המסיבה נגמרה
"גל מהומות", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". בראש הכפולה הפותחת נכתב: "הכי קרוב לאינתיפאדה". "מנצרת עד המשולש, ומוואדי ערה ועד ג'סר א-זרקא: המהומות שהחלו במזרח ירושלים התפשטו למרכז הארץ – ואפילו לצפונה", נכתב בכותרת המשנה לידיעה המרכזית. "בקלנסווה עצרו רעולי פנים נהגים, ואם גילו שאלה יהודים – היכו אותם". כותרת המשנה מסתיימת בציטוט מפי השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ', שאמר: "זו לא אינתיפאדה שלישית, אין אובדן שליטה". מהתצלומים המודפסים, שמקורם בטייבה, ערערה ונצרת, משתמע אחרת.
"דרום אדום, אש בצמתים", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", ליד הסטמפה "ההסלמה". "רקטות נורו לעבר באר-שבע ואשקלון", נכתב בכותרת המשנה. "המהומות גלשו לקו הירוק, כבישים נחסמו". בתצלום המודפס על מרבית השער (חסן שעלאן) נראה רכב שהוצת ליד קלנסווה. הנהג, יהודי, נמלט ממנו לאחר שנרגם באבנים. "ראיתי את המוות", אמר. "הבית בוער", נכתב בכפולה הפותחת של העיתון.
ב"מעריב" מעניקים את הכותרת הראשית לא למהומות עצמן, אלא לתגובה עליהן. בראש שער העיתון מצוטט שר החוץ אביגדור ליברמן, שאמר: "מקומם של המפגינים אינו במדינת ישראל". אותו מסר מציע העיתון בשערו גם בדמות מאמר דעה/פרשנות מאת בן כספית, שכמה פסקאות ממנו מתפרסמות בשער. כמו ליברמן, כספית כותב כי מי שאינם אזרחים שומרי חוק וסדר במדינת ישראל, כלשונו, "אין להם מקום איתנו". כספית קורא למדינה "להבהיר לערביי ישראל שהמסיבה נגמרה".
הפגנה בוואדי ערה, 4.7.14 (צילום: איציק ברבי)
האיום בשלילת האזרחות של מפגינים אלימים או גירושם, לא כהצהרה מפי שר בכיר אלא כהצעה מאת עיתונאי בכיר, מופיע גם בטבלואידים האחרים. בכפולה הפותחת של "ישראל היום" מתפרסם מאמר מאת חיים שיין, שטוען כי "הגיע הזמן שערביי ישראל יחליטו אם הם אזרחי המדינה".
"הצביעות של ערביי ישראל חוגגת ומעוררת שאט נפש", כותב שיין. "[...] כדאי לערביי ישראל להחליט בהקדם אם הם אזרחי מדינת ישראל, או שהם חיל חלוץ במאבק לחיסול הישות הציונית מבפנים. כדאי להם לזכור כי לדמוקרטיה אסור לשבת בחיבוק ידיים כאשר יש כוחות מתוכה המבקשים לקום עליה ולאבדה".
הצביעות של "ישראל היום" מעוררת אף היא שאט נפש. שיין דורש מאזרחי ישראל הערבים להחליט אם הם אזרחי המדינה או לא, אך העיתון שבו הוא כותב מדיר אותם דרך קבע מעמודיו ונמנע מלהתייחס אליהם כאזרחים שווים. "ישראל היום" שולל מהם, גם מהרוב הגדול של שומרי חוק וסדר מביניהם, אפילו את הזכות להביע דעתם בסקרי דעת קהל שהוא עורך.
ב"ידיעות אחרונות" חתום שמעון שיפר על מאמר הנושא את הכותרת "או אנחנו או הם". למרות הכותרת, רוב המאמר מוקדש להתנגחות בראש הממשלה בנימין נתניהו, והערכה (קרי: תקווה) שאולי בשל המהומות הנוכחיות, יאבד את אחיזתו בשלטון.
איפוק
שתי כותרות בולטות ב"ישראל היום" מלמדות על המדיניות שמוביל נתניהו: "בירושלים פועלים לרגיעה" ו"השאיפה: 'להכיל' את האירועים בכל הגזרות". תצלום של השר נפתלי בנט, אחד האיומים הפוליטיים הגדולים על נתניהו ואחד מחביביו של "ידיעות אחרונות", מופיע בכפולה השלישית. "בנט נגד הממשלה: 'איפוק הוא חולשה'", לשון הכותרת.
