מקובל על רוב הישראלים שצה"ל הוא "צבא העם", הצבא של מדינת ישראל ואזרחיה, ואינו "צבא שיש לו מדינה", כפי שגורסים אחדים. במשאלי דעת הקהל צה"ל ומפקדיו נהנים מאהדה ומתמיכה רבה של האזרחים, המאמינים שהצבא שולט במצב הביטחון  ומספק הגנה יעילה לישראלים.

אולם לרוב המכריע של הישראלים, כולל שרים, חברי-כנסת, פקידים רלבנטיים והציבור הרחב, חסר מידע בסיסי על המטרות, המדיניות, דפוסי הפעולה והפעילות המעשית של צה"ל, ובדרך כלל הם גם אינם שואלים. דברים אלה נשמרים בסודיות על-ידי מספר קטן של בכירים במשרד הביטחון, הפיקוד הבכיר בצה"ל, וראשי מוסדות הביון השונים של ישראל.

יש כמובן תחומים ופעולות שאין אפשרות לדווח עליהם בפומבי מחשש לפגיעה בביטחון. אולם בתחומים ובנושאים מרכזיים שמערכת הביטחון מופקדת עליהם, שיפורטו להלן, יש הכרח ליידע את חברי-הכנסת, חברי הממשלה והציבור הרחב כדי שיבינו מהן הכוונות האמיתיות של משרד הביטחון והצבא – זאת אם ברצוננו לשמור על דמוקרטיה אפקטיבית. על אף שישראלים רבים אינם מגלים עניין בנושאים אלה ושומרים על אמונם במערכת הביטחון, רבים אחרים חפצים להבין טוב יותר מה מתרחש מאחורי הקלעים של מערכת הביטחון, כדי להיות בטוחים כי המערכת פועלת כהלכה וכדי לשמור על הכללים הדמוקרטיים הבסיסיים, כנהוג במדינות דמוקרטיות אחרות בעולם.

ההיסטוריה של מדינת ישראל מלאה למעלה מראש בדוגמאות על הסודיות שמשרד הביטחון וצה"ל שומרים מפני מקבלי החלטות ומהציבור הישראלי. כך היה בעבר, לדוגמה, לגבי רבות מפעולות התגמול בשנות ה-50, "עסק הביש – פרשת לבון", ההחלטה לצאת למלחמת 1967, מלחמת לבנון השנייה, ההחלטה להפציץ את הכורים העיראקי והסורי וכו'. על רובן הציבור בארץ שמע רק בדיעבד ומן העיתונות הזרה.

להלן כמה דוגמאות של אירועים ומהלכים חיוניים שהתרחשו לאחרונה, שהציבור יודע עליהם רק מפרסומי אנשי התקשורת המדבררים את הצבא. דוגמה אחת היא "פרשת הרפז", שטרם הסתיימה ומתעוררת מפעם לפעם ברמות השונות, כולל המשפטית. הדוגמה השנייה היא המהות האמיתית של המאבקים בין אשכנזי וברק, בין היתר על תהליכי מינוי הרמטכ"ל. הדוגמה השלישית היא גיוס החרדים לצה"ל, כאשר עמדתה של מערכת הביטחון בנוגע לנושא זה אינה ברורה.

הדוגמה הרביעית, שהתרחשה בשבועות האחרונים ומתחוללת עדיין בחשאיות, היא ההתנגשות הקשה בין יעלון​ לבכירי משרד האוצר​ (וכלל לא ברור מה חלקו של יאיר לפיד בהתנגשות זו) על הצורך של צה"ל ומשרד הביטחון בתקציב נוסף של מיליארדי שקלים בשנה זו, וזאת על אף שבדיון קודם על תקציב משרד הביטחון נמסר כי לא יבקשו תקציב נוסף עד סוף השנה. ועוד בהקשר זה, השעייתו הנוכחית של ח"כ עומר בר-לב, היודע דבר או שניים על הצבא, בגין מכתב שכתב לשר הביטחון.

כיוון שהביטחון הוא חיוני ביותר לכל הישראלים – חיוניות המועצמת תדיר על-ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, גם בעת דיונים על התקציב – וכדי לשמור על הדמוקרטיה, הכרחי שלחברי-הכנסת ולציבור יימסר מיידע רב יותר על משרד הביטחון וצה"ל, לא רק כדי להעריכם על העבר, אלא בעיקר כדי להתכונן לבאות.

המידע החיוני שיש לספק לציבור ולחברי-הכנסת חייב להיות בהקשר להיבטים הבאים: א. המדיניות של משרד הביטחון וצה"ל באשר למדינות הערביות (בייחוד סוריה ולבנון) ואיראן (וסוגיית הגרעין); ב. היחס לשיחות השלום עם הפלסטינים, שתוצאותיו ישפיעו מאוד על מעמד, תקציב ומעשי משרד הביטחון וצה"ל; ג. סוגיית ה"ריבונות" שצה"ל נהנה ממנה בגדה, ובהקשר הזה מדיניותו והתנהגותו כלפי הפלסטינים והמתנחלים; ד. תקציב הביטחון, כולל השכר, דמי הגמלאות והתשלומים השונים, בייחוד לקצונה הבכירה; ה. מידע רב יותר על תהליכי קבלת ההחלטות במשרד הביטחון ובצה"ל; ו. השפעות עמדות פוליטיות וקשרים עם פוליטיקאים של הקצונה הבכירה בדבר פעילותם וקידומם בצבא; ז. ההשפעות של לחצים פוליטיים חיצוניים על מדיניות ופעולות משרד הביטחון וצה"ל; ח. היחס לנשים, לחרדים ולדתיים, לערבים-ישראלים ולמילואים; ט. בטחון העורף לנוכח איומים פוטנציאליים מהמדינות השכנות.

חשוב שצה"ל יספק מידע על נושאים אלה, החיוניים לבטחון ישראל ולא פחות מכך למצב החברתי-פוליטי-כלכלי של המדינה. ידע מקיף, הדרוש לישראלים כדי לבסס את הערכתם וביקורתם על משרד הביטחון וצה"ל, מסופק כאמור במדינות דמוקרטיות אחרות, כמו ארצות-הברית, בריטניה ומדינות סקנדינביה.

נכון שידע מפורט כזה על מערכת הביטחון וצה"ל עלול לשנות במידה מסוימת את דעת הקהל ואת אהדת חלקים באוכלוסייה הישראלית לצה"ל ולמשרד הביטחון, אך גם הביקורת, אם תתעורר, תהיה עניינית. אם יתברר כי הכל מתנהל כהלכה ובהתאם לכללים תרבותיים ודמוקרטיים, דעת הקהל החיובית תהיה מבוססת יותר. ​בכל מקרה, ​המידע הזה ישרת היטב את הציבור הישראלי, שיזכה להבנה טובה יותר ​של​ התהליכים העוברים ויעברו על המדינה.

גבי שפר הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים