לפני כחודשיים, כשהופיע עו"ד קובי אמסלם, הממונה על השכר במשרד האוצר, בפני חברי ועדת לנדס, היו בפיו כמה המלצות עקרוניות בנוגע לתהליך המורכב של סגירת רשות השידור ופתיחתה מחדש.

יחד עם עמיתיו למשרד עמית צור ואפרים מלכין, סקר עו"ד אמסלם כיצד נסגרו ונפתחו גופים אחרים כגון רפאל, מע"צ ומינהל מקרקעי ישראל. כשהגיע לשלב הלקחים, הדגיש הממונה על השכר כמה נקודות. ראשית, המליץ, "לא להפוך את ארגון העובדים לשחקן וטו". לדבריו, "אסור להבטיח שהחוק לא ייכנס לתוקף עד שלא יהיה הסכם קיבוצי עם העובדים". אמסלם הסביר ש"זאת טעות, כיוון שלא נשאר מרחב למו"מ".

קובי אמסלם, הממונה על השכר במשרד האוצר (צילום: פלאש 90)

שנית, הוסיף הממונה, יש לפעול ל"יצירת משבר". לפי עו"ד אמסלם, "כאשר הממשלה רוצה לעשות שינוי, אם אין בצד השני מישהו שנלחץ ממצבו הנוכחי, אז הוא לא ישאף לשום שינוי. ואם הוא לא נלחץ, אז כדי להביא לשינוי [יידרשו] הרבה ויתורים לא רצויים".

מבחינה זו, חברי ועדת לנדס לא היו צריכים להתאמץ. הרשות נמצאת במשבר מתמשך ומחריף זה שנים. ההמלצה המרכזית של ועדת לנדס, לסגור את רשות השידור כליל ולפתוח תחתיה משדר ציבורי אחר, הפכה את המשבר לקיומי.

ההערות של עו"ד אמסלם נכללות באחד מ-25 סיכומי דיון של ועדת לנדס וועדת המשנה שלה, שהועברו ממשרד התקשורת לידי עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", בעקבות פנייה על-פי חוק חופש המידע. קריאה בסיכומי הדיון מספקת עדות נוספת לתוהו ובוהו שמאפיין את רשות השידור בשנים האחרונות. רבות מהביקורות שהעלו הגורמים שהופיעו בפני הוועדה נחשפו על-ידי העיתונאי רז שכניק בכתבה רחבת היקף שפירסם בחודש פברואר האחרון במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות". חלקים אחרים נכללו בדו"ח הוועדה עצמו. ובכל זאת, דומה כי עם שחרור סיכומי הדיון לעיונו של הציבור הרחב, יש מקום לחזור על עיקרי הדברים ולהשלימם.

ספינה טובעת

גורמים רבים שהופיעו בפני הוועדה מתחו ביקורת על הנהלת הרשות. לפי סיכומי הדיון שהועברו לעמותת "הצלחה", נציגי אגודת העיתונאים בירושלים, ובהם היו"ר חיקה גינוסר, טענו כי ההנהלה הנוכחית של רשות השידור "מאופיינת בחוסר מקצועיות ברמה המעליבה את עובדי הרשות". לדבריהם, "יש תחושה שלאף אחד בהנהלה לא אכפת מהשידור וההנהלה לא קשובה לכפופים לה". נציגי קול-ישראל, העיתונאים ערן סיקורל, איציק יושע, קרן נויבך, גדי בן-יצחק ויואב קרקובסקי, טענו בפני הוועדה כי הנהלת הרשות "מתערבת בתכנים". לדבריהם, "יש פגיעה בעיתונאים וסתימת פיות". עוד הוסיפו כי "עיצומים של קול-ישראל התחילו כאשר התחילו להתערב בעבודה העיתונאית".

היועצת המשפטית מצקביץ': "אין ישיבות ואין דיונים, אין תוכנית עבודה, אין תהליכי עבודה מקובלים. יש תופעות של קידום ומינוי מקורבים, וזאת בלי קשר ליכולת ולכישורים שלהם. אין ברשות מי שלוקח אחריות"

אחת המבקרות החריפות ביותר היתה עו"ד חנה מצקביץ', היועצת המשפטית של רשות השידור, שהגדירה את התחושה ברשות כ"ספינה טובעת". "המצב אינו בר-תיקון", אמרה, והמליצה לא להסתפק ברפורמה הישנה, אלא לפעול לפתרון דרסטי יותר.

