופש ביטוי", אמר. לדבריו, הצעות החוק סובלות מבעיות קשות. "אין כאן מידתיות ואין כאן איזון", הבהיר. "הופרה המידתיות והופר האיזון".

ד"ר תמר גדרון, מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, סיפרה על תוצאות ראשוניות של מחקר שהיא עורכת לבדיקת השימוש המשפטי שנעשה בחוק איסור לשון הרע. לדבריה, "המחקר בשלב הנוכחי מראה שאין בעיה", וציינה כי "לא צריך לתקן משהו שלא מקולקל". על-פי הממצאים הראשוניים של מחקרה, ברוב המקרים אין צורך בפסיקה של 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. "בתי-המשפט לא משוועים לעזרה מהכנסת", אמרה. "הם לא זועקים 'געוואלד! תנו לנו עוד כלים!'".

עו"ד יהונתן קלינגר טען כי בתור בעל בלוג, הוא לא יוכל לעמוד בדרישות הצעות החוק ולבקש תגובות על בסיס יומי מכל אדם שהוא מזכיר. קלינגר הזהיר גם מעלייה בתופעת תביעות ה"סלאפ", תביעות סרק באשמת דיבה במטרה להשתיק. לדבריו, לצד הגנה על האמת, יש "לקבוע שמי שמשתמש באיום בתביעה בלי הצדקה כדי להשתיק ביקורת ציבורית יחויב בפיצויים עונשיים. בלי זה אי-אפשר לדבר על הגדלת הסכום בכלל".

יו"ר חברת החדשות של ערוץ 2, תמי רווה, טענה כי "להצעות החוק יש מטרה אחת ויחידה – להלך אימים על גופי התקשורת, להקפיא אותם ולהצמית אותם". לדבריה, גם אם תתקבל הצעת תיקון החוק, הנוסח המתוקן לא יעמוד במבחן בג"ץ משום שהוא סותר את מרכיב המידתיות.

עו"ד ישגב נקדימון, היועץ המשפטי בחברת החדשות של ערוץ 2, אמר כי מדי יום מתקבלות במערכת החלטות לפני שידור המהדורה בשל איומים בתביעות דיבה, כשסכום הפיצוי הוא מרכיב מכריע. "כוונתם של המציעים", טען, "היא בדיוק זו. המציעים רוצים שברגע שתצטרך להתקבל ההחלטה בחדר העריכה או אצל העורך הראשי אם לפרסם או לא, תהיה עליו אימה, יהיה עליו חשש ופחד, וברוב המקרים הוא יחליט לא לפרסם. ובדיוק על זה אני מתקומם וזו התוצאה שאני מבקש מכם להימנע ממנה, כי התוצאה תהיה מניעת מידע בעל עניין ציבורי רב מהציבור".

התומכים: המפרסם אמת לא צריך לחשוש; לשון הרע הוא איסור מן התורה

מגישי הצעות החוק, לעומת זאת, הסבירו מדוע הן נחוצות. לדברי ח"כ לוין, הצעתו עשויה לתרום לא רק למי שרואה עצמו נפגע מפרסום דיבתי, "אלא בסופו של דבר יש בה כדי ליצור איזון נכון גם בעבודה של התקשורת". לדבריו, המציאות התקשורתית העכשווית מחייבת פרסום מהיר, בלא בדיקה נאותה. השינוי בחוק, אמר, "ייצור הרבה יותר איזון".

ח"כ שטרית הצטרף לדבריו ואמר כי "גם בין העיתונאים ואנשי התקשורת מבינים שצריך לשמור על שמו הטוב של אדם ואין סיבה לאף אחד לפגוע בשמו הטוב של בן-אדם". שטרית הדגיש כי "עיתונים וכלי תקשורת מחויבים לדווח אמת. אין מצב שבו עיתון יכול לפרסם אי-אמת ולעבור את זה בשלום, ותפקידם של העורכים להבטיח שמה שמפורסם הוא אמת".

