"כאן צוות קול-ישראל בברזיל שמחזיר את השידור לאולפן". שדרני רדיו רבים היו שמחים לומר את המשפט הזה שלוש-ארבע פעמים ביום, אבל רק בני פייסיק זכה בכבוד. כל מה שעליו לעשות הוא להצדיק את הבחירה בו ולהוכיח כי היה שווה כל שקל למשלמי האגרה. אלא שהמונדיאל בברזיל, אירוע כדורגל צבעוני ושמח, הופך אצל פייסיק לשידור רדיופוני מדכא ומשמים.
בתוך פחות מדקה מסיים פייסיק את מה שיש לו לומר ביומני החדשות: מי ניצחה, מי כבש, סינק של מאמן ממסיבת עיתונאים, תרגום חפוז, ועוד דיווח הסתיים. קצר, בסיסי, בשפה יבשה. לפעמים נדמה שהוא משעמם אפילו את עצמו. מוזיקת הסמבה-מעליות שמשודרת מדי פעם על רקע קולו מעניינת יותר.
"אנחנו רוצים לשמוע עכשיו את מאמן נבחרת גאנה שתתמודד הערב מול ארה"ב", סח השבוע בקול מונוטוני ויבש, בקצב של הכתבה מהירה. לנוכח התוכן הרדיופוני שאינו מביא שום בשורה או התלהבות, המאזין דווקא מרגיש שהוא לא היה מעוניין לשמוע את המאמן הגנאי. סומק של מבוכה עלול להתפשט גם על פניהם של הדיוטות כדורגל למשמע הארותיו. "בכל פעם שהכדור ברגליו, יש סכנה ממשית לשער היריבה", היגג פייסיק על מסי ביומן הצהריים של יום חמישי (26.6.14).
דומה שהשדר שנשלח לקרנבל הכדורגל עושה הכל כדי להרוג את השידור. ואולי האשם הוא דווקא בעורכי החדשות, שמקציבים לדיווחי המונדיאל דקה אומללה ומעמידים את השליח המיוחד בפני סד זמנים אכזרי. כך או כך, פייסיק לא מצא, אם בכלל חיפש, שום דרך יצירתית להתמודד עם המציאות הזו, למעט דקלום של כמה מלים ששורבטו כלאחר יד. ואולי מפני שהעורכים מכירים במגבלותיו של השדרן, בנו במיוחד עבורו את מיטת הסדום הזו. רק שיגמור עם זה כבר ונעבור לנושא הבא.
באחד ממגזיני הספורט של רשת ב' נשמע פייסיק אומר: "אני מסיים את הדיווח, אבל אני ארצה להשתתף גם בהמשך, כי יש דברים שאנחנו יכולים להעביר לכם מפה". אלא שבאף דיווח ששמעתי ממנו השבוע הוא לא הביא שום דבר מעניין שהוא יכול להעביר רק "מפה". נוכחותו בברזיל אינה מורגשת. גם במדור הספורט באתר של רשת ב' אי-אפשר למצוא שום כתבה בחתימתו.
בני פייסיק (צילום: דוברות רשות השידור)
בעוד שפינת המונדיאל ברשת ב' הפכה לאירוע דכאוני, אצל המתחרים שמחה וששון. בגלי-צה"ל מקבלים המאזינים פינה מרווחת של כחמש דקות, עם שדרים שנתקעו ביפו, אבל מדווחים כאילו הם באצטדיון המרקאנה. פעם זה רמי יצהר ופעם עידן קוולר, עם שפע של מידע יחסית לזמן, ובדיווחים צבעוניים ושמחים: "כשמסי יצא, ארגנטינה נראתה כמו עדר ללא רועה, בעצם עדר ללא פרעוש" (הכינוי של מסי). כל אלה מתובלים במוזיקה או בשירים שהותאמו לנושא המדובר. מתברר שברחוב יהודה-הימית יכולים להביא קולות ממסיבות העיתונאים בברזיל גם בלי להיות נוכחים בהן.
הפיאסקו של פייסיק מתחדד לנוכח הג'ינגל המיוחד שהפיקו בקול-ישראל: "כשראמוס הולך לישון אתם מתעוררים לחגיגת מונדיאל ברשת ב'". אפשר רק לגחך למשמע הבדיחה העצובה, שהפרזנטור שלה הוא שליח הרדיו לריו.
דווקא כשרשות השידור נלחמת על חייה, היה אפשר לצפות שתצא מגדרה כדי להעניק למאזינים את הטוב ביותר ולהצדיק את קיומה. מנהלי קול-ישראל היו צריכים להקפיד על שדר ערני ותוסס, שלא נשמע כמי שתקוע על הקו שבין המלון לאיצטדיון, שלא יעשה עבודה עיתונאית קלושה ולא יגרום למאזינים לתהות אם על שליחות כזו מתבזבזים כספי ציבור. בני פייסיק, שליחנו המיוחד לברזיל, הוא סיבה מצוינת למאזינים שנתקעו על רשת ב' למהר לעבור לפינת הספורט בגלי-צה"ל.
ארבל: המחשב אשם
את מגזין הספורט ברשת ב' בשבת האחרונה (21.6.14) פתח ז'וז'ו אבוטבול בהודעה מטעמו: "העליהום על דני נוימן ויורם ארבל – גועל נפש, צרות עין, קנאה, ביקורת שנובעת מתוך תסכול של אנשים שלא שיבצו אותם ולא נתנו להם. כל אחד אחר היה מת להחליף אותם במקומות שלהם. מה שאני יכול להגיד מידע אישי, ופה לא האמוציה משחקת – אני לא מכיר הרבה אנשים בכדורגל הישראלי, שחקני עבר, מאמנים, פרשנים, מי שאתה לא רוצה, שמבינים כדורגל כמו דני. אז לבוא לחפש למה טעה פה, למה טעה שם, שיקום האחד שיגיד לי שלא טעה בשידור, שלא התבלבל בשידור ושלא החליף שמות. זה אנושי, זה טבעי, כשיש עליך לחץ. אז די, זה כבר נהיה בקטע הכי הכי דוחה שבעולם, ואני מביע את המחאה האישית שלי".
לידיעת אבוטבול, הטענות לנוימן אינן שהוא מתבלבל וטועה, אלא שהוא אינו תורם לצופים דבר וחצי דבר מכל אותה הבנה שלו בכדורגל. הפרשנות שלו צפויה, הוא אינו ממלא את תפקידו כיאות, ותעיד על כך מחאתם של אלפי צופים באתרים, ברשתות החברתיות ובתלונות לרשות השידור לאורך השנים שבהן משמש נוימן פרשן הכדורגל של הערוץ הראשון.
רואיז בי מקוסטה ריקה כובש מול איטליה (צילום מסך: אתר רשות השידור)
אם אבוטבול ירצה למחות בשידור הבא שלו על העליהום על ארבל שאינו חדל מלטעות: נכון, זה קצת נמאס וחוזר על עצמו. למרבה הצער, צופים רבים למדו להשלים עם שידור ארבלי מחפף, קליל, שאינו בקיא בפרטים. אבל קשה להשלים עם טעויות שאינן נשמעות תמימות או טבעיות, אלא כמעט כהונאה של הצופים.
במה דברים אמורים? נבחרת קוסטה-ריקה ביצעה חילוף במשחק מול איטליה. וכך תיאר ארבל את האירוע: "ועכשיו מקרה נדיר מאוד בכדורגל העולמי, יוצא רואיז בי, ומי נכנס? רואיז בי. יפה. בריאן רואיז הולך, ובריאן רואיז בא. מי שיוצא הוא המצטיין והכובש, מספר עשר, שפשוט התעייף, ומי שישחק הוא בריאן רואיז השני, שחקן שמשחק בקוסטה-ריקה... אלא אם כן יש פה טעות על המחשב... זו טעות על המחשב, ברנס, ברנס... טעות על בריאן רואיז השני, החלוץ בן ה-30 של (קבוצת) קטאנס... כנראה שטעו במספרי החולצות. שם הקבוצה הוא קרטחינס בקוסטה-ריקה, שם משחק חברנו ברנס".
ארבל טעה פעמיים: גם בשם השחקן וגם בשם הקבוצה. זו לא היתה טעות תמימה. אם ארבל היה לומד לפני המשחק את שמות שחקני קוסטה-ריקה, הוא היה יודע שאין בה שני שחקנים עם השם רואיז בי. במקום לתקן את הטעות ולהתנצל, ארבל מיהר להאשים בה את המחשב. הטעות שלו בזיהוי שחקן הפכה הפעם לגניבת דעת שנעשתה בעזות מצח.
keep your day job
הבאתו של אייל גולן לתוכנית הספורט ברדיו 102 נועדה לשיפור הרייטינג, שכנראה צלע מאז עזיבתו של אייל ברקוביץ' לענייניו החדשים בהפועל תל-אביב. אייל גולן הוא אמנם איש כדורגל – שחקן, אוהד ועכשיו גם הבעלים של הפועל מרמורק – אבל מינויו הוא בשורה רעה למאזיני ספורט שמחפשים קצת יותר מגימיק. מצד שני, מי מחפש איכות בתוכנית שמנחה אופירה אסייג?