"הרפורמה לא יכולה לשנות את הדבר המהותי ביותר שקורה ברשות – נורמות פסולות שנובעות מתרבות ארגונית שהשתרשה ואי-אפשר לעקור אותה", הסבירה. "הקושי העיקרי הוא בתחום ניהול כוח האדם, שנעשה בצורה בלתי עניינית. אין ישיבות ואין דיונים, אין תוכנית עבודה, אין תהליכי עבודה מקובלים. יש תופעות של קידום ומינוי מקורבים, וזאת בלי קשר ליכולת ולכישורים שלהם. אין ברשות מי שלוקח אחריות. המקום עובד בנוהל הישרדותי. ההחלטות שמתקבלות הן לא מושכלות ולא מנומקות, הדברים לא נשקלים לגופו של עניין, אין שקיפות בהתנהלות, אין סדרי עדיפויות ברורים ומוגדרים, אין מעקב אחרי חוזים. חותמים על חוזים של הפקות למשל, וההתנהלות בשטח כלל לא משקפת את הסיכומים כפי שכתובים בחוזה".

לפי סיכומי הדיונים של ועדת לנדס, מצקביץ' העידה כי מול הרשות תלויות ועומדות בבתי-המשפט 113 תביעות בסכום כולל של 406 מיליון שקל. הסכום שהופרש לעניין זה בדו"חות הכספיים הוא 53 מיליון שקל בלבד. כשנשאלה על הסכמי העבודה ברשות אמרה מצקביץ' כי תופעת השעות הנוספות הפיקטיביות "השתרשה והפכה לנוהג מקובל", כאשר "ככל שמקורבים יותר להנהלה, כך מקבלים יותר שעות נוספות".

חנה מצקביץ', היועצת המשפטית של רשות השידור (צילום: "העין השביעית")

מצקביץ' ביקרה לא רק את המנכ"ל והמנהלים שתחתיו, אלא גם את הגורמים הבכירים האחרים ברשות. "הוועד המנהל מתנהל כגוף פוליטי", אמרה. "הוועד המנהל הוא זה שבוחר את המנהלים, על כן, אם הוועד המנהל פוליטי – המינויים הם פוליטיים". בהמשך דבריה הוסיפה כי "המוסדות שהתמנו לא ממלאים את תפקידם. מנגנון בית-הדין למשמעת כמעט שלא מתפקד, כי מי שמכהן שם מקבל איומים מפורשים. [...] מנהלים וחברים בוועד המנהל לא יודעים כלל מה זה סוגה עילית".

לדבריה, "אין תמיכה ראויה של מערכת המחשוב, הכל מועבר בכתב יד. בתנאים אלו אין יכולת ליצור מעקב ופיקוח על התכנים. גם כאשר שודר משהו מוצלח – קשה להתחקות אחרי מה ששודר. בגלל העדר מערכת המחשוב המתאימה, אי-אפשר לעקוב גם אחרי זכויות הקניין של יוצרי התוכן. ולכן אי-אפשר לשדר תוכניות חדשות באינטרנט, כי אין שום מעקב ממוחשב אחרי זכויות יוצרים. [...] יש בלגן גדול בעניין זכויות היוצרים" (יו"ר ארגון תל"י אבי שמש, שהופיע אף הוא בפני הוועדה, הסכים ואמר כי "רשות השידור היא גוף השידור היחיד בישראל שלא מאפשר ליוצר לשמור את זכות היוצרים בסעיף מוגדר וברור בהסכם ההתקשרות").

מצקביץ' סיכמה את דבריה במסקנה כי "אין תקנה לרשות השידור במצב הנוכחי".

יו"ר הרשות, אמיר גילת, ביקר אף הוא את נורמות העבודה ברשות השידור. את העובדה שממכסה של 150 עובדים שהותר לרשות לקלוט במסגרת יישום הרפורמה נקלטו ברשות 140 עובדים, עוד לפני שהרפורמה יושמה, הגדיר "מחדל". "נוסף על כן הם נקלטו בצורה לא תקינה ולא על-פי הנהלים", הוסיף, "ללא הליך פומבי, לא מילוי הסדרי ניגודי עניינים כנדרש [...] ללא כישורים מתאימים לתפקידם".

