בין נפגעי קרבות "צוק איתן" ניתן לכלול, כך נראה, גם את חוק תאגיד השידור הציבורי החדש, שנראה כה איתן עד לפני כמה ימים. החוק היה אמור לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית ביום שני האחרון, אך ההצבעה עליו נדחתה ללא קביעת מועד חלופי. הדיווחים ידעו לספר על מחלוקות בין חברי-הכנסת שהביאו את ח"כ יריב לוין, יו"ר הקואליציה, לסרב להעלות את החוק להצבעה. עיקר המחלוקת נסוב על הסעיף בחוק המגביל את תקרת הוצאות השכר בתאגיד החדש ל-35% מתקציבו. האוצר עומד על נחיצות הסעיף, בעוד שחברי-כנסת מתנגדים לו בתוקף. כמו כן, לא הושגו עדיין הסכמות סופיות עם העובדים, לא בנוגע להגבלה התקציבית האמורה ולא בנוגע למספר העובדים שייקלטו בתאגיד החדש ולתנאיהם ולתנאי הפרישה של המפוטרים.
שר התקשורת גלעד ארדן בישיבת ועדת אלהרר לדיון בשידור הציבורי החדש, 11.6.14 (צילום: פלאש 90)
לטעמי סעיף כזה אכן מעורר קשיים רבים הפוגמים בעצמאות הניהולית של קברניטי הגוף החדש ובשיקול הדעת שיש להותיר בידיהם. חובתם של המנהלים לקבל החלטות מתוך מיומנות, זהירות ונאמנות, חובה שעוגנה בחוק והפרתה תגרור סיכוני תביעה, אמורה להיות חסם מספיק בפני החשש לבזבוז בלתי אחראי של המסגרת התקציבית (שבפני עצמה עוגנה בחוק, גם היא באופן שנוי במחלוקת). טענות בדבר היותו של הסעיף תקדים מסוכן בשירות הציבורי והחשש שקביעת שיעור הוצאות שכר קשיח תקשה על התמודדות עם שינוי נסיבות שאינו בשליטת התאגיד הן טענות שיש לשקול בכובד ראש. כלים אחרים שיש להתמודדות עם חריגות שכר בשירות הציבורי יכולים לשמש תרופה חלופית לקביעות רוחביות קשיחות ובלתי מתפשרות.
דומה כי תהליך החקיקה המהיר והנחוש, שהחל בוועדת לנדס והמשיך בדיונים ארוכים ואינטנסיביים בוועדת אלהרר, עלול להתרסק על צוקי המציאות המורכבת ולנפץ איתו את מלוא היוקרה והיהב שהטיל שר התקשורת על רפורמת הדגל שלו. זוהי סיטואציה שכדאי לכל הצדדים להימנע ממנה. רפורמה בשידור הציבורי היא עניין רצוי ונחוץ, אך גם משרד התקשורת ובעיקר משרד האוצר צריכים להימנע מניסיון לבצע חלקים ממנה בדורסנות ובעקשנות מיותרות. חשוב שהחוק יגיע להצבעה לפני תום מושב הכנסת הנוכחי, כדי להתחיל להתניע את גלגלי השינוי. אחרת, כידוע לכולנו, החורף מגיע.
הצתה מאוחרת
עוד טרם העמדתו של החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, ממשיכים כאמור ללוות אותו הסתייגויות והצעות שונות. אחת הסוגיות היא עניין סמכויות ומעמד הממונה על מעמד האשה בתאגיד השידור הציבורי החדש. הסוגיה הועלתה במכתב שנשלח ביום שלישי לשר התקשורת, לוורד סוויד, העומדת בראש הרשות לקידום מעמד האשה, ולמנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם. המכתב נחתם על-ידי גורמים שונים העוסקים בייצוג וקידום סוגיות הנוגעות למעמד האשה, ובהם הקליניקה לזכויות נשים בעבודה של האוניברסיטה העברית, משפטניות למען צדק חברתי, ויצו ישראל, נעמת והמרכז לקידום נשים בזירה הציבורית של מכון ון-ליר. הגופים הללו פעילים בסוגיות של זכויות נשים וקידומן, וראוי לשאול היכן היו במהלך שלבי העבודה על החוק בוועדת אלהרר, שכן מלבד דיון אחד או שניים, נוכחותם שם לא הורגשה והערותיהם לא נשמעו באופן רציף.
