הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק להקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, בראשות ח"כ קארין אלהרר, דנה היום באחד הסעיפים הרגישים ביותר בהצעה.

לפי סעיף 28 בנוסח הצעת החוק שעבר בכנסת בקריאה ראשונה, השר האחראי על התאגיד החדש, בהסכמת שר המשפטים, הוא שימנה שופט בדימוס של בית-המשפט העליון או שופט מחוזי בדימוס לעמוד בראש ועדת האיתור. ועדת האיתור, בתורה, אמורה לאתר ולהציע לשר מועמדים למועצת תאגיד השידור הציבורי.

מייק בלס: "אם זה יישאר כך, אי-אפשר יהיה למחוק את הטענה למינוי פוליטי. הוויתור של הממשלה בנושא הזה הוא קטן, הרווח באמון הציבור הוא ענק"

"אני חושב שזהו אחד מסעיפי הליבה המרכזיים של החוק, הוא נוגע לשאלת העצמאות של הרשות ולשאלת הניתוק מהפוליטיקה", אמר בדיון מייק בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ואדם בעל ניסיון רב שנים במינויים וועדות איתור. "נעשו המון נסיונות לנתק מהפוליטיקה, ונשארנו בסוף עם דבר שאין לו תקדים בחקיקה ובמינהל הציבורי, שאדם אחד או בהסכמת שר שני [כלומר, שר התקשורת בהסכמת שר המשפטים], ששניהם יכולים להיות מאותה מפלגה, ימנו את היו"ר והיו"ר ממנה את הוועדה".

לדברי בלס, "ההתחלה של הדי.אן.איי מתחילה אצל דמות שהיא פוליטית. היצירה מתחילה במקום פוליטי, ולכן תמיד זה ייתפס כעניין פוליטי מבחינה ציבורית. ואני חושב שאפשר להימנע מזה".

בלס העלה את האפשרות כי השופט בדימוס שיעמוד בראש ועדת האיתור ייבחר על-ידי נשיא בית-המשפט העליון במקום על-ידי השר הממונה. "אם זה יישאר כך, אי-אפשר יהיה למחוק את הטענה למינוי פוליטי", הוסיף. "הוויתור של הממשלה בנושא הזה הוא ויתור קטן, הרווח באמון הציבור הוא ענק".

יו"ר אגודת העיתונאים בתל-אביב, רותם אברוצקי, הגדיר את הסעיף כ"סעיף האמת של כל החוק" והפנה שאלה לשר גלעד ארדן: "האם מוטל וטו ממשרד ראש הממשלה על הסעיף הזה?". כמו בלס, גם אברוצקי הציע כי נשיא בית-המשפט העליון ימנה את ראש ועדת האיתור, והזכיר כי הצעה שכזו נכללה גם בהערות שהגישו לוועדה פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה (מו"ל אתר זה).

שר התקשורת ארדן הסתייג מההצעה להחליפו בנשיא בית-המשפט העליון ועמד על כך שהוא, או שר התקשורת העתידי, יהיה האחראי לבחירת יו"ר ועדת האיתור. "לכל שופט יש עמדה אישית, לפעמים לשופטים יש גם מאוויים אישיים", הזכיר השר ארדן, תוך שהוא נסמך על דברים שאמרה השופטת בדימוס דליה דורנר בהופעתה בפני הוועדה.

לדבריו, "לשופט שיושב בדין אין אחריות בעניין הזה. הוא לא צריך להיבחר, הוא לא נותן דין-וחשבון לכלל הציבור אם הגוף החדש באמת יבטא את ההשקפות של כלל חלקי החברה הישראלית. אותו דבר גם נשיא בית-המשפט העליון. עם כל הכבוד, גם נשיא בית-המשפט העליון, מעבר למאוויים שיכולים להיות לו לאחר פרישתו, גם הוא רוצה שהגוף הזה יסקר טוב את פעילותו כנשיא בית-משפט עליון, גם הוא רוצה שהגוף הזה יסקר טוב את מערכת המשפט. מה, הוא חף מהשיקולים הללו? ההבדל הוא שאני אתן דין-וחשבון בסוף הקדנציה איך תיפקד הגוף הזה, והוא לא".

השר ארדן טען עוד כי אם ניתן לסמוך על שופט בדימוס מבית-המשפט המחוזי או העליון שיפעל כראוי בראש ועדת האיתור, הרי ש"אין שום יתרון לכך שמי שממנה אותו חף מכל אחריות לאיך הגוף הזה בסופו של דבר יתפקד, עלי כשר תקשורת, שיש לי אחריות אל מול הציבור".

