אליטיזם
לפני שלושה ימים, בגליון יום שני של "ישראל היום", דווח על טביעתו של ילד. "אסון בגליל: בן 10 טבע למוות במאגר", נכתב בכותרת ידיעה שהופיעה במרכז עמ' 17. הידיעה היתה תמציתית, פחות מ-120 מלים אורכה. כותרת המשנה שלה הוקדשה לצירוף מקרים – הצוללן שאיתר את גופת הילד ראמי נעים בן ה-10 מהכפר אבו-סנאן הוא גם מי שאיתר בעבר את גופתה של הילדה רוז פיזם.
ב"ידיעות אחרונות" פירסמו באותו יום ידיעה קצרה על מותו של נעים בתחתית עמ' 16 של העיתון. "מעריב" הקדיש למקרה שטח גדול יחסית, למעלה ממחצית חלקו העליון של עמ' 12. "מקרה הטביעה השישי של ילדים בחודשיים האחרונים", נכתב בכותרת הגג. ב"הארץ" לא דווח על טביעת הילד מהגליל.
הבית בסביון שבו טבעו שתי ילדות במהלך החג, 3.6.14 (צילום: גדעון מרקוביץ')
יומיים לאחר טביעת הילד מאבו-סנאן, טבעו שתי ילדות בנות גילו בבריכה פרטית בסביון. סיקור מותן הבוקר תופס את הכותרות הראשיות בטבלואידים ("טרגדיה בבריכה", "התחשמלו או הורעלו?", "מוות בבריכה") וכן את הכפולות הפותחות ("חג שחור בבית פרטי בסביון", "המומים ושבורים", "אניח כל יום פרח על הכסאות שלהן בכיתה", "לא מפסיקים לבכות", "החג הלבן נצבע שחור"). ב"הארץ" מדווח על מות שתי הילדות בשער העיתון, עם הרחבה בעמ' 6.
סכי עיניים
הכותרת הראשית ב"הארץ" מוקדשת לתגובות בעולם לנוכח ממשלת האחדות הפלסטינית – "חרף מאמצי נתניהו: גל הכרה בממשלה הפלסטינית החדשה". ברק רביד וג'קי חורי מדווחים כי בימים האחרונים הודיעו האיחוד-האירופי והאו"ם, סין, רוסיה, בריטניה וצרפת כי ישתפו פעולה עם הממשלה החדשה.
"מפולת מדינית", מגדיר זאת ברק רביד בטור פרשנות נלווה. "הקמת ממשלת האחדות תפסה אותו לא מוכן, חסר אסטרטגיה ונעדר תוכנית מדינית חלופית", כותב רביד על נתניהו. "גם הפעם מדינות העולם קיבלו תזכורת לכך שנתניהו מצטיין בלהגיד מה לא לעשות, אבל אין לו מושג ירוק מה כן לעשות".
הישיבה הראשונה של הממשלה הפלסטינית החדשה ברמאללה, 3.6.14 (צילום: עיסאם רימאווי)
ב"ידיעות אחרונות" מגדירים את התגובות הבינלאומיות לממשלת האחדות הפלסטינית כ"תבוסה מדינית" לישראל. "מרגע שארה"ב הודיעה שהיא מכירה בממשלה החדשה, ניתן האות לקהילה הבינלאומית לתמוך בממשלה הזאת בניגוד לעמדת ישראל", כותב איתמר אייכנר. "בזה אחר זה נעמדה הקהילה הבינלאומית בתור אחרי ארה"ב והכירה בממשלת האחדות הפלסטינית – האיחוד-האירופי (כולל כל המדינות המרכזיות בתוכו) ואחריו רוסיה, סין, הודו והאו"ם – וישראל נשארה בודדה מתמיד".
טור פרשנות נלווה מאת אלכס פישמן מהדהד את העמדה הישראלית, ולפיה שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי הפר את התחייבותו שלא להכיר בממשלת האחדות. "עד כה לא שלפה ישראל את נשק יום הדין", כותב פישמן, אך אינו מגלה מהו. לקוראים הסקרנים מוסבר כי טורו המלא יפורסם מחר, ב"מוסף לשבת" של העיתון.