לדבריו, הן לאזרח הפשוט והן לחבר-כנסת אין סיכוי להתמודד מול מערכות התקשורת. "רק כאשר יש לך מניות ועיתון ואתה יכול לאנוס ולכופף על הברכיים את הערוץ ולאיים בסגירתו, אז פתאום אתה רואה שנכנעים ומוסרים מה שרוצה שימסרו", אמר ביחס להתנצלות שדרש שלדון אדלסון מחברת החדשות של ערוץ 10. שטרית אף שיבח את אנשי חברת החדשות שהתפטרו. "כל הכבוד להם, זו מלחמה עיתונאית אמיתית על חופש הדיבור במדינת ישראל", אמר.

ח"כ דוד רותם, היום בישיבת ועדת החוקה (צילום: דוד ועקנין)

ח"כ דוד רותם, היום בישיבת ועדת החוקה (צילום: דוד ועקנין)

"אני לא מבין למה ההתנגדות הגורפת לשינוי למי שהוציא דיבה", הוסיף בהמשך דבריו. לדעתו, השינוי בנוסח החוק לא ירתיע כלי תקשורת מלפרסם מידע. "עיתונות חוקרת אמיתית זו עיתונות שלא מפחדת, שחוקרת ומחפשת אבל כותבת את האמת", הסביר. "זה הכל. לכתוב אמת, כשיש לך הוכחות וראיות. אם אין לך הוכחות וראיות, העיתונות לא צריכה לכתוב מלה אחת נגד אדם".

ח"כ יעקב כץ, ממייסדי ערוץ 7 והעיתון "בשבע", תמך בהצעתו של ח"כ לוין. כץ הסביר את הסוגיה מנקודת מבט הלכתית. "בשס"ה מצוות לא תעשה יש לא להוציא שם רע ולשון הרע", אמר, "אבל אין שום מקום ברמ"ח מצוות עשה שיש דין לשמוע עיתון או תקשורת. אין שום הלכה כזו".

דוד רותם: "תיאום משפטי לא אומר שאתם רשאים להטיל וטו"

לפני הכרעה והצבעה המליצה גם נציגת הייעוץ המשפטי של הוועדה, אפרת חקאק, להמתין ולבדוק את הנתונים הקיימים בטרם אישור להצבעה ראשונה במליאת הכנסת. לדבריה, הסכום שמוצע "לא מתאים" והדרישה לתגובה מנוסחת בהצעת החוק בצורה לא בהירה.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, קטע את דבריה כמה פעמים והסביר לה שיהיה זמן לבצע שינויים לפני הקריאה השנייה והשלישית. היועצת המשפטית הדגישה כי ראוי לבצע שינויים עוד לפני האישור לקריאה הראשונה, אך רותם דחה את הצעתה.

"למה שהיועצת של הוועדה אמרה אין משמעות?", שאלה ח"כ גלאון, ורותם השיב לה כי חברי-הכנסת הם המחליטים, והם שמעו את דברי היועצת ויחליטו בכוחות עצמם. "הייעוץ המשפטי שלי הוא יועץ", אמר רותם. "אני לא בועט בו, אני לא תמיד מקבל אותו".

נציג משרד המשפטים, עו"ד זנדברג, ביקש טרם הצבעה את רשות הדיבור והקריא מהפרוטוקול את הסיכום שהתקבל מול ח"כ לוין בעבר, ולפיו קידום הצעת החוק ייעשה בתיאום עם משרד המשפטים. "אנחנו מבקשים שהתיאום ייעשה לפני הקריאה הראשונה, בגלל הפער הגדול", אמר זנדברג.

"אתם עוד לא למדתם שתיאום לא אומר שאתם רשאים להטיל וטו", השיב לו רותם. "תיאום פירושו של דבר שהחוק ממשיך להתקדם, ואתם לקראת קריאה שנייה ושלישית תמשיכו לתאם".

"זה קרב אבוד", אמרה גלאון. כשנדרשה הוועדה להכריע בין הסכומים השונים המוצעים בשתי הצעות החוק, הציע רותם כך: "זה יהיה בין לבין. אנחנו מתחילים את זה עם סכום של 300, ובדיון הבא...".

"מה זה פה, שוק?", שאל ח"כ הורוביץ. "פתחתם באסטה פה?".

"כן, פתחנו באסטה", השיב לו רותם וניגש להצבעה. ההצעה אושרה.