שליט צפון-קוריאה, קים ג'ונג-און, השתגע. רק כך ניתן היה להבין את הדיווחים שנפוצו השבוע באינספור אתרי חדשות בינלאומיים ומקומיים, ולפיהם הדיקטטור גלוח הצדעיים הורה לכל הגברים במדינתו לסור מיידית למספרה ולדרוש מהספר תספורת כמו שלו – על-פי חוק. אלא שכפי שקרה כבר עם דיווחים על גחמות מוזרות של הדיקטטור הצעיר, אחרי זמן קצר התברר כי הידיעות על טירופו היו מוקדמות.

"חוק חדש בצפון-קוריאה: חייבים להסתפר כקים", הודיעו עורכי מדור חדשות החוץ של ynet לקוראיהם, בהתבסס על דיווח שהתפרסם באתר BBC. כותרות זהות בתוכנן התפרסמו גם בחדשות ערוץ 2 באינטרנט, באתר "וואלה", באתר "נענע10", באתר nrg מעריב, באתר "דה פוסט" של קבוצת ג'רוזלם-פוסט, באתר "כיכר השבת" ובמהדורה האנגלית של "הארץ".

צפון-קוריאה היא דיקטטורה מסוגרת ועוינת כלפי רוב אומות העולם; נתיניה, כפי שמדווח מדי פעם, חיים תחת משטר טרור שאינו בוחל בכליאת בני-אדם במתקנים שהושוו לא פעם לגולאגים ומחנות עבודה מהסוג שהיה נפוץ תחת שלטון הנאצים. המציאות הקיצונית והמנותקת, הערפל התמידי ומחסום השפה תרמו בוודאי לאמון שנתנו העיתונאים המערביים בטענות על חוק התספורת יוצא הדופן.

"וואלה", 26.3.14

כתב האתר Slate ג'ושוע קיטינג ביקש להתחקות אחר הדיווח הראשוני שעליו התבססו הידיעות ולבדוק אם אכן כצעקתה. כפי שצוין בכמה מהדיווחים, המידע הראשוני על חוק התספורת הצפון-קוריאני התפרסם באתר בשם Radio Free Asia, שחרף שמו, פועל מהעיר וושינגטון, ארצות-הברית.

מי שיעיין בגרסתו האנגלית של הדיווח המקורי באתר זה, ימצא סיפור צנוע בהרבה מזה שעליו דיווחו האתרים המערביים: החוק החדש אינו נוגע לכל הגברים במדינה, אלא רק לסטודנטים, נכתב באתר בהתבסס על עדויות אנונימיות. למעשה, החוק כלל אינו חוק: "ההנחיה אינה מבוססת על הוראה מטעם המנהיג, אלא על המלצה של מפלגת השלטון", נכתב בדיווח המקורי בהתבסס על עדות של אזרח אנונימי, ובהמשך אף הובהר כי גם אותה המלצה אינה נתמכת במסמך כתוב כלשהו.

באתר NK News, שגם בו ביקשו להתחקות אחר התפתחותו של הסיפור המופרך, עשו את המאמץ המתבקש ושוחחו עם בני-אדם שחזרו לאחרונה מצפון-קוריאה, שבה שהו מטעם ארגוני מגזר שלישי. "היינו שם בשבוע שעבר ולא ראינו אף אחד עם תספורת כזאת", אמר לאתר החדשות המתמקד בצפון-קוריאה אדם בשם גארת ג'ונסון. "אני די בטוח שמדובר בשטויות – בשבוע שעבר לכולם היו תספורות שגרתיות", הוסיף אדם בשם אנדריי אברהמיאן.

מרואיין בשם מתיו רייכל אמר ל-NK News כי בשנתיים שחלפו מאז פטירתו של קים ג'ונג-איל, אביו של קים ג'ונג-און, חלה למעשה התרככות במידה שבה כופים שלטונות צפון-קוריאה צווים אופנתיים על נתיניהם. "המחשבה שכולם יאמצו תספורת אחידה אינה נראית הגיונית", אמר האיש. "כמובן, אימוץ סגנון השיער של המנהיג יכול להיות מוסכמה חברתית, אבל זה לא אומר שמדובר בחובה".

