המעבר של רשות השידור משידור אנלוגי לשידור דיגיטלי בפורמט HD, פרויקט בעלות של 28 מיליון שקל, נעשה בלא שמונה לו מנהל, בלי תוכנית עבודה מפורטת ובלי שייערך מעקב אחר התקדמות הפרויקט, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום.

"משרד מבקר המדינה העלה ליקויים משמעותיים בתכנון פרויקט המעבר לשידור דיגיטלי, בניהולו, בביצועו ובבקרה עליו – ליקויים שאינם מתיישבים עם כללי המינהל התקין ועם החובה לפעול בחיסכון ויעילות", נכתב בדו"ח. "אופן תפקודם של הגורמים שהיו מעורבים בתהליכי המכרזים של הפרויקט היה בלתי תקין, והוא מעיד על העדר זהירות בהוצאת כספי ציבור".

לפי בדיקת המבקר, בניגוד לנוהל הרשות, לא פעלה בה ועדת פרויקטים שאמורה לטפל במיזמים שכאלה. "עוד התברר כי המשרה של אחראי לפרויקטים בלשכת סמנכ"ל טכנולוגיות אינה מאוישת משנת 2005, כך שהחל במועד ביצוע פרויקט ה-HD בשנת 2010 ועד מועד סיום הביקורת לא היה אחראי לפרויקטים שעקב אחר ביצוע הפעולות בפרויקט", נכתב בדו"ח.

"משרד מבקר המדינה העלה ליקויים משמעותיים בתכנון פרויקט המעבר לשידור דיגיטלי, בניהולו, בביצועו ובבקרה עליו – ליקויים שאינם מתיישבים עם כללי המינהל התקין ועם החובה לפעול בחיסכון ויעילות"

כיוון שרשות השידור פעלה בשנים האחרונות "בלי שהיתה לה תוכנית עבודה שנתית", לא היתה גם תוכנית מסודרת לקידום הפרויקט. "על אף חשיבותו, מורכבותו ועלויותיו הגבוהות של פרויקט ה-HD, הרשות לא קבעה תוכנית עבודה מפורטת לביצועו, לא הגדירה את שלביו, לא קבעה לוח זמנים ואבני דרך לביצועו", כותב המבקר.

בהעדר תוכנית, לא נקבע לוח זמנים להשלמת הפרויקט. תחילה היה אמור להסתיים בראשית 2012, בהמשך קיוו כי יסתיים עד סוף אותה שנה, אולם גם במועד סיום הביקורת של המבקר טרם הושלם הפרויקט. "בשל העדר תוכנית עבודה ולוח זמנים, נפגעה יכולתה של הנהלת הרשות לעקוב אחר התקדמות פרויקט ה-HD ואחר השגת היעדים שנקבעו", מציין המבקר.

עלותו של הפרויקט תפחה במשך השנים, בין היתר משום ש"ברשות אין נוהל לאופן הכנת אומדן לשם פרסום מכרז פומבי לרכישת טובין או לביצוע עבודה". לפי המבקר, "קודם שאישרה ועדת המכרזים את פרסום המכרז ואישרה את היקפו הכספי, לא הציגו לה היחידות הצורכות את הנתונים ואת המסמכים שעל בסיסם קבעו את אומדן העלות של ההתקשרות המבוקשת, אף שמדובר בפרויקט שעלויותיו ניכרות". השוואת הסכומים באומדנים שסופקו לסכומים שאושרו בפועל מעלה תמונה מבהילה.

השוואת עלויות בפרויקט HD של רשות השידור, מתוך דו"ח מבקר המדינה 64ג'

"מהנתונים בטבלה עולה כי האומדן הכספי של ההתקשרות שהיחידות הצורכות הציגו לוועדת המכרזים, בכל שלושת המכרזים, היה באופן עקבי נמוך בשיעור ניכר מהסכום שאישרה הוועדה לבסוף להתקשרות עם החברות", מציין המבקר. "ההפרש בין אומדן ההתקשרות במכרזים האמורים לבין ההיקף הכספי שאושר לביצוע היה כ-19 מיליון ש"ח (כ-190%)".

למכרז להקמת תפאורה תואמת HD באולפן א' של הרשות מקדיש המבקר תשומת לב מיוחדת. לתפקיד מרכז הפרויקט מונה בוריס גלפנד, מעצב תאורה ברשות שבהמשך נבחר לתפקיד מנהל מחלקת התאורה. לפי בדיקת המבקר, ועדת המכרזים ברשות אישרה את היציאה למכרז בעלות של 9 מיליון שקל בלי שהוגש לה "מפרט, ולו ראשוני, של מרכיבי העבודה ושל הציוד הנדרשים, מתוך ציון עלותם המשוערת".

אולפן ה-HD של רשות השידור (צילום: רשות השידור)

כמה חודשים מאוחר יותר פנה גלפנד לוועדת המכרזים וביקש להעלות את הסכום ל-14 מיליון שקל בגין "שינויים מקצועיים שנדרשו על-ידי חטיבת החדשות". הוועדה אישרה גם בקשה זו. "שמונה חודשים לאחר אישור תקציב המכרז החליטה הוועדה להעלות את תקציבו בכ-5 מיליון ש"ח (55%)", מציין המבקר, "אף שלא היו לפניה נתונים על עלות הפריטים שנדרשו במפרט ובכתב הכמויות. לוועדה אף לא היתה יכולת לבחון את ההצדקה להעלאה זו ואת הטענה בדבר השינויים המקצועיים שביקשה חטיבת החדשות, כיוון שלא הוצגו לפניה לא פירוט העלויות של הבקשה הראשונית ואף לא עלויות המפרט האמור הכולל את השינויים".

