בכותרות
שריפות שפרצו בפאתי ירושלים וגרמו נזקים לכמה בניינים מעפילות הבוקר לכותרות הראשיות והכמעט-ראשיות של כל העיתונים, ודוחקות מעט את הדיווחים על המלצות ועדת גרמן, שהתפרסמו אתמול. על-פי העיתונים, גולת הכותרת של הדו"ח היא ההצעה לא להתיר שירותי רפואה פרטית (שר"פ) בבתי-החולים הציבוריים. בשורות נוספות של הוועדה בראשותה של שרת הבריאות יעל גרמן הן תוספות תקציב לקופות-החולים, קיצור תורים, הסדרת התיירות הרפואית והטלת מס ייעודי עליה, לטובת הציבור הרחב.
"אין שר"פ", קובעת בפסקנות כותרת בינונית בגודלה על שער "ידיעות אחרונות". "הרפואה תישאר ציבורית", מודיעים עורכי "ישראל היום" לקוראיהם בכותרת הראשית. "הפעם הציבור ניצח: לא יהיה שר"פ בבתי-החולים", קובעת הכותרת הראשית של "גלובס" מאמש. "ועדת גרמן הכריעה נגד שירות רפואי פרטי בבתי-החולים", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ", המהדהדת את הכותרת הראשית של "דה-מרקר". ב"כלכליסט" הכותרת מורכבת יותר: "מיליארד שקל כדי שהשר"פ יישאר מחוץ לבתי-החולים".
רוב הכתבים והפרשנים, כל אחד בדרכו, מברכים על ההמלצות. "הבטחה אדירה עם קשיים גדולים" היא כותרת מאמר הפרשנות של שאול אמסטרדמסקי ב"כלכליסט". אמסטרדמסקי סבור כי ההמלצות מצוינות, אך תלויות ב"שלושה מבחנים": "האם פקידי האוצר יעמדו בהבטחתם להזרים למערכת הבריאות מיליארד שקל בשלוש שנים, האם משרד הבריאות יצליח לפקח על בתי-החולים, והאם הציבור יאמין למערכת שאיכזבה אותו זמן כה רב".
רוני לינדר-גנץ, "דה-מרקר", כותבת שהמלצות הוועדה בעניין השר"פ הן "בשורה אמיתית לציבור, שהרוויח – או ליתר דיוק ניצל – מהפרטת מערכת הבריאות הציבורית". מה כל-כך גרוע בהפרטת מערכת הבריאות הציבורית? "את הקטסטרופה, שעליה כתבנו רבות בחודשים האחרונים, היו מרגישים ראשונים העניים – ורק אחר-כך הציבור המבוסס. בסופו של דבר היא היתה הורסת לכולם את מראית העין של מערכת בריאות שוויונית, איכותית וצודקת".
"עירוב הרפואה הפרטית בתוך הרפואה הציבורית הוא מתכון לאסון חברתי ומוסרי", מסביר רן רזניק לקוראי "ישראל היום" בטור פרשנות המתפרסם בכפולה הפותחת של החינמון. "החלטה חשובה זו הצליחה להביא לבלימה משמעותית (אבל לא הרמטית וסופית) של תהליכי ההפרטה הפוגעניים המתרחשים בשנים האחרונות במערכת הבריאות הציבורית בארץ, שמשמעותם הידוק הקשר בין עושרו של האדם לבין איכות וזמינות הטיפול הרפואי שיקבל בתוך מערכת הבריאות הציבורית".
מיקי פלד, "כלכליסט", מקדיש את טור הפרשנות שלו ל"החמצות של הוועדה". "ועדת גרמן", נכתב בכותרת המשנה של הטור, "החטיאה את הבעיות החמורות במערכת הבריאות, כמו גרעונות קופות-החולים או הנטל על החולים הסיעודיים. ובכל זאת המלצותיה, שישפיעו בעיקר על השכבות החזקות באוכלוסייה, יילקחו יותר ברצינות מהמלצות הוועדה למלחמה בעוני".
ההשוואה בין המלצות הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) להמלצות הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות (ועדת גרמן) עשויה להיראות אולי כמו בחירה פופוליסטית, וייתכן שיש בה מעט מן הפופוליזם. אלא שמבין שורות המאמר של פלד עולה תזכורת למה שמוצנע הבוקר בכמה מהכותרות והסקירות החגיגיות: מדובר, בכל זאת, בהמלצות בלבד. יישומן המלא הוא אפשרות אחת מבין כמה. "כדי שההישג על הנייר יהפוך להישג במציאות יש צורך בהרבה עבודה קשה של הרבה גורמים אל מול לחצים לא פשוטים שעוד יתעוררו", מזכיר שאול אמסטרדמסקי.
