הבוקר (שני) נפל דבר בוועדת הכלכלה של הכנסת, או כך לפחות ניתן היה להבין מהצהרותיהם של ראשי זכיינית ערוץ 10, חברת הטלוויזיה המסחרית השלישית בישראל. הם הכריזו כי החלטת חברי הוועדה שלא לדחות את תשלום החובות הממשלתיים של הערוץ פירושה "החשכת המסך" וסגירת החברה. הצהרות כאלו כבר נשמעו בעבר בעקבות דיונים דומים ואף זהים שנערכו בשנים קודמות באותה סוגיה, והוכחו – יעיד המסך – כלא נכונות. אם כי מצבו הקשה של שוק הטלוויזיה בכלל ומצב ההפסדים הכרוני של ערוץ 10 בכללו מעניקים יתר תוקף להכרזות על סופו של הערוץ.

בשיח הציבורי רב-השנים סביב חובותיו של ערוץ 10 משמשים קולות שונים ואף מנוגדים. יש המצביעים על כך שפרעון חובותיו של הערוץ נדחה שוב ושוב במשך השנים (הגם שחלקם, אולי אף חלקם הגדול, שולמו עם הזמן), וכי בעלי החוב הם בעלי הון בעלי ארנקים תפוחים (שאמנם השקיעו כסף רב, העולה כדי מאות מיליוני שקלים, בערוץ המפסיד). ממילא, נטען, אי-עמידתם החוזרת ונשנית בתשלום הכספים, שלו התחייבו כדי לקבל את זכיון השידור, מצדיקה את נטילתו מהם.

מנגד, יש המצביעים על התוצאות השליליות של חיסול הערוץ: פגיעה במאות עובדיו ועובדי תעשיית הטלוויזיה הנסמכים על תקציבי הערוץ, צמצום זירות הביטוי הציבורי בישראל, ובמיוחד חיסולו של אחד הכוחות העיתונאיים המרכזים במדינה: חברת החדשות של הערוץ.

ככל שידוע לכותב שורות אלה, לא נמצא מי שטען כי כנסת ישראל צריכה לנהוג לפנים משורת הדין בערוץ כדי להציל את החלק האחר, הלא עיתונאי, של שידוריו, שהוא רובו של התוכן שהוא מציע לצופים. הווה אומר: לא תוכניות הריאליטי האינפנטיליות, לא תוכנית חדשות הרכילות היומית ולא תוכניות הבוקר והצהריים עתירות הפרסום הסמוי משמשות תירוץ להתחשבות באנשי העסקים המחזיקים בערוץ.

עוד קול הנשמע תכופות בגלגול הנוכחי של המאבק סביב החוב האבוד הוא זה המצביע על מעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהחלטה שלא להאריך את דחיית החזר החוב. זאת בניגוד, לכאורה, לנטייה של הפוליטיקאים המעורבים בכך לתמוך, שוב ושוב, במאמצים לקיים את הערוץ במתכונתו. כמה עיתונאים טענו כי תחקיריו של רביב דרוקר מחברת החדשות של הערוץ היו לצנינים בעיני ראש הממשלה והביאו אותו להחלטה לסגור את הערוץ. התחקירים האלה, כזכור, הצביעו על התנהלות בעייתית לכאורה של נתניהו, שאף נחקרת כעת על-ידי מבקר המדינה.

התיאוריה העיתונאית הזו נסמכה על גורמים אנונימיים, אולם קיבלה סימוכין ממשיים לאחר ההחלטה יוצאת הדופן של נתניהו להטיל משמעת קואליציונית על חברי ועדת הכלכלה בשתי ההצבעות האחרונות בעניין חובו של ערוץ 10. הצבעות שהביאו, כאמור, להחלטה שלא לדחות את התשלום ולהכרזה כי הערוץ ייסגר.

ככל הידוע, ולפי המתפרסם בשבועות האחרונים, הדרך הנסללת למנוע את נעילת שעריו של הערוץ היא כניסתו של בעל מניות חדש, כנראה תוך מיזוג עם זכיינית אחרת – רשת של ערוץ 2. לפי המסתמן, פתרון זה יכלול את סגירתה של חברת החדשות של ערוץ 10. אם זה אכן יהיה סופו של הפרק הנוכחי בסאגת הערוץ, הרי שזהו סוף אומלל: הערוץ יינצל, אולם במחיר חיסול ההצדקה הציבורית הכמעט יחידה לקיומו. מצדדי התיאוריה, שלפיה נתניהו הוא העומד מאחורי ההחלטה להביא לסגירתו של הערוץ, יוכלו לראות בכך הוכחה נוספת לתקפותה.