אופירה אסייג ואייל גולן באולפן רדיו 102 (צילום מסך)
כגודל השיפור הצפוי ברייטינג התוכנית בימי ראשון (בינתיים היום היחיד בשבוע שבו יופיע גולן), כך עומק הרדידות. חלקים גדולים מתוכנית הבכורה של גולן הוקדשו למערופים שהורעפו על הטאלנט מצדה של אסייג. "נורא התרגשתי כשאמרת לי 'כן', תודה", שחה בהתרגשות, ולא חסר היה שתיפול על צווארו ותגעה בבכי.
בלי להיכנס לעניין האתי – רכלנית הספורט הבכירה מעניקה (עוד) במה לשיקום תדמיתו הרעועה של הזמר בעקבות פרשת הקטינות ואביו המסור – אייל גולן הוא אישיות אנטי-רדיופונית, נעדרת כריזמה וחסרת שיניים. השאלות ששאל היו טריוויאליות ("האם לדעתך בית"ר ירושלים תוכל להעמיד קבוצה ראויה? מה באמת קורה עם אריאל הרוש?"), וניכר שהוא רק רוצה לצאת בסדר עם כולם.
מצד שני, יש בשורה טובה לרדיו 102 תל-אביב. בתור קישוט להמונים ומקור לפיסות רכילות על אשתו רוסלנה, כולל התקדמות ההריון שלה, אייל גולן הוא בחירה מצוינת לתוכנית ספורט בהנחייתה של אופירה.
בלעדיות, לא אטרקטיביות
ובחזרה למונדיאל: הצופה יונתן גן-אור שלח תלונה לרשות השידור על התקצירים באתר: הם אינם ברמה המקובלת באתרי הספורט. כמה מהשערים חסרים, חלק מהתקציר מראה רק את ההילוך החוזר ולא את "השידור החי" של השער, ויש תקצירים עם שערים נטולי תיאור מפי השדרים. "לצערי הרב מאוד זה נראה מאוד לא מקצועי, כאילו מישהו מתעצל לעשות את העבודה כמו שצריך עד הסוף. האתר שלכם הוא המשדר הבלעדי של התקצירים, והדבר פוגע בחוויית הצפייה ומקרין יחס מזלזל ומבזה". גן-אור הוסיף כי הוא שוקל להתלונן באיגוד השידור האירופי ופיפ"א.
מרשות השידור נמסר בתגובה: "דפי התקצירים הם הנצפים ביותר באתר המונדיאל. עם זאת, למרות הצוות המצומצם, אנחנו קשובים לכל טענה או בקשה ומנסים לשפר את איכות התקצירים. על שביעות רצונם של הגולשים יעידו מיליוני צפיות באתר רשות השידור עד כה".
המשפט האחרון מנותק מהמציאות. מיליוני צפיות אינם עדות לשביעות רצון, אלא רק לבלעדיות של התקצירים. אם ברשות יבדקו את מספר הכניסות לאתר שלהם יום לאחר סיום המונדיאל, יש מצב לאכזבה.
בקטנה
תקדים בשידורים: המשחק בין בלגיה לרוסיה שודר בשלושה ערוצים בו בזמן: בערוץ 2, בספורט 1 HD ובספורט 5 HD, עם שני צוותי שידור שונים (אבי מלר ואלי אוחנה; לירן שכנר ואייל לחמן), שניהם מישראל! מדובר במשחק מרכזי, בשעת שידור נוחה (19:00), ולכן לא היתה הצדקה לכך שאף אחד משלושת צוותי השידור שנשלחו לברזיל לא ישדר את המשחק הזה.
התיקונים
הטבלאות ב"מעריב"
יפה שבספורט "מעריב" לא הסתפקו בפרסום משחקי הערב, כולל שעות וערוצים, אלא גם צירפו לנוחיות הקוראים את טבלאות הבתים. רק לא ברור איך הפרשי השערים של כל הקבוצות היו במינוס.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il