דעת יחיד
"השר"פ אינו הבעיה, אלא הפתרון" (כותרת לטור פרשנות מאת יהודה שרוני, "מעריב").
שחיתות
"שולה זקן בחקירה: אולמרט הבטיח לשלם לי 10,000 דולר בחודש עד שאשתחרר", נכתב בכותרת העליונה של "הארץ", קדימון לכתבה שתתפרסם מחר ב"מוסף 'הארץ'". על-פי גידי וייץ, "ערב הכרעת הדין" במשפט הולילנד, לפני שהחלה זקן לחתור לעסקת הטיעון, הבטיח לה אולמרט שיעביר את הסכום האמור מדי חודש, עד שתשחרר מהכלא, לחשבון זר שתפתח. "לגרסת זקן, הדבר צריך היה להישמר בסוד מוחלט", נכתב בידיעה.
שולה זקן ואהוד אולמרט בימים יפים יותר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 15.11.10 (צילום: מרים אלסטר)
על-פי וייץ, את התשלום לזקן, "דמי שתיקה" לפי הגדרתה, היה אמור להעביר איש העסקים רמי אונגר. "הוא היבואן הבלעדי של הרכב קיה, מחזיק צי של ספינות, והונו האישי מוערך במאות מיליונים. הוא נחשב אחד התורמים הגדולים של בית-החולים איכילוב. במשך שנים נחשב מקורבו של הנשיא לשעבר עזר ויצמן, שאף זכה ממנו לתשלום של 1,000 דולר בחודש כשר בממשלת האחדות".
"חשד: בן-אליעזר קיבל 700 אלף שקל מאיש עסקים נוסף, תמורת סיוע במצרים", מודיעה כותרתו של דיווח מאת יניב קובוביץ המתפרסם בתוככי העיתון, ידיעת המשך לגילוי של גיא פלג אתמול בחדשות ערוץ 2. שמו של איש העסקים אינו מוזכר, אך קובוביץ מציין כי "בעבר עלה שמו של האיש בפרסומים שונים, אולם בן-אליעזר ואנשיו הכחישו את הדברים". ב"ידיעות אחרונות" נוקב ירון דורון בשמו של האיש: "איש העסקים והנדל"ן" רוי מוצפי.
המשך הידיעה ב"הארץ" מקדיר את שמיו של הפוליטיקאי הוותיק, הנוהג לפטור את הטענות על ענייניו הכספיים במלים "קשקוש מוחלט": "הגילויים החדשים מחזקים את החשדות שלא מדובר באירוע חד-פעמי או בסכום מינורי שבאמצעותו הוא רכש את הבית ביפו. בשלב הזה, חודש לאחר תחילת הפרשה, נוספו לחקירה עוד ועוד ראיות שמהן עולים חשדות לכך שבן-אליעזר קיבל כספים בסכומים של מיליוני שקלים".
נעדרים
פרשת הנערים החטופים נמחקה כליל מהכותרות הראשיות, אחרי שאתמול הודיעו העיתונים לקוראיהם כי החיפושים עומדים בפני מיצוי. במשך רוב ימי המבצע נשזרו בסיקור העיתונאי דברי הלל והאדרה לכוחות הישראליים שלקחו חלק בחיפושים ובמיצוי "בנק המטרות". שאריות הסיקור המגיעות היום לעמודי העיתונים הן הד קלוש למסע יחסי-הציבור דל התוכן שנעשה על גביהם של בני משפחות הנעדרים וחבריהם.
"גורם צבאי: כל שנותר הוא לקוות שהחטופים בחיים", מסכמת כותרת בינונית בגודלה המתפרסמת בכפולה השנייה של "מעריב". "בצה"ל מתקשים עדיין למצוא קצה חוט", נכתב בפונט קטן יותר, בכותרת הגג. ב"מקור ראשון" מדווח יוחאי עופר כי במהלך אחד המעצרים נהרג כלב צה"לי, שנפל מהקומה השנייה של בניין שבו בוצעו חיפושים. הלילה ימלאו שבועיים לחטיפתם של גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל.