יו"ר רשות השידור אמיר גילת (מימין) והמנכ"ל יוני בן-מנחם (צילום: "העין השביעית")

גילת המליץ לא להסתפק בתוכנית הרפורמה הישנה, אלא ללכת לרפורמה מקיפה יותר. ביחס לאפשרות לסגור ולפתוח מחדש את הרשות, האפשרות שבה בחרה לבסוף ועדת לנדס, אמר: "הארגון רקוב והתרבות הארגונית בעייתית מאוד, וזה יכול לתת פתרון מלא. הבעיה של המלצה מסוג זה היא המעשיות של היישום שלו – עד שזה יקרה, המצב רק ילך ויידרדר. המצב של הרשות קשה גם בפן של איכויות השידורים וגם מבחינת המצב הניהולי. יש חוסר ודאות וקשיים ניהוליים, שילכו ויחמירו".

מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם הופיע בפני חברי הוועדה ודיבר אף הוא על "תרבות ארגונית לקויה". אלא שלפי המנכ"ל, התרבות הארגונית הלקויה מאפיינת גורמים אחרים ברשות. כשנדרש לסוגיית התקציב ונשאל לגבי האפשרות לצמצם את מספר התחנות בקול-ישראל, השיב מנכ"ל רשות השידור: "בזמנו ניסינו לצמצם את מספר התחנות, אך כיום כמעט לכל תחנה יש קהל יעד משלה וישנם לחצים פוליטיים שלא להוריד תחנות".

כשנשאל לגבי האפשרות ליישם את תוכנית הרפורמה הישנה אמר בן-מנחם כי "ברפורמה יש יותר חורים מאשר בגבינה שווייצרית". בין היתר הזכיר המנכ"ל את ההסכם שלפיו כל עובד יקבל תוספת ("סל") שתשקף את סך השעות הנוספות שדיווח בעבר.

סמנכ"ל הכספים של הרשות על תוצאות פיילוט לבחינת עלויות השכר לאחר הרפורמה: "זאת היתה הפרזה מכוונת של ההנהלה"

לדברי בן-מנחם, סיכום זה צפוי להוביל למחסור תקציבי ברשות. "בפיילוט נמצא כי סך כל שעות העבודה, כולל סלי השעות הנוספות על-פי הרפורמה, צפויים להספיק לשבועיים וחצי בלבד מתוך חודש", אמר, "כך שצפוי שלאחר יישום הרפורמה תיווצר בעיה תקציבית שלא תאפשר לרשות השידור למלא את תפקידיה במשך כל החודש". לדבריו, "התקציב הנדרש [להפעלת הרשות] הוא כמעט כפול מהתקציב המתוכנן על-פי הרפורמה".

כמה ימים לאחר מכן, כאשר הופיע בפני הוועדה סמנכ"ל הכספים של רשות השידור דאז, ערן הורן, הוא יצא נגד תרגום השעות הנוספות ל"סלים" ואמר שזו "הנצחת והכשרת העיוות ההיסטורי של שעות נוספות פיקטיביות". לפי סיכום הדיון עימו, כשנשאל הורן לגבי תוצאות הפיילוט שיזם מנכ"ל רשות השידור, השיב כי לדעתו "זאת היתה הפרזה מכוונת של ההנהלה". אם הרפורמה היתה יוצאת לדרך, העריך סמנכ"ל הכספים, "הרשות יכלה להתקיים מקסימום במשך 7–8 שנים עד לחזרה בדיוק למצב הנוכחי".

 להפריט את החינוכית

אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת לנדס היא הקמת ערוץ שישדר בשפה הערבית. כשנשאל היו"ר גילת על חזונו לערוץ 33 של הרשות, הציע להופכו לערוץ חדשות ותרבות. כשנדרש לשאלה מה יעלה בגורל השידורים בערבית המשודרים בערוץ, השיב גילת כי "רק כ-5% מהציבור הערבי משלמים אגרה, ובנוסף היקף השידורים בשפה הערבית בערוץ הוא קטן מאוד והתכנים בערוץ אינם רלבנטיים לאוכלוסייה ייעודית זו". גילת הציע להעביר כמה מהשידורים בערבית לערוץ 1 וטען כי רעיון זה מגובה על-ידי חברי מליאת רשות השידור הערבים.

מנכ"ל החינוכית, אלדד קובלנץ: "הכי גרוע עבור החינוכית זה החלטה על מיזוג. עצם החלטה על מיזוג יש בכוחה כדי למוטט את החינוכית"

המלצה נוספת של הוועדה נגעה לסגירת הטלוויזיה החינוכית ושילובה ברשות השידור. לצורך כך הוקמה ועדת משנה שהתמקדה בסוגיה זו. מסיכומי הדיון עולה כי ועדת המשנה קיימה רק שני דיונים עצמאיים, ובהמשך שולבו הדיונים של ועדת המשנה בדיוני הוועדה המרכזית.

