חוצפה

במרכז השער של "הארץ", מעל לקפל, מודפס הבוקר תצלום של הפגנה שהתקיימה אמש בפורדיס בעקבות ריסוס כתובות נאצה והשחתה של מסגד הכפר. ג'קי חורי ואלי אשכנזי מדווחים כי אתמול לפנות בוקר ריססו שלושה רעולי פנים על קיר המסגד מגן דוד ואת הכתובת "מסגדים סוגרים במקום ישיבות", וניקבו את צמיגיהם של כלי רכב שחנו באזור. לפי דיווחם, בהפגנה שהתקיימה בשעות הערב השתתפו, לצד תושבי הכפר, כמה עשרות מתושבי זכרון-יעקב והשחקן גברי בנאי.

בשער "ידיעות אחרונות" אין זכר לאירוע. שני תצלומים, של הכתובת וההפגנה שבעקבותיה, מתפרסמים בראש עמ' 10, לצד כיתוב קצר מאת איתן גליקמן.

ב"ישראל היום", להבדיל, מקדישים לאירוע תיבה בשער ואת כל עמ' 13. הכותרות מבליטות את הביקורת: "גינויים מקיר לקיר: תג מחיר הוא טרור", "אסור לגמגם: פושעי תג מחיר פוגעים בכולנו" ו"תושבים: 'אם זה היה קורה ליהודים, כבר היו נעצרים חשודים'". כתבי העיתון מדווחים על האירוע בהרחבה יחסית, ומאמר דעה נלווה, מאת נדב שרגאי, מקבל את הכבוד להיות הכותרת הראשית בידיעון היומי ששולח העיתון למנוייו המקוונים.

"פשע השנאה בפורדיס אתמול, כמו אלה שקדמו לו בחודשים האחרונים בבאקה אל-גרבייה, באום אל-פחם, בכפר ג'יש ובעוד מקומות יישוב ערביים, אינו שונה מפשעי שנאה זהים שמבצעים שונאי ישראל בבתי-עלמין, בבתי-כנסת ובמקומות יישוב יהודיים ברחבי העולם", כותב שרגאי. "[...] זכותנו ובכורתנו על ארץ ישראל רק תתחזק בעיני העמים ואומות העולם אם נמהר להקיא מתוכנו את התופעות ההרסניות הללו, ללכוד את האחראים להן ולכלוא אותם מאחורי סוגר ובריח".

קיר של מסגד שהוצת, אפריל 2013 (צילום: עיסאם רימאווי)

בעוד שהסיקור המובלט ב"הארץ" תואם את האופן הרגיל שבו העיתון מתייחס לפלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים, והסיקור המוצנע ב"ידיעות אחרונות" תואם את סדר העדיפויות הקבוע של עיתון זה, ההחלטה של "ישראל היום" להבליט את האירוע בפורדיס ואת הביקורת על האירוע נגועה בצביעות ועומדת בניגוד למדיניות העיתון בפועל כלפי פלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה.

המתפללים במסגד של פורדיס, כמו גם כל אלפי המפגינים הערבים שמחו אתמול נגד השחתת המסגד, אינם זוכים להביע את דעתם בסקרי דעת הקהל שעורך "ישראל היום". סקרי האפרטהייד של עיתון זה מפרידים פעם אחר פעם בין אזרח אחד למשנהו ופונים דרך קבע בשאלות אך ורק לאזרחי ישראל יהודים ודוברי עברית (מגיל 18 ומעלה). כחמישית מאוכלוסיית אזרחי ישראל סופגת התעלמות גמורה, על רקע לאום/דת. המתפללים במסגד שהושחת, יחד עם המפגינים שנחלצו לעזרתם וכל בני משפחותיהם, חבריהם, ולמעשה כל החברה שבה הם חיים, מודרים מהדיון הציבורי שמנהל "ישראל היום" עם קוראיו באמצעות סקרים אלה.

חמור מכך, העיתון מטעה את קוראיו ומדווח באופן קבוע על תוצאות סקרי דעת הקהל החלקיים כאילו הן משקפות את עמדות "הציבור". במלים אחרות, "ישראל היום" מקבע בתודעת קוראיו כי כחמישית מאוכלוסיית ישראל אינה חלק מהציבוריות הישראלית.

עריכת סקרי דעת קהל ליהודים בלבד היא מעשה נבלה, תועבה עיתונאית. דיווח על תוצאות הסקרים הללו כעל עמדות "הציבור" הוא מעשה רמייה עם השלכות מסוכנות. ההחלטה להבליט ב"ישראל היום" קריאות ביקורתיות נגד גזענות כלפי ערבים היא, מה שנקרא אצל היהודים, חוצפה.

