רשות השידור תעביר לוועדה לענייני ביקורת המדינה את כל מסמכי המכרזים למינוי מנהלים לרשתות א', ב' ו-FM88, כדי שזו תוכל לבחון אותם. כך החליט הבוקר יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר-און, עם תום ישיבה שעסקה בנושא.

הדיון בוועדה נועד לבחון כיצד יושם דו"ח מבקר המדינה האחרון, שבין היתר מתח ביקורת על עשרות מינויים בפועל ברשות השידור. נציגי רשות השידור בדיון, ובהם היו"ר אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן-מנחם, הציגו תמונת מצב שלפיה 50 מבין 57 המכרזים המתוכננים כבר יצאו אל הפועל, וזאת במטרה להפסיק את נוהג העסקת מנהלים בפועל. יחד עם זאת, התעוררו בוועדה שאלות באשר לטיבו של ניהול המכרזים.

יו"ר רשות השידור אמיר גילת, בכנסת. 22.12.11 (צילום: דוד ועקנין)

יו"ר רשות השידור אמיר גילת, בכנסת. 22.12.11 (צילום: דוד ועקנין)

בפני הוועדה הופיע דני זקן, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, וסיפר על הליכי המכרזים שנערכו לאחרונה בקול-ישראל. "ההרגשה שלנו היא שהוועדות אלה כמעט מיותרות", אמר זקן. "ההחלטות נקבעות מראש. מגיעים לוועדה, מדברים, מדברים ומדברים, וכמו בכדורגל, בסוף גרמניה מנצחת, או כמו שהיום אפשר להגיד – בסוף ברצלונה מנצחת".

זקן סיפר כי באחרונה התקיים מכרז לתפקיד מנהל מבצעים-הפקה בטלוויזיה. למכרז ניגש גם העובד שממלא כיום את התפקיד בהצלחה, ואף זכה למחמאות מחברי הוועדה, אולם לבסוף נבחר אדם אחר. "למה?", שאל זקן וענה: "כי רצו מישהו אחר לתפקיד".

לדברי זקן, מה ש"הקפיץ אותו" יותר מכל הוא המכרז לתפקיד מנהל רשת ב', שהתקיים אתמול. לפי זקן, שלושה אנשים ניגשו למכרז על התפקיד היוקרתי הזה, ובהם יאיר קורן, שנבחר בסופו של דבר. שניים אחרים, טען זקן, לא רצו לגשת "מתוך ידיעה שהמשחק מכור".

זקן טען כי במכרז לניהול רשת הרדיו המואזנת ביותר בישראל קיבל כל מועמד כשלוש דקות להציג את עצמו, ולאחר מכן התנהל דיון של כחמש דקות בלבד. לפי זקן, מי שנכחו בדיון העידו על הנתק שבין תוכני הדיון ובין ההחלטה בפועל.

"הטענה המרכזית היא רדיפה פוליטית"

טענות נוספות הועלו על-ידי יו"ר הוועדה בר-און, בעקבות פניות שקיבל בנוגע למינויים למנהלי רשת א' ורשת FM88. אתמול פורסם כי ועדת המכרזים החליטה להחליף את מנהל FM88 הנוכחי, יובל גנור, בשדרן משה מורד. ח"כ בר-און תהה על עצם החילופים, לאור העובדה שבשלוש השנים האחרונות, שבהן מנהל גנור את התחנה, חל גידול בנתוני ההאזנה.

בשבוע שעבר פורסם כי אבישי פלחי יחליף את צגה מלקו בתפקיד מנהל רשת א'. יו"ר הוועדה תהה מדוע לא הוארך החוזה של מלקו, לאור העובדה שהיא עובדת ותיקה ברשות השידור, אשה, ממוצא אתיופי (האתיופית היחידה בתפקיד ניהולי ברשות), בעלת תואר שני ומפרנסת יחידה לשני ילדים.

"הטענה המרכזית היא רדיפה פוליטית", אמר בר-און, והוסיף כי לפי מה שנאמר לו, בקיץ האחרון ריאיינה מלקו חבר-כנסת מהאופוזיציה בלא שעלה מולו נציג הממשלה או נציג הקואליציה. בעקבות הראיון הזה התקבלה ברשות השידור תלונה של שני חברי-כנסת מהליכוד.

טענה נוספת שביקש בר-און לבדוק נוגעת למינוי זליג רבינוביץ' לתפקיד עוזר בכיר של מנכ"ל הרשות, על אף שלכאורה הוא אינו עומד בתנאי הסף לתפקיד, וכן על אישור חריגה של 52% בשכרו.

"אני מכיר את מר רבינוביץ' זה כשנה", אמר יו"ר הרשות אמיר גילת, כאשר קיבל את רשות הדיבור. "התרשמתי מאוד. הלוואי וכל עובדי רשות השידור היו כמוהו". לגופו של עניין הסביר גילת כי משרתו של רבינוביץ' היא משרת אמון, ועל כן אינה חייבת בתנאי הסף שהוזכרו.