מוחמד אבו-חדיר
בשער "הארץ" מתפרסם תצלום גדול מהלווייתו של הנער מוחמד אבו-חדיר. התצלום, שמופיע לצד הכותרת הראשית "המהומות התרחבו מירושלים למשולש, לוואדי ערה ולנצרת", מעניק הקשר להתפרעויות האלימות שפרצו במהלך סוף-השבוע. בשער "מקור ראשון" מתפרסמת הכותרת "מהומות במגזר הערבי בעקבות רצח הנער מוחמד אבו-חיידר משועפאט". גם כותרת זו מציבה את המהומות בהקשר של האירוע שהוביל לפריצתן. בשערי עיתונים אחרים מתעלמים מההקשר.
הלווייתו של מוחמד אבו-חדיר בשועפאט, 4.7.14 (צילום: סלימן חאדר)
"נשרף בעודו בחיים", נכתב בכותרת ידיעה על ממצאי נתיחת גופתו של הנער מוחמד אבו-חדיר, המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות". לצד הכותרת מתפרסם תצלומו של הנער. "בישראל כבר אין כמעט ספק שמדובר ברצח על רקע לאומני", כותב פרשן העיתון אלכס פישמן. "שוטרים היכו את בן דודו של הנרצח", נכתב בכותרת ידיעה אחרת בעיתון. בידיעה משובץ תצלום של בן הדוד, טארק אבו-חדיר בן ה-15, כשפניו מנופחות מהמכות שחטף משוטרי מג"ב. לפי הידיעה, סרטון שתיעד את המכות מופץ ברחבי העולם ומעורר סערה, בין היתר משום שלנער אזרחות אמריקאית.
בן-דרור ימיני, פרשן "ידיעות אחרונות" לענייני תעמולה, טוען עמוד קודם לכן בעיתון כי "על כל וידיאו מביך נגד ישראל אפשר להציג סרטי וידיאו של קייטנות חמאס עם ילדים בני 6 שמתאמנים בהפעלת כלי נשק; או את שר הפנים של חמאס, פתחי חמאד, שהודה בקולו שלו שארגונו עושה שימוש בילדים כמגן אנושי; או קטעי וידיאו שמראים כיצד אנשי חמאס כופים על ילדים לשמש להם מגן אנושי".
ב"ישראל היום" מתפרסם מידע דומה על גורלו של אבו-חדיר ובן דודו, אולם המסגור שונה מאוד. "מח"ש חוקרת את תקיפת הצעיר", נכתב בכותרת סתומה שמופיעה בתחתית עמ' 5 של עיתון זה. לידיעה נלווה תצלום מתוך הסרטון שתיעד את התקיפה, ובו נראים שני אנשים רוכנים מעל שלישי, אחד מהם מניף אגרוף. בשולי השוליים של הידיעה מוזכר כי הנציג הפלסטיני בניתוח גופתו של מוחמד אבו-חדיר אמר שהנער נשרף למוות בעודו חי.
"מקור ראשון" הוא העיתון היחיד שבו לא נכתב דבר על ממצאי ניתוח גופתו של אבו-חדיר. גם על ממצאי חקירת המשטרה והשב"כ באשר למניע לרצח הנער לא נכתב דבר.
לעומת זאת, במדור הדעות של העיתון נרמז כי מדובר בקונספירציה. "האש בוערת עכשיו באזורי התפר בתוך הריבונות הישראלית", כותב אמנון לורד. "אנחנו לא רואים השתוללות נוסח האינתיפאדה בחברון או בשאר אזורי איו"ש. אות וסימן הוא שיש יד מכוונת מאחורי ההתפרעויות. דפוס ההשתוללות דומה להפליא למה שהיה מקובל בעולם הפוגרומים של המאה שעברה וזו שלפניה. ממציאים עלילת דם וממשיכים משם. תינוק מושלך על מדרגות בית-הכנסת, והיהודים מתפללים שהתינוק המת הוא יהודי. הערבים הדביקו את העולם ברפלקסים האנטי-ישראליים שלהם. הפתעה! אבל האמת היא שרצח שלושת הנערים גירה את צמאון הדם הערבי".
האינתיפאדה השלישית
בשנים האחרונות עסקה התקשורת רבות באינתיפאדה השלישית. היו אפילו פעמים שבהן ניתנו תאריכים מדויקים למדי, אולם היא לא פרצה. כעת, על רקע המהומות הגוברות, שב הביטוי אל עמודי העיתונים.