בהתנדבות

"קרי התנצל: ישראל לא אפרטהייד" היא הכותרת המעט עילגת שמודפסת הבוקר בראש שער "ישראל היום". בעמ' 5 מדווח יוני הרש כי "בעקבות לחץ כבד מכל קצות הקשת הפוליטית, נאלץ מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי להוציא שלשום הודעה מיוחדת שבה הבהיר – ישראל אינה מדינת אפרטהייד".

שר החוץ האמריקאי, שהוקלט מתריע בפורום סגור כי "מדינה אחת תהיה מדינת אפרטהייד עם אזרחים סוג ב'", הבהיר אתמול כך: "ישראל היא דמוקרטיה חיונית ואני לא מאמין, ומעולם לא הצהרתי באופן פומבי או פרטי, שישראל היא מדינת אפרטהייד או שהיא מתכוונת להפוך לאחת".

ג'ון קרי ושמעון פרס, 28.6.13 (צילום: מאט שטרן, שגרירות ארה"ב)

עורך חדשות החוץ של "ישראל היום", בועז ביסמוט, חתום על טור פרשנות צמוד ובו נכתב: "ישראל? אפרטהייד? מה זה אומר, מר קרי? תור ליהודים, תור לערבים ותור לשחורים אצל אבולעפיה ברחוב יפת ביפו, אם אבו-מאזן ושותפו החדש הנייה לא יחתמו איתנו על הסכם? [...] המציאות הישראלית אינה אידיאלית. היא מייצרת חוסר שוויון, ולעתים, יש להודות, קיימת פגיעה בזכויותיהם של חלק מהתושבים. אולם הדבר נובע ממציאות מדינית-בטחונית-משפטית מיוחדת, שהשאיפה היא לשנותה יום אחד, עם עזרה של שכנינו. במדינת ישראל, להבדיל מדרום-אפריקה של אז, אין חוק או תקנה שמאחוריה עומד רעיון של הפרדה על רקע גזעי".

אין חוק וגם אין תקנה שמחייבים את עורכי העיתון הנפוץ בישראל להפריד את קהל הזכאים להשתתף בסקרי דעת הקהל שלהם על רקע לאום/דת. הם מקבלים את ההחלטה לעשות זאת, פעם אחר פעם, בהתנדבות מלאה.

עיתונות דיאט

ביום שישי האחרון, בגליון העיתון הנפוץ ביותר בישראל, התפרסמה מודעה הנחזית לידיעה מאת נווית זומר על משקה עם תחליף סוכר שמשווקת החברה המרכזית למשקאות קלים. המודעה, שנועדה לקדם משקה ספרייט מופחת קלוריות "עם ממתיק טבעי המופק מעלי צמח הסטיביה", קיבלה ביממה האחרונה הקשר ראוי לנוכח דיווחים רבים על השקת משקה מתחרה, אף הוא ממותק באמצעות ממתיק המופק מעלי הצמח.

במדור "נתח שוק" של "גלובס" דיווחה אמש אילנית חיות כי חברת יפאורה-תבורי משיקה בימים אלה את "שוופס 22 קולה", משקה עם ממתיק הסטיביה. בשונה מזומר, חיות אינה מסתפקת בהוספת שמה לקומוניקט של חברת המשקאות. הדיווח על השקת המשקה החדש מוטמע בידיעה על ירידה כללית בשוק הקולה, ומשולב בו ראיון קצרצר עם סמנכ"לית השיווק של חברת המשקאות. גם ב"כלכליסט" מתפרסמת ידיעה, מאת נורית קדוש, על השקת המשקה החדש של יפאורה-תבורי, תוך הדגשת הירידה הכללית במספר שותי הקולה בישראל.

מפעל קוקה-קולה בבני-ברק (צילום: יעקב נחומי)

"דה-מרקר" מציע לקוראיו את הסיקור הביקורתי ביותר של הנעשה בשוק המשקאות הקלים. הידיעה שמתפרסמת היום בעיתון, מאת עדי דברת-מזריץ, עוסקת רובה ככולה בירידה שחלה במכירות המשקאות, תוך ציטוט גורמים מהענף המדגישים את חומרת מצבו. בעומק הידיעה, ובלא כל הבלטה, מוזכר הניסיון למשוך חזרה את הצרכנים באמצעות שילוב הממתיק החדש במשקאות, אולם גם לכך נלווה ציטוט מפי גורם אלמוני החוזה למהלך כישלון.

