רמיזה עדינה
הכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" מוקדשת הבוקר לסיקור ביקוריהם של פוליטיקאים שונים בחגיגות המימונה. שמונה תצלומים משובצים בכפולת העמודים המרכזית, אחד של ילדים בלבוש חג המגישים מנות מסורתיות, וכל היתר של פוליטיקאים שהתארחו אמש בחגיגות (התצלום המעניין ביותר, של מוטי קמחי, הוא זה שבו נראה שר הביטחון משה יעלון בבית משפחת קסלסי במודיעין. לצד ראשו של השר מוחזקים שני עלי חסה. כיתוב התצלום מסביר כי נפנוף עלים ירוקים הוא ברכה מסורתית לאריכות ימים).
לכאורה, לכבוד החג יצאה החשבונאות לחופשה והעיתון מפרסם, זה לצד זה, תצלום חגיגי של השר בנט, שנחשב לחביב העיתון, ותצלום חגיגי של בנימין נתניהו ורעייתו שרה, שאינם מלקקים דבש מ"ידיעות אחרונות", אם להשתמש בדימוי המתאים לחג. בפועל, העורכים אינם מוותרים על הבהרת עמדת המערכת כלפי החוגגים.
על התצלום של בנט מופיעה הסטמפה המלבבת "הבית המרוקאי" וכיתוב התצלום קורא: "השר נפתלי בנט עזר במטבח של משפחת מלכה ביבנה". על התצלום של בני הזוג נתניהו מופיעה הסטמפה המוזרה "טועמים עדינים". כיתוב התצלום מבהיר: "אולי כדי להוכיח שגם 'אירופאים עדינים' (כפי ששרה נתניהו העידה על עצמה בתביעה שהגיש אב הבית) אוהבים אוכל מרוקאי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו התכבדו בהנאה מהעוגיות שהוגשו להם במימונה באור-עקיבא". התזכורת הבלתי מחמיאה להתבטאות הנטענת של הגברת נתניהו מופיעה גם בידיעה שבמרכז כפולת העמודים. למקרה שמישהו יטרח לקרוא בה.
תצלום של בני הזוג נתניהו בחגיגות המימונה מתפרסם גם בשער "ישראל היום". עמ' 13 בעיתון מוקדש למיזם עיתונאי דומה, ובכל זאת מעט שונה. שישה תצלומי פוליטיקאים במימונה משובצים בעמוד זה. כולם מלווים בכיתוב לקוני ("השרה לימור לבנת חוגגת עם משפחת אטיח ביבנה", לדוגמה). בין המצולמים מופיע גם מי שהוא לכאורה היריב הפוליטי המרכזי של נתניהו, יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. מי שמתפקד הלכה למעשה כיריב המסוכן ביותר של נתניהו בתקופה האחרונה, השר נפתלי בנט, נעדר כליל מהסיקור ב"ישראל היום".
ב"הארץ" אין דיווח על חגיגות המימונה.
תוצאות ההסתה
אירוע נוסף שנעדר הבוקר מעמודי החדשות של "הארץ" הוא התגובה של תושבי אום אל-פחם והסביבה לריסוס כתובת נאצה על מסגד בעיר והצתת דלת המבנה. כן מדווח ב"הארץ" על מגמה בבתי-הקפה בווינה לדרוש תשלום עבור מי ברז, על מיקומה הגבוה של תל-אביב ברשימת ערים שבהן נעשה שימוש באופניים, על התרבות העולה של גרפיטי מחאה באתונה, על הפגנה למען לגליזציה של מריחואנה ועל סגירת מסעדת רפאל בחשד למעילה.
בשני העיתונים האחרים מדווחים על ההפגנה שנערכה אתמול בתגובה לריסוס כתובת נאצה במסגד וניסיון להצתתו, אולם באופן מוצנע ומוגבל.
אום אל-פחם (צילום: משה שי)
"ידיעות אחרונות" משבץ בעמ' 17, לצד מודעות האבל, ידיעה מאת ישראל מושקוביץ וגואל בנו תחת הכותרת "מחאת האלף". בתצלום הנלווה נראים "מפגינים בצומת, אתמול", הנושאים את דגלי הרשות הפלסטינית. בכותרת המשנה נכתב כי "אלף תושבים בוואדי ערה ומאום אל-פחם הפגינו אתמול בעקבות גל אירועי 'תג מחיר' שהופנו כלפיהם בתקופה האחרונה". בכותרת המשנה לא מפורט מה בדיוק קרה לאחרונה שהוביל להפגנה. באופן תמוה, גם בידיעה עצמה אין פרטים על המעשים.
דיווח על האירוע ב"ישראל היום" נכלל בידיעה מאת שלמה צזנה ודני ברנר, בראש עמ' 9. כותרת הידיעה היא ציטוט מפי שר החוץ אביגדור ליברמן: "אום אל-פחם תהיה חלק מהמדינה הפלשתינית".
