"מצב הבסיס כמובן אינו משביע רצון, בלשון המעטה שבהמעטה", כך מגדיר שופט בית-המשפט העליון אליקים רובינשטיין את העובדה שרשות השידור אינה עומדת זה שנים במחויבויות לרכוש הפקות מקור כפי שנקבעו בחוק. "פער נרחב, אפשר לומר מקומם, בין החוק הבסיסי לבין הוראות חוק המשעות אותו, בנושא שבלב מטרותיה של רשות השידור, מערער אמון הן בחוק, הן ברשות השידור. על הפגמים עמד מבקר המדינה, ואין חולק עליהם לגופם. גם לפי מספרי המשיבים אין כל יחס בין רכישה בפועל של הפקות מקומיות בסך 25 מיליון שקל לחובה של 165 מיליון שקל – קרי, נרכשו מעט למעלה מ-15% מהחובה, אף אם היתה העלאה משנה קודמת.

הפגנה למען רשות השידור מול הכנסת, 8.3.10 (צילום: "העין השביעית")

הפגנה למען רשות השידור מול הכנסת, 8.3.10 (צילום: "העין השביעית")

"תמהני כיצד יכולים המשיבים לשאת פניהם כאשר המצב שונה בתכלית, כנטען בעתירה ולא הוכחש, לגבי הערוצים המסחריים", ממשיך השופט רובינשטיין. "הרי אחת מהצדקות השידור הציבורי היא עידוד היצירה המקורית, כאמור בחוק רשות השידור. המחוקק היה 'אנוס על-פי הדיבור' ליתן הסכמתו לדחייה, נוכח הקשיים שתיארו המשיבים, כמו בחקיקה שנתקבלה השבוע. מדברת בעדה הערתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בדברי ההסבר להחלטת הממשלה מיום 18.12.11, 'שבטיוטת חוק זו מדובר בגוף ציבורי, שלא קיים את מחויבויותיו על-פי דין, וכי מטרת הצעת החוק היא לפטור אותו מקיום החובה ביחס לשנת 2011, העומדת להסתיים בעוד שבועיים ימים'. מבלי לפגוע, דעת לנבון נקל מה פנים יש להצעת חוק בנושא ישן וידוע המוגשת ביום 27.12.11, ומתקבלת בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ביום 27.12.11, תוך ש'נשיאים ורוח ורפורמה אין'".

מוקדם יותר השבוע עתרו ארגוני היוצרים לבג"ץ באמצעות עורכי-הדין יהושע רזניק וינון סרטל, בשל אי-קיום מתמשך של התיקון לחוק רשות השידור המורה על השקעת 36% מכלל הכנסות הרשות בשנה למימון רכישה של הפקות מקומיות. עו"ד ענר הלמן, סגן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענה בשם המדינה. כאמור לעיל, בהחלטה שנתן אתמול השופט רובינשטיין נמתחת ביקורת חריפה על הרשות בשל אי-עמידה מתמשכת במחויבויותיה.

יחד עם זאת, השופט רובינשטיין לא נענה לבקשת היוצרים להוציא את שני צווי הביניים שביקשו. הראשון נועד למנוע מראש הממשלה והשר הממונה על רשות השידור, בנימין נתניהו, מלהפחית את מחויבויות הרכש של הרשות בשנת 2011, העומדת להסתיים. השופט רובינשטיין מקבל את עמדת המדינה וקובע כי בשל מועד העתירה, ימים אחדים לפני תום השנה, "כבר אין אפשרות מעשית לחייב את המשיבה להוציא בשנה זו את הסכומים הקבועים בתוספת [...] או להורות למשיב 1 [נתניהו] להימנע מהפחיתם, לאחר שהוסמך לעשות כן על-ידי המחוקק ביום 27.12.11 על רקע אי-העמידה בדרישות החוק לשנה זו".

הצו השני שביקשו ארגוני היוצרים נועד לוודא כי רשות השידור ומשרד האוצר לא יאשרו הצעת תקציב לשנת 2012 שאינה עומדת במחויבויות הרשות על-פי חוק. גם כאן נמנע השופט רובינשטיין מלהיענות לדרישת היוצרים, אך זאת בשל התחייבות רשות השידור, בתגובה שהעבירה אתמול לבית-המשפט, כי לא תאשר תקציב כזה. "בעניין זה הצדדים אינם חלוקים בממש", מציין השופט רובינשטיין. "אין אפוא צורך בצו ביניים, ונרשמה כמובן הצהרת המשיבים והיא מחייבת אותם".

השופט רובינשטיין מורה למשיבים בעתירה לעדכן בדבר תקציב שנת 2012 עד ל-21 בפברואר.

בג"ץ 9607/11