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מתפרסם ההפך הגמור. ידיעה מאת שושנה חן ונווית זומר על השקת המשקה של יפאורה-תבורי מתמקדת בממתיק החדש ומצניעה את המידע על התכווצות שוק המשקאות הקלים הממותקים. יתר על כן, הידיעה אינה מוקדשת למשקה של יפאורה-תבורי בלבד, אלא לשלושה משקאות חדשים עם הממתיק, כולל זה של חברת קוקה-קולה, שעליו דווח בעיתון ביום שישי האחרון באמצעות מודעה המתחזה לידיעה. אם לא די בכך, העיתון לוקח לעצמו קרדיט על הפרסום ביום שישי האחרון של המודעה המתחזה לידיעה, כאילו יש בכך משום הישג עיתונאי.

הכותרות הראשיות (ואולמרט)

"המודיעין הישראלי: אסד מסתיר חלק מהנשק הכימי", מדווח עמוס הראל בכותרת הראשית של "הארץ". לפי דיווחו, הערכת המודיעין בישראל היא כי משטר אסד בסוריה פועל להטעות את הקהילה הבינלאומית ומסתיר "חלק קטן מהנשק הכימי שברשותו". עם זאת, הגורמים ששוחחו עם הראל מעריכים כי אסד לא ישתמש בנשק הכימי נגד ישראל.

מפקד סיירת מטכ"ל מקבל ציון לשבח, 29.4.14 (צילום: גדי ימפל, דובר צה"ל)

"הצל"ש הסודי" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", המודפסת, כחול על גבי לבן, על רקע תצלום שבו נראה מפקד סיירת מטכ"ל מקבל צל"ש מידי הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, נשיא המדינה ושר הביטחון. התצלום, מלמד הקרדיט, באדיבות דובר צה"ל.

"חצי מיליון שקל זה סכום עתק", מצטטת הכותרת הראשית של "ישראל היום" את השופט דוד רוזן, שהתבטא כך אתמול בשלב הטיעונים לעונשו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט. בעיתון מצליחים להבליט את אשמתו של אולמרט גם הבוקר, בסיקור יום הדיונים שהוקדש להשמעת טענותיו של הנאשם.

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ועורך-דינו אלי זהר, 29.4.14 (צילום: בן קלמר)

הכותרת לידיעה בכפולה הפותחת מאת צבי הראל, "המפלצת של הולילנד – סמל שדבק באולמרט", לקוחה מדברי בא-כוחו של ראש הממשלה לשעבר, עו"ד אלי זהר, שהדגיש את המחיר הכבד ששילם מרשו כשאמר כי "מבחינה ציבורית, אולמרט הפך להיות האדם היחיד שברא את המפלצת של הולילנד. זה הסמל שדבק בו, והוא אינו יכול להשתחרר ממנו". זאת ועוד, הידיעה מאת הראל אינה נכללת בידיעון שנשלח הבוקר למנויי העיתון המקוונים, רק טור הדעה הביקורתי של הפרשן דן מרגלית.

ב"ידיעות אחרונות" מבליטים את טענותיו הרגשניות של ידיד העיתון. "זעקה רוצה להשתחרר מלבי", מצוטט אולמרט בראש עמוד השער. "משא כבד שאדם, רעייתו, ילדיו ונכדיו צריכים לשאת במשך שנים" הוא הציטוט שבכותרת הידיעה בכפולה הפותחת.

בעיתוני הכלכלה

"שניכם עובדים, יש לכם ילדים קטנים ואתם עדיין לא סוגרים את החודש? אתם לא היחידים", נכתב בשער המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". הכפולה הפותחת במוסף מוקדשת למחקר חדש של בנק ישראל ולפיו "הקצבאות והטבות המס המיועדות לסיוע למשפחות צעירות עובדות בישראל נמוכות מברוב המדינות המפותחות".

לדיווח, מאת גד ליאור, נלווה טור מאת הפרשן סבר פלוצקר, שכותב בעקבות נתוני המחקר כך: "המסקנה המתבקשת: יש להגדיל את ההטבות להורים לילדים קטנים – להגדיל את קצבאות הילדים בשיעור חד, ומנגד להגדיל את מס ההכנסה כשילדיהם מגיעים לגיל 18 [...] הסיכוי שהשינוי המומלץ יתבצע? אפסי". גם "כלכליסט" מקדיש לממצאי הדו"ח את הכותרת הראשית הבוקר. אמנון אטד מדווח בהרחבה על הממצאים בכפולה השנייה של העיתון.