ב"מעריב" מוגדר המצב החדש, כמו ב"הארץ", כ"מפולת מדינית". "לא רק וושינגטון הביעה הכרה בממשלה הפלסטינית החדשה, גם הקוורטט, הכולל מלבד ארה"ב את רוסיה, את האו"ם ואת האיחוד-האירופי, הביע את תמיכתו", מדווחים יובל בגנו ואריק בנדר. בהמשך הדיווח נמסר כי ישראל הודיעה בינתיים על שלוש סנקציות עיקריות שתפעיל כתגובה להקמת ממשלת האחדות הפלסטינית: קיזוז כ-25 מיליון שקל מכספי המסים המועברים לרשות מדי חודש, מניעת התניידות של שרי הממשלה החדש בין הגדה לרצועת עזה ושלילת תעודת האח"ם משרי הממשלה הפלסטינית היוצאת.
סכי עיניים (איור: שאטרסטוק)
בשער "ישראל היום" לא מוזכרת העובדה כי בעקבות ארה"ב הודיעו במהלך החג גם האיחוד-האירופי והאו"ם, סין, רוסיה, בריטניה וצרפת שישתפו פעולה עם הממשלה החדשה של הפלסטינים. אלה כנראה חדשות יום אתמול. הבוקר יוצא העיתון בקריאת עידוד – "התשובה: בנייה וקרב בקונגרס".
כתבי העיתון קיבלו מידע בלעדי. בתגובה להודעת ארה"ב, הוחלט להגביר את קצב הבנייה בשטחים. מתברר שלנתניהו יש מושג ירוק מה כן לעשות. "אושרו לשיווק 1,500 יחידות דיור בבירה, באפרת ועוד", נכתב בכותרת המשנה שבשער העיתון. "השר אריאל: 'הבנייה – תגובה ציונית הולמת'".
הידיעה המלאה מתפרסמת בכפולה השנייה של "ישראל היום". חמישה עיתונאים חתומים עליה: מתי טוכפלד, שלמה צזנה, דניאל סיריוטי, יוני הרש ואלי לאון. ובכל זאת, הידיעה כולה עוסקת בארה"ב וישראל. אף אחד מחמשת העיתונאים לא הצליח להשחיל לתוך הטקסט את המידע הרלבנטי שלפיו גם האיחוד-האירופי, רוסיה, סין, הודו והאו"ם הכירו בממשלת האחדות הפלסטינית. קוראי "ישראל היום" פשוט אינם יודעים על כך, כאילו הכריז העיתון חרם על המדינות שלא פעלו לפי ציפיותיו, חרם על המידע שלא מוצא חן בעיניו, חרם על המציאות.
הרמז היחיד לכך שארה"ב אינה המעצמה העולמית היחידה שהותירה את ישראל מבודדת בזירה הבינלאומית ניתן בטור פרשנות מאת דן מרגלית, שנפתח במשפט "מדינות רבות נאחזו בזיז מילולי כאילו ממשלת האחדות של אבו-מאזן מורכבת מטכנוקרטים ולא מנציגי חמאס".
"מדינות רבות", בלי לפרט מי הן ומה מעמדן. לקוראי "ישראל היום" המעוניינים לקבל מידע על מצבה המדיני של ישראל בעולם אין יותר מזיז מילולי זה כדי להיאחז בו. למעשה, "ישראל היום" מתייחס אל קוראיו כאל סוס עבודה. העיתון מציב על ראשם סכי עיניים, לבל יוכלו לראות מימינם ומשמאלם, מצליף באחוריהם במרץ וקורא "דיו", סחבו את העגלה לאפרת.
"מקור ראשון" של אדלסון
הידיעה של "ישראל היום" על הבנייה בשטחים אינה בלעדית לחלוטין. בעיתון השני השייך לשלדון אדלסון, "מקור ראשון", קוראת הבוקר הכותרת הראשית: "נתניהו אישר בניית אלף יחידות דיור חדשות ביהודה ושומרון ובירושלים". גם בעיתון זה אין כל זכר להתייצבות יתר מעצמות העולם מאחורי ארה"ב והודעתן על כוונתן לשתף פעולה עם ממשלת האחדות הפלסטינית.