"אופיו של השידור הציבורי מחייב את הסדרת מעמדה וסמכויותיה של הממונה על מעמד האשה, כך שתוכל לפעול באופן בלתי תלוי בנסיבות משתנות – לצורך זאת יש להגדיר בבירור את סמכותה לפעול לגבי הסוגיות המגדריות השונות המתעוררות מעת לעת, הן לעניין זכויות עובדות הרשות והן לעניין התוכן השידורי (כפי שמתרחש בפועל)", נכתב במכתב. הגופים הפונים מבקשים כי הממונה תהיה כפופה לרשות לקידום מעמד האשה וכי יוסדר מעמדה המקצועי והמשאבים העומדים לרשותה לצורך ביצוע תפקידה ופעולתה.
ח"כ קארין אלהרר בוועדה המיוחדת לדיון בחוק השידור הציבורי, 17.6.14
לקראת סוף דיוני ועדת אלהרר הועבר ליו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, מכתב מאת הממונה על מעמד האשה ברשות השידור. הממונה, גנית לב-ארי, המשמשת גם עורכת ברשות השידור, ביקשה לאפשר הקמת ועדה מיוחדת, מצוידת בזמן ובכסף, בשילוב ארגוני הנשים ונשות תקשורת והמכון הישראלי לדמוקרטיה, לבחינת ההיבטים המגדריים של החוק. בפנייתה הציפה לב-ארי כמה סוגיות שלדעתה יש לתת עליהן את הדעת אגב הדיון בחוק. בין הסוגיות שהעלתה לב-ארי היו למשל רוטציה בזהות המגדרית של יו"ר מועצת התאגיד ושל יו"ר ועדת האיתור, שוויון בהתנהלות התאגיד ובתכניו בראייה מגדרית, יצירת תפקידי ניהול מתאימים לנשים על-פי נסיונן בתחום התקשורת, קיום השקעות בתוכן שיבטיחו משאבים שווים לנשים יוצרות כמו לגברים יוצרים, קביעת תנאי סף שלא יביאו להדרת נשים ועוד.
לב-ארי ביקשה גם לקבוע כי המועצה תחויב לדון כמה פעמים בשנה בסוגיות והשפעות מגדריות הקשורות למבנה התאגיד, התנהלותו ותוכני היצירה. עוד הציפה לב-ארי במכתבה את ההשלכות על עובדות הרשות הקיימת לנוכח המתווה המוצע בחוק.
"הצעת החוק בנוסח הקיים עלולה לפגוע פגיעה קשה בנשים העובדות ברשות השידור משום שההצעה מתעלמת מנורמות והוראת הדין בהליך הפיטורים הגדול והגורף. כפי שצפוי ברשות השידור, אף מתעורר החשש כי ייפגעו נשים הזוכות כיום להגנה משפטית דרך חוק עבודת נשים התשי"ד 1954, ובהן נשים בהריון, נשים לאחר חופשת לידה, נשים העוברות טיפולי פוריות, אמהות המיועדות לאימוץ ועוד", כתבה הממונה. היא אף ציינה כי הצעת החוק מתעלמת לטעמה "מהעובדה שלנשים יהיה קשה יותר להשתלב בשוק העבודה הישראלי, המצוי ממילא במשבר. הפגיעה תהיה קשה ביותר בנשים חד-הוריות, אלמנות, אמהות לילדים בני 12 שנים ומטה, נשים בנות 40 ומעלה וגרושות אשר על-פי מחקרים, קשה להן יותר למצוא את מקומן בשוק העבודה".