באשר לשכרו של רבינוביץ' אמר גילת: "אני חושב שהוא היה שמח למצוא בחשבון שלו בסוף החודש את הסכומים שהוזכרו. אנחנו גוף ציבורי, הכל נעשה לפי חוק. [...] הוא לא קיבל עוד כלום. אנחנו מקווים שהוא יקבל תגמול הולם למאמץ שהוא משקיע, והנושא נמצא בבדיקה". יו"ר הוועדה השתכנע מדברים אלו והוריד את הנושא מסדר היום.

כמו כן ציין יו"ר הוועדה שהוא שבע רצון מהדו"ח שקיבל מרשות השידור, שבדק את מספר הפוליטיקאים שמתראיינים תוך ניתוח זהותם הפוליטית. "לדידי", אמר בר-און, "הוא לא מציג שום תמונה שיש בה כדי להוות בסיס לטענה לפוליטיזציה לגבי בחירת מרואיינים". לדבריו, "התמונה המוצגת בדו"ח הזה היא תמונה שמשקפת התנהלות ראויה של בחירת מרואיינים. הטענה בדבר הפוליטיזציה בשידורים לא הוכחה, ההפך מכך".

"אני לא מקבל את התשובה הזו"

בכל הקשור לטענות על מינויים במכרזים מוכוונים, לעומת זאת, לא קיבל יו"ר הוועדה תשובות מספקות.

"אני חושב שיש טעם לפגם שננהל כאן בפורום הזה דיון על דיוני ועדת המכרזים", טען גילת, והסביר כי חברי ועדת המכרזים מתנהלים בידיעה שדיוניהם חסויים. לגופו של עניין הסכים רק לומר כי בכל אחד מהמכרזים "הטוב מבין המועמדים נבחר".

"אני לא מקבל את התשובה הזו", אמר לו בר-און.

"זו התשובה, אדוני", אמר גילת. "היה מכרז, חברי ועדת המכרזים שמעו את כל המועמדים...".

"מר גילת", קטע אותו בר-און, "הטענה נגד רשות השידור, נגדך כמי שעמד בראש ועדת המכרזים, היא שנשקלו שיקולים לא רלבנטיים, בחרתם אדם משום שאתם רוצים שיהיו שם אנשי דברכם, ואתם נדרשים להשיב עליה".

"אני דוחה את הטענה הזו מכל וכל", השיב גילת. "נבחר מי שבעיני ועדת המכרזים היה מועמד ראוי". גילת הוסיף כי הוא זקוק לייעוץ משפטי לפני שיחשוף בפני חברי הוועדה את הליכי המכרז, משום שאינו רוצה לעבור על החוק.

כאשר בר-און ביקש לברר פרטים על המכרז לניהול רשת ב' ורשת א', השיב לו גילת כי "יש פה עניינים של צנעת הפרט". "בפעם הקודמת שהזכרתם את צנעת הפרט", אמר בר-און, "זה היה זריית חול בעיני הוועדה. בסיפור של צנעת הפרט מהדיון הקודם, השם עלה פה [הכוונה לגיל ליטמן ורן בנימיני], ומיקי [מירו, מנהל קול-ישראל הנכנס] דיבר על צנעת הפרט. לא מיניה ולא מקצתיה. צנעת הפרט של גברת מלקו לא שייכת לך ולא לרשות השידור. היא שייכת לגברת מלקו. אני מציע לך לשקול עוד פעם את העובדה שאתה לא רוצה לפרט למה הגברת מלקו...".

"אמרתי", חזר והשיב גילת. "היא היתה המועמדת הפחות טובה מבין אלה שניגשו. ישבה ועדת מכרזים, שמעה את כל המועמדים והמועמדות והחליטה מה שהחליטה".

"אם אתה לא מוכן לענות לי", אמר בר-און, "אנחנו נמצא את הדרך שהעובדות תובהרנה. בין שאתה תקבל ייעוץ משפטי שאתה טועה כשאתה לא עונה לי, בין שאני אביא את האנשים הנה, ובין שאני אדרוש להביא הנה את כל ועדת המכרזים. אין בכנסת דבר כזה שאתה בא לוועדה לענייני ביקורת המדינה ואתה אומר, אני התחייבתי במקום אחר לא לענות על הדברים האלה. זה לא קיים. אתה לא מוכן לענות על שני המקרים, גנור ומלקו".

"זו תשובה מלאה וכנה", השיב גילת.

"הם לא רוצים לעזור לנו לעזור להם", אמר בר-און ליובל חיו, נציג מבקר המדינה בדיון. "אולי צריך לעשות פה איזשהו עניין בבליץ, כי אם זה לא ייעצר פה, אז כל הדו"ח שלכם על המינויים בפועל, במקום להועיל רק יקלקל. זה שדחפנו אותם במקום מינויים בפועל יהיה מינויים כדת וכדין, אבל מינויים שכל העולם יטען שהם מינויים מוכוונים. האם אני יכול לקבל תגובה מיידית? תשקלו את זה".

בסופו של דבר לא נדרש מבקר המדינה להתערב. לקראת סיום הדיון הודיע גילת כי ההתנגדות שלו היא לדיון פומבי בלבד, ואין הוא מסרב להעביר לעיון הוועדה את מסמכי המכרזים של מנהלי רשת א', רשת ב' ו-FM88.