כאשר מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, אלדד קובלנץ, הופיע בפני הוועדה, הוא הביע התנגדות נחרצת למהלך איחוד החינוכית עם רשות השידור החדשה. "הכי גרוע עבור החינוכית זה החלטה על מיזוג", אמר, "וזאת כיוון שהיום החינוכית מתפקדת, גם אם לא הכי טוב". לדבריו, "עצם החלטה על מיזוג יש בכוחה כדי למוטט את החינוכית".

בהמשך הדיונים העלתה חברת הוועדה קרני זיו שאלה בנוגע לאפשרות להמליץ על הפרטה של ערוץ הטלוויזיה החינוכית. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, טענה כי ההפרטה אינה הפתרון. "שאלה זו מתעוררת גם ביחס לרשות השידור, ומדוע לא להפריט אותה?", אמרה נויפלד. לדבריה, "בהקשר של שידור ציבורי, יש ליצור גוף שיש לו אתוס ותפיסה של גוף שנותן שירות ציבורי" ו"לאף גוף פרטי אין DNA של השירות הציבורי".

 כמה עובדים יש ברשות

כפי שציין שכניק בכתבה שהכין עבור "ידיעות אחרונות", הוועדה לא הצליחה לקבל מספר מדויק של עובדי רשות השידור. אפרים מלכין, נציג הממונה על השכר במשרד האוצר, טען כי ברשות מועסקים 1,850 איש. היו"ר אמיר גילת טען כי ברשות עובדים 1,640 איש, אבל לפי סיכומי הדיון, "לא ברור אם מספר זה כולל ש"ת פרילנסרים וכד'".

ערן הורן, סמנכ"ל הכספים של רשות השידור (צילום: "העין השביעית")

מנכ"ל רשות השידור העריך את מספר העובדים בכ-1,900–2,000, והמליץ לשאול בעניין זה את סמנכ"ל הכספים ערן הורן. הורן אמר כי "התשובה לשאלה כמה עובדים יש ברשות השידור אינה ברורה". לפי סיכום הדיון, "על מנת לענות על השאלה הבסיסית הזאת הוא [הורן] שכר שירותי משרד רואה-חשבון חיצוני, שנדרש לבצע עבודה מעמיקה במשך מספר חודשים כדי להבין כמה עובדים נכנסו וכמה יצאו בעקבות הרפורמה המתוכננת". עם זאת, הורן הסביר שעדיין יש קושי לקבוע כמה עובדים מועסקים ברשות, שכן "יש פער גדול בין הנתונים לגבי מספר העובדים שהוא מקבל מאגף כוח אדם לנתונים אשר עלו בבדיקה של רואה-החשבון". לפי הורן, "הדיווח במערכת כוח האדם אינו אמין".

רם בלינקוב, מחברת הייעוץ עמרב-השקעות בע"מ, שהגישה דו"ח מפורט לוועדה, קבע כי כוח האדם הכולל ברשות עומד על כ-1,740 מועסקים, 1,530 מהם בחוזה קיבוצי, 110 בחוזים אישיים וכ-100 בשוברי תשלום (פרילנסרים).

אחת ההמלצות של חברת הייעוץ עמרב, ובהמשך של ועדת לנדס עצמה, נגע לביטול האגרה ותקצוב הרשות מתקציב המדינה. מסיכומי הדיון של הוועדה עולה כי כשהרעיון נדון בוועדה הוא נתקל בהתנגדויות, בעיקר מצד יונתן רגב, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, שטען כי מימון מתקציב המדינה "יאפשר שליטה חסרת תקדים של הפוליטיקאים בשידור הציבורי".

בסופו של דבר לא התקבלה עמדה זו. הוועדה המליצה על מסגרת תקציבית קבועה שתיקבע על-ידי השר הממונה על הרשות ושר האוצר, תוך "שמירה על עצמאות תקציבית של הגוף [רשות השידור החדשה] ומניעת יכולת התערבות של הממשלה בקבלת ההחלטות השוטפת של הגוף".

**

מימין: שר האוצר יאיר לפיד, איש הטלוויזיה רם לנדס ושר התקשורת גלעד ארדן במעמד מסירת המלצות ועדת לנדס, 6.3.14 (צילום: יוסי זליגר)

לעיון בפרוטוקולים המלאים במדור "הגנזך"

**