שלוש הפסקאות הראשונות בידיעה מוקדשות לדיווח על סטטוס שפירסם השר ליברמן בחשבון הפייסבוק שלו, ובו "האשים את השיח' ראאד סלאח ואת ח"כ ג'מאל זחאלקה על כך שהסיתו את הציבור הערבי-ישראלי בעקבות אירועי תג מחיר בעיר". רק בהמשך הידיעה, אחרי ציטוט ארוך מהסטטוס של שר החוץ, מופיע הסבר לעצם קיומה של ההפגנה ונכתב במפורש כי במהלך השבת האחרונה "ריססו שלושה אלמונים כתובת גרפיטי 'ערבים החוצה' על קיר מסגד באום אל-פחם והציתו את דלת הכניסה".
עוד ילד/חייל של כולנו
הכותרות הראשיות של שני הטבלואידים הנפוצים מוקדשות גם הבוקר לאירוע פלילי – רציחתו של אדם, יפתח גריידי בן ה-18, במהלך בילוי במועדון לילה.
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", "יפתח נרצח במועדון", נקראת כמו טוויסט ביזארי לכותרת פרק עגום במיוחד בסדרת ספרי ילדים על אודות הרפתקאותיו של יפתח. אין זה מקרה שהכותרת הראשית של העיתון הנמכר בישראל עושה שימוש בתחביר ילדותי. עמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" פונים פעמים רבות לקוראים ילדותיים, בעלי השכלה ורמת רגישות של ילדי גן. לצד הכותרת הבוקר, הישג עיתונאי במונחי הצהובון, מתפרסם תצלום של המנוח וחבריו בדרכם למקום שבו נרצח ("הסלפי האחרון", מכריזה סטמפה צהובה).
הכותרת הראשית של "ישראל היום", "החופשה מהצבא הסתיימה ברצח", מדגישה את עובדת היותו של הנרצח חייל בצבא ההגנה לישראל. בכותרת המשנה מוזכר כי המנוח היה לוחם גולני, ובהמשך כותרת המשנה הוא מכונה בפשטות "החייל", על אף שבעת שנרצח לא עסק בפעילות מבצעית, לא נהרג בקרב ולא נפל מירי אויבי המדינה, אלא שהה בחופשה, בלי מדים ובלי נשק. למעשה אין כל קשר בין המעשה הפלילי שהסתיים במותו של גריידי לעובדת היותו חייל בשירות סדיר בצבא הישראלי. כל מטרת ההדגשה הזו היא להעצים את הזדהות הקורא עם הקורבן.
"צעיר נדקר למוות בקטטה מחוץ למועדון ברעננה", נכתב בכותרת קטנה בתחתית עמוד השער של "הארץ". בראש עמ' 6 של העיתון מאמץ "הארץ" את ההיגיון של "ישראל היום" (ו"ידיעות אחרונות", שאף הוא מדגיש את שירותו הצבאי של הנרצח) ומדווח על האירוע תחת הכותרת "חייל בן 19 נדקר למוות מחוץ למועדון ברעננה".
בבאסטה
הכותרת הראשית של "הארץ" מוקדשת לאזהרה ששיגרה ארה"ב ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לבל יפרק את הרשות. ברק רביד מדווח כי דוברת משרד החוץ הבהירה כי למהלך כזה יהיו "השלכות חמורות" על הסיוע הכלכלי של המעצמה לפלסטינים. דיווחים דומים מופיעים בראש שערי הטבלואידים, כשב"ידיעות אחרונות" לא שוכחים לקחת קרדיט על הפרסום מלפני כמה ימים על אודות האיום הפלסטיני.
"האיום הפלסטיני לבטל את הסכמי אוסלו אינו עושה רושם רב מדי בירושלים", כותב איתן הבר בטור דעה המתפרסם ב"ידיעות אחרונות". "איומי הבאסטה בשוק של אבו-מאזן הם בעיקרם מהלכי סרק", מעריך דן מרגלית ב"ישראל היום". "הם באמת חושבים על ביצוע צעדים קיצוניים. בניגוד לעבר אנחנו כבר לא מזלזלים בהכרזות הפלסטיניות על החזרת המפתחות", מצטט ברק רביד ב"הארץ" "פקיד ישראל בכיר".
ענייני כלכלה
במדור הכלכלי המצומצם של "ישראל היום" מתפרסמת ידיעה מעודדת מאת זאב קליין תחת הכותרת "הלמ"ס: התוצר לנפש ב-2013 – לשיא של 37.3 אלף דולרים". בכותרת המשנה נכתב: "עוד נתונים מעודדים: רמת החיים עלתה ב־1.8% והצריכה הפרטית ב־3.7%".