ב"דה-מרקר" מדווחים ליאור דטל ומוטי בסוק על ממצאי המחקר וההמלצות בכפולה השנייה של העיתון. בשער "דה-מרקר" לא מוזכרת כלל ההשקעה הנמוכה של המדינה במשפחות הצעירות ואף לא ההמלצות להגדיל את ההשקעה. תחת זאת משווקת הכתבה לקורא תחת הכותרת "כמה עולה לגדל ילד בישראל?" והבשורה כי "ההוצאה הכי גבוהה על ילדים – עד הגיעם לגיל שלוש ובגיל 15–17".

ב"גלובס" שולבה אמש ידיעה קצרה מאת אדריאן פילוט בעמודי החדשות, תוך אזכור העובדה כי דבר המחקר נחשף לראשונה בעיתון בדצמבר האחרון. הכותרת הראשית בעיתון, ומאמר נלווה מאת אלי ציפורי, המודפס כולו בעמוד השער, מוקדשים להשקת מדור שבועי חדש שיוקדש ל"חיכוך הצפוף של השלטון המקומי וענף הנדל"ן".

בשולי החדשות

ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעת תצלום בלעדית שבה מדווח שלמה צזנה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נפגשו אתמול עם יתומי צה"ל. "שרה נתניהו ביקשה לשמוע על הדרך שבה מתמודדים היתומים עם האובדן", מדווח הכתב המדיני של העיתון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה במפגש עם יתומי צה"ל, 29.4.14 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בשולי גליון "ידיעות אחרונות" נמסר כי "בידיעה שפורסמה אתמול, 'החולה דקר – ובית-החולים יפצה את משפחת הקורבן', נפלה טעות. מי ששכח לקחת תרופות פסיכיאטריות הוא הרוצח דוד כבאז, ולא כפי שפורסם".

ענייני תקשורת

נתי טוקר שוב חושף ב"דה-מרקר" הסכם לפרסום סמוי אסור בערוצי הטלוויזיה. הפעם, 70 אלף שקל תמורת 10 ראיונות בתוכנית הבוקר של רשת בערוץ 2.

בידיעת תצלום ב"דה-מרקר" מדווח טוקר על הפגנת עובדי "מקור ראשון" מול משרדי הממונה על ההגבלים העסקיים, בדרישה כי יאשר את מכירת העיתון לשלדון אדלסון.

הפגנת עובדי "מקור ראשון", 29.4.14 (צילום: יונתן זינדל)

"הם תובעים מדייוויד גילה שלא ינהג באופן רציונלי – אלא שיכריע תחת לחץ תקשורתי או פוליטי", כותב עליהם לי-אור אברבך ב"גלובס". "הם זועקים להחלטה פזיזה, מיידית ונמהרת, שאין בה דבר מלבד המשך קיום מקום עבודתם. אפשר להבין אותם כציבור עובדים, קשה להבין אותם כעיתונאים שאמונים על האינטרס הציבורי".

במדור הדעות של "הארץ" משווה אליעז כהן בין "הארץ" ל"מקור ראשון", וקורא לקוראי הראשון: "למען המאבק על ההווה והעתיד של המקום הזה – אל תיתנו לאחיכם הצעיר, לשותף-הסמוי של עיתונכם, לגווע".

מלכיאל בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, טוען במדור הדעות של "הארץ" כי המלצות ועדת לנדס לא ינתקו את רשות השידור מהשפעה פוליטית. "הסמכויות הנרחבות הניתנות על-פי ההצעה לשר אחד, שימונה על-ידי הממשלה, בכל הנוגע לאיוש הגופים המרכזיים של גוף השידור הציבורי החדש, מעמידות בספק את עצמאותו של הגוף החדש", כותב בלאס. הוא מדגיש כי לפי הצעת החוק החדשה, את יו"ר ועדת האיתור למציאת מנכ"ל הרשות ימנה השר הממונה בהסכמת שר המשפטים, וכי לשר הממונה תישמר הסמכות הבלעדית למנות את תשעת חברי המועצה ולהאריך את כהונתם. "הטלת האחריות לעצמאות השידור הציבורי על שר אחד, בעייתית", כותב בלאס.

תלם יהב מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי הוועדה למלחמה בעוני שהקים משרד הרווחה משתמשת בשירותיה של חברת יחסי-ציבור פרטית בעלות של כ-50 אלף שקל, על חשבון משלם המסים. הידיעה מקבלת מסגרת בולטת ומתפרסמת בראש עמ' 24, על פני למעלה ממחצית העמוד, וזאת על אף שכתב "מעריב" יובל גורן דיווח על כך כבר לפני שלושה חודשים וחצי. בעומק הידיעה מדווח גם על מידע חדש: "משרד הרווחה הודיע השבוע למינהל הרכש הממשלתי על הארכת השימוש בשירותי משרד יחסי-הציבור לחודשיים נוספים, בהליך פטור ממכרז".