רק בשל התערבותו של יו"ר "ועדת 250 אלף" ברשות, דוד חיון, הוקפא המכרז, אולם בינתיים ירד חלק מהכסף לטמיון. כך, לדוגמה, הרשות שילמה לחברה פרטית 442 אלף שקל עבור תוכנית עיצוב התפאורה לאולפן, תוכנית שבה לא ניתן כעת להשתמש.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ההתנהלות הלקויה, הרשלנית והלא מקצועית של היחידות הצורכות בשלבי המכרז השונים [...] דרך פעולה זו יש בה כדי להטעות את ועדת המכרזים, והיא מעידה על נורמה פסולה ברשות ועל העדר זהירות בהוצאת כספי הציבור"

עוד מזכיר המבקר שורה של כשלים ברכישת מסכים לשידור האולימפיאדה הקודמת. לפי הדו"ח, גלפנד פנה לחברה פרטית כדי לקבל הצעת מחיר למסכים עוד לפני שקיבל אישור יציאה למכרז, אך נקב בסכום נמוך מהסכום שקיבל מהחברה (220 אלף שקל במקום 330 אלף שקל).

כיוון שהסכום היה נמוך מ-250 אלף שקל, לא היה צורך להביא את ההתקשרות לאישור "ועדת 250 אלף" של הרשות, המפקחת על עסקאות בסכום זה ומעלה. "בדרך זו נעקף מנגנון נוסף של פיקוח ובקרה", מעיר המבקר. על אף שאושר סכום של 220 אלף שקל, ההסכם היה על סך 460 אלף שקל.

כמה חודשים מאוחר יותר המליץ גלפנד על החברה לצורך אספקת מסכים לאולפן אחר, לקראת שידור משדר הבחירות לכנסת. גלפנד, כך נכתב בדו"ח, "דיווח לוועדה כי מסכי הלד המבוקשים אמורים להתחבר ולהתממשק רק עם הציוד שקיים ברשות, וכי אין ספק אחר שיכול לספק את ציוד המבוקש". כתוצאה מכך אושרה עסקה בעלות של 700 אלף שקל. רק בהמשך, כשהתברר כי המידע שמסר גלפנד אינו נכון, בוטלה ההחלטה.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ההתנהלות הלקויה, הרשלנית והלא מקצועית של היחידות הצורכות בשלבי המכרז השונים, כעולה מממצאי הביקורת הפנימית: היחידות הצורכות הציגו לוועדה אומדנים ראשוניים שאינם מבוססים על בדיקות ונתונים, ובדיעבד התברר כי עלות ההתקשרויות בפועל גבוהה מהאומדנים במידה ניכרת", כותב המבקר.

"דרך פעולה זו יש בה כדי להטעות את ועדת המכרזים, והיא מעידה על נורמה פסולה ברשות ועל העדר זהירות בהוצאת כספי הציבור. הצגת האומדנים הלא מבוססים נגרמה גם בשל כשלי תכנון: אי-הכנת תוכנית עבודה מפורטת, העדר אומדן תקציב ריאלי ואי-מינוי אחראי לפרויקטים. על הרשות לאשר ולתקצב את הפעולות הדרושות להשלמת הפרויקט רק לאחר סיום שלב התכנון".

מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם (צילום: פלאש 90)

המבקר גילה כי גם בפיקוח על הפרויקט נפלו כשלים מרכזיים. לפי המבקר, "מספטמבר 2011, מועד מינויו של מנכ"ל הרשות המכהן [יוני בן-מנחם], לא הגיש המנכ"ל לוועד המנהל, כמשתמע מלשון החוק, דו"חות על פעילותה השוטפת של הרשות, לרבות על פרויקט ה-HD, ואילו הוועד המנהל לא דרש אותם מהמנכ"ל". תחת זאת דיווח המנכ"ל לוועד המנהל בעל-פה על התקדמות הפרויקט. "דיווחים בעל-פה, גם אם הם נתמכים בחומרים כתובים, אינם תחליף לדו"חות מרוכזים של המנכ"ל בכתב", מעיר המבקר.

כמו כן נמתחת ביקורת בדו"ח על הוועד המנהל, שלא ביקש מסמנכ"ל הטכנולוגיות ברשות אומדנים עדכניים ומפורטים של הפרויקט, וכן על ועדת הביקורת ברשות, שלא דנה בממצאי יחידת הביקורת הפנימית לגבי פרויקט ה-HD. "חלק מהליקויים שהועלו בביקורת הפנימית בשנת 2013 דומים לליקויים שכבר הועלו בדו"ח הביקורת הקודמת משנת 2012, שוועדת הביקורת לא דנה בהם", מציין המבקר. "עובדה זו מחזקת את חשיבות הדיון והמעקב של ועדת הביקורת על דו"חות הביקורת הפנימית למניעת הישנות הליקויים, ובייחוד אם נושא הביקורת הוא מרכזי ברשות ועלויותיו גבוהות".

הפרק המלא, מתוך דו"ח מבקר המדינה

להורדת הקובץ (PDF, 161KB)