הכותרת הראשית של "דה-מרקר" מוקדשת לידיעה מדכאת – "תשואה גבוהה לבעלי הון בלבד: כך מגדילה הריבית הנמוכה את האי-שוויון". איתן אבריאל מסביר בכפולה הפותחת, על סמך הכלכלן תומס פיקטי, מדוע שוק שבו הריבית נמוכה מסייע לעשירים להיות עשירים יותר ומקשה על מרבית הציבור לצמצם את הפערים. בכותרת המשנה מוזכר כי "לכל אורך ההיסטוריה בעלי נכסים נהנו מתשואות גבוהות יותר מאלה של שאר הציבור". "כדי לעצור את המגמה, צריך לעשות דברים שונים לחלוטין", מסכם אבריאל את רשימתו, "ולפחות על-פי פיקטי, הדרך ליעד הזה עוברת דרך יצירת מערכת מיסוי גלובלית חדשה על ההכנסות ועל ההון של העשירים".
כתבת השער של המוסף "ממון" מוקדשת לכישלון המסתמן במיזם הרכב החדש של עידן עופר. אודי עציון מדווח כי למרות תחזיות לייצור כ-80 אלף מכוניות השנה, מפעל קורוס בסין צפוי למכור 10,000 רכבים בלבד. בראש העמוד מובלטים הפערים בין הצהרותיו של עופר מהשנה שעברה לבין המציאות מתחילת השנה הנוכחית. תהא הסיבה אשר תהא, נראה כי בעיתון לא יחזרו הפעם על הסיקור המגמתי שלהם של כשלון מיזם הרכב הקודם של החברה לישראל.
ב"כלכליסט" מתפרסמת ידיעה שהופיעה באתר העיתון בגרסה דלה יותר לפני כמה ימים. יואב בורנשטיין מדווח הבוקר כי בעיתון הבריטי "דיילי מייל" התפרסמה כתבה "המתארת את המיליארדר הישראלי טדי שגיא כמי שעומד מאחורי מכונות הימורים ממכרות הפועלות בבריטניה". לפי בורנשטיין, "הכתבה היא חלק מקמפיין שמטרתו להוציא את המכונות הללו מחוץ לחוק, או לפחות להגביל אותן". ב"דיילי מייל" נכתב כי שגיא "צריך להיות פחות גאה בכך שעשה חלק גדול מהונו העצום על-ידי ניצול של האנשים העניים והחלשים ביותר במדינה".
ענייני תקשורת
נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי הממונה על ההגבלים העסקיים צפוי לאשר את רכישת "מקור ראשון" על-ידי שלדון אדלסון, אולם להציב תנאי ולפיו ייאסר על אדלסון להתערב ברמה המסחרית ובתוכן המערכתי של העיתון.
שרון גל על שער "7 לילות", 31.5.13
בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" מדווח רז שכניק כי העיתונאי שרון גל, שפרש מהגשת התוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10 על רקע טענות בנוגע להתנהגותו כלפי עמיתיו לעבודה, ופצח מאז בקריירה חדשה בתחום הנדל"ן, צפוי לשוב ולהגיש תוכנית כלכלית בשם "לילה כלכלי", הפעם בערוץ המורשת הישראלית, ערוץ 20.
"אני שמח לחזור לכור מחצבתי ולהוביל את הרצועה הכלכלית בערוץ 20. אני מודה לראשי הערוץ על ההזדמנות לעשות זאת בפלטפורמה ערכית. אני מקווה שבעזרת השם הקהל הרחב יהיה איתנו", מצוטט גל בידיעה. לפי שכניק, גל לא יחדל מעיסוקו בתחום הנדל"ן, אלא "יקדים גילוי נאות בכל פעם שיעסוק בענייני נדל"ן בתוכניתו החדשה".
מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", עינב שיף, מציין הבוקר כי במהדורת החדשות המרכזית ששודרה אמש בערוץ 2 שובצה כתבה מאת אילן לוקץ', ששודרה לראשונה באוגוסט האחרון.
"אין להשלים עם מניעת מפגש עם עורך-דין. כל מטרתו של צעד הזה היא לשרת את החוקרים, החותרים לשבור את רוחו של העצור ולהאיץ את התהליך של חילוץ הודאה ממנו", כותבת עו"ד עביר בכּר במדור הדעות של "הארץ", על רקע מעצרו של העיתונאי מג'ד כיאל. "[...] הגיעה העת שאחריותנו שלנו, עורכי-הדין, כלפי החשודים שאנו מייצגים תעלה מדרגה מבחינה ערכית. יש לכבד את לקוחותינו ולהחרים כל דיון שבו אדם מנוע מלהיפגש עם עורך-דינו".