הטור מאת בן כספית, המתפרסם במלואו בכפולה השנייה של "מעריב", נושא את הכותרת "אינתיפאדה בשידור חוזר". בראש העמוד מופיעים שני תצלומים. באחד, מאוקטובר 2000, נראים ערבים משליכים אבנים בוואדי ערה. באחר, מיולי 2014, נראים ערבים מפגינם בטייבה. כספית מקדיש חלק מטורו לביקורת על אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל באוקטובר 2000. לדבריו, ברק שגה כאשר "לא גבה מחיר" מאלה שהובילו את המהומות לפני 14 שנה. בעקיפין, כך ניתן להבין, ברק אחראי למהומות שפרצו בימים האחרונים.
"היה צריך להשליך אז לכלא עשרות ומאות פורעים, שהרסו, ניתצו ובזזו מכל הבא ליד", כותב כספית, "שחסמו והבעירו את אחד מעורקי התנועה החשובים במדינה, שקראו 'איטבח אל-יהוד' בעיבורה של המדינה היהודית, ובסופו של דבר לא רק שלא שילמו מחיר, אלא קיבלו ועדת חקירה ממלכתית שהצדיקה אותם ואת מעשיהם".
מלחמת מים בתל-אביב, 4.7.14 (צילום: הדס פרוש)
"התמונות מסוף-השבוע הזכירו לרבים את הרגעים הראשונים של מהומות אוקטובר 2000", כותב ג'קי חורי ב"הארץ". "[...] יש האומרים שהפצע שנפער אז ביחסים בין הצדדים לא הגליד עד היום. למרות שהצדדים נמנעו מעימות בכמה צמתים בעשור האחרון, לא ניתן לדבר עדיין על מערכת יחסים תקינה. להפך: שתי הכנסות האחרונות הצטיינו בהצעות חוק גזעניות, ראש הממשלה התעקש על הגדרת המדינה כיהודית וחברי-כנסת מהימין השתלחו בציבור הערבי בכל הזדמנות אפשרית".
"האם כעת, בניגוד לחששות שהתבדו ב-2011 וב-2013, אנו אכן עדים לתחילתה של האינתיפאדה השלישית?", שואל עמוס הראל ב"הארץ". "התשובה הפשוטה היא שעדיין מוקדם לומר. ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה בדייקנות".
"הלהבות שככו מעט, אבל הכבאים עוד רחוקים מהכרזה על הפסקת האש", כותב אלכס פישמן ב"ידיעות אחרונות". "למעט הקיצוניים בשני הצדדים, כל המעורבים רוצים לחזור למשבצת שבה עמדו לפני ארבעה שבועות, ואף אחד לא רוצה ליפול לכאוס של אינתיפאדה שלישית או של מלחמה בעזה שתגרור לתוכה את העורף הישראלי. כל אחד מן המנהיגים – נתניהו, משעל ואבו-מאזן – חרד מהאפשרות שעימות מזוין יפרק את הסדר הקיים: חמאס יכול לאבד את השלטון בעזה, הרשות תאבד את האחיזה ברמאללה, והממשלה בישראל עלולה להתפרק בעקבות הסתבכות צבאית".
אלטרנטיבה
במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", לעומת זאת, מציעים אלטרנטיבה. דווקא בימים שבהם השנאה והאלימות מסלימות, כתבת השער במוסף היומי של העיתון, מאת יהודה שוחט, מוקדשת לשני זוגות מירושלים של יהודיות ומוסלמים שבחרו לחיות יחדיו. בהשוואה לדיווחים ולמסרים שעולים מהזרם המרכזי של התקשורת הישראלית, מדובר בפרסום חתרני.
ט.ל.ט.ל
"פחמאצ"ה", מגדיר אמיר אורן את המצב הנוכחי בטור היתולי המתפרסם ב"הארץ"; ראשי-תיבות ל"פרשה חדשה מטלטלת את צמרת המשטרה". כרגיל, רוב המידע חסוי בשל צו איסור פרסום, שבוטל חלקית כבר היום. בשער העיתון מדווח יניב קובוביץ כי המפכ"ל יוחנן דנינו נפגש לפני כחודש פעמיים עם דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, החשוד במעורבות בפרשת הרפז. בפנים העיתון מתפרסמת גם תיבה קטנה המוקדשת לתגובת המפכ"ל, שאמר: "אני לא מטולטל".
המפכ"ל, יוחנן דנינו. 16.1.14 (צילום: גדעון מרקוביץ)
העיתון המציג הבוקר את הסיקור הבוטה ביותר נגד מפכ"ל המשטרה דנינו הוא דווקא "מעריב", ולא "ידיעות אחרונות", כפי שניתן היה לצפות. בכפולה החמישית של "מעריב" מודפס תצלום גדול של המפכ"ל לצד הציטוט "המשטרה צריכה לעבור טלטלה משמעותית, וזו המשמרת של דנינו". גם כותרת המשנה לידיעה מאת אבירם זינו ואלון חכמון חד-משמעית: "מתרבים הקולות בתוך הארגון הקוראים למפכ"ל לתת את הדין בעקבות התפוצצות הפרשה, האחרונה מבין שורה של תקלות מביכות".