חופש ופרטיות
"האח הגדול עולה מדרגה", מזהירה כותרת גדולה, על רקע אדום, הנדפסת בראשו של אחד מעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות". "משרד המשפטים יוזם: יורחבו האזנות הסתר", מוסבר בכותרת הגג לידיעה המטרידה מאת טובה צימוקי, הממשיכה לעסוק בנסיונותיהם של גורמי שלטון להעמיק את שליטתם במידע הפרטי של האזרחים.
הפתיח הוא מופת של כתיבה טבלואידית מהסוג החיובי, זה שהולך ונעלם מעל דפי "ידיעות אחרונות": כתיבה צעקנית אך אפקטיבית, שתכליתה תיווך של מידע חשוב ומורכב באופן שגם הקורא ההדיוט יבין שמשהו מאיים על חייו כפי שהוא מכיר אותם. פופוליזם, אבל בשירות האזרח הקטן.
"אתם נמצאים בתחושה שהשלטונות נכנסים יותר ויותר לפרטיות שלכם?", כותבת צימוקי. "המצב הזה הולך כנראה להחמיר. הממשלה צפויה לאשר בשבוע הבא תיקון בחוק שלפיו לא רק גופי החקירה הקלאסיים יוכלו להאזין לכם, אלא גם רשות העתיקות ומשרד החקלאות. המטרה: 'שיפור המלחמה בפשיעה'".
בהמשך הידיעה נכתב: "החוק החדש יורחב ויתיר מעקב לא רק אחרי שיחות טלפון, אלא גם אחרי מסרונים (אס.אם.אסים), קובצי מחשב (דרך כתובת איי.פי) וכן אחרי אמצעי תקשורת אלקטרוניים פופולריים כמו אייפד וטאבלטים".
ירושלים, 2012 (צילום: נועם מוסקוביץ)
ביום ראשון, מציינת כתבת המשפט של "ידיעות אחרונות", תגיע ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה, הגוף הקובע מטעם הממשלה באילו הצעות חוק לתמוך. דיוניו של הגוף השלטוני הזה מתנהלים במחשכים, ללא דין-וחשבון מפורט לציבור; רק השבוע נבלמה יוזמה נוספת להפיכתו לשקוף (מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש הבוקר להחלטה). "מכיוון שמדובר בתיקון לחוק מטעם משרדי ממשלה, צפויה הממשלה לאשר אותו. לאחר מכן תועבר הסוגיה לאישור הכנסת", כותבת צימוקי.
האח הגדול מוזכר היום גם בעיתון הכלכלי של קבוצת "ידיעות אחרונות". "רשות המסים תאסוף מידע על הרכישות שביצעתם ברשת", מודיעה כותרתה של ידיעה מאת עמרי מילמן ב"כלכליסט". "האח הגדול בשירות פקיד השומה", מפרשנת כותרת הגג. "הרשות תשכור חברה פרטית שתסייע לה לכרות מידע באינטרנט על עסקאות רכישה", נכתב בכותרת המשנה, המסתיימת במלים "טרם גובשו התנאים שימנעו פגיעה בפרטיות".
עומר כביר, בטור פרשנות קצר, כותב על "שלושה תרחישים ליוזמת רשות המסים". כביר מסביר כי כריית מידע, "למרות שמה המפחיד", היא "פעולה נפוצה למדי באינטרנט ונמצאת בשימוש בצורה זו או אחרת כמעט בכל חברת טכנולוגיה ובגופים רבים – מגוגל ופייסבוק ועד הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות-הברית (NSA).
"פעולות הריגול של ה-NSA, שנחשפו במסמכים שהדליף אדוארד סנודן, הן סוג של כריית מידע מסוג זדוני יותר. במקרה זה, החוקיות והמוסריות של פעולה זו נמצאת במחלוקת, וחשיפת היקף כריית המידע, או הריגול, הביאה לביקורת חריפה על הממשל האמריקאי".
שלושת התרחישים שמציג כביר הם כדלקמן: "התרחיש ה'חיובי' הוא שהמידע [...] ישמש לאיתור מעלימי מס; בתרחיש הפסימי יותר יבקשו עוד ועוד גופים ממשלתיים גישה למאגר, וינצלו אותו לצרכים שונים; ובתרחיש האימים ידלוף המידע לחברות מסחריות, שמבחינתן מדובר באוצר בלום למטרות שיווקיות". עו"ד יהונתן קלינגר, בבלוגו, מרחיב.
"ויטאליק בוטרין, האקר בן 20, מתכנן מהפכה במערכת הפיננסית. בימים אלה עובדים בקדחתנות צוותי פיתוח בכל העולם על הגשמת החזון שלו: את'ריום, רשת וירטואלית שתמחק את המתווכים, הברוקרים והרגולטורים", נכתב בכותרת המשנה של ראיון המתפרסם במוסף "השוק" של "כלכליסט". "אתה חושש שישתמשו ברעיון גם למטרות לא טובות?", שואל אותו המראיין, יואב בורנשטיין. "זאת אפשרות בכל טכנולוגיה. הטכנולוגיה היא ניטרלית, והיא מאפשרת לכולם לעשות הכל באופן שווה", אומר לו בוטרין.
כתבת השער של "מוסף 'כלכליסט'" היא רשימה מאת ד"ר יואב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי, הכותב על בני-אדם חפים מפשע שהורשעו בעבירות שלא ביצעו. הכותרת המתימטית היא "114 אנשים חפים מפשע, 1,748 שנים בכלא".
"מעניין שאין מלה מדויקת בעברית למי שכבר הורשע ורק לאחר מכן נוקה מאשמה. אולי משום שאין כמעט אנשים כאלה במערכת המשפט הישראלית", מעיר ספיר בתוככי הרפורטז'ה. בהמשכה הוא חולק עם הקוראים הערכה של משפטן שלפיה כ-5% מהאסירים הכלואים בישראל הורשעו בטעות – כאלף איש, פחות או יותר. "גם אם המצב טוב פי עשרה", כותב ספיר, "עדיין מדובר בעשרות אנשים שחייהם נהרסו לשווא".
במסגרת שיתוף פעולה
נראה שב"ידיעות אחרונות", העיתון שעורכיו סבורים כי אינו כולל תוכן שיווקי סמוי, שוב בחרו באופן עצמאי להתמסר לסיקור מקיף של מיזם שמארגניו רכשו ליטרה נאה של מודעות. הקורבן הפעם הוא שוב המוסף המגזיני היומי, "24 שעות". בכל יום חמישי מוקדש מוסף זה לסיקור מקדים של אירועי סוף-השבוע שבפתח, בדרך כלל בפרישה ארצית כלשהי. היום מוקדש המוסף כמעט כולו לאירוע "לילה לבן" שמארגנת עיריית תל-אביב–יפו – מיזם מושקע שבשנים האחרונות גם משך לא מעט ביקורת מצד פעילים מקומיים.
כל התוכן המערכתי במוסף, המחולק גם לבתיהם של מנויי העיתון בנגב, בגליל ובשאר אזורי הארץ שאינם גוש-דן, מוקדש לפירוט האירועים השונים שייערכו הלילה בתל-אביב. לקדימונים צורפו ארבעה ורבע עמודים של פרסומות גלויות (פרסומת נוספת, בת עמוד, נדפסה בקונטרס החדשות). שמו של עורך "24 שעות" ביומיום, מאיר אברג'יל, נעדר ממיקומו הקבוע.
שערי "24 שעות" לרגל "לילה לבן", 2013 (מימין) ו-2014 (לחצו להגדלה)
בשער המוסף – תצלום מעובד של זהרורים בנתיבי איילון בלילה – חסר רק הסלוגן "עיר ללא הפסקה" כדי להופכו זהה לפרסומת (גלויה) לחיים המשוגעים בעיר תל-אביב. מי שידפדף לכפולת האמצע של קונטרס החדשות יקבל גם את זה: "לא עוצרת תל-אביב", נכתב שם בכותרת גדולה בלבן (לילה) ובוורוד (גאווה?), המקדמת שיתוף פעולה תוכני של העיתון עם הפקת האירוע.
"במסגרת שיתוף פעולה שנערך לראשונה בין עיריית תל-אביב ל'ידיעות אחרונות' יוקרנו אלפי התמונות שיצלמו צלמי העיתון אונליין על שלושה מסכי ענק שיהיו פזורים במתחם שרונה, ברחוב רוטשילד 1 ובכיכר רבין", מציינת הכתבת המוניציפלית אדוה כהן, החתומה על הידיעה השיווקית, שבה נמצא מקום לשבץ מפה מיוחדת ("לאן תלכו הלילה?") והפניה המכוונת את הקוראים בחזרה ל"מוסף מיוחד לכבוד הלילה הלבן – '24 שעות'".