הכלבים נותרו רעבים

זוהי אינה הפעם הראשונה שהתקשורת הישראלית והעולמית נדרשת לרעמותיהם של נתיני צפון-קוריאה. בכמה מהדיווחים המטעים על חוק התספורות העכשווי התווספה למידע השגוי תזכורת מהעבר הלא רחוק: תמצית מדיווחים שנפוצו לפני כשנה, ולפיהם שלטונות צפון-קוריאה פירסמו רשימה של תספורות תקניות שמהן נדרשים כל נתין ונתינה לבחור אחת. "זו לא הפעם הראשונה שהממסד העריץ מתערב במחלפות ראשם של אזרחיו", הוסבר בדיווח העכשווי באתר ynet. "עד כה נקבע כי הגברים במדינה יוכלו לבחור אחת מתוך עשר תספורות מוגדרות. הנשים קיבלו חופש רב יותר, ויכלו לבחור מתוך 18 תספורות שונות", התבשרו הגולשים באתר Mako.

ynet: "אופס: דוד רודן צ' קוריאה לא נאכל ע"י כלבים". 6.1.14

אלא שגם הדיווחים הללו, מציינים כעת ב-NK News, הכילו מידע מטעה והתבססו על פוסטרים שנתלו במספרות כדי לסייע ללקוחות לבחור תספורת, כפי שנהוג גם בסלוני שיער מערביים רבים. למעשה, התספורת הייחודית של קים ג'ונג-און – שכעת, על-פי הנטען בדיווחים המטעים, נכפית על האוכלוסייה הגברית באופן גורף – כלל אינה מופיעה בתצלומי הפוסטרים שכיכבו רק לפני שנה בידיעות על סגנונות התספורת המותרים בצפון-קוריאה. הנחיות אחרות בנוגע למראה חיצוני, אמר מקור אנונימי לאתר החדשות, קיימות, אך כמעט לעולם אינן נאכפות.

אגדה עכשווית אחרת מצפון-קוריאה, על בכיר בשלטון שסרח, הושלך לכלבים ונטרף למוות בעוון בגידה, הופרכה לפני חודשים אחדים גם היא – האיש, דודו של השליט, הוצא אמנם להורג, אך לא באופן הציורי שבו תיאר זאת הסטיריקן הסיני שעליו התבססו אינספור הדיווחים השגויים. כמו במקרה הנוכחי, של הדיווחים המטעים על חוק התספורות הלא-קיים, גם הדיווחים השגויים על הכלבים המורעבים והנידון למוות עודם מתנוססים באתרי חדשות ישראליים מרכזיים, כאילו מעולם לא הוטל ספק במהימנותם (באופן משונה, שניים מהאתרים שבהם עדיין מופיעות הידיעות השגויות על ההוצאה להורג, ynet ו-Mako, פירסמו ידיעות המפריכות את המידע שהם עצמם מציגים לקוראיהם עד עצם היום הזה).

כיצד קורה שגופי חדשות מהזרם המרכזי נופלים שוב ושוב, ובהמוניהם, באותם בורות? מהי ההתניה המשותפת הגורמת להם לנהוג כך? והאם יכול להיות שהרדיפה אחר הרייטינג מעודדת עיתונאים מקצועיים לפרוף את כבלי ההיגיון ולהתמסר למה שמופיע אצל כל המתחרים ורק אצלנו, לעזאזל, עוד מתעכב אצל עורכי הדסק? במערכת "הארץ" באנגלית היו כנים מספיק כדי להודות באשמה: זה אולי לא הכי הגיוני, אבל זה מכרה זהב ויראלי. כבמעין המחשה לכנותה של ההודאה, גם באתר זה נמנעו מלהסיר או לתקן את המידע המפוקפק.

* * *