שלדון אדלסון. בית הנשיא, 2007 (צילום: אוליביה פיטוסי)
דמגוגיה
טור צד במדור המשפטי של "כלכליסט" כולל ידיעה מאת עמרי מילמן, ולפיה שר החוץ אביגדור ליברמן יפתח ביום ראשון הבא את הכנס השנתי של לשכת רואי-החשבון. לא נכתב אם השר ישתף את חברי הלשכה בנסיונו האישי. עם זאת מדווח כי אחד הפאנלים המקצועיים בכנס יעסוק בשאלה "אם המאבק בהון השחור לא גולש לדמגוגיה".
האבנים המתגלגלות
בכל העיתונים מתפרסמים דיווחים בולטים על הופעתה של להקת האבנים-המתגלגלות אמש בפארק הירקון. ב"ידיעות אחרונות" נותנים לזמר הבית, שלמה ארצי, להביע דעתו. "בקיצר, הכל היה שם תחת שמי תל-אביב ורמת-גן", הוא כותב. ב"מעריב" שירבט בן כספית כמה שורות על ההופעה. בין היתר, "ריח כבד של גראס מסביב ותחושה של היסטוריה".
ברינה יקצורו
בגליון ערב החג הבטיחה כותרת ב"ישראל היום" מזג אוויר "חמים ונעים". זה היה שקר, כמובן. אפילו ב"ישראל היום" ידעו שבמהלך החג יהיה שרבי במיוחד. כך נכתב מתחת לכותרת המטעה. אבל נראה שלדעת עורכי "ישראל היום" המורל של קוראיהם כה פגיע, הגאווה הלאומית שלהם כה מעורערת, שאפילו כותרת על מזג אוויר שרבי במהלך חג עלולה להכניס אותם לדיכאון ולעודד ירידה מהארץ.
כעת, לאחר מעשה, אפשר לברך על המוגמר. "למרות החום, שהגיע ליותר מ-40 מעלות, יצא עם ישראל לחגוג את חג השבועות", נכתב הבוקר בכותרת משנה לידיעה של "ישראל היום" המסכמת את אירועי החג.
ענייני תקשורת
הקמפיין של "ישראל היום" נגד החוק שיחייב את העיתון למכור את גליונותיו בכסף ממשיך הבוקר, בעוצמה נמוכה, בעזרת מאמר אורח מאת מתי דוד.
הכתבה הפותחת במוסף "שישבת" של "ישראל היום" היא ראיון ארוך (למעלה מ-4,000 מלה) שערכה נעמה לנסקי עם המועמדת לנשיאות המדינה דליה דורנר. הגוף שדורנר עומדת בראשו בימים אלה, מועצת העיתונות, זכה בשבועות האחרונים להופיע פעמיים בשער "ישראל היום", פעם בתחילת מאי ופעם בסופו. הופעה אחת על כל פעם שהמועצה הצהירה על התנגדותה ל"חוק 'ישראל היום'".
נשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר (צילום: פלאש 90)
"אני מהרגע הראשון בדעה שיש להילחם בחוק שאמור לפגוע ב'ישראל היום'", אומרת דורנר ללנסקי. כשהיא נשאלת בהמשך על מאמציה של העיתונאית פאר-לי שחר למען בחירתה משיבה המועמדת לנשיאות: "פאר-לי היא חברה אישית שלי כבר שנים רבות. היא רצתה לעזור לי ופנתה לחברי-כנסת שהכירה כדי שיחתמו לי, אז עשו מזה עניין. אני חושבת שהנושא מוצה עד הגג. היא חברה מאוד קרובה, שחושבת שאני מאוד מתאימה לתפקיד. אז חברה טובה הרימה עבורי טלפון. העבודה של המטה שלי לא בנויה על מה שהיא עשתה".
גד ליאור מדווח במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" כי בכירים באוצר מתנגדים לביטול אגרת הטלוויזיה, וזאת בניגוד לעמדת שר האוצר יאיר לפיד.
בשער "ידיעות אחרונות" מקדמים ראיון עם היועצת לתקשורת פוליטית של רה"מ, ד"ר אורית גלילי-צוקר, באמצעות הלא-כותרת שחילצו מפיה: "נתניהו פועל משיקולים של הישרדות פוליטית".