אין זו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שבה משרתים ב"ידיעות אחרונות" את עיריית תל-אביב. החלטה דומה קיבלו שם לפני שנה, וגם לפני שנתיים. מה שמתחדש השנה הוא ההצהרה על שיתוף הפעולה המסחרי, עלייה של מטילי השתן מהמקפצה של הילדים למקפצה האולימפית.
"ידיעות אחרונות" לילדים
"היה ממש מפחיד אתמול בירושלים". שער "ידיעות אחרונות", מהדורת הטאבלט (דרך עידו קינן, דרך שמוליק רוזן). הכותרת במהדורה המודפסת היא "אש על עירי"
מחלקת התחקירים של "ידיעות אחרונות"
עמ' 16 בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מוקדש לתוצאותיהם של שני תחקירים, סוגה עיתונאית שביומיום אינה זוכה לרוב להבלטה בעיתון זה. בידיעה המרכזית בעמוד כותבים התחקירנים גיא ליברמן ושחר גינוסר כי מבקר המדינה "יבדוק את המינויים הפוליטיים בעיריות", בעקבות פרסום תחקירם בנושא לפני כחודש במוסף "7 ימים".
בידיעה נלווית כותב גינוסר כי מבקר מערכת הביטחון, חגי טננבאום, יעזוב בקרוב את תפקידו בעקבות הוראה של שר הביטחון, משה יעלון, שהתקבלה לאחר פרסום תחקיר "הדו"חות הגנוזים של צה"ל" ב"7 ימים". המידע על פרישת טננבאום, כותב גינוסר, נחשף אתמול בכנסת, בדיון של הוועדה לביקורת המדינה.
"התחקיר העלה כי [...] טננבאום החליט לגנוז או לעכב סדרה של דו"חות רגישים שהכינו קצינים הכפופים לו, בין השאר בנושא ההיערכות להצלת אזרחים בעורף, היערכות הלוחמים בגבול לבנון ומערך בריאות הנפש בצה"ל", מזכיר תחקירן "ידיעות אחרונות".
ענייני תקשורת
שירות לקוי. החלטתה של מועצת הכבלים והלוויין לקנוס את חברת הכבלים הוט ב-1.3 מיליון שקל בגין חריגות בזמני ההמתנה במוקד שירות הלקוחות מדווחת ברוב העיתונים. בדיווח המתפרסם ב"הארץ" מציין כתב "דה-מרקר" אמיתי זיו כי בדיקה שנערכה השבוע בכלכלון העלתה כי "זמן ההמתנה לשירות ב-HOT יכול להגיע ליותר מחצי שעה, אך אם לקוח מתקשר למוקד המכירות של החברה, המענה הוא מיידי".
בגליון אמש של "גלובס" הקדישו לכשלי השירות של הוט כתבה נרחבת (אפרת אהרוני). ב"דה-מרקר" מתפרסמת היום כתבה על צד בעייתי נוסף של מערך השירות של חברת הכבלים, תחת הכותרת "העובדים השקופים של הוט: מועסקים כשכירים – בתנאים של פרילנסרים" (הילה ויסברג).
בהתאם להודעות דוברות. "ביום 7.9.12 פורסמה כתבה על אודות אירוע הצתה בבית-הספר שפרינצק בקריית-גת. בכתבה פורסם, בהתאם להודעות דוברות המשטרה, כי אב הבית בבית-הספר הוא שנעצר בחשד לביצוע המעשה. בדיעבד התברר כי למרות הודעת המשטרה, העצור היה עובד אחר בבית-הספר, ולאב הבית לא היה כל קשר לאירוע" ("הבהרה", "ידיעות אחרונות", עמ' 18).
המפקחים. במדור הפרסום והשיווק של "כלכליסט" כותב אופיר דור על רשימת המועמדים למועצת הרשות השנייה – הגוף המפקח על ערוץ 2, ערוץ 10 ותחנות הרדיו האזוריות. כפי שמציין דור בפתח הכתבה, את הרשימה גיבש שר התקשורת (ב"התייעצות עם גופים ציבוריים"), והגוף שיקבע אם לאשרה הוא ממשלת ישראל. הכותרת קוראת "לרגולטור צולע דרושים מועמדים אפרוריים".