לצד הידיעה מתפרסם טור פרשנות מאת יובל יועז, עד לאחרונה פרשן משפטי ב"גלובס". "לא רק הנושאים הנבדקים כעת על-ידי בעלי הסמכות צריכים לעמוד על המוקד", כותב יועז. "יהיה צורך לרדת גם לעומק המאמץ המוגזם, הבלתי מידתי, שעשתה בשנים האחרונות מערכת המשפט כולה להשתקת פרשות שהיה בהן פוטנציאל להסב לה מבוכה, ולא בכדי. מה היה פשרו של אותו מאמץ-יתר? מה היה האינטרס שעמד מאחוריו?".
ב"ידיעות אחרונות" מציעים לקוראים תצרף של ידיעות, שלכאורה אינן קשורות זו לזו, בעמוד אחד. הזוכים יזכו בקישור אינטרנט וכתובת אתר שבו מתפרסם כל המידע הידוע על הפרשה החדשה שמטלטלת את המשטרה.
בראש העמוד מתפרסמת ידיעה מאת ירון דורון תחת הכותרת "אני נראה לכם מטולטל?". בכותרת המשנה נכתב כי "דמות מוכרת נעצרה". בלב העמוד נדפסת ידיעת תצלום המוקדשת לסטטוס שפירסם אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד. בתחתית העמוד מתפרסמת ידיעה נוספת מאת דורון על פגישתו של דנינו עם בניהו, וכן ידיעה רביעית, מאת רז שכניק, המוקדשת לעובדה כי עו"ד רונאל פישר לא יופיע בשתי התוכניות האחרונות של סדרת הטלוויזיה "המיזם". רוב הידיעה של שכניק מוקדש למקרים קודמים שבהם משתתפי תוכניות נאלצו לפרוש באמצע העונה. בכל המקרים המוזכרים הפרישה נבעה מהסתבכות עם החוק.
את הסיקור המגונן ביותר מקבל המפכ"ל בעיתון הבית שלו, "ישראל היום". הכותרת בראש הכפולה השמינית של עיתון זה מורה לקוראים "לא להתרגש מהכותרות", ציטוט מפי דנינו. בכותרת המשנה מצוטט גורם בפרקליטות שאמר: "לדנינו ולקצינים בכירים אין שום קשר לחקירה". בגוף הידיעה כותב איציק סבן: "ככל הידוע, מדובר בפרשה שעשויים להיות לה היבטים פליליים, אם כי לא מטלטלים". ידיעה נפרדת בכפולת העמודים נושאת את הכותרת "המפכ"ל צודק, לא היתה שום פגישה". טור קצר מאת איציק סבן מתריע: "היזהרו מגורמים אינטרסנטיים".
פילנתרופיה
תצלום נאה של איש העסקים נוחי דנקנר מעטר את הכתבה המתפרסמת בכפולת האמצע של "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות" לענייני כלכלה. לצד התצלום מופיע הציטוט: "נוחי דנקנר הוא אבא של דנה, אבל גם החבר הכי טוב שלי. אני מעריץ את הנחישות שלו, את ההתמודדות. הוא מסתכל רק קדימה". הדובר הוא טל אנגלנדר, עורך-דין ובן-זוגה של דנה דנקנר, שמסייע בימים אלה למיזם "מכולת בשכונה", שנועד לתת לבעלי מכולות יכולת מיקוח גדולה יותר באמצעות התאגדות. כותרת ביניים בידיעה מדגישה: "נוחי יועץ מדהים". בציטוט המלא מפי אנגלנדר אפשר למצוא גם את המשפטים "גם אם הוא בבייג'ין הוא עונה לכל שאלה" ו"הוא תמיד עזר לפריפריות וליישובי הספר".
ענייני תקשורת
אמיר טייג מדווח ב"דה-מרקר" כי ברשות השנייה שוקלים לאפשר לרשת ולקשת להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 עד שנת 2017, וזאת אם ערוץ 10 אכן יהפוך לערוץ הממוקד באקטואליה.
במדור הבריאות של "הארץ" כותבת קרולין ארוניס על הסיקור העיתונאי של פרשת רמדיה והשפעתו על שיעור ההנקה בישראל.