"שלום פרש מהמירוץ לנשיאות; תומכיו עברו לצד ריבלין", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "פרישת השר מחזקת את מועמדות יריבו של נתניהו. מקורבי ראש הממשלה מעריכים: הוא לא יתמוך פומבית באף מועמד", נכתב בכותרת המשנה לדיווח של יהונתן ליס.
מוסף "אנתנחתא" של "בשבע", 22.5.14
השבועון הדתי-ימני "בשבע" מתגייס גם הוא לטובת ריבלין. ראיון ידידותי עימו מתפרסם ככתבת השער של המוסף, ועל שער העיתון עצמו מופיעות שתי הפניות מפרגנות, האחת לטור של הח"כ לשעבר ויו"ר החברה המחזיקה בעיתון, יעקב כ"ץ (כצ'לה): "פואד היה אמנם מפקדי וחברי לנשק, אבל אם הייתי ח"כ – הייתי מצביע לריבלין", והשנייה לטור של עורך העיתון עמנואל שילה: "אין להיכנע לשיטת הפסילה האישית שמפעיל נתניהו".
שילה מאשים את נתניהו ב"חשבונאות אישית וקטנונית". "השיטה הזאת של פסילה אישית צריכה לעבור מן העולם, בעיקר כשהיא נעשית בלי לשתף את הציבור ולשכנע אותו בנימוקים שמאחוריה. אם נתניהו לא למד את הלקח הזה מפרשת בנט, כדאי שהוא ילמד אותו עכשיו", כותב שילה, המכתיר את ריבלין "המועמד המוביל ובעל הסיכויים הטובים ביותר להיבחר מטעם המחנה הלאומי".
מי שעדיין מחפש הוכחות לכך ש"ישראל היום" אינו עיתון אידיאולוגי או "ימני" יכול לנסות לחפש בו זכר לביקורת מימין על המהלכים של נתניהו סביב הבחירות לנשיאות. הביקורת היחידה היום על נתניהו בהקשר הזה (ובכלל) מצטמצמת לשורה אחת בלב טור הפרשנות של דן מרגלית בעמ' 3 ("נתניהו חייב לציבור תשובה מה כה חמור בהתנהלותו העצמאית של ריבלין כיושב-ראש הכנסת, שפוסל אותו מכהונת נשיא"). שאר הסיקור בכפולת העמודים הפותחת מכיל דיווח אינפורמטיבי יבש כמקובל בחינמון ובוקסה המעודדת את דוד לוי, שיכולה אכן לעודד את לוי כי נתניהו מתעתד לתמוך בו (אבל לא בפומבי!).
דן מרגלית נואם בכנס של עיתון "בשבע", 3.2.14 (צילום: פלאש 90)
תמונת הראי היא כמובן ב"ידיעות אחרונות", שם ההתפתחויות האחרונות בהתמודדות על הנשיאות הן רק תירוץ לניגוח נוסף של נתניהו, שהופך לאייטם העיקרי על אף שאינו מתמודד, לפחות בינתיים. "מבוכת הליכוד" היא הכותרת הראשית, וכותרת המשנה מפרטת: "רה"מ, שניסה לטרפד את מועמדותו של רובי ריבלין לנשיא, תמך בסילבן שלום – ולבסוף התחרט. ח"כים תומכי שלום: נעביר הקולות לריבלין. גם מקורבי דוד לוי כועסים: נתניהו הציע לו להתמודד ונסוג". לצד הכותרת מתפרסמת הפניה לטור פרשנות של סימה קדמון, המאשימה את נתניהו בכניעה ל"יצריה" של אשתו (אך אינה מפרטת דבר באשר לסיבתם או תוכנם) ומנבאת כי ייאלץ לבסוף לתמוך בריבלין. "נתניהו גורם מבוכה לכל חברי הליכוד בגלל גחמות אישיות", מצטט יובל קרני בידיעה הראשית "בכירים במפלגה".
לפעמים הסינים הם רק תירוץ
שער "ישראל היום", 22.5.14
חברת תנובה, שנמכרה לפני כמה שנים על-ידי הקיבוצים והמושבים לקרן בריטית, נמכרת כעת שוב, והפעם לחברה סינית. אישור המכירה אינו מגיע לכותרות העיתונים הכלכליים מחוץ ל"כלכליסט": "קרן השקעות סינית במו"מ להצטרף לרכישת תנובה" (נוסף על ברייטפוד, הרוכשת המקורית). ב"דה-מרקר" נמצא מקום על השער לכותרת "תנובה נמכרת לסינים לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל".
ב"ישראל היום" דבר המכירה הוא הכותרת הראשית: "היסטוריה: תנובה נמכרת לסינים". הכותרת הראשית היום גדולה במיוחד, על אף ש"ישראל היום" הוא בעל הדסק הכלכלי החלש ביותר בעיתונות העברית (ואולי בעולם כולו), וחרף העובדה שמבחינת האג'נדה שהעיתון נוהג להציג – היה מתאים כי יתייחס לעסקה לפחות בשמץ ביקורתיות. ואולם, הצורך להדחיק ולדחוק מסדר היום את הפיאסקו סביב ההתמודדות על הנשיאות מצדיק הכל.
ב"ידיעות אחרונות", שעד לפני כמה שבועות העניק בימה למתנגדי העסקה, מופיעה גם היום בשער המוסף היומי הודעה על שיתוף פעולה מסחרי עם תנובה.
* * *
שיתוף פעולה עם תנובה. מתוך שער המוסף היומי של "ידיעות אחרונות", היום