במהלך דיוני ועדת אלהרר נעשו תיקונים שונים בנוגע לשוויון וייצוג הולם, גם בקרב חברי מועצת התאגיד. נוסף גם סעיף העוסק בממונה על מעמד האשה בתאגיד, אך באופן תמציתי. ראוי להדגיש גם כי כמה ממעצבות ומובילות החוק הזה הן נשים ומשפטניות. עם אלו נמנות קארין אלהרר עצמה, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד, היועצת המשפטית של ועדת אלהרר אתי בנדלר ונשים נוספות ממשרד המשפטים והאוצר.
כיום קובעת הצעת החוק כפי שאושרה בוועדה בסעיף 55 ובאופן קצר למדי כי "לתאגיד השידור הציבורי תהיה ממונה על מעמד האשה, ויכול שתמלא את תפקידה זה נוסף על כל תפקיד אחר בתאגיד השידור הציבורי; לממונה על מעמד האשה יהיו יחסי כפיפות ישירים למנהל הכללי בכל הנוגע לתפקיד זה".
הסוגיות שנסקרו כאן חשובות וראויות לתשומת לב מעמיקה, שלא ברור אם ניתנה באופן מסודר לאורך הליכי ההכנה והחקיקה השונים. עד להשלמת החוק ניתן עוד לנסות לבצע מקצה שיפורים גם בכל הנוגע להיבטים אלו, על אף מצוקת הזמנים והצורך לסיים את החקיקה בהקדם האפשרי. לנוכח מספר הארגונים העוסקים בסוגיות הללו, אין זה מיותר להזכיר שוב כי היה ראוי שיגלו ערנות גדולה יותר ויציפו את עמדותיהם כבר בשלב דיוניה של ועדת לנדס ובעבודה על תזכיר החוק בגלגוליו המוקדמים.
קמפיין סוף
קמפיין עובדי רשות השידור נגד הסגירה מגיע ככל הנראה לישורת האחרונה. ביום שני, בינות ימי הלחימה, הודיע לזר סנדקוביץ', יו"ר ועד הטכנאים, כי עד להודעה חדשה יופסק שידור הקמפיין. למחרת כבר היתה זו רשות השידור שהגישה את תגובתה המקדמית לעתירה שהוגשה בקשר לקמפיין על -ידי העמותה למשילות ודמוקרטיה.
כפי שדווח ב"דה-מרקר", עלה מהתשובה כי גם מנכ"ל הרשות יוני בן-מנחם סבור כי יש ליישם את חוות דעתן של היועצת המשפטית של הרשות חנה מצקביץ' וסגניתה מרסיה צוגמן. התשובה הזו מפתיעה משום שכבר דווח בעבר כי הקמפיין זכה בפועל לגיבוי ועידוד, ולו גיבוי שבשתיקה, של מנהלים ברשות השידור, ובהם גם אנשי ההנהלה הבכירה, בן-מנחם ומנהל הרדיו מיקי מירו.
את המסמר הכמעט האחרון בארון הקבורה של הקמפיין הזה נעץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שכתב למצקביץ' ביום שלישי כי חוות דעתה בנוגע לקמפיין מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה ומחייבת את רשות השידור ועובדיה. הוא אף בירך על הפסקת "השימוש הבעייתי בשידורים", כפי שהגדיר זאת. ליכט גם ביקש ממצקביץ' לפנות למנכ"ל הרשות ולמנהלי המדיות השונות ולהבהיר להם שאם יחודשו השידורים הבעייתיים ולא יינקטו צעדים אופרטיביים להפסקתם, "ישקול היועץ המשפטי לממשלה נקיטה בצעדים כלפיהם, לרבות על-פי הדין המשמעתי", לשון המכתב.
נדמה כי לנוכח תשובת הרשות לבג"ץ (באמצעות עורך-דין חיצוני ולא באמצעות פרקליטות המדינה או הייעוץ המשפטי הפנימי שלה – עניין שצריך להביא להרמת גבה ולעיקום המצח בנימת ביקורת), לא יהיה על בג"ץ להרבות בלבטים באשר לתוצאות המשפטיות שעליו להגיע אליהן. נקווה, אם כן, שהשדר נקלט אצל עובדי הרשות הסוררים והממורמרים, כתקוות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.