ח"כ איילת שקד ופרופ' אלי פולק, נציג האגודה לזכות הציבור לדעת, התנגדו גם הם לניתוק ההשפעה הפוליטית על רשות השידור

ח"כ איילת שקד התנגדה אף היא לניתוק תאגיד השידור החדש מהפוליטיקאים. לדעתה, ההצעה להעניק לנשיא בית-המשפט העליון את הזכות לבחור את יו"ר ועדת האיתור היא "זלזול בפוליטיקאים". "אני לא חושבת שנשיא בית-המשפט העליון יכול למנות את ראש ועדת האיתור בצורה נקייה יותר משר התקשורת", אמרה. לדבריה, "זה עוד חלק מחולשת הרשות המבצעת למול הרשות השופטת, ובעיני זה חייב להישאר ברשות המבצעת".

פרופ' אלי פולק, נציג האגודה לזכות הציבור לדעת, החרה החזיק אחרי שקד. "אינני מבין מדוע המלה 'פוליטיקה' נחשבת למלה בת ארבע אותיות", תהה. "אין שום סיבה בעולם שהשר לא ימנה את שלושת חברי ועדת האיתור", אמר, ודרש אף הוא להשאיר את תפקיד ראש הוועדה לרשות המבצעת.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלהרר, הציעה פשרה שלפיה השר ימנה את יו"ר ועדת האיתור, אולם יעשה זאת בהתייעצות עם נשיא בית-המשפט העליון במקום בהתייעצות עם שרת המשפטים. ח"כ איתן כבל הביע תמיכה בהצעה זו. בסיום הדיון על סעיף זה הודיעה ח"כ אלהרר כי משרד התקשורת ייקח בחשבון את כלל ההערות ויחזור עם נוסח מעודכן.

"קשה לי לדבר נגד שקיפות"

עוד קודם לכן דנה הוועדה בסעיפי הצעת החוק הנוגעים לסדרי עבודתה של מועצת תאגיד השידור הציבורי החדש. כמו בדיון קודם של הוועדה, גם הפעם עלתה סוגיית השקיפות. מנכ"ל איגוד העורכים, נגה בריינס, שאלה מדוע לא נקבע בחוק כי הדו"חות של ועדת הביקורת יהיו פומביים וייחשפו לציבור הרחב.

"חל על זה חוק חופש המידע", השיבה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד. "היה לנו בעיה עם החוק הזה עם הרשות הקיימת", העירה בריינס, "היא לא הרגישה עצמה כפופה לחוק חופש המידע". "החוק קובע הסדרים שלמים", אמרה עו"ד נויפלד והסבירה כי במקום לכתוב בכל חוק כיצד מחילים בו את הדין הכללי, מובן מאליו שהדין הכללי חל.

בהמשך הדיון, אחרי שגם ח"כ ישראל אייכלר הציע כי בחוק ייקבע שדו"חות ועדת הביקורת יפורסמו באתר הרשות, אמרה עו"ד נויפלד כך: "קשה לי לדבר נגד שקיפות. זו לא הפוזיציה הטבעית שלי, אבל יש דין כללי שחל על כל דו"חות הביקורת ויש את חוק חופש המידע שקובע פרוצדורה ברורה, וליצור פה דין מיוחד דווקא לתאגיד הזה מבין כל התאגידים והרשויות הממשלתיות נראה לי מוזר".

מלי פולישוק: "ברשות מקומית מפרסמים את הדו"חות ולא קורה שום אסון, ככה צריך"

"זה התאגיד העצמאי היחיד שלא כפוף לא לשרים, לא לחברי-כנסת ולא לביקורת ציבורית", אמר ח"כ אייכלר, והוסיף: "אי-אפשר להשיג מידע באמצעות חוק חופש המידע. צריך לעבור שבעה מדורי ביורוקרטיה בשביל לקבל משהו. פה זה דבר מאוד פשוט [ההצעה שכל הדו"חות יפורסמו]".

מלי פולישוק, לשעבר יו"ר ועדת הביקורת בכנסת וכן יו"ר ועדת ביקורת בשלטון המקומי, הציעה לשאוב השראה מפקודת העיריות, בין היתר גם לענייני שקיפות. "ברשות מקומית", אמרה, "מפרסמים את הדו"חות ולא קורה שום אסון, ככה צריך".

סעיף זה טרם נוסח סופית, אך מהתגובות בוועדה לא נראה כי ישונה כך שדו"חות ועדת הביקורת ברשות יהיו פומביים. מנגד, הצעה שלפיה החלטות ועדת הביקורת יפורסמו באתר תאגיד השידור הציבורי, בדומה להחלטות מועצת התאגיד, התקבלה בוועדה בחיוב.